חלום מתגשם

התעוררתי בבוקר והחדר היה חשוך כי סגרתי את התריס בלילה והסתכלתי על השעון והיה כבר שמונה וישר קפצתי מהמיטה אפילו שהיא היתה חמה. הכנתי קפה ופתחתי את התריס אבל בחוץ היה גשם וסגרתי בחזרה וככה הייתי עם אור בחדר וזה תמיד מוזר לי להיות בחורף עם אור בבוקר. סידרתי את המיטה ושמתי את הבגדים מאתמול בכביסה ולקחתי בגדים חדשים לתיק ואז ראיתי את הספר שגבירתי הביאה לאמא שלי ושמתי אותו בסלון וחזרתי לחדר לשבת קצת עם המחשב ולכתוב. היתה לי הרגשה רעה מאתמול למרות שבסוף גבירתי כבר לא כל כך כעסה וחייכה אלי אבל הרגשתי רע בגלל שאני שונאת שיום כזה שאני נורא משתדלת בו נהרס בגלל שאני כזאת דפוקה ולא חושבת על כל הדברים. כאילו אני יכולה רק להתרכז בדבר אחד שגבירתי מבקשת ושוכחת את כל השאר וזה דבר שאסור שיקרה אם אני באמת רוצה להיות משרתת טובה ונזכרתי שהיו ימים שכל הזמן גבירתי ביקשה דברים אפילו כמה דברים בבת אחת ואני רצתי ככה והספקתי לעשות הכל לפי הסדר הנכון וימים כאלה אני אוהבת כי זאת הרגשה שאני מצליחה.

ניסיתי לחשוב מה יש לי לעשות היום אצל גבירתי ולא היה שום דבר מיוחד כי יום שני זה תמיד יום כזה שאין משהו קבוע מראש לעשות וחשבתי אם אולי היא תזמין אורחים או שאני אכין לה אמבטיה או טיפול רגליים או משהו מיוחד אחר שכאילו אני אוכל לפצות אותה ולהראות לה שאני נותנת לה את כל מה שיש לי לתת ומעריכה אותה כי נורא כאב לי שהיא אמרה שאני מתעלמת ממנה וזה אפילו יותר כאב מהסטירה שהיא נתנה לי כי הכאב של הסטירה עבר אחרי כמה דקות והכאב של המילים שלה נשאר לי עד עכשיו וכאילו דוקר אותי בבטן. כתבתי ביומן והשקט עזר לי להירגע ולהיכנס למחשבות שלי וממש נבהלתי כשהטלפון צילצל בבית. זאת היתה אמא שלי והיא שאלה מה שלומי ואיך אני מרגישה ואמרה שהיא מתגעגעת אלי ואני אמרתי שתמיד כשאני חוזרת היא כבר ישנה והיא אמרה שהיא אף פעם לא יודעת מתי אני אחזור או אם אני אישן שם ואני אמרתי לה שאני אודיע לה אם אני ישנה היום שם והיא שאלה אם יש סיכוי שאני אישן שם היום באמצע השבוע ואמרתי שאני אף פעם לא יכולה לדעת מהבוקר והיא נשמעה ממש מאוכזבת ועצובה ואמרתי לה שהחזרתי את הספר ושהבאתי לה ספר אחר שגבירתי המליצה עליו ואז אמא שלי שמחה קצת יותר אבל היא שאלה אם מחר אני גם עובדת ואמרתי לה שבימי שלישי אני לא עובדת ונזכרתי שאני בעצם צריכה לצאת לחפש לגבירתי מתנה אבל אני אעשה את זה בבוקר כשאמא שלי ממילא עובדת ככה שנוכל להיפגש ולהיות קצת יחד.

