שליטה נשית

כשראיתיה לראשונה רציתי ליפול על ברכיי ולנשק את רגליה לאלתר, אך ידעתי כי העבד הוא גם עבד לדרך, לדרך הייסורים המובילה אל מלכות האישה השמיימית...

ניגשת לרגליי, כולך כפוף ומפוחד, מבטך אינו נישא אל עיניי, הפגנת כבוד והערצה לכפות רגליי. שקוע בתוכן, בלק האדום, בעורן הלבן והצח. "אני באמת לא אוהבת שמפריעים לי," גערתי בך. השיחה הייתה חשובה מכדי שאתן למשהו להפריע לי...

טריקת דלת, היא בבית... אישתי. הכרתי את טלי שעוד הייתי צעיר, בליין, מלא חשיבות עצמית ומרוכז בעצמי. יצאתי כהרגלי בקודש לתפוס עוד בחורה בעוד פאב ולצרף אותה לרשימת הכיבושים. אבל שם, באותו הרגע, חיי השתנו...

שמעתי את צעדיה במדרגות. מיד שמתי על השולחן בקבוק מים מינרלים קרים והתכוננתי למלכתי שתכנס. המלכה חזרה מריצה בפארק, ואני נעמדתי לי בהיכון כדי לספק את רצונה...

את נותנת לי הוראות וזה קצת מצחיק אותי, אבל אני מנסה להיות רציני, ללכת אתך ככל יכולתי. עכשיו אני בתפקיד הסאב, ואני לוקח את זה רחוק עד כמה שאני יכול...

הם החליטו מראש ששתי הפגישות הראשונות יהיו מבחן ליחסים הסוויצ'יים שלהם. היא תחליט איך הוא בתור נשלט. הוא יחליט איך היא בתור שולטת. ואז יחליטו מה קורה בפגישה השלישית, אם בכלל...

"קדימה! במהירות!" צעקה אשת פוטיפר ומשכה בקולר שהיה קשור לגרונה של בהמת המשא הפרטית שלה. פרעה פסע על ארבע, קולר כלבים לצווארו, ועל גבו ישבה הגבירה, שולטת בקצב ההליכה בעזרת שרשרת הברזל שבידה...

כשיצאתי מחדרה של יעל, לאחר שהפכה אותי לעבד עינוגים של גופה המושלם, לא הפסקתי לחשוב עליה. מצד אחד הרגשתי סיפוק ומצד שני חשתי מעט חרדה. אני כל כך רוצה שזה יקרה שוב, ומי יודע, אולי זה יתפתח למשהו ממושך יותר...

היא מחייכת. שקטה, שלווה ומאזינה לרחש העולה מרדיו מרוחק או דמיוני. היא משרטטת קו בציפורניה על חזהו החשוף. זכר חולצתו מתפגר בפינת החדר והיא, ידה האחת עוד אוחזת בכוס היין, השניה ספונה מתחת לראשה, משתעשעת בו...

הכרתי אותה בפאב. פשוט ככה. אני אף פעם לא מתחיל עם בנות בפאבים, אבל כשאני שתוי אני לא חושב בהגיון, ולא אכפת לי אם זה מביך או מגוחך ואם הן יגידו לא. למזלי ולמזלה של תעשיית הקונדומים, בשנתיים האחרונות אני שתוי הרבה...

יעל, בחורה שנונה ואסרטיבית, פרצה לעולמי כשחקנית הרכש החדשה של מחלקת שיווק. משהו רב עוצמה במבטה כבש אותי והסעיר את דמיוני. אנחנו יוצאים לקפה ואני מוצא את עצמי מתרגש כמו ילד מאוהב, שהילדה הכי יפה בכיתה חייכה אליו...

חלומות, בשונה מפנטזיות, עשויים חומר דק יותר, שביר כמעט. החלום שלי עסק באישה, קשוחה, חכמה ממני וקרה אלי. גברים רבים יכלו לומר שאין לי מושג על מה אני מדבר, אך למרות אותם "גברים", זכרתי תמיד את החלום הזה...

