Alice's asylum

 היום את תקומי חדשה. LOL

כמו בכל אותם הימים שאת מבטיחה זאת לעצמך וכלום לא קורה.

את השתנת, חמודונת, כמו עידכון תוכנה שהלך והתקלקל בדרך-

יותר גרועה ממה שהיית לפניי שנתיים

יותר גרועה ממה שהיית לפניי שנה,

כמה גרועות כבר זונות יכולות להיות?! שאלתי את עצמי ורצתי למראה

וכל המראות שבבית, מיליון וחצי אליס וכולן לא משהו. 

 אני מקנאה בזאת של לפניי שלוש שנים, שהדביקו לדלת בנשיקות

שיירדו לה מתחת לחצאית בפראיות 

זאת שהיה מה לנשק בנפש שלה, זאת שהיה מה לאהוב בה.

 היא לא הייתה שפוטה אז, האליס הקודמת. לא זעמה ככה, לא נכנעה.

הייתה לוחמת, הייתה אחת חזקה. היא לא קינאה באף אחד,

לעומת עכשיו- היא הסתפקה בשלה. היא ידעה מה היא רצתה 

חלמה פחות וחמלה הרבה. כמו אם, כל העולם היה ילדיה..

מטרותיה היו גבוהות. 

 אני לא סובלת אותך, אותך של עכשיו, אליס.

שום נימת מסתוריות, שום סקסיות, החושניות שלך בזבל

הרגשות שלך פיתחו פיגור שמוחך מאמץ בהתמסרות,

המגע שלך חולה ומחוספס, לא בטוח בקיומו, לשונך שלא יודעת איפה ואיך לשים את עצמה  

המעשים שלך רועדים וקולך שאת מוציאה לא שווה השמעה בעולם.

הכל 

בך

שונה

ולא

לטובה...