סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס"מ מנקודת מבטה של Lady Z

מאמרים, ביטויים, סיפורים וידע כללי מנקודת ההשקפה האישית שלי!
לפני חודש. שני, 3 ביוני 2019, בשעה 12:09

אל פרוזדור קצר מואר בנרות, שבסופו הסלון. החדר מרווח חשוך עם להבות נרות קטנות מנצנצות מכל עבר... על ריצפה מונח לו מזרן כמשטח עבודה המחכה לשימוש. על השולחן יושבים כל מיני אביזרים שהכנתי למשחק ולידם שוכבים להם החבלים באורכים שונים. מול המזרן עומדת לה מראה על הקיר המשקפת את הנגלה לה. ולידה שולחן נוסף קטן עם כל מיני מטעמים קטנים שהכנתי לנו. אני עומדת שם נותנת לך לספוג את האווירה, באה לקראתך ונותנת לך חיבוק דוב, חם עוטף ממלא. את מגישה לי את הקינוח שהבאת ואני מוסיפה אותו לשולחן התקרובת. מובילה אותך למזרן ומתיישבת איתך עליו, אנחנו מדברות קצת מכירות קצת יותר... אני לוקחת את ידך בידיי ומעסה לך אותך לאט, כשאת מתחילה להכנס לאופוריה מהמסאז אני לוקחת את אחד החבלים וקושרת קצה אחד לידך מעבירה לך את היד אל מעבר לגב ומצידה אליה את היד השנייה. אני שואלת אותך האם את סומכת עליי? את עונה שכן, אני נושקת לך על הראש קמה, לוקחת את כיסויי העיניים ומלבישה לך אותו... זהו את שלי!

 

במציאות...

את מגיעה, קצת ביישנית האווירה אותה אווירה, את בשמלה כחולה שעוטפת את חמוקייך המפתים בלובנם, עשית משהו חדש בשיער שנתן לך לוק נשי יותר בוגר יותר מפתה יותר... אנחנו נכנסות לסלון, יושבות על הספה, מקשקשות, מציעה לך לשתות, את בחורת בטקילה אני מארגנת אותך עם שוט ופרוסת לימון. נישנשנו קצת המשכנו לדבר וככל שאת נרגעת, אני התחממתי...שאלת עם זה הזמן שאת אומרת שאת "לרשותי" כמו שהסכמנו בשיחת תאום ומתחתי את הרגע עוד קצת למרות שמתתי כבר לקחת את אחד החבלים ולהתחיל.

סיימנו לנשנש עשינו עוד לחיים, את עם השוט אני עם הראש. אז שאלתי אותך עם את מוכנה ואמרת "לרשותך" לקחתי צעיף ביד, שאלתי אותך עם את סומכת עליי (גם על זה סיכמנו מראש, שעם התשובה היא כן, יש לי גבולות משחק גדולים, ועם את לא חשה משוחררת עדיין, את שותקת ואני רק אקשור) שתקת. קצת התבאסתי מודה אבל ישר התעשטתי הנחתי את הצעיף בצד וביקשתי ממך להחליף את השמלה בגופייה שביקשתי שתביאי.

החלפת בגדים בזמן הזה אספתי את עצמי חשבתי על ההזדמנות שניתנה לי להתאמן ולהודות על כך. Don’t be greedy אמרתי לעצמי. כשהיית מוכנה ביקשתי שתאספי את השיער, נתתי לך כמה כללים, ביקשתי שתבחרי מילת ביטחון רק למקרה ו... נתתי לך חיבוק ויצאנו לדרך. ביקשתי ממך לעמוד על המזרן, לקחתי את אחד החבלים התחלתי לקשור בלי ממש מחשבה, המחשבות התרוצצו ושקעו במגע עורך הרך להדהים, במראהו הצח והיפה, הגופיה נישקה את גופך ונתנה לו עיצוב מושלם, מידי פעם לא יכולתי להתאפק והעברתי את אצבעותי על גופך, עורך הצתמרר תחת ציפורניי ...בעונג?

מכיוון שלא הייתי מרוכזת הקשירה לא זרמה לי אז הפכנו את זה באמת לשיעור בשבילי והעלנו טוטוריאל מיוטיוב והתחלתי לקשור לפיו. הצפייה בטוטוריאל אפשרה לי להתנתק לרגע להתרכז ולפעול. הלכתי לפי ההוראות, מידי פעם עצרתי את הסרטון שיניתי תיקנתי וחזרתי על הפעולה. ברגע שהבנתי את הקונספט שיחררתי את הסרטון וחזרתי לפרי סטייל. השתמשתי כבר ב 15 מטר חבל ולא נשאר לי עוד הרבה אז שיניתי טקתיקה לקחתי עוד 5 מטר קשרתי את ידיה מאחורי הגבר ובחבל של ה 2 מטר האחרון שנשאר לי, חיברתי את הידיים לוו תליה שלי (של ה TRX )  וזזתי אחורה והתפעלתי מעבודתי .... את עמדת שם, עם אוברול מעויינים עשויי מחבלים, החלק הקדמי בשחור מודגש באדום בצדידים ידייך מאחורי הגב תפוסות בקשירת פרפר המחובר בחבל לתיקרה, יכולת התזוזה שלך מוגבלת אבל כשאני מסתקלת על עינייך העצומות, בשילוב של גופך המשוחרר אני יודעת שאת נהנת ומתרפקת על חוסר האונים הזה ורואה בו דווקא מקום מבטחים שמרגיע ומחבק.

ככל שאני מתבוננת בך ככה נהיה לי יותר ויותר חם, מגכחת לעצמי נזכרתי שביקשת לכבות את המזגן כי לך היה חם כבר מההתחלה. מחליטה ללכת לפי האינטואיציה שלי לקחתי את הצעיף שוב לידיי הראתי לך אותו סימנת כן עם הראש וקשרתי לך את העיניים. זזתי אחורה הפעם באמת לוקחת לעצמי את הזמן להנות מהנוף שמולי, עושה עוד ראש, ניגשת אליך מאחורה, מעבירה עליך את ציפורניי לאורך גבך בעדינות, נותנת ספנק קטן, ועוד אחד ממששת את עכוזך מתענגת על הרגע, המגע החמים. מעיפה מבט לשולחן עם כל הציוד שהכנתי מבעוד מועד, בוחרת את כלי המשחק שלי וחוזרת ומכופפת אותך שוב, עומדת לצידך לוקחת את גלגל העצבים ומגלגלת אותו על ירכך, בהתחלה את קופצת קלות ואז שוב נרגעת מתמסרת לעיקצוצים שזה מעניק לך, אני מפסקת את רגליך מעבירה שוב את הגלגל טיפה יותר חזק יותר ממוקד, את נושכת את שפתך התחתונה ונאנחת קלות מתמסרת לתחושות וגם לעונג, לתחושה, להוויה. בלי בכלל להתכוון את נכנסת לסב ספייס ושיחררת לגמרי.

מישרת את גבך, נעמדת מולך מתה להפשיט אותך אבל לוקחת את הזמן שלי, שואלת עם אפשר, ומקבלת תשובה חיובית ואני פשוט נותנת לעצמי  רשות גם, לשחרר, להנות, החזה שלה כל כך קרא לי, מלא חושני ובגלל הקשירה עומד קשה ומלא עוד יותר. העברתי אצבעותיי עליו מתמקדת בפתמות , מתגרה בהן קלות, מרימה לה קצת את החולצה רק להראות את קו התחתונים ואת הצבעים של השחור והאדום כנגד גופה הצחור, לקחתי את המחבט עור שעשיתי שבוע שעבר התופפתי קלות על קדמת תחתונך השחור ואת נשמת עמוקת וגנחת קלות. מביטה מבט לחזה שלך משתוקקת לראותו במלוא הדרו, סקרנית אם פתמותיך קטנות או גדולות, זקורות או  שקועות, וורודות או כהות שוב מבקשת רשות, ושוב את נותנת אותה, אפילו לא חשוב לך למה הסכמת. אני מושכת את הגופיה (במאמץ) בין החבלים ומשחררת את חזך המושלם ממעטפת הבד, הפתמות שלך מדהימות בדיוק כמו שהן, אני מעבירה אצבעות בריפרוף מעליהן ואז משחררת את תאבוני  לחופשי לופטת את השד השמאלי בידי ואת הפיטמה בפי, חצי חזק חצי חלש, חצי יונקת חצי נושכת, ואת ... מעניין מה עבר לך בראש באותו הרגע...

אני עוברת לשד השני עם פי בעוד משאירה את ידי  במקומה, ממשיכה כמה רגעים בזמן שאני מגבירה את הלחץ. היד על השד השני השתחררה וממעסה הפכה לסוטרת.. בודקת את רמת הכאב שלך. שיחררתי גם את השד השני ונתתי לך לנשום קצת... העפתי מבט שוב לשולחן לוקחת שני אטבים וחוזרת אליך, מעבירה לשון רטובה על הפיטמה השמאלית וישר אחריה ממקמת את האטב במקומו. את נושמת עמוק מתחברת לתחושה, מתרגלת. לאחר 3 דקות הפיטמה השנייה עוברת את אותו הטיפול המסור ואני שוב זזה קצת אחורה מתרשמת, מסתובבת ונעמדת מאחוריך, משחקת עם האטבים, נותנת להם ףפליקים קטנים ואת שוב נושכת את שפתך התחתונה וגונחת ספק כאב ספק גירוי ספק עונג. אני מעבירה יד מלטפת לאורך גופך פעם עם ליטוף מלא פעם עם ציפורניים ופעם תופסת בחוזקה נקודה זאת או אחרת, כשאני עוברת עוד פעם ועוד פעם על איזור חלציך אני חשה את חומך הגועש, אני עולה שוב לשחק לך בפטימות תפסת לך אותן חזק יותר הפעם את מסמלת לי לעצור אני מסתקלת עליך בדאגה, את המבקשת הפסקה. אני משחררת את האטבים לאט עד כמה שאפשר ולמנוע את התקף הכאב החד יותר ישר מכסה את הפיתמה בידי לרכך את האפקט. זה לא כל כך עזר האפקט הראשוני הוא לפעמים מאוד קשה והצד השני הכריע אותך, כששיחררתי אותך מהוו, קרסת על המזרן והדאגת אותי מאוד, נתתי לך כוס מים וכהתחלתי לשחרר אותך, אמרת לי שאני לא חייבת.

הרגעתי אותך, אמרתי אל דאגה אני גם ככה כבר מאסתי בקשירה הזאת ורוצה להתאמן על האחרת. בנתיים נעשה הפסקה קטנה להתאושש. כשפרמתי את החבלים ציינת שאת דווקא מתבאסת שלא בא לך השיחרור, שזה הרגיש לך כמו חיבוק. חייכתי, החמיא לי שהשתמשת בדימויי שנתתי בפוסט לפני זמן מה (את עוקבת, זה נתן לי תחושה מיוחדת) נחנו קצת שתינו, וחזרנו להתאמן. הפעם כבר ביקשתי ממך להוריד את הגופיה לגמרי ולשכב על הגב על המזרן, קשרתי לך את הידיים מאחורי הראש, וכל רגל לעצמה כשכפות רגלייך פונות אחת לשנייה. ידייך מנוטרלות מאחורי ראשך, רגליך מפוסקות וללא יכולת תזוזה, חזרתי לבצע בך את זממי. כמעט הגעת לגמירה פעם או פעמיים אבל הפסקתי מבעוד מועד...וכשהבנתי שלא אוכל למשוך זאת עוד הפסקתי לגמרי. בזמן שעינייך עודן מכוסות פרמתי את החבלים אחד אחד. קודם מרגלייך ואז מיידייך. ששוחררת לגמרי השענתי אותך עליי מערסלת אותך ואז שיחררתי את כיסויי עינייך, הסתובבת הסתקלת עלי בחיוך קצת מבוייש קצת נעלב מאוד מסופק ושוב הסתובבת ונכנעת לחום גופי וחיבוקי מתכרבלת לך בין זרועותי וחזרת להיות הילדונת המתוקה והביישנית שנכנסה לביתי לפני כשלוש שעות.

