ליבי במזרח

אני משחקת שחמט כבר תקופה ואני שחקנית טובה – מקווה שהפוסט יהיה מפרה למי שזה רלוונטי עבורו. להלן מס' חוקים חשובים מאוד בשחמט וכמובן מובאות דוגמאות בהמשך המאמר לשימוש שלהן בחיי היום- יום. כמובן ,קודם כל חשוב שתיהנו מהמשחק, אבל הנה מס' חוקים מנחים.
חוק מס' 1 - אני רוצה לדבר על החשיבות של מלכודות. שחמט הוא משחק עמוק, מעניין והיסטורי. יש המון פתיחות, המון הגנות והמון מלכודות. שחקן שחמט טוב יודע להתגונן מהן – אבל שחקן שחמט מעולה יודע לא להיכנס לתוכן. כתבתי את החוק הזה ראשון, ולו יש חשיבות גדולה. ארחיב בנושא בהמשך המאמר.
"את יודעת שאת עושה לי חיים ממש קשים כרגע ".
"כן , אני יודעת."
ברור שאני יודעת, אני חושבת על הזין שלו מתקשה במדי הב' , כשהוא זרוק באיזה חור בדרום, קרוב מדי לגדר ונאנחת. לא גמרתי כבר שבועיים ,מאז הפעם הקודמת שהוא חזר מהצבא. זה אגב לא היה בכוונה, כן קצת נגעתי, בעיקר כשדיברתי איתו, אבל לא יותר מזה. זה כבר מתסכל אותי אבל הוא יוצא מחר מהצבא, וכבר יומיים שאנחנו מדברים על זה והחלטתי באופן יזום לחכות לו. הוא לא ביקש – לא יודעת למה הוא לא ביקש, אבל אני רוצה להקדיש לו את האורגזמה הזו. אני מכירה את עצמי בנושא הזה, אני קצת מתחרטת על ההחלטה הזו וקצת לא – אבל אלו היחסים שלי עם אדג'ינג .אהבה ענקית ושנאה יוקדת.
"זה יצטרך להתנקם בך"
" ואם אני עושה חיים קשים לשנינו ? העונש יהיה קשה פחות ?"
"חחחח , לא"

