< ממי אני חייבת את הזין שלך
קראתי את ההודעה ונאנחתי. לא משנה מה עשיתי, היא לא הפסיקה לקרוא לי ככה.
> אני בעבודה.
< אני יבוא למצוץ לך כמה דק וזהו
נאנחתי שוב.
> טוב. ואז את עפה מפה.
בתגובה קיבלתי אימוג׳יז של נשיקה, חציל וטיפות.
כשהיא הגיעה, קמתי לקראתה, והובלתי אותה לחדר דיונים קטן בלי מילה. עד שסגרתי את הדלת היא כבר הייתה על הברכיים; עד שהפשלתי את המכנסיים, היא כבר הכניסה את הזין שלי לפה. היא ינקה את כולו, והוא תפח והתקשה ומילא אותה, עד שהיא נחנקה ונסוגה; אבל היא חזרה והסתערה, משפדת את עצמה עליו עד הסוף, לשה אותו בתנועות בליעה מיומנות, ואפילו פושטת את לשונה מתחתיו, לדגדג לי את הביצים.
״ככה טוב,״ אמרתי לה, וידי שקעו בשיערה. ״מאמי.״
ואז זיינתי לה את הפנים, בכל הכוח, יוצא ונכנס ויוצא ונכנס ויוצא ונכנס בתנועות ארוכות, חזקות, אלימות. היא הפסיקה עם הטכניקות המתוחכמות והתרכזה בלא להקיא - בלהיות חור, חם ולח ותו לא. בחדר הסמוך, אנשים חכמים פתרו את בעיות העולם, אז היא השתדלה להשתנק בשקט: קול קטן, גרוני ומתוק, עם צלילי רקע של חיכוך רירי, כאשר האשכים שלי, רטובים מהרוק שלה, חבטו בפניה. ואני, כדי לא לגמור מוקדם, חשבתי על אותיות אית״ן.
***
הכרנו דרך זוג חברים; אני הכרתי אותו, והיא אותה. וכשדיברנו, הגענו לדבר גם עליהם - על איך ההורים שלו לא ממש אוהבים אותה, כי הוא רוסי והיא מרוקאית.
״לא יודע אם זו גזענות,״ אמרתי לה. ״נראה לי יותר כמו תרבות... נות? יש מילה כזאת? כלומר, לא מפריע להם גוון העור שלה, אלא זה שאין לה תואר.״
״גם ההורים שלה לא אוהבים אותו,״ היא אמרה במשיכת כתף.
זה הפתיע אותי; ״באמת? למה?״
״כי הוא קר כזה. אתם באופן כללי קרים כאלה. אז יש לכם תארים, וזה נראה לכם חשוב כאילו, אבל יש גם אנשים שזה פחות חשוב להם. להם יותר חשוב דברים כמו חום, כאילו, ושיאהב אותה ויעשה אותה שמחה.״
ואני חשבתי שבעצם, זו סיבה הרבה יותר טובה.
אחר כך, כשהתכרבלנו במיטה, שאלתי אותה: ״ומה חשוב לך?״
״לא יודעת,״ היא נשכה את שפתה, ואז חייכה. ״לא התואר שלך, זה בטוח.״
״שיט. זה היה הקלף הכי חזק שלי.״
החיוך שלה התעקם, ספק בערמומיות ספק בחושניות. ״לא נראה לי.״
״את לא מצפה ממני להאמין שאת עד כדי כך שיטחית ש*זה* מה שחושב לך.״
״היי, סקס זה מה חשוב!״ היא התרעמה. ״אבל לא יודעת. הכי חשוב לי... להרגיש. לסעור.״
היה לה עור יפהפה, בצבע נחושת. אהבתי את זה שהוא לא האדים בקלות: הייתי צריך לסטור לה הרבה, וחזק, וגם אז נשארו בו גווני הזהב והזית. אל תבינו לא נכון, בסופו של דבר הוא השתנה - לא הייתי מפסיק אחרת - אבל לא לורוד המגורה הרגיל, אלא למן... ארד כזה.
״כמו אלכימיה,״ אמרתי לה. ״כמו טרמנסמוטציה של מתכות.״
״אתה כזה חנאג׳ אשכנזי, אני מתה,״ היא צחקה בתשובה. היה לה צחוק חם, אמיתי, מדבק; לא יכולתי שלא לחייך, והמשכתי להמיר עוד מהנחושת לארד.
