יושבת בבית, רואה טלוויזיה ומנתקת את המוח מיום עמוס בעבודה. מחשבות רצות על כמה היה קשה ועמוס, ואיזה מעצבן היה לשפוך את הקפה על הבוקר!
הודעה בטלפון קוטעת את חוט המחשבה שלי.
"היי מותק, מה קורה? מה עושה? "
***
"היי מותק, טוב לראות אותך" הוא אמר כשנכנס בדלת הבית שלי, מלווה בחיבוק ונשיקה על הלחי.
חיבקתי חזרה ונשמתי אותו אליי. כמה התגעגעתי.
" חזרה אלייך" עניתי וחייכתי.
מהרגע הראשון איתו, מאז שרק הכרנו לפני שנה, נמשכתי אליו.
איך שהוא נראה, איך שהוא מדבר, איך שהוא פאקינג נושם. איזשהי אש ותשוקה שתמיד הייתה שם בינינו.
" את באה להתקלח איתי? " הוא זרק לי בדרכו למקלחת.
" רק אם אתה רוצה " עניתי בשובבות. הוא חייך אליי חצי חיוך שובב חזרה, וקמתי אחריו בצייתנות והדילוגים למקלחת.
הוא מוריד לי את החולצה לאט, ומשחרר אותה בעדינות על הרצפה.
הוא תופס אותי, נותן לי נשיקה עדינה בצוואר, ואני מרגישה איך אני מתחילה להרטיב עוד לפני שבכלל נדלקו המים.
הוא מסתובב ומדליק את הדוש. " תתפשטי" הוא הוראה לי.
שנינו עכשיו עירומים לחלוטין, הדוש מעלינו עם מים קרים, מסתכלים אחד על השניה בעיניים.
המבט שלו יורד לי לשפתיים
והוא מנשק אותי.
כמה חם. כמה נעים. כמה טוב איתו.
מרגישה את הידיים שלו מטיילות על כל גופי בזמן שאני טועמת את השפתיים הטעימות שלו.
אני מתנשמת לתוך הנשיקה. כל כך רוצה אותו.
הוא עוצר, מסתכל עליי... תופס לי את הגרון ומצמיד אותי לקיר תוך כדי שהמים זורמים על שנינו. "את שלי" הוא לוחש לי.
***
הבטתי בטלפון, ניערתי את הראשי וחזרתי למציאות.
"בסדר גמור, לא עושה משהו מעניין... מה איתך?"
