לפני 8 שנים. 2 בספטמבר 2016 בשעה 9:16
שקט לי.
סופש עכשיו.
כל מה שנשאר איתי ממך זה הסימנים שלך עלי. נוגעת בהם ומחייכת. יודעת שאתה איתה ושטוב לך. מחייכת גם כי יודעת שטוב לך.
דע שיש לי מספיק מקום בלב להאמין בטוב.
אין בי קנאה.
אין בי רכושנות.
היא עושה לך טוב והידיעה שטוב לך מחייכת אותי.
ככה פשוט.
יודעת ומקווה שעוד רגע ממש אתה תחזור אלי.
שתאפשר לי להנות מחוזקך. מעוצמתך. מהוויתך.
מהמילים המיוחדות ששמורות רק לי. מהמבט הקשוח.
מההומור.
אך גם מהדרישה. החדה והבילתי מתפשרת. שלך ממני.
שמרטיבה אותי.
אז ככה אני נשמעת כשמתגעגעת.
רגשנית ומתנחמת שטוב לך.
ורק בקשה אחת לי-
חשוב עלי.
תגניב מחשבה כשהזין עומד. או כשמחייך. או כשזומם.
תחביא אותי במחשובתיך. ותשמור עלי כפיקדון שיש לפרוע אותו.
צ'ק למשמרת.
צ'ק יקר.
פרס.
מתגעגעת.