לפני 7 שנים. 13 באוקטובר 2016 בשעה 16:24
כתבת אותה בתוך משפט ארוך. לכאורה מוסתרת. לעין הבילתי מזויינת לא תבלוט בקלות.
אבל אני זיהיתי אותה במיידי.
היא שלחה זרמים של חשמל בין ירכיי, רטיבות יצאה ממני. הדגדגן הריעה משמחה.
הראש פוחד.
אבל הגוף יודע משהו שהראש מתכחש לו. הגוף יודע יותר טוב. הגוף מוביל.
הפחד והיראה הנזילו אותי.
פחד ויראה שאתה יצרת.
ובתוך כל ההומור והרעב שרץ בינינו היום, המילה הזו בלטה בחוזקה. בעוצמתה.
והיא עוד צפויה לבלוט.
כיאה.
קיין.