השיחה עם אמא שלי עשתה אותי קצת עצובה וישבתי ככה וחשבתי על זה אבל לא היה לי מה לעשות כי אני באמת רוצה להיות משרתת של גבירתי ולעשות הכל בשבילה וזה אומר גם לוותר על דברים ולא אכפת לי לוותר על הכל אבל זה קצת לא נעים כשזאת אמא שלי ושהיא מרגישה שאני מתרחקת למרות שגבירתי כל הזמן דואגת שאני לא אתרחק מאמא שלי ומאוד חשוב לה שהקשר בינינו לא יפגע והיא אמרה לי את זה כמה פעמים.
בדיוק כשחשבתי על זה גבירתי התקשרה ושמחתי לראות שזאת היא. היא שאלה מה שלומי ואיך ישנתי ואני אמרתי שהכל בסדר ושאלתי מה שלומה ולא רציתי להגיד לה עכשיו על אמא שלי כי היא לא צריכה להרגיש אשמה בזה. אמרתי לה רק שאני מצטערת על מה שהיה אתמול ושהיום אולי היא תיתן לי הזדמנות ואני אהיה טובה והיא אמרה שזה ממש מצער אותה שהיא נתנה לי סטירה ככה אבל היא לא יכולה לסבול את זה שאני כל כך הרבה פעמים מתעלמת ממשהו שהוא חשוב לה ואני אמרתי שאני מבינה את זה ושזה שפגעתי בה ככה זה הרבה יותר כואב לי מהסטירה הזאת שבמילא הגיעה לי והיא אמרה "די בואי לא נדבר על זה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם יורד פה גשם ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאני לא חייבת לבוא מוקדם ושאני אבוא כשיפסק הגשם ואמרתי שאין לי מה לעשות בבית והגשם לא מפריע לי ושאלתי מה אני צריכה לעשות היום והיא אמרה "לא לשכוח לאכול קודם כל" ואני אמרתי לה שאני מבטיחה שזה לא יקרה יותר והיא אמרה שהיא יודעת וסומכת עלי ואז שתקנו ככה ולא רציתי שהיא תנתק ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואמרתי לה "את מסתכלת על הפיה?" והיא אמרה "אני לא רק מסתכלת אני מלטפת את הפנים שלה" ואני הרגשתי כאילו היא ממש מלטפת אותי ואמרתי לה "זה נעים" והיא אמרה "כואב לך מאתמול?" ואמרתי לה "כואב לי אבל לא מהסטירה" אז היא שאלה "אז מה כואב לך?" ואמרתי לה "כואב לי שפגעתי בך ושאמרת לי שאני מתעלמת ממך" והיא אמרה "אמרתי את זה כי ככה בדיוק הרגשתי" ואני אמרתי "אני יודעת ואני מצטערת" ואז היא שתקה רגע ואמרה "טוב אמרנו שלא נדבר על זה יותר" ואני שוב אמרתי "כן גבירתי". היא אמרה לי להגיע לבית שלה כשיהיה לי נוח ולסדר קצת ושהיא תשתדל להגיע יותר מוקדם היום כדי שנוכל להיות יחד אבל היא לא מבטיחה ואני אמרתי לה שהיא לא צריכה להפסיק עבודה רק בשביל להיות איתי כי אני אחכה לה והיא אמרה "את מתוקה" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא אמרה שהיא באמת צריכה לעבוד קצת.

כתבתי עוד קצת ואחר כך הגשם הפסיק אז התארגנתי ויצאתי ולמרות שהיה קודם גשם לא היה כל כך קר בחוץ ואפילו היה לי חם בדרך עם הבגדים העבים שלבשתי ואני שונאת ככה להרגיש מסורבלת. הגעתי לבית של גבירתי וסידרתי אותו כמו שתמיד אני עושה כשאני באה ופתחתי חלונות שיתאוורר אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת לשים לב אם יש גשם שאני אסגור שוב וגם הדלקתי דוד ובדקתי אם צריך לעשות כביסה אבל לא היתה מכונה מלאה והורדתי את השקית של הזבל למרות שגם היא לא היתה מלאה לגמרי רק בשביל שיהיה נקי יותר. אחר כך גם ניקיתי אבק וממש חיפשתי איך לעשות את הבית יותר מושלם ורציתי להכין לגבירתי אמבטיה עם כל הדברים המפנקים אבל לא ידעתי אם היא באמת תרצה את זה כי אתמול היא לא רצתה. הסתכלתי על השעון והיה כבר צהריים והחלטתי שעכשיו אני אוכלת וחיממתי מהאוכל שהכנתי אתמול וזאת היתה הרגשה טובה לאכול ממשהו שאני הכנתי בעצמי ואפילו יצא די טוב והייתי מרוצה מזה. אחר כך שטפתי את הכלים וניקיתי הכל והלכתי שוב להסתכל על המיטה שלי שנשארה מסודרת עוד מאז שסידרתי אותה ביום שישי וקיויתי שהיום אני אישן פה. התחיל שוב גשם וסגרתי את כל החלונות והדלקתי קצת אור בבית. היו שני טלפונים בבית וכל פעם שהטלפון צילצל קפצתי ונבהלתי אבל לא עניתי כי אני לא יודעת אם מותר לי וגם ככה זה היה מאוד מביך בשבילי לדבר פה בטלפון ולא הייתי יודעת מה להגיד על עצמי ומי אני ואם זה חשוב בטח ישאירו הודעה ואני רק אגיד לגבירתי לבדוק את ההודעות כשהיא תגיע ולא רציתי לשכוח את זה כי אני עושה יותר מדי פשלות בזמן האחרון אז לקחתי עט וכתבתי את זה על היד שלי.

