סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 16 בדצמבר 2018 בשעה 22:06

אני יוצאת ממנו רועדת ממש.

רעד שהייתי חוטפת לרוב אחרי סאב ספייס מסשן.

אני רועדת מדום ספייס.

לראשונה.

רעד של רעב שהתמלא.

רעד שלוקח לו כחצי שעה להרגע.

רעד של המתנה ושל רצון.

רעד של 4 שעות סשן בו הכאב שלו נמהל בקירבה וחום שלנו.

הקושי נמהל בצחוק.

 

והיה שם עדין משהו מיוחד כזה של שנינו שעושה לי דום ספייס חזק.

התמסרותך.

 

זה מעיף אותי להכאיב *לך*, חומד.

זה מעיף אותי שאתה סומך עלי.

זה מעיף אותי שאתה מסור ברמה הזו, מעומק ליבך.

זה מרטיב אותי ומחרמן אותי.

וזה מעיף אותי גבוה גבוה למעלה.

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

השקעתי בה מלא זמן.

חשבתי איך לעשותה כך, שבעת המשיכה תחזיק המתיחה מצד אחד, ומצד שני אפשר יהיה ליצור רצף של אטבים ולא רק אחד.

 

 

הוא מעריך את המאמץ.

רואים.

~~~~~~~~~~~~~~~

אני עפה כל כך חזק, חומד,

שאני לא מצליחה לישון.

 

שומע, חומד?

עשית טוב.

עשינו טוב.

 

תודה.

 

davidsub​(נשלט) - חזק
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י