יומן מסע

אני אוהבת אותך כי אתה לא שופט אותי ואת הפנטזיות המיניות נטולות המין שלי.

כי אתה לא שופט את המיניות הרעבתנית שלי.

כי אתה לא כולא אותי באיזו מגירה,

של איך אני אמורה להתנהג,

או מה אני אמורה לעשות, 

או להגיד,

או לחשוב.

כי אתה בעדי. תמיד.

גם כשאתה חושב שונה ממני.

אני אוהבת שאתה מבין את הצורך הבדסמי שבי אפילו שאני לא בטוחה לפעמים שהוא תואם את הצורך הבדסמי שלך.

וכמה שאני שונאת את חוסר הבטחון הזה בי, אני אוהבת שזה קצב והחלטה שלך.

ואני אוהבת שאתה קשוב אלי. (ולרמות הבכי שלי).

אני אוהבת אותך כי אתה מקשיב לי , גם כשאני פסיכוטית למדי, גועשת וקוצפת, 

ואתה לא מוותר לי, בכל זאת ולמרות הכל, בנחת מסביר לי את עמדתך.

אני אוהבת אותך כי יש לך יכולת מופלאה להיות מרכז העניינים בחדר, ולתת לי יחס שם, וצומת לב,  בצורה שגורמת לי להרגיש שאני היחידה שחשובה לך, וכל שאר האנשים הם תפאורה למופע המרכזי שהוא אנחנו.

אני אוהבת שאתה מכיר אותי מספיק, וסומך עלי מספיק, כדי לדעת שה"לא, בבקשה לא" שלי, בעיקר בבוקר, זה רק עוד דרך בישבילך לקחת אותי, ולקשור את ליבי אליך.

אני אוהבת שאתה לא שואל אותי כשאתה לוקח.

אני אוהבת שאתה סומך עלי עם סודותיך, וחולשותיך, שאתה סומך עלינו מספיק. 

אני אוהבת שאתה מאפשר לי להיות חזקה. בונה אותי. דורש ממני. אני אוהבת שבכל הקשור אלי, אתה לא מאשר או מאפשר לי להיות בינונית.

ותמיד בהומור. בחיוך.

אני אוהבת שאנחנו רבים לפעמים, רק כי אני יודעת שאנחנו נתגבר. אדישות וריחוק והשלמה מלחיצים אותי. אי הסכמות הן בסיס לצמיחה.

אני אוהבת שאנחנו צומחים. 

אני אוהבת שיש התגברות על המהמורות.

מערכת יחסים ללא מהמורות היא מערכת יחסים מתה.

אני אוהבת שאתה עושה בי חום כלפיך

ריגשי

גופני

אני אוהבת להיות שלך.