אצבעות ריקות

האם הרגשתם פעם אבודים? 

נטולי מטרה או כיוון? חופשיים מעול או צורך, וחסרי צורה? 

נוזל תופס את צורת הכלי המכיל אותו, ואני מחפשת את ההיפך, לקבל צורה כדי להכיל את הנוזל שאני, שמטפטף ונספג אל תוך סיפורים שאינם שלי. 

אנשים רודפים אחרי חופש, אחרי הניצחון על היותינו אנושיים. לא להזדקק לאיש, לא להזדקק לרכוש או לתוכן. לדבר שאיננו כבר חבוי בפנים. 

אתם יודעים למלא שיחה? במחשבות או הרגשות שלכם? ברעיונות או הצרכים שעולים מול עוד בני אדם? אולי אתם יכולים, אולי אתם שקופים. אני מרגישה כמו האדווה שנעלמה אחרי משב רוח על פני המים. אין חושך. אין תוהו. ישנו איין, ותו לא. 

במקצב המסויים הזה, אני רוצה לפעמים להיות. לא אבודה, לא אוורירית, לא עלומה. 

ילדתו של מישהו, 

אהובתו של איש, 

מקום המבטחים של מישהו, 

עולם ומלואו. 

נוזל, שייקח את הצורה של הכלי המכיל אותו.