***
עברו שבועיים מהפעם האחרונה שהיא גמרה.
אחרי המציצה במשרד - גמרתי לה בפה, והיא בלעה הכל, קמה, הביא לי נשיקה קטנה בלחי והלכה - שאלתי אותה מה היא חשבה על זה שרק אני נהניתי, והיא אמרה שזה היה מדליק.
״אף פעם לא הזדיינתי עם מישהו ככה שהוא היה העיקר. אני לא פראיירית, וזה מחרמן אותי בטירוף, להיות פראיירית בשבילך.״
אז החלטנו לשחק משחק: אסור לה לגעת בכוס, אלא אם אני מחליט אחרת; ועדיין, המשכנו להיפגש מדי כמה ימים. גמרתי לה בעיקר בפה; לפעמים הייתי מאונן בזמן שהיא ליקקה לי את התחת. פעם אחת גמרתי כשהיא הביאה לי ביד וצירפתה לי את האוזן, ופעם אחרת כשצפיתי בסרט פורנו, משהו ונילי לגמרי עם זיון רגיל, והיא ישבה לידי ונשכה את שפתה וטפטפה את העלבון שלה בשקט. בכל הפעמים האלה, הכוס שלה זכה להתעלמות מוחלטת, והתחתונים שלה היו כל כך ספוגים שהיא התחילה להביא זוגות להחלפה.
זה לא שהתרכזנו רק בי; המשכתי להתעלל בה ולהשפיל אותה, והיא המשיכה לגנוח ולהירטב - פשוט לא היה פורקן. וזה עשה פלאים: התחלתי לקבל תמונות עירום על בסיס יומי, כל אחת עם תחינה נואשת יותר, עם הבטחה נועזת יותר.
באחת הפעמים היא שאלה, ״אולי ננסה בתחת?״
״את צרה מדי. כל פעם שאנחנו מנסים זה כואב לך.״
היא כמעט בכתה. ״אז אולי... אצבע? בבקשה, מאמ- בבקשה. בבקשה.״
גלגלתי עיניים והושטתי לה אצבע, והיא התנפלה עליה ברעתבנות, מוצצת ומריירת ומוודאת שתהיה רטובה עד כמה שאפשר, עם מופע מהנה עד כמה שאפשר. ואז היא הסתובבה, זקרה את הטוסיק היפה שלה, ונאנקה כשדחפתי את האצבע שלי לתוכו.
אוננתי לה בתחת באיטיות, מתענג על התחושה - והיא נשארה בשקט, בפנים מוסתרות. אבל לאט לאט, כשהוספתי עוד אצבע, התחלתי לחלץ ממנה גניחות; וכשהתחלתי לסובב אותן בפנים, ללחוץ על הדפנות, לנסות לגעת בנקודת הג׳י שלה מבעד - הגניחות הלכו וגברו, עד שהיא התחילה להטיל את עצמה אחורה בכל פעם שנכנסתי אליה, ונהמה כמו חיה מיוחמת.
כשהיא הבינה את הטעות שלה, היא תפסה את השמיכה כדי להפסיק לזוז, ונשכה אותה כדי להפסיק להרעיש; אבל זה היה מאוחר מדי.
״נראה שאת נהנית,״ אמרתי. ״אז מספיק.״
***
לקראת סוף החודש, התחלנו לעשות אדג׳ינג: הרשתי לה להביא ביד, אבל לא לגמור. היא הייתה חייבת לבקש, לספר לי איפה היא ומה היא עושה - ואם הייתי ניאות, לקבל כמה דקות לגעת, ולדווח לי עד כמה קרוב לקצה - או ברוב המקרים, לכמה קצוות - היא הגיעה. אבל לא לחצות, לעולם לא לחצות.
היא ביקשה בערך עשר פעמים ביום; הרשיתי לה אולי פעמיים. די מהר, היא הבינה שסביר יותר שארשה לה אם היא הייתה בנסיבות לא נוחות - לא לבד בחדר, עם הצעצועים שלה, אלא עם חברות בקניון, או בתור אצל הרופא. פעם היא ביקשה את זה בדרך לארוחת שישי, באוטו עם ההורים - אבל כשהרשיתי היא התקפלה, ולא היה לי לב לדחוק בה.
