עץ הדומים עסוק

זה לא נגמר....

הפרידה הזאת לא נגמרת...

היא לא מוכנה אף פעם לדבר על מה שהיה ...

וכל פעם שאני מעלה משהו שקשור לנושא היא ישר תוקפת בפראות.

אבל עדיין...

כל כך הרבה שאלות נותרו לא פתורות בתוך הסבך של השקרים וחצאי האמיתות שהיא סיפרה במשך החודשיים האחרונים...

אני צריך סגירה...

אבל היא לא מוכנה לתת אותה...



כואב לי גם מאוד על העובדה...
שאני לא מסוגל לחשוב עוד על להיות עם מישהי אחרת....
והיו הצעות.
אבל אין לי לב לתת לאף אחד...
אחרי שש שנים עם מישהי..
להיות עם מישהי אחרת ייקח זמן.

וכואב לי
שהיא
שבועיים אחרי הפרידה...
כבר התחרמנה עם מישהו..
במטרה להתחיל קשר...

מה זה אומר עלינו...
עליה...


איך מתמודדים עם העובדה שהאדם שאתה הכי אוהב בעולם...
מתייחס אליך כמו אוייב פתאום...



......כל כך קשה.....

במיוחד העובדה שהעולם שלי עצר אחרי זה
כמו שהוא עצר אחרי שאמא מתה
אבל העולם החיצוני ממשיך לנוע
ומאלץ אותך לנוע גם
וזה קורע
זה מותח
המציאות אונסת אותך להמשיך לחיות.

אבל הכל בעולם שלי עצר.

אי אפשר פשוט ללכת לישון...ולקום עוד שנה...אחרי שכל זה יעבור...

איך חיים ככה....ולמה?