חוק מס' 2 – אם הסתבכת, כפי שניתן לראות שקרה לי - אפשר להציע תיקו. שיווין. לא אתה ולא אני, או כן אתה וכן אני. שיווין דמיוני כזה, שנותן לנו אפשרות לא להוציא אחד לשני את המיץ (לא המיץ הטוב) ומשאיר אותנו עם שאריות השפיות. אם הצעת התיקו כשלה – אפשר לנווט את המשחק ל"פט", שנותן לנו לא להפסיד אבל גם לא מאפשר לשחק השני לנצח.
"ובכן, נראה שניסיתי לנהל משא ומתן עם האויב ללא הצלחה"
"בסדר גמור, את תצטרכי להביא ביד קצת, שתי אצבעות פנים, יד על הדגדגן, עד שאת מגיעה רגע לפני לעצור ולספר לי מה את הכי רוצה באותו רגע. ואז אגיד לך לילה טוב. נראה גם אילו חלומות יהיו לך הלילה."
"תמיד אני ישנה הכי טוב אחריי שאני גומרת, אז אני לא מודאגת."
" אני מבין שפספסנו את החלק שבו את לא גומרת? "
כן קפטן, בהחלט פספסתי את זה. ההצעה לתיקו ירדה מהפרק. אני מורידה מכנס ונכנסת מתחת לשמיכה. בשלב הזה לא גמרתי כבר הרבה זמן ואני מתחילה להרגיש בחוסר. אני מכניסה שתי אצבעות ומשעינה את הטלפון על הכרית ליד כדי לפנות גם את היד השנייה. בפעם הקודמת שהוא בא היה לי פלאג בתחת והזין שלו בתוכי הרגיש כאילו הוא מפצל אותי לשתיים. אני כותבת עליו וחושבת על הרגע הזה, והגוף שלי מתמלא עור ברווז.
כיון שזהו מאמר המכיל את המלצותיי בנוגע לחוקי הבסיס בשחמט, חוק מס' 3 בספר שלי אומר לעולם לא לסרב למשחק שחמט גם אם מתיישבים מול הלוח בידיעה שנפסיד. יצא לי לשחק פעם מול אמן. ידעתי שאפסיד עוד לפני שהוא התיישב, וזה לא קורה לי הרבה. ישבתי בבית קפה בתל אביב עם הלוח, והוא הציע לי משחק וחבר שלו ציין שהוא אמן, בדירוג 2100 לדעתי. ידעתי שאפסיד, אבל יש יראת כבוד לראות איך אמן משחק ולהיות מאותגרת על ידו – שלא יכולתי לוותר על ההזדמנות. אתם ידעתם כמה מחרמן זה לשכב עם מישהו כשאתם מתייחסים לזין שלו ביראת כבוד?
כאן התסכול שלי התחדד, כי הוא אמן במשחקי פיתוי ושליטה וידעתי שאפסיד - אבל לא יכולתי לסרב להפסד, ואפילו כמו בשחמט, אני נהנית מהתהליך. האם זה נוגד קצת את חוק מס' 1 בנוגע למלכודת ? כן ולא, כי זו דרך מעניינת ללמוד על מלכודות, פתיחות והגנות מאדם שיודע לתמרן בהן בקלות גבוהה יחסית, וגם הדרך להפסד מלאה בהנאה.
אני נוגעת בעצמי וחושבת עליו, אני חושבת עליי יורדת לכיוון הרכב שלו בהתרגשות, ומרגישה חולשה בברכיים כשאנחנו עולים במדרגות אליי. אני חושבת על איך שהוא חנה ועצר אותי באמצע משחק שחמט, אני חושבת עליו נכנס להתקלח ואני מההתרגשות, הייתי חייבת להמשיך במשחק שחמט, כי אם לא אתרכז בהסחת דעת, אני כנראה ארטיב אפילו יותר. וזה בעייתי, כי אז כשהוא יצא מהמקלחת הוא ירגיש כמה אני רטובה עוד לפני שהוא נגע בי ובמשחק הכוחות של מי רוצה יותר את מי – הוא יגלה שאני מנצחת.
יצא שהשארתי את הדלת פתוחה, כדי שירגיש בבית – ואני חושבת על איך הוא נכנס מאחורי, עטוף במגבת, אני חושבת עליו מניח את יד שמאל שלו על הצוואר שלי ונותן לי נשיקה בלחי. אני חושבת על עצמי ונוגעת בעצמי כשאני נזכרת אותו מגיע עם יד ימין לכוס שלי, לכוס שלו בעצם ,אני מרגישה אותו נוגע בי בעדינות. אני חושבת עליו באותו רגע, יודע שאני חרמנית ורטובה בשבילו, מצפה לו. אני חושבת עליו, יודע שאני יודעת שהוא הרגיש כמה אני צריכה את המגע שלו. אני לא בטוחה שזה ברור – אבל יש משהו מאוד מחרמן בידיעה הזאת. נו, אתם יודעים, שאני יודעת שהוא יודע שאני חרמנית עליו. יש לו את הכוח הזה עליי.
אני חושבת עליו ונוגעת בעצמי – איך הוא מכופף אותי על השולחן אבל מחמם אותי תוך כדי. אני נוגעת בעצמי למחשבה של היד שלו עדינה כשהוא אוסף לי את השיער אבל על היד השנייה שלו נותנת לי ספאנק בתחת שגורם ללחי ימין (של התחת, לא של הפנים לצערי) להאדים. אני מדמיינת את הזין שלו נכנס ויוצא ממני, אני מצליחה להרגיש את צינור השופכה שלו מרחיב אותי עוד קצת, ואת הורידים הקטנים שמעטרים את הזין שלו. זה מקרב אותי לגמור, ושנייה לפני שאני גומרת אני חושבת עליו גומר עליי, מכסה אותי בשפיך, מכסה את הגב שלי – זה עוד לא קרה, אבל אני מדמיינת אותו מכסה את הפנים שלי, את הבטן שלי, נהנה מהגוף שלי, אני מדמיינת אותו עושה לי ביד במסיונרית, פיזית מכריח אותי לגמור אבל הפה שלו אומר שאסור לי עדיין לגמור, אומר לי להתאפק, והעיניים שלו עדינות בזמן שהוא חונק אותי. הוא רגוע אבל אני יודעת שאני לא רוצה לבדוק אותו ולגמור בלי רשות. אני מדמיינת אותי גומרת ממנו ואותו ממלא אותי בשפיך, ולא אכפת לי באיזה מהחורים. אני מפסיקה לגעת בעצמי, אני כ"כ קרובה שאני רועדת. עצרתי, אבל אני חייבת שניה להתאפס על עצמי.
שחמט הוא משחק של כיבוש, הוא משחק תהליכי , ואני רואה שחמט בהרבה מובנים בחיים הממשיים שלנו. גם כאן. לא יכולתי להגיד לא ללגעת בעצמי בשבילו, אבל נפלתי במלכודת למרות שידעתי אותה מהתחלה. כאן, ההבדל בין היכולת שלי להיות שחקנית שחמט טובה ולבין אחת מצוינת.
"אולי תרשה לי לגמור? "
"נסיכה.. את יודעת שלא."
"אתה קצת רשע. "
"אני טוען שדווקא לא, אני נחמד מאוד – But I mean business"
"אז שתדע שהייתי ממש שניה לפני ועצרתי בכוח"
"מעולה, מה היה לך בראש באותו רגע?"
"בא לי לגמור ממך – לא להשפריץ הפעם, לגמור על 200% בזמן שאתה חונק אותי לאורך הגמירה." – אני מספרת לו ועדיין עובר בי גל של צמרמורת. אני לא יכולה להפסיק לרעוד כי הייתי ככ קרובה אבל הפסקתי.
"קשוח מאד, העצירה בטח הייתה ממש קשה."
"כן. אמרת לי שאסור לי לגמור אז אני חייבת להתאפק."
"את מתוקה כשאת סובלת קלות."
"זה מתחיל להיות קשות. אני יכולה בבקשה בבקשה בבקשה לגמור ?פליז, רק היום , ואני אחכה לך כל השבוע."
"אני חושב שמחר יהיה יום מצוין לזה."

אני לא מתווכחת, וככה נראה מט. בעיני יש קסם בליפול למלכודת שידעת מתחילה מה תהיה התוצאה שלה.

..."לילה טוב."