לא היה לי מה לעשות והחלטתי שבכל זאת אני אנסה להכין לגבירתי את האמבטיה כי אני זוכרת שבפעם הראשונה שעשיתי את זה היא מאוד אהבה שיש לי יוזמה ואם היא לא תרצה אמבטיה היא בטח תגיד לי ואני פשוט אסדר הכל אז התחלתי להכין הכל ושמתי נרות ומוזיקה והכנתי את הקצף בצד ככה שכשגבירתי תחזור אני אמלא מים ואשים אותו והכנתי גם מאפרה וכוסית ליין ואז הדלקתי גם נרות בסלון וזה היה מאוד יפה אבל פתאום חשבתי שאולי זה מוקדם מדי למרות שגבירתי אמרה שהיא תבוא מוקדם אבל אי אפשר לדעת ואולי הנרות יגמרו עד שהיא תבוא אז התחלתי לכבות אותם ואז בדיוק היא דפקה בדלת. רציתי להדליק את הנרות שכיביתי מחדש אבל קודם כל רצתי לדלת לפתוח והיא ראתה שיש נרות ואמרה "אוי זה מקסים" ואני שמחתי ואמרתי לה שאני צריכה להדליק עוד כמה אבל שזה לא חשוב עכשיו כי היא פה והיא ליטפה אותי ואמרה שהיא חזרה מוקדם בשבילי ואני אמרתי לה שהכנתי לה אמבטיה והיא עשתה "הממממ" כזה שהיא עושה כשמשהו מוצא חן בעיניה והיא אמרה שאולי קודם היא תאכל ואני אמרתי "כן גבירתי" ורצתי להכין לה את האוכל כשהיא החליפה בגדים. היא ישבה במטבח ואני שאלתי אותה אם היא רוצה יין עם האוכל או אחר כך באמבטיה והיא אמרה שתמיד היא אוהבת יין עם האוכל ואני השדלתי לזכור את זה לפעמים הבאות וכשמזגתי לה את היין היא ראתה שכתוב לי משהו על היד ושאלה מה זה וחשבתי שבאמת טוב שכתבתי כי אחרת אולי הייתי שוכחת ואמרתי לה שהיו לה טלפונים ולא עניתי ושאולי השאירו הודעות והיא אמרה "תודה" ואז אמרה "אבל יש פתקים בשולחן בכניסה את לא צריכה לכתוב לעצמך על היד זה לא אסתטי" ואני אמרתי לה שאני מצטערת וחשבתי איזה טיפשה אני שלא חשבתי על זה קודם. היא לקחה את היד שלי והסתכלה על מה שכתוב שם ואני התביישתי כי זה באמת ילדותי ולא מכובד לכתוב ככה על היד אבל היא לא אמרה כלום ורק שיפשפה את זה קצת וזה נמרח אבל לא נמחק והיא אמרה לי ללכת לשטוף את זה ואני הלכתי לאמבטיה ושטפתי את זה חזק עם סבון. כשחזרתי היא ביקשה שאני אספר לה מה היה היום ולא היה לי הרבה מה לספר לה ואמרתי לה את האמת שלא היה לי הרבה מה לעשות פה והיא אמרה "את לא צריכה להרגיש לא נוח אם את נחה לפעמים. הבית נראה מושלם" ואני אמרתי לה תודה והסמקתי קצת והיא שאלה אם דיברתי עם החברה שלי ושאלתי איזו חברה והיא אמרה "כן שכחתי שאת תומכת בשתיים" וזה היה מצחיק שהיא אמרה שאני תומכת בהן כאילו אני אמא שלהן או משהו ואז חשבתי למי בכל זאת היא התכוונה כי היא זכרה רק אחת ומעניין את מי היא זכרה ואת מי היא שכחה ואני אמרתי לה שלא דיברתי איתן בימים האחרונים והיא אמרה שאני צריכה להתעניין כי היא חושבת שהן מאוד מחשיבות את הדעה שלי ומעריכות אותי ואמרתי לה תודה על זה והיא ליטפה את השיער שלי ואז היא סיימה לאכול ואמרה "מה עם האמבטיה שהבטחת לי?" ואני הלכתי למלא את האמבטיה ולהפעיל את המוזיקה שם ואז רציתי לקרוא לה אבל היא כבר באה לשם לפני שקראתי לה ונתנה לי יד ואני החזקתי לה את היד כשהיא נכנסה לאמבטיה ושאלתי מה היא צריכה והיא אמרה שאני אביא לה סיגריה ועוד יין והלכתי להביא לה. אחר כך היא ביקשה להירגע שם לבד ושאני אשים לב אם היא קוראת לי ואני שטפתי את הכלים והשתדלתי לא לעשות רעש כדי לשמוע אם היא באמת צריכה משהו.

