אתה גורם לי לרצות להיות טובה יותר.
אני לא תמיד יודעת מה זה אומר אבל לפחות אני כבר לא נמשכת למצית כל פעם שאני עצובה.
אני לא אומרת שאתה קיים כדי לתקן אותי אבל אני קיימת כדי לתקן אותי וזה משמח אותי כי אנשים כמוך הם אמיתיים וזה לא העולם שחשבתי שזה יהיה.
זה כמו ליפול כל פעם מחדש ופתאום לגלות שאני יכולה גם לקום ופתאום כוח המשיכה מקבל משמעות חדשה.
אני שונאת לגרום לזה להישמע כאילו אתה העולם שלי-
כי אתה לא.
אבל אתה נותן להכל משמעות נחמדה יותר.
אני כבר לא מתעוררת כדי לחכות ללילה שיחזור, וכשהכל מסביבי נהיה רועש מידי אני כבר לא הולכת לאיבוד במחשבות על מכוניות שלא מספיקות לעצור ועל בניינים ממש גבוהים.
אני רק חושבת לאן הרכבת הזאת לוקחת אותי ואני מקווה שאליך.
אני לא אומרת שאהבה מתקנת הכל-
כי היא לא.
זכוכית עדיין תישבר גם אם תצייר עליה דברים יפים.
אבל לפעמים הכל מרגיש נסבל יותר איתך כי בפעם הראשונה פתאום יש עוד מישהו וחיוך כבר לא מרגיש כמו משקל כבד כל כך.
לפני 7 שנים. 21 במרץ 2017 בשעה 16:07