אנחנו, בני האדם, יצורים קצת לא הגיוניים.
המוח המופלא שלנו חושב בתבניות, לומד בתבניות וחותר תמיד לעשות דברים בצורה מסויימת כדי לייעל את כמות האנרגיה שהוא משקיע בכל פעולה. (זה דווקא חלק מאד הגיוני)
אנחנו קמים בבוקר באותו אופן, מצחצחים שיניים באותו אופן, מכינים קפה באותו אופן.
כמה פעמים יצא לכם לנהוג ושחלקים שלמים מהדרך אתם פשוט על טייס אוטומטי?
אלא אם קורה משהו ופתאום אנחנו מתעוררים הרבה פעמים אנחנו פשוט משייטים על הכביש.
המוח שלנו מת על תבניות, על המוכר, על הידוע..
אם תרצו או לא זו בעיה רצינית אבל מה שלא הגיוני זה החתירה שלנו אל הקבוע.
אנחנו רוצות לק קבוע, אנחנו רוצים הסרת שיער לצמיתות, ועוד כל מיני דברים שפשוט ישארו
(כי איזה באסה זה להתחיל להכיר מההתחלה? לעבור תהליכים מההתחלה? להתאמץ מההתחלה?)
פעם הייתי אצל רופא שיניים כדי לעשות כתר
שאלתי אותו - ותגיד - זה קבוע?
הוא ענה - איך את רוצה שאני ארכיב משהו קבוע על משהו זמני???
אנחנו שוכחים את הזמניות שלנו, את הכיף שבהתחלה, את ההתרגשות שבלא מוכר, את חדוות הגילוי.
לא הגיוני פשוט :)
בוקר טוב אנשים,
יום שני שאין שני לו!!
אגב, אם לפעמים בא לכם לאתגר את עצמכם, תרגלו החלפת ידיים כלומר עשו פעולות פשוטות אחרת, הפוך ממה שאתם רגילים. זה יאתגר את הצד הפחות דומיננטי של המוח שלכם...
מילה של מכשפה