הדלקתי גם את שאר הנרות בסלון וחשבתי כמה אני אוהבת ימים כאלה שהכל רגוע ואני מרגישה שאני מצליחה לפנק אותה והיא לא כועסת כי אני באמת עושה את הדברים כמו שצריך וזה נותן לי המון סיפוק. היא קראה לי ואני באתי לאמבטיה והיא ביקשה עוד יין ואני הבאתי לה ואז היא אמרה לי להביא גם לי כוסית אז הלכתי והבאתי גם לי והיא עשתה איתי "לחיים" כזה וחייכה ושתינו יין ואני ירדתי על הברכיים והיא הרימה רגל על הקצה של האמבטיה ואני התחלתי לרחוץ ולעשות לה מסג' ברגל לאט לאט והיא ירדה עם הראש יותר נמוך למים והרימה את הרגל יותר והשיער שלה ככה צף במים וזה היה מקסים ואז היא הורידה את הרגל וישבה יותר גבוה ושתתה עוד מהיין ואז ירדה שוב והרימה את הרגל השניה ואני עשיתי לה שם אותו דבר וזה היה חלק ונעים גם לי וכל כך הערצתי אותה שם ודווקא ברגעים האלה שהיא רגועה ושקטה אני מרגישה את הכוח שלה הכי הרבה ואם לא היה לה סבון על הרגליים אני בטוחה שהייתי עושה לה מסג' שם גם עם הפה שלי.

אחר כך היא שוב קמה ושתתה מהיין וליטפה לי את הראש והיד שלה היתה רטובה וזה הרטיב את השיער שלי וגם טיפטף החוצה על החולצה שלי ועל הרצפה ולא היה אכפת לי והיא מרחה את הפנים שלי ככה במים עם סבון וחשבתי על זה שהיא כאילו רוחצת לי את המקום של הסטירה כי כאילו רחצנו את כל מה שהיה אתמול ונורא שמחתי וחייכתי והיא שאלה "מה את מחייכת ילדה?" ואני פשוט אמרתי לה שזה נעים לי ככה ושאני נורא אוהבת אותה והיא חייכה ואמרה "כבר לא מביך אותך?" ואני אמרתי לה שאף פעם זה לא הביך אותי והיא צחקה ואמרה "בהתחלה זה מאוד הביך אותך אני זוכרת" ואני ניסיתי להיזכר איך זה היה בהתחלה והיא אמרה "אבל היה לך המון אומץ" ואני שתקתי והיא אמרה "לא כל אחת היתה יכולה לבוא ולספר לי את מה שסיפרת לי אז בבית קפה ולשאול אותי" ואני אמרתי לה "אני לא יודעת איך יכולתי לחיות בלי לשאול אותך הייתי משתגעת" והיא אמרה "זה מקסים בעיני ששאלת" ואני אמרתי לה שפחדתי נורא אז מאיך שהיא תגיב ולא ידעתי אם הייתי צריכה להגיד את זה אבל אז היא אמרה משפט שאני לא אשכח כל החיים "לפעמים הפחד והאומץ הם שני צדדים של אותה מטבע" ואני נישקתי לה את היד עם המים והסבון שהיתה עדיין על הפנים שלי.