לפני חודש. ראשון, 2 ביוני 2019, בשעה 16:16

לאחר שצברנו את הידע, והכנו את האווירה הגיע הזמן לחשוף את קינקים / פטישים / פנטזיות / סטיות שלכם, אבל איך עושים זאת בצורה שתקדם את המטרה  – שיתוף פעולה מצד בני הזוג.

תקשורת תקשורת תקשורת!

ישנן מספר דרכים להתחיל את השיחה הזאת (כל אחד ומה שיותר נכון לו, אבל קחו בחשבון שללא ספק השיחה הזאת, זאת רק התחלה של תהליך).

באילו מהגישות שתבחרו זכרו, קודם כל כי:

זאת שיחה בין אהובים. כמו שאתם רוצים שיקשיבו לכם, עליכם להקשיב גם למה שהצד השני אומר. השיחה חייבת להיות מכבדת אל שני הצדדים. זכרו להשתמש במילים חיוביות, אל תשפטו את הצד השני על התגובות ועל תתרעמו. גלו סבלנות והבנה, זה יכול לקחת קצת זמן.

התחילו את השיחה ממה שקיים כרגע. תחמיאו לצד השני על התרומה שלהם לחיים המיניים המשותפים שלכם, ספרו להם מה הם עבורכם, מה אתם אוהבים לעשות איתם, ספרו להם מה אתם אוהבים שהם עושים לכם ואיך זה מרגיש לכם. (זאת שיחה מקרבת ומדהימה לעשות פעם בכמה זמן גם אם אין לכם משהו מיוחד על הפרק)

שיתוף דרך פנטזיה: כשאתם חשים שבני הזוג מוכנים, קשובים, נינוחים ופתוחים בשיחה, העלו את נושא הפנטזיות. שתפו אותם בפנטזיה שעולה לכם בראש שהייתם רוצים להגשים איתם. תתחילו עם הפנטזיות הרכות , אין צורך לזעזע את הצד השני ישר על ההתחלה עם דברים קיצוניים. התחילו בקטן, אם זה למשל, שליטה נשית שלה עליך, אז תספר איך היית רוצה שהיא פשוט תתפנק ממסאז' רגליים. אם יש פתיחות גבוהה יותר, שתשב לך על הפנים, או תדבר טיפה יותר "מלוכלך".  אם זה לצירוף אנשים עדיף להתחיל עם אחד ולא ישר אורגיה המונית. תתיחסו בפנטזיה על איך שהם, בני הזוג יקבל יחס רב ואיך אתם תרגישו לראות אותם מועצמים מינית בסיטואציה כזאת. לכל פטיש/קינק יש צדדים רכים וצדדים יותר מורכבים, תתחילו ברך ולאט לאט תצמחו יחד.

אחת הסיבות ששיתוף דרך פנטזיה יכול לעבוד טוב, הינה שהתת מודע שלנו שולח לנו מסרים שכל עוד זה שיחה על פנטזיה, הכל מותר ואפשרי וניתן לחקירה. המימוש של פנטזיה לא תמיד חייב להתגשם אבל זאת דרך נפלא לחקור את רמת המוכנות של הצד השני לקבל את הפטישים או הקינק שלכם.

שיתוף בישירות וכנות: לפעמים רוצים לדבר על דברים שמפריעים לכם או לשפוך את הלב על החסכים שלכם. אם זה מבחינת תנוחות, אם זה במין אוראלי, אנאלי, או מגע מסוג מסוים או אזור מסוים. רוצים להעביר את המסר בישירות, ללא משחקים, כי עד כה הרמיזות לא עבדו. או אתם לא אנשים של סחור וסחור ורוצים לספר בצורה ישירה וברורה על הפטיש שלכם.  גם פה ברגע שאתם חשים שהשיחה כנה ופתוחה תפתחו בדברים החיוביים בקיים, ואז תעברו לצרכים והרצונות שלכם. אל תראו חולשה, בושה, אשמה במי שאתם ובמה שאתם אוהבים. אם אתם תראו תחושות אלו אתם תשדרו חוסר בטחון ולצד השני יהיה קל לבטל אתכם או להקטין אתכם. גם אם הפטיש שלכם הוא שישפילו אתכם, אתם רוצים שזה יהיה ממקום של אהבה ולא ממקום שבאמת יפסיקו לראות אתכם כאנשים שלמים, בני זוג או הורים נפלאים. ממליצה פה לשאוב מהמידע שאספתם, דברו על התחושות, על החלקים הפיזיים, תתארו מה הייתם רוצים שיקרה באקט, כתוספת למה שקיים או בשינויים קלים למה שקיים. תתנו לאדם השני זמן לעכל ולשאול שאלות. יכול להיות שייקח להם זמן לעכל את מה שאתם אומרים, אפשרו להם זאת.

בגישה הזאת יש צד מאוד חיובי וזה הישירות, לכאן או לכאן אתם תדעו לאן נושבת הרוח, הם איתכם או לא, הם פתוחים לרעיון או לא, להתנסות כן או לא. אם כן, הרווחתם ואפשר לעבור לשלב הבא. אם לא, אז גם פה יש אפשרויות שונות. מאוד חשוב שבמקרה והם מהססים, לא מקבלים, מתיחים האשמות או תוכחה, לא לאבד את הכלים, להישאר רגועים ולהקשיב למה שהצד השני אומר ולא להיכנס להתגוננות, למריבה או התחשבנויות.

שיתוף ע"י מחקר משותף: אם אתם רק חושבים או מפנטזים על משהו שאתם עדיין לא בטוחים במאה אחוז שזה הפטיש/קינק שלכם. אם אתם רוצים לצאת למסע יחד עם בני זוגכם לגילוי של דברים חדשים, שוב כאשר אתם חשים שהשיחה נינוחה ופתוחה, ספרו להם שגילתם משהו שאתם חושבים שאולי יכול לגרות אתכם ואת בני הזוג. שאתם רוצים לחקור את זה יחד איתם. להפוך אותם לחלק מהותי בתהליך של הלמידה והקפידו ללכת בקצב שלהם. חשוב מאוד גם לעודד את בני הזוג למצוא משהו שהם היו רוצים לחקור יחד איתכם.

הדרך הזאת לטעמי האישי, היא הטובה ביותר. כאשר שני הצדדים בעלי ראש פתוח, כל אחד מביא לשולחן הרפתקאות לנסות ולגוון, ההדדיות ושותפות למסע יכולה להניב: גילוי של פטישים/קינקים חדשים שבכלל לא חשבתם עליהם, המון פתיחות וקירבה גם בתחומים אחרים של הזוגיות, כי ברגע שאתם סומכים ובטוחים במיניות הזוגית שלכם, הרגשות והתחושות האלה יחלחלו גם לחיי היום יום בנושאים אחרים.

ככל שתהיו בטוחים בעצמכם, תהיו קשובים לבני זוגכם, תהיו פתוחים לענות על שאלות, תשמרו על שיחה מכובדת ואוהבת, תהיו תומכים ומכילים מצד אחד ומצד שני תעמדו על זה שגם יכבדו וינסו להכיל ולהבין אתכם ככה הסיכוי שלכם להגיע למטרה גדולה יותר.

 

דברים שיכולים לעזור:

  • הכינו מראש לינקים למידע על הנושא.
  • זרקו שמות של אנשים מוכרים אשר יצאו מ"הארון" בנושא הקינק או פטיש שלך.
  • תנו דוגמאות לסרטים העוסקים בנושא – לא פורנו.
  • תמצאו סרטוני הסברה, סרטוני פטיש רכים וצפו יחד אם יש פתיחות לדבר.
  • זכרו כל הזמן לבדוק את ה"דופק" של בני הזוג, איך הם חשים לגבי כל שלב, ומה הרצונות שלהם.

*** חייבת לציין שגם אם תיקחו את העצות ותעשו את כל הצעדים שהמלצתי או שכל אחד יעץ לכם, זה לא מבטיח לכם הצלחה. יש אנשים שפשוט לא פתוחים מספיק לעשות את הצעד הזה. חשוב מאוד לזכור שזה שלהם ולא שלכם!!! זה שהצד השני לא בעל ראש פתוח  זה לא סוף העולם ולא אומר עליכם או על הרצונות שלכם שום דבר.

חשוב לא להרים את הידיים ולא להתייאש. זאת רק השיחה הראשונה ויש עוד צעדים רבים שאפשר לקחת בדרך אל האושר המיני הנשגב.

לפני חודש. רביעי, 29 במאי 2019, בשעה 18:03

בעידן שלנו, הנושא המיני יותר פתוח מאי פעם, ועדיין לא תמיד השיחה על הנושא היא תמיד כנה ופתוחה באמת. 
לכל אחד ואחת מאיתנו יש פנטזיות, תשוקות, צרכים ופטישים שונים במיטה ולפעמים אנו חוששים שבני הזוג שלנו לא יקבלו אותם. המחשבה שאולי ישפטו אותנו, שיראו אותנו כחולים, שנדחה את האהובים שלנו היא מחסום קשוח ולכן רבים מאיתנו שומרים את הצדדים היותר קינקיים, פטישיסטים, שונים שלנו, לעצמנו.

כשאנו לא סגורים על משהו או לא בטוחים בעצמנו ובמה שנכון ומתאים לנו, כשאנחנו לא בדיוק יודעים איך להעביר את השוני שלנו לאחרים, אנחנו בעצם לא באמת באים לידיי ביטוי. בני הזוג שלנו לא יכולים לנחש מה אנחנו בדיוק צריכים או רוצים ואי אפשר לצפות מהם לקרוא את המחשבות שלנו. כשאנחנו לא באים לידיי ביטוי, כשהצרכים והרצונות שלנו לא באים לידיי סיפוק, מצטברים אצלנו כעסים, תסכולים, חוסר חשק לתת או להעניק לצד השני ועוד משברים. זה לא צריך להיות ככה!

בפוסטים הבאים אתן לכם כמה טיפים חשובים על איך אפשר כן לייצר מציאות מינית אחרת אשר תמלא ותספק אתכם ואת בני הזוג שלכם.

ידע זה כוח! (1/5)

תבינו והיו שלמים עם הרצונות והצרכים שלכם(פטיש, קינק,סטייה, זהות מינית). תלמדו לעומק מה המשמעויות השונות שלהם לגביכם ולגבי הזוגיות. תעשו את עבודת השטח על מנת שתוכלו להסביר את עצמכם ואת מה שאתם רוצים בצורה הכי ברורה, מלאה ומקיפה.

דברים שאולי תרצו להכין לשיחה הזאת מראש:

זמן ואינטימיות- מצאו את הזמן הנכון לשיחה. מומלץ, לא לפני או אחרי אקט מיני, אלא ממש להקדיש לשיחה זמן. זאת שיחה שיכולה לקחת כמה דקות או לחלופין כמה שעות הכל תלוי בפתיחות.

