הוא עם האחרת, ואת מלאה בכעס, / שמאכל אותך מבפנים, / אבל כשיבוא, / את תחייכי, תעמידי פנים, / שיחבק, הכאב יעבור / אבל האם אותן שעות אושר איתו / שוות הכול?...

הדבר שיאמר לזכותי, אם יאמר, זה שאני מתמידה, מתמידה בלעשות שגיאות, כמו שרק אני יודעת. הנה, למשל, לכתוב על עצמי כמה אני עושה שטויות, זו שגיאה ממש, וזו רק דוגמא. אבל מה, אני חייבת. זה פשוט תקוע בפנים ורוצה לצאת...

חוששת מהרגע, נכספת לרגע, / כה משתוקקת, כה פוחדת, / והכול כה מבולבל, כה לא ברור, / כל כך צלול, כל כך עכור. / את זו את, את לא את, / חיים כפולים, שפוחדת לערבב...

שמעתי סופה מתקרבת, / שמעתי את צליל קולך, / נגעתי בחום הר געש מתפרץ, / ונגעתי גם בשערך הגולש...

בשנות עבדותך הרבות / אצלי, / לא היית לרגע אחרת. / תמיד היית כולך איתי, / תמיד על המשמרת...

כאשר אני כבר / לא יכול יותר, / אני רואה כי זה לא עובר...

יודע שכל נגיעה בך חייבת להיות זהירה, כי מחר יש לך יום צילומים. יודע שצריך לפתח רעיונות חדשים לכאב ללא סימן, להמציא כלי כאב שאינם מותירים חותם...

גופך מונח לפני על / ברכיים, / ונפשך מרחפת לה, / בהתעלות של תשוקה, / אי שם בשמים. / ואת, מטלטלת, נקרעת / בין אלו השניים...

ביקשת שאהיה מורה הדרך, / בדרך היחידה שנותרה לגבייך. / שאוביל אותך בדרך חדשה, / כה זרה לחייך...

אני לא צריכה אף אחד ואין לי כוח לכלום. רוצה שיעזבו אותי בשקט, שאלך לעבודה, שאני בכלל לא אוהבת, ואחזור לבית עם הבלגאן שלי...

כשקשרתי אותך חזק, ראיתי את הרעד בשריריך. רצית להרגיש את החבל, את חוסר האונים, ורצית להיות שייכת לגבר שיקח, שישתמש ויהנה. ועדיין, את כה פוחדת...

יש לי עיניים נוצצות, ישבן חמוד / ולשון חדה. / אם ארצה, אכניסך למיטה. / אעשה לך את כל הדברים הרעים, / שעושים לך כה טוב...

בחרתי להכיר, לפני לדעת. / החלטתי לראות, לפני לגעת...

"לפעמים אני חולמת על כך, אבל עוצרת, מרגישה שאני רעה, שאני לא בסדר, שמגיע לי עונש על מחשבות כאלה. אני מתביישת, ולא יכולה לצאת מזה. נתקלת כבר במקרה כזה?"

נכנסה נבוכה, עיניה מושפלות. / פוחדת להביט. / בשמלת קיץ בהירה, / כמו שרציתי...