סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 שנים. 5 במרץ 2021 בשעה 10:33

כן כן, אני יודעת,

זה בנאלי כל כך, וקיטשי, ונדוש ועוד סופרלטיבים שכאלה, שסאבית תכתוב ותאדיר את הזין של האדון שלה.

כמה שזה לא מעניין בכלל. :)

איך אפשר לקרוא את זה בכלל :)

למשל,

היא תכתוב כמה שהוא גדול,

וכמה שהיא כמהה אליו,

תספר באריכות על איך הוא מרחיב אותה בכל פעם שהוא נכנס לתוכה,

ולא תחסוך פרטים על רמת הרטיבות הנוצרת בה כשהמיצים שלו מתערבבים עם שלה.

 

היא יכולה גם לספר לכם בסוד, שהזין שלו גדול מהדילדואים שלה, ושפעם, בישביל החיוך, היא ניסתה להשחיל את הגאג הטבעתי שלה על הזין שלו, ואת ההפתעה שבעיניו שכשהוא קלט שזה לא עובר את 1/3 הכיפה.

פרייסלס.

בחיי.

היא תספר את זה מהלב,

מתוך גאווה והתפאלות וממקום ששמח על גורלה הטוב :).

 

אבל אני?

אני אינני כזו...

אני לא כותבת על הזין שלו.

(כמעט) אף פעם .

אני פשוט ניהנת ממנו.

תמיד.

Sandman​(סדיסט){בדימוס} - רק על השקר הזה את צריכה לצום רמאדן
לפני 3 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - על איזה שקר ?
😳
לפני 3 שנים
מפית​(אחר) - צודקת
אנאלי
ונדוש ❤
לפני 3 שנים
Xbani​(אחר) - "אני אינני כזו...

אני לא כותבת על הזין שלו.

(כמעט) אף פעם .

אני פשוט כותבת על הזין שלי :)"
לפני 3 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - שום דבר שהוא שלו, הוא לא באמת שלי.
רק חלקים ממנו, שהוא מאפשר לי להתענג עליהם, או לכאוב מהם, כשבא לו.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י