אחרי כמה שניות שהיינו בשקט היא שאלה מה אני רוצה לעשות ואמרתי לה שכל מה שהיא תרצה והיא אמרה "את מתוקה" וביקשה את המגבת שלה והיא קמה ואני עטפתי אותה במגבת והיא החליקה את השיער שלה אחורה ככה ואני התחלתי לנגב אותה והיא אמרה לי "עכשיו תורך באמבטיה" ואני אמרתי לה שהיא תצא ואני אסדר פה קודם והיא אמרה "תיכנסי לאמבטיה" והיא יצאה ואני התפשטתי ולא הייתי נבוכה ממנה ונכנסתי למים שהיא יצאה מהם והיא יצאה ואמרה לי "תהני חמודה" וסגרה את הדלת. זאת היתה הרגשה מדהימה להיות במים שגבירתי השאירה וזה ממש היה כאילו אני מתחברת אליה ועוד אחרי כל מה שהיא אמרה לי ממש הרגשתי שאני בעולם אחר וזאת פעם ראשונה שעשיתי אצלה אמבטיה ושבכלל הייתי רגועה ככה כשאני מתרחצת אצלה וניסיתי לשקוע במים כמו שהיא עשתה אבל לא נשארתי הרבה זמן כי לא היה לי נעים שהיא מחכה בחוץ והוצאתי את המים והתנגבתי ויצאתי ערומה ולא היה לי קר כי היא הדליקה חימום בבית ומצאתי אותה בסלון יושבת עטופה במגבת שלה וישר הבאתי מסרק לסרק את השיער שלה והיא נשענה ככה על הצד של הספה ואני סירקתי אותה בזהירות ואז היא נשכבה על הבטן ואמרה לי "בואי אלי" ואני הסתכלתי על הכתפיים שלה והלכתי על הברכיים עד אליה והתחלתי לעשות לה מסג' בכתפיים לאט ונעים כזה וגם בצוואר ואז היה טלפון פתאום וזה הרס את כל האווירה אבל גבירתי אמרה לי להתעלם ממנו והמשכתי לעשות לה מסג' עוד כמה דקות עד שהיא ביקשה שאני אפסיק ונשארה לשכב שם ככה ואני שאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שמאוד נעים לה ככה ואני אמרתי לה "אני כל כך שמחה גבירתי" והיא שתקה ולא ידעתי מה לעשות ורק נשארתי שם על הברכיים והסתכלתי עליה וחשבתי על דברים.

המשכתי להסתכל עליה ולחשוב ונראה לי שהיא נרדמה והלכתי בשקט לסדר את האמבטיה וניקיתי שם גם את הרצפה מכל המים שנזלו והתלבשתי ואז היא קראה לי מהסלון ובאתי ואמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה מה השעה ואמרתי לה והיא אמרה שהיא נרדמה קצת. שאלתי אותה אם היא רוצה לישון במיטה למרות שעוד היה די מוקדם והיא אמרה "רציתי שנהיה יחד ונדבר" ואני אמרתי לה "אבל גבירתי היינו הכי יחד שאפשר ודיברנו ואמרת לי דברים מדהימים" והיא חייכה והושיטה ככה יד ואני באתי אל היד שלה והיא ליטפה את הראש שלי ואת הפנים שלי ואני נישקתי את היד שלה והיא הכניסה לי אצבע לפה ואני ממש רעדתי מהתרגשות והלב שלי דפק והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "מאיפה באת אלי?" וזאת היתה שאלה שאני לא באמת הייתי צריכה לענות עליה אבל אמרתי לה "תמיד הייתי פה גבירתי" והיא חייכה ואמרה "קחי אותי למיטה" ואני עזרתי לה לקום והמגבת שלה נפלה ובדרך היא עוד הלכה לשירותים ואני עזרתי לה ללכת למיטה כי היא היתה כאילו עוד חצי ישנה ושם כיסיתי אותה טוב שלא יהיה לה קר בלילה ולא ידעתי אם אני צריכה להישאר לישון אצלה או ללכת אז אמרתי בשקט "גבירתי" והיא הסתכלה עלי ולא ידעתי איך לשאול כי זה נראה לי קצת חוצפה ורק עמדתי שם וכבר חשבתי איך אני הולכת הביתה ואז היא אמרה "אם את עדיין לא עייפה את יכולה לראות טלויזיה" ועדיין לא הבנתי אם אני יכולה לישון אצלה ולא היתה לי ברירה אז שאלתי והיא אמרה "כן חמודה ברור שאת ישנה פה" ואני שאלתי "אני יכולה להתקשר להגיד לאמא שלי?" והיא אמרה "בטח שאת יכולה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז אמרתי לה "תודה על כל מה שאת עושה בשבילי" ויצאתי מהחדר שלה לתת לה לישון.

התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני ישנה אצל גבירתי היום והיא שאלה אם מחר אני אהיה בבית ואמרתי לה שאני חושבת שכן למרות שזכרתי שאני צריכה גם לקנות את המתנה אבל זה יהיה בבוקר. היה עוד מוקדם וראיתי קצת טלויזיה אבל נורא חלש שלא יפריע לגבירתי אבל לא היה שום דבר מעניין וכל הדברים נראו לי מטופשים ומיותרים וגם כל הריאליטי הזה שפעם נורא אהבתי נראה לי כל כך טיפשי עכשיו כי החיים שלי הם דבר הכי מדהים שאפשר ואף תוכנית ריאליטי לא תרגש אותי ככה אז הלכתי לחשוב עוד במיטה שלי עד שאני ארדם.

בבוקר חיפשתי מה לבשל לגבירתי והייתי חייבת כבר להחליט כי הייתי צריכה לדעת מה לקנות ואיך לבשל את זה. ניסיתי להיזכר בדברים שאמא שלי מכינה אבל היא כמעט תמיד מכינה אותו דבר וחיפשתי בספרים שלה וגם קצת באינטרנט ובסוף החלטתי להכין אוכל סיני שכולם אומרים שהוא טעים וגם לא קשה להכין. החלטתי להכין עוף עם ירקות מוקפצים ואורז וגם בגלל שקר עכשיו חשבתי להכין מרק תירס סיני כזה. כשגבירתי התקשרה כבר היו לי פתקים מוכנים עם כל המתכונים והיא אמרה שהיא הוסיפה קצת לרשימה של הקניות ושאני אבדוק שוב לפני שאני הולכת לקניות אם יש עוד משהו שצריך להוסיף ואז היא אמרה שאני גם אקנה את כל מה שאני צריכה בשביל הבישול ואמרה "אני מקווה שאת כבר יודעת מה את מבשלת היום" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ישר אמרה "אל תספרי לי זאת הפתעה" ואני פתאום פחדתי קצת כי הבנתי שאני לא אוכל להתקשר אליה באמצע לשאול אם משהו לא מצליח לי ואני חייבת להצליח שההפתעה תהיה טובה. ואז גבירתי אמרה לי "את יודעת מי יושבת מולי כאן?" ואני פתאום פחדתי שאולי אמא שלי אצלה או משהו ושאלתי אותה מי והיא אמרה "נחשי" וניסיתי לחשוב אבל כל הזמן רק אמא שלי נתקעה לי בראש ולא ידעתי ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "יושבת מולי על הברכיים פיה קטנה וחמודה" והלב שלי צנח בבת אחת כאילו הוא עבר בשניה ממתח ופחד לחיוך כזה ונזכרתי במתנה שנתתי לה ושאלתי "מה שמת אותה על השולחן?" והיא אמרה "ודאי. כמו שאמרת שאני אזכור אותך כשאני פה" ואני פתאום דמיינתי איך היא יושבת שם והפיה על השולחן שלה ונורא התרגשתי מזה ואמרתי לה "תודה גבירתי" כמה פעמים.