שחררו שליטה! תיגשו לשיחה ממקום נקי, משתף ומכיל, נותן מידע ומקבל מידע. לפעמים אנחנו כל כך שקועים ברצונות שלנו, בדרך שלנו, שאנחנו שוכחים את הצד השני. (יורחב בפוסט בנפרד)

רכשו מידע מקיף על הקינק, פטיש, סטייה: מהן הסכנות, במה כרוכה ההתנסות, אביזרים כן/לא, אנשים נוספים כן לא. תקראו, תלמדו, תשאלו, תחקרו!

תשובות על שאלות שבטח תשאלו, כגון:
-כמה זמן אתה יודע על זה? 
-איך זה גורם לך להרגיש?
-מה זה דורש מהצד השני?
-האם התנסית בזה בעבר ?
-האם אתה יכול לוותר על זה?
-האם אתה מכיר עוד אנשים כמוך?
-האם יש מידע על זה שאפשר לקרוא? 
-האם יש עם מי להתייעץ / לדבר בנושא?
-מה הציפייה שלכם מהם, בני הזוג?
-מה יכול לקרות בשעה / יום / שבוע אחרי?
-מה ההשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה / הגשמה?

אפשר להגיע למקום של סיפוק ופתיחות כנה והדדית. אומנם יש לא מעט נקודות שצריך לחשוב עליהן לפני שאנחנו מדברים על הנושא עם בני הזוג אך כאשר מגיעים למקום של פתיחות וסיפוק מיני עצמי והדדי אמיתי, הזוגיות, הקשר, החיים המשותפים הופכים לקרובים יותר, אינטימיים יותר וללא ספק מאושרים יותר!

אם אתם רוצים להתייעץ לגבי הדרך הנכונה לכם, אם חסר לכם הידע או הכלים לעשות את הצעד ולהגיע לאושר מיני, אני פה בשבילכם.

לימור זיל –ייעוץ למיניות קצת אחרת, סדנאות, הרצאות והדרכות. 

לפני חודש. שלישי, 28 במאי 2019, בשעה 11:57

יש אין ספור דרכים ואפשרויות לנהל סשן, חלקן טובות וחלקן פחות. סשן מלא וטוב יגרום לשני הצדדים לחוש עילוי נפשי ופיזי כאחד לעומת סשן שלא מתנהל נכון ויכול להיגמר בטראומה קשה.

 

תהליך טוב של סשן:

- הכרות והסכמה לסשן זהו שלב מקדים לסשן עצמו. מכירים, מדברים, משתפים פנטזיות, משתפים חששות, מציבים גבולות, מסכימים על מהות הסשן ומשם מתחיל להבנות הסשן עצמו.

- משחק מנטלי מקדים בין הצדדים הוא חלק מאוד מהותי לסשן מוצלח זה. כל אחד נכנס לנעליו הבדסמים אם זה בצד השולט או הנשלט. השולט מצדו תפקידו לגרות את הנשלט נפשית. לשחק לו בתחושות, להביא אותו למקום שבו או יתחנן לקבל את כל הסיפוקים שבסשן או מצד שני לאחר תקופה של הכרות ממש טובה ושסומכים אחד על השני לגרום לו לפחד מהסשן. הצד הנשלט צריך גם הוא לגרות את הצד השולט בזה שיראה רצון, כמיהה, הבנה, לשרת ולהיות שם בשביל השולט. ראוי לציין כי לא  כל מה שהשולט אומר גם יקרה. אבלכל מה שהצד הנשלט הסכים לו, מצופה ממנו לעמוד בו או לפחות לנסות... באיזו דרך שתבחרו לעשות זאת, טיזינג פסיכולוגי הוא מרכיב חשוב מאוד לתהליך.

- מיקום ואווירה חשובים לא פחות לסשן טוב, ממליצה להכין את אזור הסשן ככה שיהיה נוח נעים ומשרה אווירה. נרות דולקים מפוזרים, טמפרטורה של האזור נעימה, לא קרה או חמה מידיי. אפשר לפזר את הציוד שתשתמשו בו בצורה שתיהיה לכם נוח להגיע אליו, או לחילופין לשמור עליו בארון עד לשימוש מפתיע ברגע הנכון. מוזיקת רקע שמתאימה לסשן, אם זה סשן רגוע יותר ארוטי, קצב נמוך יתאים יותר לעומת סשן הצלפות שבוא מוסיקה קצבית גבוהה עם המון בסים תתאים יותר. אתם תתפלאו עד כמה אווירה נכונה משנה לגמרי את תוצאות הסשן. ממליצה תמיד לשמור כמה דברים חיוניים לידכם, מים, שמיכה, חטיף אנרגיה, אלכוהול לחיטוי וקרח.

- לדעת למה נכנסים כשתפגשו פיזית לסשן, במיוחד אם אלו סשנים ראשונים של הקשר או בטח ובטח של אחד הצדדים, חשוב מאוד לסכם מראש מה יקרה שתפגשו. האם תיפגשו כשני אנשים באותו מעמד ואז לאחר שיחה תיכנסו לתפקידים או, מההתחלה הצד הנשלט יתנהל כפי שנדרש מבעוד מועד – אם זה בהשתחוות או נישוק ידיים/רגליים ודומה.

 

הסשן עצמו (מכוון לסשן הלקאה מסוגיה):

חיבור כל סשן אימפקט (מגע)  ולא משנה עד כמה אתם מכירים אחד את השני צריך להתחיל בחיבור. לאסוף את עצמכם, להיכנס להקשבה לצד השני, להסתכל על הצד השני ממקומו ולהכיל את הרגע הזה. זה רגע מכונן שדורש שנייה, מבט, חיבוק, ריקוד, כל אחד בדרכו שלו ואז מתחילים.

 

הדברים המהותיים שצריך לזכור בסשן אימפקט :

לבחור מילת ביטחון או רשת ביטחון (שיטת הרמזור או המספרים) על מנת להבין בתוך שנייה היכן הנשלט עומד. חובה לזכור ש מותר להשתמש במילת ביטחון או רשת הביטחון – לשם זה היא קיימת. זה לא בושה!!!
רמת הספיגה של כל אחד היא שונה וגם כן רמת ההלקאה – חובה כל פעם מחדש על כל אזור בגוף, מכשיר חדש וכל סשן חדש לבדוק את רמת הספיגה הנתונה באותו הסשן או לאותו הכלי והאיבר!
הנאה מהסשן – אם אתם לא נהנים אם זה מהנתינה או הקבלה אז זה לא זה.
אין להכות, להצליף או לגרום לחבלות באזורים בהםן אין שרירים רחבים המגנים על האיברים הפנימיים כגון: בטן, כליות, עמוד שידרה, מפרקים, פנים. אם אתם בתחילת הדרך הישארו באזורים הבטוחים כגון: שריריי הישבן, חזה, כתפיים, רגליים אחוריות , כפות הידיים והרגליים.
אזורים רגישים כגון אזור החלציים וחזה יש לבדוק הסכמה מראש, ולוודא שהצד השולט יודע מה הוא עושה.


המגע האקטיבי יתחיל בחימום אזורי ההלקאה, אם זה במסאז' מעורר או ספנקים קלים על מנת להזרים את הדם לאזור.  יש לשים דגש שלא כדאי לזלזל בשלב הזה ולתת לו לפחות 2-3 דקות (זה לא הרבה זמן).
את קצב הספנקים וגם את חוזקם יש לעלות בהדרגה, בין מדרגת כאב אחת לשנייה, בדקו את רמת הספיגה של הצד הנשלט האם זה חלש/בינוני/חזק – או שתשתמשו במספרים מ1 חלש ועד 10 שזה כבר גבול יכולת הספיגה. כשתגיעו לרמת ספיגה 8 רדו קצת והישארו ברמות ה5-7 של הנשלט ושחקו איתן. אותו תהליך יש לעבור עם כל כלי חדש שמנסים – לכל כלי יש תחושה אחרת המעניקה סוגי כאב שונים. לאחר ספנקים אפשר לשחק עם מגוון כלים שונים, אם זה פלוגרים (שוט בעל זנבות),  קיין (מקל דק לרוב עשוי במבוק), חגורה שנוריד מהמכנס והרשימה היא ארוכה...
בין מדרגות הכאב והחלפת הצעצועים בהם תשחקו, אל תשכחו לתת גם מקום לרגש לבוא לידיי ביטוי. לטפו את הצד הנשלט, דברו אליו, אפשר ללטף גם עם הצעצועים, לנשק, לשרוט ועוד.
הראו הערכה לרמת הספיגה של הצד הנשלט, כמו שעל הצד הנשלט להראות הערכה לצד השולט במילות הערכה ותודה לאורך הסשן.
הלקאה באזורים אינטימיים צריכה להיות זהירה פי 100 מהלקאה בכל אזור אחר. בסופו של דבר אין שם הגנה טובה על החלקים הפנימיים אך הריגוש גבוה ואף לרבים ממכר. במקרים של הלקאה באזור החלציים יש להתחיל לאט מאוד ולהיות מאוד קשובים לצד המקבל. לא לתת מכות חזקות ישר על ההתחלה, אתם עלולים ממש לגרום נזק אם תתפרעו יותר מידיי על מישהו שלא יכול לספוג את זה.
כשאזור שהלקנו מתחיל להחליף צבעים ומכחיל, משחיר יותר מידיי/ כשטמפרטורת הגוף משתנה קיצונית מידיי/ יש לעצור את מה שעושים, לקרר/לחמם את הצד הנשלט, לחטא את הפצעים ולבדוק את מצבו הפיזי והנפשי. אם הכל טוב, אפשר להמשיך את הסשן, במקרה וזה הספיק לשני הצדדים זה הזמן לסיים.
אין ספק שמגוון האפשרויות והשילובים הם אינסופיים וכל אחד ייקח את זה לאן שטוב ומתאים לו ולפרטנר שלו. סשן יכול להיות קצר או ארוך, יכול להכיל אלמנט אחד או רבים, אבל כל סשן חייב להיגמר מתישהו והוא תמיד ייגמר באפטר קר
 

אפטר קר – הטיפול / זמן איכות לאחר סיום הסשן הוא אקוטי!

לאפטר קר יש חשיבות מאוד גדולה אם זה בפן הפיזי והפן המנטלי לשני הצדדים. לצד השולט החשיבות היא להחזיר את הביטחון והחום חזרה לנשלט ולהראות לו שאנו מכירים לו תודה, מעריכים ודואגים לו. מראים לו שהוא חשוב לנו! לאחר מכן זה זמן גם לשאול לדבר ולהבין איך הסשן עבר על הצד השני, האם היו מגבלות, חששות, במיוחד אם הצד הנשלט עצר את הסשן, להבין למה הוא עצר את הסשן ממקום של דאגה ורצון למידה ולא ממקום של שפיטה!.

