לפני 5 שנים. 21 בספטמבר 2019 בשעה 13:07
אני מאוד אוהבת אקשן
אני מאוד אוהבת להתרגש
אני מאוד אוהבת שהכל אקסטזי
שהיקום מדבר
שהפלא נגלה
לחיות את החיים, את הקצה שלהם
ולפעמים אני מגלה
שהאמת שריגשה אותי אתמול
היא כבר לא האמת של היום
וזו סוג של התפכחות
אבל יש נקודה כזו
שנמצאת מעבר להתרגשות
ומעבר להתפכחות
וקוראים לה שויון נפש
והיא יודעת שאין העדר בלי היש
ואין יש בלי ההעדר
שאין חיים בלי המוות
ואין מוות בלי חיים
והיא פשוט נושמת
נשימה
ועוד נשימה
ועוד נשימה
ומוצאת שם את השקט