כשיצאתי היה די קר בחוץ ואפילו טיפטף קצת בדרך אבל לא היה ממש גשם וכשהגעתי הסתכלתי על הרשימה ובדקתי טוב טוב בארונות ובמקרר מה צריך עוד לקנות ואז הוספתי גם את מה שאני צריכה בשביל הבישול ואחרי זה לא התאפקתי וסידרתי את הבית וראיתי שהמיטה שלי נשארה מסודרת כמו שהשארתי אותה ושוב חייכתי כשראיתי אותה ככה. הלכתי לעשות את הקניות והפעם באמת ביקשתי משלוח כי היו די הרבה דברים וחזרתי הביתה ורציתי כבר להתחיל לבשל אבל הייתי צריכה לחכות לקניות ובינתיים הדלקתי את הדוד וטיטאתי את כל הבית וניקיתי קצת אבק ואז ישבתי לחכות וזה עיצבן אותי שעכשיו אין לי מה לעשות וכל הבישול מתעכב בגלל שהשליח לא מגיע ואז היה לי טלפון וזאת היתה טלי ואני עניתי לה למרות שתמיד אני שמה את הטלפון על שקט כשאני אצל גבירתי וגם לא עונה לאף אחד חוץ מלאמא שלי אבל עכשיו במילא לא היה לי מה לעשות וגם גבירתי לא היתה אז החלטתי לענות. טלי אמרה לי שוב תודה על אתמול ואני אמרתי לה שאין בעד מה ושאני ממש מעריכה את זה שהיא סיפרה לי והיא שאלה איפה אני ואמרתי שאני בעבודה והיא אמרה שהיא מקווה שהיא לא מפריעה ואמרתי לה שאם אני לא יכולה אז אני לא עונה וככה זה באמת בדרך כלל אבל עכשיו במקרה יכולתי לענות והיא אמרה שהיא לא רוצה להפריע ושאלה מתי נדבר שוב ואמרתי לה שאני לא יודעת אבל אפשר עכשיו קצת אם היא רוצה והיא אמרה לי שסתם היא בצבא ומשעמם לה והיא רצתה להגיד לי תודה ובעצם לא היה לה מה להגיד יותר מזה ואני ישבתי על הספה של גבירתי בסלון וגם אני לא ידעתי מה להגיד לה ואז בדיוק השליח דפק בדלת ממש חזק והבהיל אותי ורצתי להסתכל וראיתי שזה הוא ואמרתי לטלי שאני חייבת לסגור ושאני מצטערת והיא אמרה שזה בסדר ואני בטח עסוקה ואמרתי לה שנדבר ופתחתי את הדלת.

השליח הביא את כל הקניות ואני נתתי לו את הטיפ ששמרתי בצד והתחלתי לסדר את הדברים ואז ראיתי שהוא עשה עקבות של בוץ איפה שהוא הלך בבית ועזבתי הכל והבאתי סמרטוט וניקיתי ממש בזחילה ולא עם מגב כדי שיצא לגמרי נקי. אחר כך המשכתי לסדר את הכל ואז החלטתי להתחיל לבשל ובדקתי המון פעמים שאני עושה הכל כמו שצריך ובגלל שזה אוכל מוקפץ אז זה גם היה לי יותר קשה למרות שחשבתי שזה יהיה יותר קל כי כל הזמן צריך לערבב ולהשגיח שלא ישרף וזה לא ששמים בתנור או בסיר ורק מחכים. אחרי שהעוף והירקות והאורז היו מוכנים התחלתי לעשות את המרק וכל הזמן טעמתי ממנו לראות אם הוא בסדר וכשהוא היה כבר ממש חם גם קיבלתי כוויה בלשון ושתיתי המון מים בשביל להעביר את זה אבל זה נשאר קצת. לקח לי די הרבה זמן וכבר היה כמעט אחרי הצהריים ולא רציתי שגבירתי תחזור והכל עוד יהיה ככה לא מסודר עם כל הכלים והשולחן והכיור המלוכלכים ורציתי לשטוף מהר וכששטפתי ממש הרגשתי שכואבת לי הבטן מרוב רעב אבל כבר היה מאוחר מדי להתחיל לאכול עכשיו כי זה רק יעשה עוד בלגן בבית ועוד מעט גבירתי תחזור והכל צריך להיות מוכן בשבילה ושטפתי מהר את הכל וניקיתי את המטבח ואז חיכיתי שגבירתי תחזור ובדקתי שוב בבית שהכל מסודר ויפה וגם שהדוד דולק ושלא נשארו סימנים של השליח על הרצפה בכניסה ושוב חיכיתי לגבירתי והסתכלתי על השעון וזאת היתה כבר בערך השעה שהיא חוזרת אבל רק אחרי אולי חצי שעה היא חזרה.