לצד הנשלט, האפטר קר חשוב עוד יותר. הוא זקוק זמן להירגע, לעכל, לרדת מהאופוריה שהוא נתון בה. לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם סשן, יש כאלו  שהגוף שלהם מגיב בשלבים וטמפרטורת הגוף שלהם צונחת מאוד וחשוב להחזיר להם את חום הגוף עם שמיכה ואם זה לא מספיק, מקלחת חמה. יש כאלה שחום גופם עולה ואז קרח זאת דרך מעולה לקרר את הגוף. יש כאלה שלא זקוקים לחימום או קירור הגוף אלא הנפש. פה חיבוק ליטופים מילות הכלה הן מאוד חשובות. הצד הנשלט זקוק להרגיש שלצד השולט אכפת לו, שהוא מרוצה ממנו כי בשביל הרגעים האלה הוא שם. לדעת שהיה מועיל ושמרוצים מתפקודו.

במקרים של פציעה פיזית של העור (עקב הצלפות/ קשירה לא נכונה) יש לטפל בפציעה מידית לאחר הסשן אם זה בחיטוי המקום, במקרים שיש צורך בחבישה חובשים ומשתמשים בפולידין. – אם יש צורך בטיפול נרחב יותר, יש לפנות לטיפול מקצועי מיד.

היום של אחרי, למחרת קורה הרבה פעמים שהאנדרנלין יורד ואנחנו מוצאים את עצמנו בדרופ, מאוד חשוב שהצד השולט יתקשר עם הצד הנשלט למחרת על מנת לוודא שהכל בסדר אתו, שהוא חש בטוב וכמובן לתת לו את תשומת הלב הכל כך נדרשת לאחר סשן.

כשתדעו מהו תהליך הסשן הנכון לכם, תוכלו גם מהר מאוד לזהות סשן שלא הולך כל כך טוב ואולי להפסיקו או לכוונו נכון יותר. שולט/ת טובים לעולם ישארו עם ראש פתוח ויחפשו ללמוד את הנשלט שלהם ומה שטוב ונכון לנשלט.

עכשיו לכו תהנו לכם מאיזה סשן טוב!

לפני חודש. שני, 27 במאי 2019, בשעה 09:35

הגדרה יבשה: התייחסות אל בן אדם כאל חפץ, לא רק ברמת שלילת האנושיות ממנו אלא בהפיכתו לחפץ ספציפי. פורניפיליה היא ההקצנה של החפצה, החפצה + קיבוע למקום לאורך זמן ע"י קשירה.

למושג החפצה יש קונוטציה שלילית בעולם הגדול וזה בעיקר מתייחס להחפצה נשית, שימוש בנשים כחפצים בתעשיית הפורנו, האופנה, ומדיה. קבוצות פמיניסטיות רבות אף קמו ושמו את דגלן בפעילות כנגד סוג החפצה זה.

בבדס"מ, בשונה מהגישה הפמיניסטית, החפצה הינה חלק בלתי נפרד מאורך החיים. עצם העובדה שהשולט מתייחס לנשלט שלו כרכוש או הבעלים של..,  מרמז על החפצה.

אבל הפעם נדבר על החפצה כפטיש.

כחלק בלתי נפרד מהיות הנשלט עבד ומשרת, בהרבה סיטואציות עליו להיות כלי ממשי ושימושי. אפשר להפוך אדם כמעט לכל חפץ. ישנם סגנונות שונים של החפצה וכל אחד מתחבר להחפצה מסוג שונה. כמעט אין אף אחד שיתחבר לכל סוגי ההחפצה.

כלי קיבול:

אסלה, מאפרה, מרקקה, מחסן.


שימוש כחפץ וגם שילוב של ספיגת ה"זבל" של השולט, נחשב כהתמסרות גבוהה מאוד.  למי שמתחבר להחפצה והשפלה, הסוג הזה לרוב הופך לפטיש עיקרי אשר מוביל אותם כנשלטים. הפופולרי מבין כלי הקיבול הוא האסלה, השילוב של החפצה ושל מקלחות זהב ומשחקי שירותים שונים נחשב מן הסתם כהשפלה האולטימטיבית. יש הלוקחים את זה צעד אחד קדימה וממש הופכים את הנשלט לשירותים עם מקום לראש מתחת לקרש הישיבה (כי צריך שיהיה נוח)


ריהוט:

שטיח, ספה כורסא, הדום, כיסא, מיטה, שולחן וכו.

שימוש כחפץ יעיל ומועיל לשולט/ת בתוספת תחושת הגוף של הצד השולט על הנשלט. חלק מהריהוט מאוד אוהב את תחושת הגוף הנוסף עליו, משתלב נפלא עם סשנים של טרמפלינג (דריכות הליכה על הנשלט) מעולה לסשנים לשולטים עייפים ( לישון על מיטה אנושית, לנוח ולקרוא ספר על ספה אנושית ).

מהצד של הנשלט מגיע סיפוק אדיר מעצם השימוש בו. עצם זה שהוא יעיל לשולט ללא צורך באמת להוכיח יכולות אלא פשוט להיות שם עבורם ללא מחשבה' ללא צורך בפעולה שעלולה להיות קשה. כמו כן הם מראים את החוזק הפיזי והנפשי של להיות במקום זה לאורך זמן.

החפצה מינית:

דילדו, וויברטור, חור, פה.

חלומם של נשלטים רבים ומהותן של נשלטות רבות, לשמש כמקור הנאה מיני לשולטים שלהם, ללא יחוס אנושי. הם משמשים כחפץ להנאה. לרוב יהיו קשורים או חסרי אונים על מנת שלא יוכלו לזוז ובטעות בצורה זאת או אחרת לפעול בצורה עצמאית אשר מתרחשת אוטומטית כי הגוף מגיב לא רצונית.

בובה:

שימוש בגוף הנשלט כבובה בלי התייחסות אליו כיצור אנושי: הלבשה, משחק, ממיקן, פסל. הנשלט הוא מקור הנאה ומשחק בידיי השולט, הנשלט הוא אמצעי בלבד. מצד הנשלט , שוב המקום של להוות לערך לשולט הוא העיקר. יש נשלטים רבים אשר מאוד מתחברים ללהיות בובה.

 

*כספומט : שימוש בנכסי הנשלט להנאות וצורכי השולט. השולט לוקח כספים מהנשלט כאילו היו שלו, ללא יחס לנשלט כאדם. כמובן שזה בהסכמה וגבולות מוגדרים מראש.. אין להכנס לקשר מבוסס פטיש זה ללא הכרות עם השולט או להקציב לפטיש זה סכום מסויים מערך הכנסתכם ושזה לא יפגע באף אחד.

 

לפני חודש. חמישי, 23 במאי 2019, בשעה 11:02

אתה מגיע 5 דקות לפני השעה שנקבעה לך ויודע שלא תתקבל לפני, בחוץ יורד גשם זלעפות ועדיין אתה מחכה בחוץ ממתין בסבלנות שתקבל את האישור לעלות. ליבך פועם בעוצמה ואתה חושש שעוד שנייה יקפוץ מהחזה שלך. הכל כך מוחשי פתאום, זה סוף סוף קורה. כבר חודש שאתם מתכתבים מדברים מחליפים רשמים, חשקים, גבולות ופטישים. היו כמה פישולים בדרך שעכשיו הם עוברים לך בראש. היתה פעם אחת שהתחצפת וזה כמעט סיים את הקשר, היה פעם אחת שלא עמדת במשימה פשוטה שניתנה לך, עמידה בזמנים זאת אחת החולשות שלך ולכן אתה עומד בשקט בחוץ ונוטף זיעה קרה מלחץ והתרגשות, רק לא לאחר.

הטלפון רוטט ומגיע האישור שאתה יכול להתייצב. אתה לוקח נשימה עמוקה, בודק את עצמך בפעם האחרונה, מפקפק בעצמך אם תעבור את מבחן המציאות או לא, מעקם פרצוף בחשש קל ומתקדם אל נקודת המפגש.

באמצע שום מקום, עוד סמטה חשוכה בתל אביב הרועשת. אתה רואה אותה, כרגיל כמו בכל אישה אתה דבר ראשון מתמקד על הרגליים, אתה מחסיר פעימה שמבטך קולט את עקב הסטילטו הגבוהה שמחובר למגף עור שחור שעוטף את הרגל עד הירך העסיסית שלה. היא קולטת את המבט ומצווה עליך לרדת ל4 שם בסמטה ולנשק את מגפה לשלום , כי כך יאה לכלבלב לומר שלום לגבירתו. אתה מעיף מבט לצדדים רואה מרחוק זוג מחובק עובר, אתה מביט בעברה וקולט את המבט שלה עליך, מבטח חודר, לא מתפשר, קולט את החצי חיוך המתריס על פניה ומבין בתוך תוכך שאתה שלה. יורד ל 4 מנשק את רגלה, היא תופסת את קצה חולצתי ומרימה אותי על רגליי. לך 2 צעדים אחרי היא פוקדת ומובילה אותי אל דירתה...

במעלה המדרגות כל שעיניי רואות זה את עכוזה העגלגל והחושני מתנענע מצד לצד, אני משפיל מבט, יודע שלא זכיתי עדיין בכבוד של לבהות בו, למרות שהוא כל כך מזמין וקורא לי אליו. היא פותחת את דלת דירתה נכנסת מסתובבת אלי ואומרת, מפה אתה חוזר ל 4 ולא קם עד שאומר לך. היא נעלמת מאחורי דלת וחוזרת עם קולר ורצועה. להפתעתי הגדולה היא גם כן מתכופפת היא אוחזת לי בסנטר ומרימה את מבטי כך שאביט לתוך עיניה המחשמלות ושואלת אותי "אתה סומך עלי?" אני לא מסוגל לדבר מהתרגשות ומנענע בראשי לחיוב. " האם אתה סומך עליי ? " היא דורשת מענה ברור "כן מלכתי" עניתי וישר התעופפה לעברי ידה וסטרה לי על הפרצוף. "אני מבינה שאתה מתרגש, אבל תהיה מפוקס ותיזכר... איך ביקשתי שתפנה אלי?" ישר הבנתי היכן טעיתי, היא שונאת שקוראים לה מלכה. כן גברתי עניתי בשקט מתעצבן על טיפשותי. איך שכחתי היא הרי אומרת זאת כל הזמן. "האם אתה מוכן?" היא שואלת. כן גברתי אמרתי הפעם בצורה הנכונה. היא חייכה וליטפה לי את הלחי שלפני שנייה סטרה לה נתנה לי חיבוק חם וארוך וכל מה שרציתי זה להישאר שם לעולמים, היא הורידה את ידיה אבל לא שחררתי את החיבוק, היא חיכתה בסבלנות עד שאשחרר, חיכתה עוד רגע הסתכלה עליי בדריכות, כשסימנתי שאני מוכן, שמה עליי את הקולר ואליו חיברה את הרצועה.

"הלכת דרך ארוכה והמתנת בחוץ כמה דקות טובות, נודף ממך ריח של כלב רטוב" היא צחקה וזרקה עליי מגבת שאתנגב מהגשם. "צמא?" שאלה, כן גברתי עניתי. היא הובילה אותי ברצועה על 4 לפינת החדר שם חיכתה לי קערה עם מים ולידה קערה עם דובוני גומי. לא זכור לי מתי העליתי את זה באחת השיחות אבל כנראה שהיא זכרה. דובוני גומי זאת אחת החולשות שלי. אני לא מסוגל לראות סוכריות גומי ולא לחסל אותן מיד. קשקשתי בזנב הדמיוני שלי והושטתי יד לקחת לי דובון. אךךך סטירה נוספת הפעם גם כואבת פגשה את הלחי השנייה. "הזמנתי אותך לשתות, לא מעבר" היא אמרה באסרטיביות ודחפה את פניי לתוך קערת המים. נחנקתי לשנייה והיא שחררה את ראשי לקחתי כמה לגימות מהמים עם הלשון רק כדי לתת לעצמי זמן להתאפס (אל תעשה שטויות, אל תפספס את זה, זה כל מה שעבר לי בראש במין מנטרה)  הורדתי שוב את הלשון מנסה לתפוס קצת מים הפעם הייתי באמת צמא, אבל לא למים... זזתי צעד אחורה לסמן שסיימתי. והתייצבתי מולה כמו שסיכמנו על ברכיי, עם התחת על עקביי הרגליים וידי הפוכות על הברכיים שלי הראש למטה והרצועה בפי מוכן ומזומן לכל מה שהיא תרצה לכל מה שהיא תדרוש ממני.

