אחת הטכניקות שלי להפחתת צריכת האלכוהול היא להתחיל רק ב20:00 (אם אפשר לקבוע הקלטה כך שבדיוק תסתיים זה עוזר) ולקחת את כדור השינה ב21:00.
הבעיה עם זה היא שב21:30 דווקא ממש נחמד לי, ואז בסביבות 21:45 (כך אני מפענח על פי היסטורית הגלישה שאני בודק בבוקר שאחרי) אני פשוט נרדם על הספה או על הכסא באולפן, מתעורר מבויש ומאוכזב מעצמי בסביבות 2, מכבה את האורות וגורר את עצמותיי הכואבות למיטה.
הפתרון צריך להיות לכוון לעצמי שעון מעורר ל21:40 ולהיות ממושמע כשהוא מצלצל.
אתמול הגיעו הווילונות הסגולים החדשים, והיה נעים לשבת במחיצתם בסלון.
אני חושב שלא במקרה רק עכשיו שחררתי את האלבום הזה שנוצר לפני רבע מאה.
זה לא בקטע נוסטלגי מתרפק אלא כי השירים הללו נכתבו בתקופה מקבילה בחיי לאחר הפרידה מאשתי הראשונה, ואני מוצא אותם ממש רלוונטיים גם למציאות הנוכחית שלי… אם לא כפשוטם אז כשיקוף או תובנה שלאחר מעשה.
1. ״בטירה שלי אל מול הים״ - מתייחס לנוף לים מהחלון שיש לי גם בדירה הנוכחית ולא היה לי בשום דירה אחרת.
2. ״למרות כוויות הקור שאת גורמת לי לא אפסיק לרדוף עד שתהי שלי״ - אני בנזונה עקשן ועקבי, ואיזו אירוניה שבחרתי להתחתן ולהשקיע את כל כולי עשור שלם עם אישה שהשריטה הדומיננטית שלה היתה להדגיש לי כל הזמן שהיא לא שלי ולעולם לא תהיה, ולא יכלה להיכנס איתי למיטה בלי לדבר כל הזמן על כמה מה שהיא *באמת* רוצה זה לשכב עם גברים אחרים.
3. ״לרוץ בשביל להישאר במקום איתך״ - תיאור די מדויק של השנים האחרונות, לא? מדהים איך שלמרות שהשיר נכתב בסיטואציה שונה לגמרי בה אני מחזר אחרי שכנה סקסית שבכלל לא מעוניינת בי, הדפוס שלי הוא בדיוק אותו דבר. אפשר לעזוב בני זוג ומערכות יחסים אבל עם עצמנו אנחנו נשארות תקועות... אם השריטה לא באה לידי ביטוי בדיוק באותה צורה היא כבר מוצאת דרך יצירתית אחרת לבוא לידי ביטוי ולוקח הרבה זמן להבין שאנחנו בעצם רצות במעגלים ענקיים.
4. כבר למעלה מ7 שנים אין לי בדלי סיגריות בבית (אחרי 25 של עישון מסיבי) אז אולי בכל זאת יש תקווה שדברים יכולים להשתנות.
1. יש בשיר הזה קצת השלכה, שהרי גם להימשך לבעלות דפוס היקשרות נמנע או לכאלו שלא מעוניינות בי בכלל זה סוג של דפוס נמנע… זה פשוט לעשות לו מיקור חוץ (״השתקפות״ שאכתוב עשור לאחר מכן הוא כנראה צאצא או אח צעיר של השיר הזה).
2. ״לצלול איתך עמוק אל תוך המים״ נכתב כדימוי, אבל דמעות מציפות כשאני חושב על האישה איתה באמת צללתי עמוק אל תוך המים, יותר מ200 צלילות מאז מרץ 2020 (ופי אלף יותר מטאפורית לאורך שני עשורים).
3. היום כנראה לא הייתי כותב טקסט כזה. אני כבר לא מאמין שאפשר לשכנע לאהוב, להתמסר או להפסיק לפחד, ונראה לי שיש לא.נשים מעט מאוד שליטה עצמית והשפעה הדדית על הרגשות והדפוסים שמניעים אותם סביב ובתוך קשר.
הכוונות שלי לגבי קרן היו טהורות לחלוטין. בסך הכל רציתי לנקנק אותה, והיה לי ברור שלא נתאים כזוג לטווח ארוך. אני מאמין שגם לה. קצת אחרי שהתחלנו להתראות היא ערכה מסיבה בביתה והציגה אותי בפני חבריה. כששאלו אותי במה אני עוסק עניתי שאני מנהל מחלקת השקעות בסניף לילינבלום של בנק דיסקונט. רק אחרי שנהניתי מהתגובה שלהם סיפרתי את האמת.
זה היה סוף דצמבר ולאחר כמה שבועות של מים פושרים הלכנו לישון במיטתה בסוף ערב די משמים יחדיו. לא הצלחתי להירדם וכבר שמעתי אותה שקועה בשינה עמוקה. לאחר כמה התהפכויות שלא הועילו נגעתי בה ברכות ואמרתי שאני הולך.
היא מצמצה בעיניה ושאלה בטון מתפנק: ״אתה באמת מעדיף ללכת עכשיו כל הדרך הביתה בחושך ובקור מאשר להישאר כאן איתי?״
עניתי: ״כן״ ויצאתי.
לימים הסצנה הזו התגלגלה למופע שיצרה בו ליוויתי אותה בגיטרה. היא שיחקה שם כוכבת הוליוודית של תחילת המאה העשרים, אני הופעתי עם שלייקס וקסקט וקראו לי דיק. היא היתה מספרת לקהל עליי: ״ככה זה דיק, משהו לא מוצא חן בעיניו הוא קם והולך. אפילו מהמיטה! פשוט קם והולך״.
