פילפל אדום חריף מתוק

לפני כמה שנים שעוד הייתי פה בניק אחר הכרתי פה רופא חמוד ממש. 

התברר שהוא עובד בקופת חולים שאני חברה בה. 

ובאתי אליו לטיפול בעניין שהציק לי.

ובעוד כמה ענינים שהציקו לשנינו. 

וזה היה כל כך טוב

וכל כך חד פעמי. 

לא יודעת איך הוא לא פחד מכל הקטע של המי טו וזה. 

אבל הוא טיפל בי כל כך טוב.

גם במה שהציק לי 

אבל גם בפנטזיות שלי 

הרופא עם הכפפות 

עם המדידות והבדיקות 

והרטיבות כל הדרך הביתה חזרה. 

געגוע 

אתמול ישבתי על הבר אחרי כמעט 15 שנה שלא עשיתי את זה.

החיים הכניסו אותי לרוטיניקה של בית עבודה כסף משפחה. 

לפעמים כמה סצנות מלאות ברגש שליטה אבל ברגיל שיעמום של נשואים כפויים וילדים משמימים.

אתמול החליטו הגדולים לחגוג את המעבר לגיל שאפשר והלכו לחגוג במסיבה באחד החופים הרחוקים והיפים שאנו גרים לצידם. 

באתי על תקן נהגת/שומרת  הכסף/ והאמא הלא אכפתית שמרשה להם כמעט הכל. 

וישבתי לי על הבר ושתיתי מרגריטה כמו הזקנים. 

ואז הוא ניגש האיש העדין אך העוצמתי הזה. 

והתחיל להציק לי במקומות שכבר שכחתי שקיימים לי בגוף. 

צבט עד כאב וגרם לי לעונג מטריף חושים. 

לא הבנתי את שפתו 

גם הוא לא את שלי 

אבל חזרתי עם הילדים 

רטובה כמו טינגיירית. 

וכשהם נפלו שדודים על המיטה 

אני נכנסתי למקלחת והתאהבתי מחדש בגופי עם הכתמים הכחולים.

יש כזה דבר קשרים הם רק רק שליטה בלי שמץ של אהבה? 

אני חושבת שכן. 

לפני תקופה היה לי קשר חמוד עם מיהו מפה 

כנפגשנו היה אש

וזה כל מה שהיה ביננו 

אין לי מושג מה שמו 

וגם לו אין מושג לשמי 

זה היה כל כך טוב 

וזה בא ונעלם. 

הפרופיל שאיתו התכתבנו נמחק לי ואיני מצליחה לשחזרו. 

אז הקשר נותק כי אפילו את מספר הטלפון לא החלפנו

.וואו

אני כל כך מתגעגעת. 

לא זוכרת מה היה הפרופיל שלו. 

אם אתה מזהה את עצמך תכתוב לי 

אני מתגעגעת 

עד כמה שזה נשמע מצחיק 

נסעתי לשם, סתם ברחתי מהרעש וההמולה 

לא רציתי לראות אורות.

נסעתי לחושך בלי לחשוב יותר מדי,

ופגשתי אותו שם , סתם יושב ותולש עלים מצמח מסכן.

הענף כבר היה כמעט עירום.

ישבתי ברכב והתבוננתי בו הוא אפילו לא הרים מבט

והמשיך לתלוש עלים ועוד עלים.

יצר האכזריות שלי התעורר.

יצאתי מהרכב 

בחושך בשקט עם יללות תנים רחוקים ברקע.

תלשתי את הענף הרמתי לו את הסנטר הוא הביט בי עצוב 

אז פשוט חיבקתי אותו השכבתי אותו על ברכי והיכיתי אותו בעדינות 

עד זוב דם.

והלכתי. 

ראיתי מרחוק שהוא מחייך.

אולי זה היית אתה? 

עזבתי בפעם האחרונה.

מאחורי הדלת השארתי מוט משומש זוג אזיקים והמון המון רגש.

השארתי את גלימת הנשלטת ויצאתי בגו זקוף וחיוך קל.

השארתי אותו מאחור כפות ומחייך.

 אפעם לא אוכל לשלוט על מי ששלט עליי.

אפילו שנראה לי שהיה רוצה.

התחלתי ללכת מהר

פגשתי הרבה שרצו ללמוד כמו שאני למדתי.

אז פתחתי שיעורים

על איך חינכו פעם.

ועל ציניות.