תרפיה מול מקלדת

אני בטוחה שאתה קורא את המילים האלו ותוהה אם זו אני,

אבל אתה תקוע בתוך החיים הפרבאריים  שלך ,

עם האישה הוונילית שלך , שמרגישה סופר קינקי אם נתת לה כמה פליקים במיטה,

ואתה עם התסביך קדושה זונה שלך, לעולם לא תבקש ממה יותר, לא בגללה אלה בגללך,

כי הרי אתה לא יכול להכיל את הדואליות הזו.

ומידי פעם מציץ כאן, אולי עברה לך המחשבה בראש שאולי זו אני, אז כן...

אתה לא טועה, 

ועצוב לי איך שלא באמת אמרנו שלום.

ובפעם האחרונה שראיתי אותך, מעמיס את הדירה , והיא לידך עם ארגז של דברים אחרונים,

שניכם מתרגשים,

ואני לא יכולה לנשום.

וככה במקרה שלום חפוז ברחוב, וזהו...