היא לקחה את הרצועה והוליכה אותי אחריה לספה, התיישבה, והכתה פעמיים על המקום לידה כאות לשבת לידה, התיישבתי כמו אדם והיא ישר הורידה אותי חזרה לרציפה ל4 הרימה את סנטרי להביט לעיניי השקד שלה שם שקעתי לדקה ורק שהיא נקשה את אצבעותיה אחת בשנייה לפני פעמיים חזרתי לעצמי. היא רצתה את תשומת ליבי המלאה. התפקסתי על עצמי בקושי רב אבל הצלחתי לשמוע אותה היא היתה ברורה מאוד. "מי אתה?" היא שאלה, הפאפי שלך גברתי עניתי גאה בתשובה שלי כאישור היא חייכה וליטפה את פניי. "מה אתה?" היא שאלה, הכלב שלך גברתי עניתי במהירות קצת לא מבין לאן היא הולכת עם כל זה, הרי דיברנו על זה כל כך הרבה. שוב היא חייכה ליטפה את פניי ואמרה " ואתה אכן כלבלב חמוד מאוד, אבל לא מחונך!, זה בסדר גמור פשוט צריך ללמד אותך כמה דברים.. נתחיל ?" מגורה בטירוף ומפוחד בטירוף עניתי כן גברתי.

היא הצביעה על שטיחון שהיה בפינה בחדר, הורתה לי להניח אותו מולה והושיבה אותי עליו באותה הפוזיציה ממיקודם אך השאירה את הרצועה בידה. בעודה אוחזת ברצועה היא התחילה לדבר, לא ממש הקשבתי, הייתי כולי שקוע בהוויה שלי, המקום, היא, הישיבה שלי, היא, הרצועה שקצת עוקצת אותי, היא. משיכה חזקה ברצועה החזירה אותי למציאות, היא מסתכלת עליי בסימן שאלה, כן גברתי אני עונה בלי לדעת בכלל את השאלה. היא צוחקת, נותנת לי סטירה קלה זה אפילו מרגיש כליטוף ושואלת " לאן נעלמת עכשיו? , אני מרגישה שאני מדברת ללמפה" סליחה גברתי , מתנצל גברתי, את מהממת גברתי כל כך קשה לי להתרכז גברתי. יריתי בלי לחשוב בכלל. היא מלטפת לי את הלחי ומתחילה לדבר. הפעם אני כולי קשוב אליה חייב להיות, אסור לי לפספס פה. "אני ממש מבינה את ההתרגשות שלך, גם אני קצת מתרגשת בכל זאת דיברנו המון, והמעמד הוא מיוחד חדש מרגש ואולי קצת מפחיד בשבילך  אבל אני מבקשת שתנסה, תנסה להתאפס ל10 דקות ואז אתן לך את הספייס להשתחרר. אתה יכול לנסות לעשות זאת בשבילי?" כן גברתי, אמרתי כולי מלא תקווה שאוכל לעמוד בזה. היא נתנתה לי שנייה נוספת, הזדקפתי במקומי, ניקיתי את הראש, והבטתי לעינייה.

" או עכשיו אתה איתי, במהלך החודש האחרון אנחנו ביחד בנינו את הסשן הזה, תזכיר לי אתה על מה הסכמנו?" דיברנו על הגבולות שאני לא רוצה דם, סימנים, מדיקל, גברים והשאר לבחירתך גברתי עניתי. "יפה מאוד אלו הגבולות, מה עוד?" סיכמנו שאני הכלבלב שלך גברתי, הכלבלב האנושי שלך. חידדתי. "מקסים, אם כך אתה זוכר ויודע מה מהות הסשן היום ומה תפקידך. כל מה שעליך להיות זה הכלבלב שלי. מה היא מהות הכלבלב – פאפי?" להיות כמו כלב גברתי, להתנהל כמו כלב? ספק עניתי ספק שאלתי כי מאוד קיוויתי שאני בכיוון. היא פתחה את המגרה של השולחן והוציאה משם שקית עם סוכריות גומי בצורת לבבות. "בדיוק" היא אמרה ליטפה לי את הלחי והאכילה אותי מכף ידה לב אדום ומתוק. כל גופי התמלא בזרמים נעימים של התעוררות נפשית, איזה כייף שהיא מרוצה, כל כך הוקל לי שהיא מרוצה. " לכלבים יש התנהלות שונה משל אדם נכון, הוא הולך אחרת שותה אחרת יושב אחרת?" ירד לי האסימון, התיישבתי כמו אדם ולא כלב. איזה טיפש אני. כן גברתי עניתי. "לכלבלב יש גם מאפיינים מסוימים נכון? למה אתה מתחבר בהיותך כלבלב?" נאמן גברתי, אוהב ללקק, גברתי, צייתן גברתי , שובב גברתי. עניתי נזכר בשיחות שלנו בעבר. התשובה שלי זיכתה אותי בעוד לב גומי. לא יכולתי להתאפק, קשקשתי בזנב, דבר שזיכה אותי בחיוך כובש שלה. זהו, איבדתי את הפוקוס צללתי במבטי לכיוון רגליה ונתקעתי. היא קלטה את זה, משכה ברצועה להסב את תשומת ליבי חזרה אליה, שמה את ידה תחת סנטרי. "לפני שאתה נעלם לי בללהלנד, תזכיר לי, מה מילת הביטחון שלך?" אדום עניתי בצורה ברורה. "יפה, אני מצפה ממך לזכור מה תפקידך ומי אתה היום, מצפה ממך להשתמש במילת ביטחון למקרה ותחוש בצורך" כן גברתי עניתי משתוקק רק לרחרח ולהסניף את נעליה. "כלב טוב" היא אמרה וליטפה את ראשי " ארצה" היא הורתה והתיישבתי לרגליה בישיבה מזרחית. "לא ככה, כמו כלבלב..." קפאתי לרגע, לא הבנתי, איך בדיוק כלבלב יושב? היא קלטה אותי. " תיזכר בכלבלב שהיה לך, או שראית איך הם מתיישבים?" היא צחקה, ואני צחקתי כי הבנתי למה היא מתכוונת בדיוק. התחלתי להסתובב סביב עצמי הזזתי קצת את השטיחון שיהיה היכן שמתאים לי, והתיישבתי עם הסנטר על הרגל שלה. היא התמוגגה, ישר תפסה את פניי בשני ידיה ונתנה לי נשיקה על הראש, חשבתי שאני נמס, אז פשוט נמסתי, נמסתי לרגליה לשכיבה טמנתי את האף שלי מתחת לכף רגלה ונשארתי שם סופג את הרגע המושלם הזה.  

הגעתי למקום שלי, אני רוצה להישאר פה ולא לזוז, אבל לה היו מחשבות אחרות. לאחר כמה דקות היא משכה שוב ברצועה, מבקשת את תשומת ליבי. " בא לך לשחק? " כמובן גברתי עניתי וקשקשתי בזנב, שוב החיוך הזה שלה הוא כזה חמוד. היא הוציאה מקל מאותה המגרה ושיחקה אתו מול עיניי, הלב שלי התחיל לפעום בהתרגשות ילדותית, פתאום שום דבר לא עניין אותי חוץ מהמקל הזה, אני רוצה אותו, היי תביאי לי אותו זה כל מה שעובר לי בראש, אני שולח את פני קדימה לתפוס אותו עם שיניי, והיא מרחיקה, שוב מנסה את מזלי, ושוב היא מרחיקה, מסתכל לעיניה מנסה להבין אם פספסתי משהו, והיא מחזירה לי מבט שובב ומתריס. ההתרגשות רק גוברת ואני חושב לעצמי רוצה לשחק, בואי נשחק. אני שוב שולח את השיניים קדימה והפעם גם זז עם הגוף במטרה לנתר אך משהו תפס ועצר בעדי, הרצועה... היא תפסה חזק ברצועה מרותק. "לא לזוז" היא שמה את ידה מול פני מסמנת לי לעצור. כל מה שעבר לי בראש זה, היא אשכרה מאלפת אותי וחזרתי לשבת מחויך מאוזן לאוזן. "כלבלב טוב" חייכה והגישה לי את המקל לפה. ישבתי ככה כמה שניות לפני שהיא שלחה את ידה לקחת בחזרה את המקל. היא נפנפה את המקל שוב מול עיניי, באתי לתפוש אותו היא זרקה אותו לצד השני של החדר, ישר קפצתי לכיוונו ושוב הרצועה עצרה בעדי חנקה אותי. "שובב שכמוך" חייכה ושחררה לי את הרצועה מהקולר. "פץ" (fetch) ציוותה והסתערתי לכיוונו, תפסתי את המקל בפי וחזרתי אליה, היא באה לקחת את המקל הפעם לא שחררתי, היא חייכה, ניערה לי את המקל מהפה בקלות ושחררה אותו. כך שיחקנו כמה דקות ארוכות היא זורקת אני רץ תופש משחק חוזר משחרר.

היא מאושרת משוחררת מידיי פעם אני מדמיין אותה כילדה קטנה משחקת עם הכלב בבית ואני מתמלא ברגש שובבי וחם. אני לא קלטתי מה עשתי עד שקיבלתי סטירה מצלצלת שעצרה אותי במקום, הייתי עליה, כמו כלב חרמן שמתחכך על רגל, רק שהייתי על כולה! ישר קפצתי אחורה מבין איזו טעות פטאלית עשיתי. עמדתי שם על שני רגליי בהלם מעצמי זורק משפטי התנצלות מקווה שמשהו מהם ייתפש. היא קרבה את אצבעה לשפתיה כסימן לשתיקה, נדמתי. "עכשיו הגזמת!. אני לא מרשה לך לטפס עלי זה ממש לא מקובל" וברור דיברנו על זה בשיחות יש לה גבולות קשים. לגמרי הגזמתי.

היא לקחה את הרצועה וחיברה אותה חזרה לקולר, הוליכה אותי לפינת החדר, קשרה את הרצועה לנקודה בקיר, הושיבה אותי בתנוחה הקבועה וחזרה לשבת על הספה. הטלפון שלה צלצל, היא הביטה לכיווני וענתה לשיחה. היא מדברת ואני יושב, דווקא סבבה לי, אני בעמדה מעולה להסתכל עליה, אני בוחן אותה כל סנטימטר מפנטז לעצמי איך בטח המגע של העור שלה מרגיש, הריח של הרגליים שלה עוד בזיכרוני, אני מביט אל רגליה ושוקע בהן, מדמיין איך אני מעביר את השפתיים שלי עליהן, איך אני טועם ומלקק אותן, אני שולח בדמיוני לשון בין האצבעות הארוכות שלה עם לק אדום על ציפורניה. היא קמה מהספה, אני דרוך, היא עוברת לידי, מלטפת לי את הראש וממשיכה הלאה ונכנסת לשירותים. אני מתרגש, יודע שזה לא בפטישים שלה אבל עדיין, אני קשור ממש מחוץ לדלת השירותים, לפחות לשמוע... הרעש של זרם השמפניה שלה מגרה אותי בשנייה וכולי נעמדתי דום עם רצון עז להשתחרר ולטרוף אותה. אני שומע את המים יורדים בניאגרה ומתבאס שלא אני זה שזכה במימייה.