כשהיינו נפגשים, היא הייתה נמסה תחת ידי. ״ראית ת׳סרט עם הצרפתי הזה שלא יכול לזוז? הייתה לו אורגזמה מזה שנגעו לו באוזן. מאמי, אולי תיגע לי באוזן?״
או מתלוננת: ״אתה מטמטם אותי. זה כמו היי שלא נגמר, אני כל הזמן מסטולה מחרמנות.״
״נכון,״ הבאתי לה נשיקה באף. ״לפעמים אני חושב שאת הרבה יותר חכמה ממני, וזה מאיים על הגבריות שלי, אז אני מנסה להמציא שיטות לטמטם אותך.״
״מזל שיש לך תואר,״ היא הקניטה. ״הרי ככה מודדים אנשים חכמים.״
״מזל,״ הסכמתי איתה, וחיבקתי חזק.
***
< אעאעא 30 יום!!! מגיע לי פרס??
< תלוי איזה מצב רוח יהיה לי בערב.
לאורך היום קיבלתי 11 תמונות עירום, והיה לי מצב רוח טוב למדי.
בערב, כשנגעתי לה בכוס, היא צחקה, כמעט בהיסטריה. אצבע אחר אצבע אחר אצבע ואפילו לשון, בתנועות סיבוביות, עמוקות, כמו שהיא אוהבת; וכמו שהיא לא התביישה לצחוק, היא לא התביישה לגנוח, ואני רק חשבתי איזה מזל שזה סבלט, ולשתי את הדגדגן שלה בין שפתי.
מדי פעם היא הייתה עוצרת אותי, ואחרי כמה רגעים נותנת לי להמשיך. בפעם השלישית כבר שאלתי: ״את... עושה אדג׳ינג, כאילו?״
והיא ענתה, ״בערך. אני אגמור אחר כך, מהזין שלך.״
״את לוקחת סיכון. אמרתי שתהינה לך הזדמנויות לגמור, לא אמרתי כמה. מי יודע מה יהיה אחר כך.״
אבל היא רק משכה בכתפיה בהתפנקות, והנחתה את הראש שלי חזרה אל בין רגליה. ״אתה חייב להפסיק להגיד ׳תהינה׳. אף אחד לא מדבר ככה.״
ואז נהיה אחר כך, והוצאתי את היד שלי מתוכה - ממש את כולה, עד כדי כך היא נפתחה. אלא שבמקום לזיין אותה כמו שהבטחתי, התחלתי להתעסק במשהו ליד המיטה.
״מה זה?״ היא הרימה את ראשה.
״משהו קטן לפני,״ עניתי, בעודי מורח חומר סיכה על הצעצוע. ואז, בתנועה איטית וזהירה, הכנסתי אותו לתוכה. היא גנחה בהנאה ושאלה שוב, מבלי להביט, ״מה זה?״
״זה נקרא פלאשלייט. פנס, כאילו. מן צינור בצורת כוס, שאפשר לאונן לתוכו.״
ובמילים אלה, הכנסתי את הזין שלי לתוכו - לתוכה. זו הייתה הפעם הראשונה שניסיתי, והתחושה הייתה מוזרה: הרבה פחות מספקת ממנה האמיתית. אבל לראות את ההבנה ניגרת עליה, איטית ומתוקה כמו דבש, היה שווה כל רגע. תהיתי אם היא תצעק, או תבכה, או תדרוש; אבל היא פשוט הסתכלה על הזין שלי, הנכנס לתוך הפנס המקובע בתוכה מבלי שתרגיש דבר, ולא אמרה דבר.
הגברתי את הקצב, ואחרי דקה כבר הרגשתי שאני מתקרב לקצה - דונט ג׳דג׳ מי, כל הסיטואציה הייתה יותר מדי. היא, מצידה, פשוט המשיכה, ספק לשכב ספק לשבת, נשענת על המרפקים, מביטה על המתרחש במבט מהפונט: אליס מבעד לסאבספייס.
כשגמרתי, רכנתי לנשק לה, ולשונה ענתה לי כמו מתוך חלום. ״הרגשת משהו?״ שאלתי, והיא ענתה:
״לא.
אבל... כן. וסערתי.״