לפני 8 שנים. יום ראשון, 16 בדצמבר 2018 בשעה 19:06
אני יוצאת ממנו רועדת ממש.
רעד שהייתי חוטפת לרוב אחרי סאב ספייס מסשן.
אני רועדת מדום ספייס.
לראשונה.
רעד של רעב שהתמלא.
רעד שלוקח לו כחצי שעה להרגע.
רעד של המתנה ושל רצון.
רעד של 4 שעות סשן בו הכאב שלו נמהל בקירבה וחום שלנו.
הקושי נמהל בצחוק.
והיה שם עדין משהו מיוחד כזה של שנינו שעושה לי דום ספייס חזק.
התמסרותך.
זה מעיף אותי להכאיב *לך*, חומד.
זה מעיף אותי שאתה סומך עלי.
זה מעיף אותי שאתה מסור ברמה הזו, מעומק ליבך.
זה מרטיב אותי ומחרמן אותי.
וזה מעיף אותי גבוה גבוה למעלה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השקעתי בה מלא זמן.
חשבתי איך לעשותה כך, שבעת המשיכה תחזיק המתיחה מצד אחד, ומצד שני אפשר יהיה ליצור רצף של אטבים ולא רק אחד.
הוא מעריך את המאמץ.
רואים.
♡
~~~~~~~~~~~~~~~
אני עפה כל כך חזק, חומד,
שאני לא מצליחה לישון.
שומע, חומד?
עשית טוב.
עשינו טוב.
תודה.