בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 11 חודשים. 31 במאי 2023 בשעה 3:42

הרבה זמן לא היתה לי זקפת בוקר. זאת כבר שגרה ארוכה. האמת ששכחתי שיש דבר כזה, זקפה. גם כשאני מאונן, זאת לא באמת זקפה. במקסימום, חצי זקפה, כאילו נמאס לזין שלי והוא יצא לחל"ת או פתח בשביתה איטלקית.

אבל הבוקר היא חזרה. חבל שהיא כבר ממזמן בעבודה. פעם היא אהבה את זקפת הבוקר שלי. היא היתה עולה לרכב עליה, גומרת עליה חזק ומחכה שאמלא אותה בזרע. "אני אוהבת להיות מלאה בך ולהיזכר בך במהלך היום" היא היתה אומרת וזה הטריף אותי.

אני מתגעגע לימים שהייתי מתעורר עם זקפת בוקר והיא היתה במקלחת או עומדת עירומה מול ארון הבגדים ואני הייתי יורד על הברכיים ומבקש רשות לאונן. היא תמיד הסכימה. לפעמים קיוויתי שהיא תסרב ותשאיר אותי מיוחם.

כשהייתי לובש לבני נשים, על בסיס יומי, הייתי מתעורר כל בוקר, עם זקפה. המגע העדין והנעים היה עושה את שלו. הייתי מסתכל על עצמי במראה, על הבליטה בתחתונים, הכיפה הנפוחה שבצבצה ועל זוג הישבנים. הרגשתי גברי מתמיד. הרגשתי סקסי מתמיד.

כבר הרבה זמן שאני לא מרגיש ככה ואולי בגלל זה, נעלמו הזקפות והאוננות חזרה להיות אקט טכני של פורקן. אבל הבוקר, קמתי קשה. אולי חלמתי איזה חלום סוטה, עליה עם גבר אחר, על איך היא משתמשת בי ושולטת לי על הגוף ונשמה, אולי זה היה בכלל, חלום על גבר. הרבה זמן לא חשבתי על זין.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י