בשלהי האביב של אותה שנה הגיעה אליי לאולפן כנופיית שמיניסטיות כשרוניות וחינניות מיבנה להקלטות למופע מסיבת הסיום שלהן.
התאהבתי בכולן, כמובן, אך במיוחד בנטע (היה לי קטע מביך לשרבב את שמות המוזות לשירים באותה תקופה). היחסים לא התקדמו מעבר לשיחות טלפון (קווי... ״שלום, אפשר לדבר עם נטע?״....״אמא נתקי זה בשבילי״), ואני לא זוכר אם אפילו שרתי לה את השיר בטלפון. עוד לא היו אמצעי חיזור מתקדמים כמו אימייל או מייקרוסופט מסנג׳ר.
הרעיון הראשוני ללחן ולריף הפתיחה התנגן לי בראש כשיצאתי להתאוורר בשעת שקיעה אביבית מטריפה וצבעונית אחרי באלאנס להופעה עם צביקה פיק במלון דוד אינטרקונטיננטל בטיילת.
השיר היה fan favorite בהופעות ואני חושב שהרומנטיקה הקצת קיטשית שלו היא תחפושת מתוקה לתשוקה המחוספסת והחריפה שבוערת מתחת לפני השטח.
1. המוזה לשיר היתה כמובן קרן, השחקנית מהשיר הקודם.
2. דימוי נהג הקטר והרכבת נולד בהשראת הנסיעות התכופות ברכבת להביא ולהחזיר את הבן שלי מרחובות.
3. עכשיו כשאני חושב על זה, בתחנת רכבת בדרך לרחובות גם הכרתי את המיתולוגית, כמה שבועות לאחר כתיבת השיר (עוד נגיע אליה).
4. ״בעיר חמה ובודדה״ נכתב במקור: ״בעיר קרה ובודדה״. זה השתנה במהלך הקלטת האלבום לאחר שהמיתולוגית עזבה אותי במהלך הקיץ בו גרתי באילת והופעתי מדי ערב ביאכט פאב. אני חושב שזה גם פחות צפוי ככה.
5. שתיינות, שברון לב, דיכאון וסטרס היו חברים ותיקים כבר אז (לפני 25 שנה).
לאחר חודש וחצי בהם לא חלה התקדמות עם השכנה הסקסית (והיא גם נכנסה להריון משדר הרדיו המפורסם ועברה הפלה) עברתי לחזר אחר קרן, שחקנית ראשית בקומדיה שחורה על חילופי זוגות לה יצרתי את המוזיקה. ניצלתי את החזרות בתיאטרון הסמטה ביפו העתיקה כדי לפלרטט, ובסופו של דבר מאמציי נשאו פרי אם כי לא שכבנו בגלל שהייתה לה איזושהי בעיה גינקולוגית זמנית.
הרומן שלנו שרד כמה שבועות, אבל נשארנו ביחסים טובים לאחר מכן וגם ליוויתי אותה עם גיטרה במופע יחיד שהפיקה. היא היתה בוגרת ממני בכמה שנים, גרה במרכז העיר והכירה לי מקומות, מושגים ואנשים מעולם התרבות. היא היתה המוזה לשלושה שירים באלבום.
1. דימוי הערפד בשיר היה יותר החמאה עצמית ומשאלת לב מאשר תיאור מציאות. היו לי תקופות ״ערפדות״ כעבור כמה שנים, אבל בשלב ההוא הייתי מקסימום יתוש.
2. ״את תעשי לי הצגות ואני אכתוב שירים״ מתייחס למקצוע שלה כמובן.
3. ממש צורם לי השימוש התקני שלי ברבים, ממש התרגלתי לדבר ולחשוב ברבות.
4. כמה רומנטי ומשתוקק הייתי! היום אני כנראה יותר מחובר לשורה האחרונה בשיר.
השיר הזה יכול היה להיכתב גם היום, רק שהשורה ״אולי אני שותה קצת יותר מדי״ היתה מתחלפת במשהו כמו: ״אני בטוח שותה הרבה יותר מדי״.
הסטרס המטורף, ההזדקקות והכמיהה, האהבה שמסיבה כאב אבל אי אפשר להפנות לה עורף, התפילה לישועה מכח עליון נשי.
1. את השורה ״חלומות כחולים״ הקליטה המיתולוגית שלי, אותה אכיר כשלושה חודשים לאחר כתיבת השיר (נגיע אליה בהמשך).
2. ״אולי עשית לי שְחוּר״ מתייחס למוצא המרוקאי של השכנה הסקסית שהייתה המוזה לכתיבת השיר, וגם של אשתי הראשונה.
3. ״החיים שלי בדיחה פרטית של אלוהים״ מעיד על אגו די פאקינג מנופח… אלוהים ממש חושבת עליי ועוסקת בי!
4. ״את הכניסה ללב שלך משלמים רק בכאב״ - לא בטוח שזה נכון לגבי השכנה שבכלל לא רצתה אותי, אבל זה בטוח נכון לגבי עצמי שאני מתאהב במי שמכאיבה לי.
5. הייתי נוסע באותם ימים 5 פעמים בשבוע לרחובות בתחב״צ כדי להביא/להחזיר את הבן שלי ובנוסף היו לי כל הזמן חרדות כלכליות משמעותיות, סכסוך גירושין שהלך והסלים ותיקים פתוחים בבית המשפט על סמים (שהסתיימו בפיקוח של שירות המבחן) ועל אלב״מ (שנסגר כשיושב סכסוך הגירושין).
5. אני גאה בלחן, ההפקה המוזיקלית והעיבוד של השיר הזה במיוחד. חושב שהוא שרד היטב ושהוא סוחף, מזיז אוויר ומניע את הגוף.
