יומן מסע

לא נרדמת.

וכשאני לא נרדמת המח שלי משתולל.

לוקח אותי למחוזות של אגו וגאווה פגועה.

"למה אני עבורך ואתה לא עבורי?"

לוקח אותי למחוזות של כעס,

ושל חוסר אמון ואמונה.

של חולשה.

נע ונד בין הנדרש והמצוי.

נקבר בצרורות של רחמים עצמיים.

ובכל הזמן הזה,

קורה מה שתמיד קורה כשאני חסרה, זמן רב מדי.

זה אותו הריח.

ואתה האינסומיה.

אני לא מתלוננת.

זה רק חוסר השינה הזה, שמזיז לי את המיינד מהמקום השמח שאני רוצה להיות בו.

יום חדש מחר.

יהיה טוב.

כבר טוב.

ויהיה עוד יותר.