היא יוצאת ניגשת למטבח, אני עוקב אחרי כל תזוזה שלה, איך שהיא הולכת, פאק איך היא מנענעת את הישבן שלה. היא נעלמת מאחורי קיר אני בא ללכת אחריה, הרצועה מזכירה לי מיד מי אני ומה מצבי, אני נושם עמוק, נאבק בתחושות שלי, רוצה לקפוץ רוצה להשתחרר, רוצה אותה, אבל לרצות אותה זה להיות פה בעונש. היא חוזרת בדרך לספה היא מעבירה את ציפורניה בחביבות מתחת לסנטרי מורידה את ידה, צובטת לי את הפטמה, קורצת לי וממשיכה למקומה. ענאל העולם מה אני אעשה לך שתשחררי אותי, רק תתני לא את ההזדמנות. זה כל מה שעובר לי בראש.

את בשלך יושבת לך שם הפעם לקחת לך חופן לבבות ואת אוכלת אותן בצורה כל כך מגרה, את עושה לי טיזינג ואני מתחרפן. אני קשור פה ואת 2 מטר ממני במרחק נגיעה מרחק נשימה מרחק ליקוק אבל לא מגיע. את לוקחת את הטלפון, נשכבת לך על הבטן, על הספה, עם הרגליים לכיווני מורמות באוויר מעניקות לישבנך עגלגלות נוספת וכל מה שאני רוצה זה לטבוע שם בין הגבעות. זו*נה את יודעת בדיוק מה את עושה לי, משגעת אותי משחקת לי בלבידו. דקות ארוכות עברו עד ששוב היא קמה, כל הזמן הזה על הספה היא לא נחה ממש לרגע כל פעם שינתה תנוחה, זזה נעה בצורה חושנית ומפתה. היא באה לכווני, החזיקה את סנטרי בידה ושאלה " נרגעת?" כן עניתי בביישנות.

היא שחררה את הרצועה מהקיר והוליכה אותי על ארבע אחריה, היא החזיקה את הרצועה קצר כך שממש הייתי צמוד אל אחוריה, היא פוסעת צעד אני צעד, האף שלי כחמישה סנטימטר מגופה הרך. היא ניגשת למטבח מכינה לעצמה קפה, נשענת על השיש מתרוממת להגיע לקפה והשמלה הקצרה שלה מתרוממת וחצי עכוז עסיסי ורך נגלה לעיניי, לא יכולתי להתאפק, התקרבתי טיפה, נזהר שלא לגעת בה, אבל התקרבתי מספיק בשביל לקבל קצת מהארומה המתוקה שלה, היא תפסה את הקפה וחזרה למקומה וכמובן שלא זזתי בזמן והיא נחתה עם התח*ת על אפי. אךךךךך איזה עונג לקחתי את ההזדמנות ונשמתי אותה עמוק לתוכי, הוצאתי לשון והעברתי לק! לא אכפת לי מה יהיה העונש זה שווה את זה.

היא הסתובבה מהר שלחה לעברי סטירה, שכחה מהקפה וגררה אותי חזרה לסלון, לא לנקודה בקיר אלה לנקודה באמצע החדר שהיה בו הדום רחב. אפ, היא אמר וקפצתי על ההדום היא קשרה את הרצועה לבסיס ההדום, הביאה חבל אתו היא קשרה כל רגל שלי לרגל של ההדום ואת ידיים גם הן נקשרו לרגליים, ככה שאאלץ להישאר עם הישבן למעלה. "כנראה שמילים ועמידה בפינה לא מספיק בשביל להבהיר לך מה הם החוקים ומה עליך לא לעשות. אולי משהו אחר כן יעבוד" כן הגבירה מתנצל הגבירה "שקט" היא ציוותה "כל פעם להתנצל על אותו הדבר זה חסר משמעות. עדיף שתלמד להתנהג ולא תצטרך להתנצל כל שנייה" כן גברתי עניתי, מצפה לבאות, עוד לא חוויתי ענישה פיזית ממנה, והשמועות אומרות שהיא סדיסטית קשוחה.

היא מלטפת לי את הישבן קצת תופחת לי עליו, ממש מסאז' היא עושה לי, מזה חששתי? חשבתי לעצמי, "ספר לי מה החוק שעברת עליו" נגעתי בך גברתי ללא רשות עניתי. התגובה שלה הייתה ספנק מצלצל על לחי העכוז השמאלית שלי, אוקי חביב, נעים. "תתאר לי איך בדיוק עברת על החוק, מה עשית?" התחלתי לתאר אחד לאחד מה קרה. והיא התחילה לתת ספנקים, אני מדבר, היא נותנת, אני שותק היא שואלת. קצב הספנקים עלה וכך גם רמת הכאב. מידי פעם היא שואלת אותי למצבי ואני ממשיך להגיב לענות על השאלות, יותר לאט פחות מחושב בתשובות, יותר מרוכז בכאב המענג. לרגע עצירה, ומגיעה עוד שאלה, אני במקום אחר, לא עונה. "שאלתי האם אתה מבין שלכל פעולה שלך יש השלכה זאת או אחרת?" שמעתי אך לא עניתי. רציתי עוד מהידיים שלה עלי אבל במקום ידה חשתי בהצלפה של משהו אחר.

כאב חד צורב עמוק נחת על הישבן שלי והפיק צליל נפלא, היא הניפה את החגורה מול עיניי שאבין בדיוק במה זכיתי, סימנתי בראשי לאישור, אכן מגיע לי עונש קשה. "תספור עד עשר" היא ציוותה והנחיתה את ההצלפה כנראה האמתית הראשונה שלה. 1 גברתי אמרתי בקול צווחני טיפה מההפתעה בעוצמה. הצלפה נוספת, 2. גברתי. הצלפה נוספת 3. גברתי. הכאב הולך ומתעצם כל מכה מרגישה חזקה יותר כי המקום כבר רגיש, אני מרגיש איך התח*ת שלי נהיה חמים ונעים. 4. גברתי 5 גברתי 6 גברתי אני כבר לא יודע אם אני מסוגל להמשיך עד עשר אבל זה רק עוד ארבע. אני יכול לעמוד בזה. 7 גברתי 8 גברתי. "עוד 2 וזה נגמר, אתה מסוגל ?" בשבילך הכל גברתי, כן גברתי. היא נתנה הצלפה חזקה ממש ועוד לפני שהספקתי לומר 9 גברתי ההצלפה העשירית והאחרונה נחתה עלי 10 גברתי אמרתי בגאווה אך כאב רב.

פנייה הופיעו לפני, היא הרימה את פני שאביט בה "כל הכבוד! " נשקה לי כמה פעמים על הראש " עמדת בזה ממש בגבורה, אני מאוד מאוד מרוצה ממך כלב טוב" היא נתנה לי עוד נשיקה על הלחי הפעם והביאה קרח מהפריזר. היא קררה לי את התחת והתחושה של הקרח על העור החם שלי היתה כל כך נעימה, היא גם ליטפה ושיבחה את ההכלה שלי. היא פרמה את החבלים, הוליכה אותי לספה שם התיישבה , תופפה פעמיים על הספה לסמן לי לשבת לידה, הפעם לא היה לי ספק איך לשבת, קפצתי על הספה, הסתובבתי סביב עצמי, נשכבתי ושמתי את סנטרי על הירך שלה. היא ליטפה אותי, דחפה את הרגל שלה מתחת לאף שלי וכך ישבנו עוד זמן רב שנינו כלבלב ובעליו.

לפני חודש. רביעי, 22 במאי 2019, בשעה 19:56

לשונך עוברת על קימורי כף רגלי וכל גופי מצטמרר. היא מלטפת בין אצבעותיי והחום עולה אתה שואב את בהונות רגלי.. ואני מרחפת למקומות אחרים.

מה יש ברגליים שלנו שעושה לנו כל כך טוב!?

כולנו נמשכים לאיבר זה או אחר בגוף האדם (מעבר לאיברים ה"בנאליים" כמו החזה, הישבן ואיברי המין ) – חלק נמשכים לשיער, חלק לידיים ומחקרים גילו של47% מהאוכלוסייה, מה שממריץ להם את הדם באמת, הן הרגליים ו / או כל מה שקשור אליהן. רגליים וכל מה שמתלווה אליהן הן נושא לדיון כבר מימיי קדם. יש את אלו הסולדים מהרגלים מתוך מחשבה על לכלוך, זיעה, יבלות, ציפורניים חודרניות ריחות ויש את ה 47% מהאוכלוסייה אשר מתגרה מהם נפשית ומינית.

בימים עברו, טענו כי המשיכה לרגלים נובעת  מהצורה הפאלית של הרגל המזכירה את איבר המין הגברי. היפנים בעבר קשרו את רגליי הבנות על מנת שיהיו קטנות ככל האפשר וידמו לצורת לוטוס. בתרבויות אחרות נשים הלכו ואף הולכות עד היום עם ידיים ורגליים מכוסות עד תום כדי לא לעורר מחשבות לא "טהורות" או לחלופין "הצגת" כף הרגל לפניו של אחר נחשבת כעלבון רב.

פרוייד טען , כי המשיכה לרגליים מגיעה מהילדות שלנו. כילדים האיבר הנגיש ביותר להורינו היו הרגליים, חיבקנו אותן, הורינו הקפיצו אותנו עליהן, לרוב הן גם היו החלק שעיניינו קלטה הכי הרבה מהורינו. ברמה הפיזית, כף הרגל הינה מקום התקבצות כל קצוות העצבים בגוף. מגע מסוים בנקודות שונות בכף הרגל מעוררות בנו תחושות לאורך אותו העצב ועל זה מבוססת תורת הרפלקסולוגיה. בשנים האחרונות המדע ומחקר המוח נתן לנו סיבה נוספת ואולי החשובה ביותר. במחקרים שנעשו ברמה הקוגניטיבית והתחושתית גילו שהאזור האחראי על תחושות באזור אברי המין צמוד ולפעמים נוגע באזור האחראי על תחושות הרגליים.

האובססיה לרגליים גלשה גם לכל אשר קשור לרגלים. במאות הקודמות באירופה הקלאסית, אנשי האצולה, נשים וגברים, כאחד נעלו נעליי עקב, דבר אשר נתן להם מראה זקוף יותר וכמובן גבוה יותר – בדימוי העצמי זה תרתי משמע העמיד אותם מעל כל השאר. ב1955 הצרפתי רוג'ר וויוויר יצר את עקב הסטילטו בדימויי להב הסטילטו אשר היה דק וחד. חוסר הנוחות של הנעל הוציאה אותה יחסית מהר מהאופנה הוונילית אך השתלבה מעולה בעולם הפטיש. לרוב עקבי הסטילטו הם גבוהים ומשרים ללובש אותן מראה אצילי המבליט את העכוז וקימורי הרגליים. מי שהולכת עם סטילטוס מראה שיש לה יכולת סבל גבוהה עם יציבות מרשימה.

