להיות השמש

אני מרגישה שאלוהים תופס את ליבי
מתבונן להנאתו באיטיות,
מלטף קלות, ומידי פעם שולח נשיקה חטופה.
מסובב באיטיות לשני הכינויים.
ואז שולח צביטה חדה וחזקה
הצביטה משתקת את גופי אך אני מתאוששת חוזרת לעצמי.
ואז מגיעה צביטה נוספת והפעם אפילו חזקה יותר.
אני על סף הכאב מרגישה את הדמעות חונקות את גרוני,
אך לא מוותרת ונאבקת בו שלא ימשיך להכאיב.
וכך הוא ממשיך בצוטותיו וכל צביטה חזקה יותר מקודמתה.
ובשלב מסויים הוא מתבונן בי ורואה שאני שרדתי את הכאב
הוא עובר למהלך הבא
הוא תופס את ליבי ומתחיל לסחוט אותו
כאילו הייה תפוז הנסחט למיץ.
סחוט וסוחט ולא אכפת לו מכלום.
לפעמים נדמה לי שהוא מנסה להוציא עוד ממני
אבל כבר לא נותר בי כלום לתת לו.
ואני מנסה להאבק בכאב אך הוא חזק ממני.
והדמעות כבר יוצאת מן הגרון וזולגות.
ואני מתחננת שיפסיק את הכאב הנוראי.

די אלוהים מה עשיתי שמגיע לי לכאוב בצורה כזאת?
עד מתי ימשך הכאב הנוראי הזה???