הוא שומע את קול העקבים שלה מתקרב אליו. הוא רואה אותה: כולה בשחור, שיער צבוע לבלונד, מבט מתנשא. היא מגיעה, נעמדת מעל לראשו ומסתכלת עליו מלמעלה. הוא מביט בה ואז עוצם את העיניים....

בהצטלב מבטינו חשתי בעוצמה קורנת מעיניה. כמעט הרגשתי את מגע מבטה הדוקר החודר בבשרי. לבי שינה הילוכו, והחל מתדפק נגד חזי בסקרנות של תינוק, המבקש לצאת אל אוויר העולם...

אשת פוטיפר פקחה את עיניה המכשפות והביטה בחיוך ובשביעות רצון בעבד הקטן והמושפל שלה, בכלב העינוגים הפרטי שלה, אשר באופן מעורר גיחוך מצליח לעורר הערצה ויראה בקרב רבבות נתיניו...

חיוך זוויתי עולה על פני בראותי את חתלתולתי. היא יורדת על ברכיה, מחכה למוצא פי. לנשימותיה הכבדות שמפירות את הדממה מצטרף קול טיפוף עקביי...

אני האביר המחזיק באות המלכה / לקריאה ממנה ישותי מחכה / בשבילה אצא להילחם בכופרים / זרים רשעים שעל ממלכתה פושטים...

להשפיל אדם במעמד גבוה היה תענוג עילאי עבורה. הרי מה החוכמה להשפיל עבד, שהוא בין כה וכה מושפל צייתן ופחדן?! אתגר מיוחד היה לה להשפיל אדם במעמד גבוה...

סיפורי תאוותה חסרת השליטה של אשת פוטיפר המצרית, הפרטים האינטימיים ביותר, הסודות הכמוסים ומלאי התשוקה, שנמחקו מדפי ההיסטוריה המתחסדת...

הוא נראה כל-כך חמוד כך, שוכב על גחונו וידיו קשורות מאחורי הגב, ואז הוא דחף את מלוא פרצופו והחל ללקק כמו כלב מהקערה...

מודה. אחת לכמה זמן אני מתפתה לדבר המוזר הזה. בליינד דייט. בטח שאני לא צריכה. אני כוסית. וחריפה. ועצמאית. ודעתנית. ושולטת...

מתבונן בשקט, בין החריצים, / מנסה לגנוב עוד מבט. / מושך באפי בתקווה להריח / את זו שעברה כאן עכשיו...

היא הייתה הדומית המנטלית שלו והוא היה שבוי שלה מרצון, אך הוא היה גם אסיר - אסיר ללא יכולת חנינה לפחדיו...

"בוקר טוב כלב, חיכית לי הרבה זמן?" שאלתי את יריב. הוא הסתכל לצדדים בחשש שמא מישהו מהעוברים ברחוב שמע אותי...

עומדת במקלחת, נותנת למים החמים ללטף את גופי. יוצאת, מתנגבת בעצלתיים, לא מפספסת אף פינה...

היא הבינה שהמטרה של יואב זה שהיא תהפוך להיות סאבית כחלק מההרמון שלו. היא ידעה שזה לא יקרה, ומקסימום מה שיקרה הוא שהיא תהפוך אותו להיות הסאב שלה...

פתחתי את השער למרתפי כשאני לבושה בשימלת מיני מינימלית מעור, "רד על ארבע כלבלב מאוס וברך את גבירתך לשלום, מעתה יהיה שימך רקסי ואתה תהפוך לפיט בול מחונך ומצוחצח למשעי!"

היום שיעור מספר 2 פינצ'רון שלי, והיום נלמד על אילוף, לכן פינצ'רון תקנה קערה של מים ואוכל לכלב כי משם תאכל ותשתה...

אני מנסה להשתפר אך ללא הצלחה
"למה?", אני שואל ומקבל סטירה
"מתי הוא ילמד?", חושבת לעצמה
ומורידה עוד סטירה...

הדבר הראשון שהיא נתנה לי...