יש סוגים שונים של פוטפטישסטים העיקריים הם:

-פוטפטיש לרגליים נקיות יפות ואסתטיות- הם יכולים להתביית על אזור מסוים ברגל, כגון: הקרסול, עקב, אצבעות או לחלופין כל הרגל כולל הברך או השוק. המראה, המגע, הריח גורם להם לערנות ועוררות נפשית ופיזית. המגע של לשון באזורים מסוימים מזכירים ומדמים לנותן מין אוראלי ולמקבל כשהלשון הרטובה עוברת על קצוות עצבים מסוימים עושה את אותו האפקט.

-פוטפטיש לרגליים מלוכלכות, פצועות, חסרות הגיינה או אסתטיקה-לרוב אנשים אלו מאוד מתחברים להשפלה. הם חשים קטנים ומושפלים כאשר רגל תנחת על פניהם או שיכריחו אותם "לנקות עם הלשון" את האיבר המזוהם. לפוטפטישיסטים אלו, המחשבה על ריח זיעה, המחשבה על ציפורניים חודרניות או ארוכות, המחשבה על יבלות או פטריות . ככל שהרגל תהיה פחות אסתטית ככה זה יעצים את תחושת ההשפלה שאליה הם נמשכים.

-פוטפטיש משולב שו/בוט פטיש – לפטישיסטים אלו לא מספיקה הרגל. מה שמעורר אותם הן הנעלים עצמן או העקבים של הנעל . המקור לזה נטען שמגיע מעולם השיווק והעיתונות. בימיי עברו וגם היום, הופיעו על כרזות פרסום שונות נעלים על יד נשים  יפות ו/או עירומות בעיקר בחוברות למבוגרים או סרטונים. החיבורים הפסיכולוגים שלנו עושים את הקישור של אישה מושכת וסקסית לנעלים. יש כאלו שאוספים נעלים של נשים שונות ודרך ההערצה שלהם לנעלים הם מהכיוון שלהם מראים הערצה לאדם שנעל את הנעל. יש כאלו שמתחברים למראה הפאלי של העקב. הם ילקקו, ינקו, ימצצו את הנעל והעקב , ישתו מהן יסניפו ויעמידו את הנעל על מזבח הסגידה שלהם.

כמובן שיש את אלו הנהנים מפוט פטיש בצד המקבל. פה זה חוזר ממש לחיבורי העצבים אשר מדמים לנו את חווית התחושה של מין אוראלי. התחושה של הנחת  כפות רגליך על אחר כחפץ אומנם קשורה לפטיש אחר אבל קשור גם כן לתחום הפוטפטיש. למי שאוהב להשפיל ורואה את הרגל כמקור להשפלה יהנה לשים את רגליו על הראש של הנשלט או לתת להם לנשק את הרגל כאות להערכה. וברמה המינית השימוש ברגל כאיבר מיני חודר או מענג – שוב המראה הפאלי בשילוב התחושות הקוגניטיביות שלנו מאפשרת לשלל אפשרויות משחק.

אם אתם חשים קצת לא נעים עם הפוט פטיש שלכם דעו שאתם בחברה מעולה!!!! כמעט חצי מהאוכלוסייה איתכם ומבינה בדיוק למה אתם כל כך נמשכים לרגליים. אמנים כמו אלביס פרסלי, בריטני ספירס, אנדי וורהאל, קזנובה, קוויטין טרנטינו, קריסטיאן סלייטר, דיטה וון טיז, ריקי מרטין וג'י לנו הם רק אחדים ממאות אשר הודו בעיתונות שהפטיש העיקרי שלהם הוא הרגליים!

לפני חודש. שני, 20 במאי 2019, בשעה 11:26

במשחקי שליטה מאוד ברור מי הצד השולט ומי הצד הנשלט, מי מוביל את הדיאלוג, מי מוביל את הקשר ומי מנהל את הסשן. ללא ספק הצד השולט לוקח המון אחריות על עצמו, עקב היותו הצד המוביל ומכוון של הנשלט לתקופה מסוימת. השולט צריך לדאוג שהנשלט שלו לא יפגע מעבר למוסכם. השולט חייב לוודא שלא לגרום נזק אלא להעצים את הנשלט. השולט צריך בהחלט לדעת מה הוא עושה אבל, אין זה מוריד ולו בקמצוץ מהאחריות של הנשלט לדאוג לעצמו ולתקשר את הדאגות, השגות, כאבים שיש לו מול הצד השולט.

בקשר שליטה האחריות היא ללא ספק על כל אחד מהצדדים בנפרד ועל שניהם ביחד.

אחריות השולט/ת/ מסשן/ת

עצם מהות התפקיד של לקיחת שליטה על החלטות של אחר, שליטה על מעשי האחר, שליטה על גופו של אחר, על רצונותיו של האחר, מביאה בתוכה גם את האחריות על אותו אחד. אחריות שלא יפגע, ייפגם, יפצע נפשית או פיזית מעל המוסכם שלא לדבר על פגיעה / חבלה שמשאירה טראומה פיזית או נפשית. על הצד השולט להיות שם בשביל הנשלט בדיוק כמו שהנשלט שם בשבילו, הוא צריך לשמור על קשר תקשורתי כנה ופתוח עם הנשלט לפני ואחרי הסשן. הוא צריך לשמור על קשר לפחות כמה ימים לאחר סשן לוודא שאין דרופ אחרי הסשן. האחריות של השולט הינה גם להכיל את המצוקות של הנשלט, הפחדים של הנשלט, החששות של הנשלט, בלי מרמור ולא ממקום של אגו ,אלא ממקום של הבנה ומציאת הדרך המתאימה לשני הצדדים. . זאת גם אחריות הצד השולט לדעת מתי זה לא מתאים להמשיך...

בסשן אקטיבי עצמו האחריות על השולט היא בשיאה! הוא צריך לשים לב לנשלט כל הזמן כי הנשלט לא בהכרח נמצא במצב שהוא מסוגל תמיד להגיב. במהלך סשן הנשלט יכול להיות קשור, יכול להיות עם גאג, יכול להיות בתנוחה שאינה מאפשרת יותר מידי תזוזה ולכן יהיה קשה לנשלט לתקשר את ההנאה או המצוקה שלו. המניע העיקרי לסשן הוא הרי הסב ספייס, כשנשלט נמצא בסב ספייס (אופוריה נפשית, ניתוק מהמציאות הפיזית) או לחלופין הנשלט נמצא במצוקה נפשית שהוא "ננעל, נסגר"  יהיה לו כמעט בלתי אפשרי להגן על עצמו ברגע האמת ולומר את מילת הביטחון.

על השולט להיות ערני וקשוב מאוד לסימני אזהרה שונים:  

- שינויי קיצוני פיזי – קצב הנשימה משתנה, הופך למהיר יותר שטוח יותר, הופעת רעידות לא רציונליות של הגוף.

- שינוי קיצוני של טמפרטורת הגוף.

- שינוי קיצוני של התנהלות הנשלט – קצב דיבור משתנה, זז הרבה והפסיק או לחלופין היה יציב והתחיל לזוז באי נוחות, או התחיל להשמיע קולות.

- שינוי קיצוני של צבע ומרקם העור – כשאזור מסוים סופג הלקאה או פגיעה פנימית צבע העור מתחלף. כשהצבעים מגיעים לגוונים סגולים כהים לכיוון השחורים – זה אומר שה"פגיעה" הגיע לרקמות היותר עמוקות וצריך להפסיק. מרקם העור הופך לצמיגי יותר והאזור הופך לנוקשה יותר.

בסשן פומבי, האחריות היא אף רבה עוד יותר. על השולט לוודא בנוסף לכל המוזכר למעלה, שאף אחד לא נוגע, אף אחד לא מאיים, אף אחד לא נכנס לאזור הסשן. על השולט לדאוג שיהיו את כל הכלים הנחוצים לחיטוי, חימום, הגנה. בפומביות לא תמיד יש אפטרקר ארוך כמו שיש באווירה אישית, עדיין צריך להיות אפטרקר גם אם זה חיבוק וחיטוי האזור.

בנוסף,  חלה על השולט האחריות להסביר ולעגן את ההבנה אצל הנשלט שמותר ואף חובתו של הנשלט לומר את מילת הביטחון במקרה והוא חש במצוקה. מותר לו להביע התנגדות במקרה של חוסר הסכמה, ואף חובתו להביע את תחושותיו, חששותיו והתנגדויותיו ברגע הצורך.

ללא ספק האחריות של הצד השולט היא כפולה ומכופלת מהאחריות של הצד הנשלט אבל גם על הנשלט יש לא מעט אחריות!!!

אחריות הנשלט/ת/ מסושן/ת

על הנשלט מוטלת האחריות הבסיסית לדאוג לעצמו, לדעת ולהכיר מהם הגבולות הקשים שלו. מה הוא לא מוכן לעבור – במקרה ואתם לא יודעים מה כן ומה לא מתאים לכם ואתם בתחילת הדרך – מומלץ לקחת מנטור מנוסה שיהווה לכם מנטור ולא שולט/ת. ההבדל בין מנטור לשולט – מנטור יוביל אותך וילמד אותך על עצמך ללא ההקשר של שליטה, המרחב של הסשן הוא יותר מבין, מקבל. לרוב מנטורים הם בעליי ניסיון רב ועם ידע בשלל פטישים, הם מונעים מהאהבה להכיר לאחרים את הדרך אם זה בצד שלהם או הנגדי. ללא לחץ השליטה בנוסף.

לאחר שהנשלט/ מזוכיסט מכיר את עצמו, הוא צריך להבין ולהכיר מי מולו, לדעת למי הוא משחרר את השליטה, למי הוא נותן את גופו למשחק.

לכל שולט יש דרך פעולה, התנהלות, כוח שונה. יש שולטים עדינים ויש שולטים סדיסטים, יש שולטים שאוהבים להשפיל ויש שולטים שאוהבים להעצים, לכל אחד יש את הדרך שלו. חשוב מאוד לדעת האם השולט שמולך מתאים למה שאתה מחפש, וגם להפך,במקרה הנשלט לא מתאים לרוב הצרכים של השולט, מראש אין מה ללכת עם הראש בקיר ולהביא אותו לשם.

במשחקים אקטיביים, לא רק השולט צריך לדעת איך עושים את הפעילות שהולכים לבצע, חשוב שגם הנשלט יוודא מראש שהשולט יודע איך לעשות את זה.  אם השולטת אומרת שהיא הולכת למחוץ לך את האיברים, תוודא שהיא יודעת איך לעשות זאת, שיש לה נסיון. אם אתה הולך להקשר , תוודא שהם יודעים לקשור. חשוב לשאול ולהתעניין  בידע ובנסיון של הצד השני. בנוסף, מכיוון שלא כל שולט יודע הכל, חשוב שהנשלט ידע לפחות את כללי הבטיחות הבסיסיים על מנת לשדר לשולט כאשר הוא פוגע באזורים אסורים. – הגוף שלכם הוא מקדשכם, ועל האחריות שלכם קודם כל לדאוג לו.

בכל קשר בדסמי שמבוסס גם על שליטה פיזית יש מערכת ביטחון אם זאת מילת בטחון, אם זה שיטת הרמזור, או תנועה מסויימת המוסכמת וברורה על שני הצדדים שמטרתה היא שברגע שהנשלט אומר אותה השולט עוצר את הפעולה שעשה או את הסשן כולו ואחר אפטר קר בודק מה גרם לצד הנשלט להפסיק. כנשלט, חובתך היא כן לומר את מילת הביטחון כשאתה חש שאתה לא עומד יותר במה שקורה בסשן.

תקשורת בין אישית בין נשלט לשולט לא תמיד קלה או נוחה לצד הנשלט, במהותו תפקידו הוא לשרת ולא לפקפק בשולט שלו, לקום ולומר לא, או לומר לא מתאים לי דיי נוגד את מקומם לתחושתם הפנימית. הנקודה היא שכנשלט אתה חייב להבין שאם אין הכרות מספיק טובה או עמוקה הצד השולט אינו יכול לדעת מה נכון ומה לא נכון. אם אין תקשורת בהירה כנה ופתוחה. עם כל הרצון והגדולה של השולט שלכם, הוא אינו קורא מחשבות.

 

כנשלט אתה צריך לזכור שלא כל מי שיש לו חבל/מחט/שוט גם יודע להשתמש בהם, ולא כל מי שמתאם אתכם מילת בטחון, מתכוון לעצור כשתשתמשו בה. וגם אם הם כן והכל בטוח שפוי ובהסכמה שולטים הם בני אדם ויכולים לטעות!

 

לסיכום

קשר בדסמי מכיל בתוכו שלל גוונים הרבה מעל 50 ובימינו יותר ויותר אנשים נפתחים / מגלים עולם זה, מכיוון שעולם זה קשור בקשר ישיר לסכנה (הרי מכן הריגוש) על כל מי שלוקח יד בעולם זה צריך גם לקחת את האחריות  של תפקידו.

במקרה ונפגעתם, והצד הפוגע לא לוקח אחריות כנראה שלא יקח אחריות במקרים אחרים וכדי לסיים את הקשר. במקרה ונפגעת בצורה מהותית, - נאנסת, התעלמו ממילת הביטחון במהלך סשן ונפצעת קשות והצד השני לא שם בשבילכם- עליכם לדווח על המקרה לרשויות!!! להגיש תלונה . במקרה ולא עמדו בהסכם או לא עצרו כשנאמרה מילת הביטחון ולא נגרם נזק פיזי זה לא אומר שלא נגרם נזק נפשי! במקרה כזה מומלץ מאודדדד לא להתמודד עם זה לבד, אפשר לדבר עם חברים מהקהילה, לפנות למרכז למניות אלטרנטיבית, לפנות למנהל קבוצה שאתם סומכים עליו והם ינסו לעזור לכם כמיטב יכולתם. 

לפני חודש. ראשון, 19 במאי 2019, בשעה 14:30

***נכתב בלשון זכר נשלט לשם הנוחות בלבד, תקף לנשלטות, שולטים ושולטות כאחד

נשלטים רבים פנויים אליי בבקשה להיות נשלט קבוע שלי או להשתייך אלי. הם בטוחים כבר מראש בעובדה שאני האדם שהם רוצים להתמסר אליו, לשרת אותו. הם מדברים ישירות על איך אנייש אותם או מספרים לי על איך הם רואים עצמם קשורים במקום מי שקשור באחת התמונות שאני מעלה. ואני שואלת עצמי, מה נסגר!?

ופה עולה השאלה, איך אתה יכול ישר להציע עצמך כנשלט לכל רצונותיי או צרכיי ואינך אפילו יודע מי אני? אולי הפטישים שלנו לא תואמים, אולי אני נצלנית, אולי אני לא יודעת בכלל מה אני עושה ואפגע בך פיזית או לחלופין אתה מחפש מישהי שתשפיל אותך ותעשה ממך סמרטוט ואני בכלל שולטת מעצימה שבכלל לא מתחברת להשפלות? איך את יודע שאני שווה את האמון שלך?

לרוב שבאים אלי ככה אני מבינה שמי שמולי, או חסר ידע וירוק מידיי בשביל להבין למה הוא מכניס את עצמו, או שהוא כל כך מנוסה וכל כך "רעב" לשליטה שמראש לא משנה לו מי ישלוט עליו – ואז זה אומר שהוא בעצם יהיה השולט כי הוא יכוון לפטישים שלו וידע להימנע ו"לשחק" במי שמולו, הוא עושה זאת בעיקר בשבילו ולא בשביל השולט. וזה נכון לכולם, שולטים נשלטות שולטות ונשלים כאחד.

בכל מערכת חשוב להכיר מי מולך, יש לא מעט סיפורים מהעולם הוונילי של "אמאלה אם הייתי קצת מכירה ויודעת למה אני נכנסת, לא הייתי נכנסת לעולם" לרוב זה נגמר בשברון לב. במערכת מבוססת שליטה תקופת הכרות איטית ובאמת עמוקה וכנה חשובה עוד יותר, פה לא רק הלב ישבר לכם אלא יכולה להיווצר באמת פגיעה נפשית עמוקה שלפעמים משאירה חותם לכל החיים, פגיעה פיזית ואף פגיעה כלכלית. כשהצדדים לא בודקים לעומק מי עומד מולם, ובמיוחד נשלט שמבקש להשתייך או להיות מקולר לאחר מבלי להכיר ולהבין שזה לא תמיד תכנית לבקשתו הוא מכניס עצמו לפינה שתכלס רק הוא אשם בקיומה.

בזמן ההכרות / בדיקה, ההתנהלות בין הצדדים צריכה להתחיל כוונילית, שוויונית ובהדרגה הצד השולט (לאחר הסכמתו של הצד הנשלט ) יתחיל לרכוש את מקומו כשולט מול הנשלט ולהפך. תקופת ההכרות תשתנה לפי רמת המוכנות האישית של אותו אדם, הכימיה, התקשורת, התנהלות והחיבור. אחד הדברים שאנחנו בודקים בזמן הזה האם הצד השני "שווה" את ההשקעה הנפשית והפיזית שמערכת שליטה דורשת משני הצדדים. שולט משקיע המון משאבים נפשיים, שכלתניים, אנרגטיים ופיזיים בנשלט שלו. רמת האחריות על כתפיו של השולט עצומה, נשלט שלא יעריך ויהיה מסור, מכיל וסופג לשביעות רצונות של השולט לא שווה את אותו השולט וזה אינדיבידואלי לכל אחד וכמובן להפך. שולט שרק חושב על עצמו, שלא עומד מאחורי המילים שלו שלא קשוב או נמצא שם גם בשביל הנשלט, הוא לא שווה שהנשלט יתרום את גופו לניסוי של השולט לגחמותיו או להיות לו לבובת מין או בובת ראווה.  למרות שמערכת שליטה היא במהותה לא שוויונית היא עדיין הדדית.

בתקופת הכרות /  בדיקה, שני הצדדים לומדים להכיר אחד את השני. לומדים מה מניע את הפרטנר שמולכם, מה מפריע לו מה הפנטזיות שלו. הצדדים מגלים אחד את השני ומבינים האם האדם הזה מתאים או לא מתאים לתפקיד שאנו רואים אותו בו. בתקופה זאת הצדדים גם לומדים על האופי של הפרטנר שלהם, האם הצד השני אמין, נותן לנו ביטחון, מכיל,  הצד השולט שם את מטרותיו ויעדיו לקשר בעוד הנשלט פורס את גבולותיו ופטישים עיקרים. הצדדים מתחילים לתרגל את צד שלהם מול הפרטנר, השולט מתחיל לפרוס את כלליו וחוקיו, בעוד הנשלט מנסה להתרגל ולקיים אחריהם. שני הצדדים בוחנים את ההתנהלות אחד של השני בדיוק באותה הרמה.

חלק מהותי מתקופת ההכרות ובכלל במערכת שליטה, היא האינטראקציה בין שני הצדדים. השולט צריך לשים את רצונותיו, משנתו, צרכיו ודרישותיו על השולחן בצורה ברורה ולא משתמעת לכמה כיוונים. הצד הנשלט צריך לפרוס את גבולותיו בצורה ברורה ורצוי לחלק את זה לשניים, גבולות קשים – כאלה שאינם ניתנים לנגיעה וגבולות רכים – כאלה שמונעים מחשש או דעות קדומות ושאתם מוכנים מתי שהו לשקול לעבוד עליהם. כמובן שהנשלט גם צריך לדבר על מה שעושה לו טוב על הפטישים שלו על החלומות שלו כשהזמן הנכון יגיע לכך ולא ישר על ההתחלה.

בקשר שנוצר כשלאחד הצדדים יש ניסיון רב יותר במשחקי שליטה, עליו האחריות ללמד ולכוון בהתחלה את הצד השני, לעזור לו להתפתח בדמות שלו, ללמד אותו מהלכים ודרכי פעולה ואז לאפשר לצד השני לפרוח ולהתפתח. גם אם הצד המנוסה הוא הצד הנשלט, על הנשלט במקרה זה האחריות לעזור לשולט להתפתח על מנת שהשולט באמת יוכל לשלוט על הנשלט. זה אולי תהליך ארוך יותר וקצת יכול להוריד לנשלט בתקופה הראשונה, אבל דווקא מהמקום הזה אם השולט ירוויח את ההתמסרות של הנשלט זה יהיה עמוק מאוד וכנראה לתקופה משמעותית יותר.

תקופה זאת גם מאפשרת לשניי הצדדים "לחזר" אחד אחר השני, להראות לצד השני עד כמה אתם מעוניינים בקשר איתם, כמה הם חשובים לכם במקום המיועד. כמובן שזה משהו שגם צריך לשמר לאחר השיוך או הקילור, אבל ללא ספק בתקופת ההכרות זה חלק מהותי מאוד אחרת לא יהיה "טעם" להמשכיות ולא יהיה מה שיחזיק את ההתעניינות של הצד השני.

עוד סיבה לתקופת הכרות ארוכה זה לבחון את הפרטנר בסיטואציות שונות, אתה רוצה לבדוק איך הוא יתנהל במצבי קיצון – בקשר בדס"מי אנחנו עובדים המון על נקודות קיצון כי הריגוש זה הגירוי שלנו, כל פעם הצורך בריגוש גדל עוד ועוד. אתה רוצה לבדוק אם אתה יכול להוביל אותו להניע אותו, הנשלט צריך לבדוק שהשולט אכן ראוי להערצה שלו. אתה גם רוצה ללמוד על קשרים שלו בעבר לראות איך הם נגמרו, לפעמים שקשר שליטה מסתיים גם עם פשוט לא מתאים יותר לאחד הצדדים לצד השני בקשר מאוד קשה לקבל זאת ויוצא במסע נקמה. יש לא מעט שולטים ונשלטים כאחד אשר נפגעו מנקמה בעקבות סיום קשר וזה בגלל ששוב מהות הקשר הבדס"מי של שיוך / קילור הוא מחויבות עצומה אשר דורשת קירוב כל כך עצום שהחיסרון המידי הוא לעיטים קשה מנשוא.

לכל סוג קשר בדס"מי וכל זוגיות יש צורך בתקופת הכרות שונה, לקשר בדס"מי המכוון שיוך/קילור לטעמי האישי יש צורך בתקופת הכרות של לפחות חודשיים או שלושה ואני מכירה קשרים של תקופות הכרות ארוכות יותר. כמו שלא תקפוץ לחופה עם כל אחת כי זאת מחויבות משמעותית, גם בקשר שליטה לא תשים את חייך בידיי אדם זר שאתה לא בוטח בו.