עזרתי לה עם התיק והכל והיא חייכה וליטפה אותי ושאלה איך הסתדרתי ואמרתי לה שהכל היה טוב ושאני רק מקווה שיצא לי טעים והיא אמרה שהיא בטוחה שזה יצא מוצלח והלכה למטבח ואמרה לי "אז תראי לי מה הכנת" ואני הלכתי לסירים שהיו עוד על הגז ואמרתי לה מה הכנתי ופתחתי את הסירים להראות לה. היא הסתכלה פנימה והריחה קצת ואני הייתי במתח והחזקתי את המכסים של הסירים והיא אמרה שזה נראה נפלא ושאלה אם טעמתי ואמרתי לה שלא ואז היא אמרה "אז לא אכלת היום?" ואני התביישתי להגיד לה בגלל שהיא תמיד כועסת על זה ואמרתי לה שלא הספקתי כי עד שהשליח הגיע עם הקניות לקח זמן ואני לא מבשלת מהר כי אני כל הזמן דואגת שיצא טוב והיא אמרה "את יודעת שזה מכעיס אותי" והלכה לחדר שלה ואני כיסיתי שוב את הסירים וראיתי שנזלו מים מהמכסים על הרצפה שם אבל הלכתי אחריה ואמרתי "אני מצטערת גבירתי אני לא הספקתי" והיא אמרה "אני רוצה שתאכלי עכשיו מיד" ואני אמרתי לה "את רוצה שאני אכין לך קפה או אוכל?" והיא היתה עם החולצה פתוחה באמצע ההתפשטות אבל היא הפסיקה ולקחה אותי ביד ממש חזק וממש כמעט גררה אותי בחזרה למטבח ואמרה לי "אני לא רוצה קפה ולא כלום עד שאת יושבת פה ואוכלת כמו שצריך" ואני ממש פחדתי באותו רגע כי היא ממש כעסה עלי ואמרתי לה "אני יאכל עכשיו" והיא עזבה לי את היד והלכה לחדר שלה ורציתי עוד ללכת אחריה ולהתנצל אבל זה רק היה מכעיס אותה עוד יותר אז הכנתי לעצמי מהר צלחת מהאוכל החדש שבישלתי וישבתי לאכול וממש רעדתי כשאכלתי וכל הזמן הסתכלתי לכיוון של החדר שלה אבל היא לא יצאה משם.

סיימתי לאכול ושטפתי את הצלחת שלי וניקיתי את השולחן ואז הלכתי לחדר שלה וממש פחדתי להיכנס אז רק הצצתי ככה פנימה ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא שכבה שם וקראה ואמרתי לה "סיימתי לאכול" והיא אמרה "יופי" ואני פחדתי מהשתיקה שלה ואמרתי "את צריכה משהו גבירתי?" והיא שתקה רגע ואז הניחה את הספר על המיטה וקמה והתקרבה אלי ואני ככה זזתי אחורה קצת והיא אמרה "תעמדי פה" ואני עמדתי והיא התקרבה עוד יותר והסתכלה לי לעיניים ושאלה "איך אני אוכל להסביר לך שהדברים האלה מכעיסים אותי?" ואני אמרתי לה "סליחה גבירתי אני יודעת שזה מכעיס אותך אבל זה יצא לי בטעות" והיא אמרה "פעם אחת זאת טעות אבל זאת לא הפעם הראשונה ואולי את לא מתכננת את הזמן שלך טוב או משהו אז אני כבר לא יודעת איך להסביר לך ובגלל זה אני שואלת אותך. תעני לי - איך אני יכולה להסביר לך שזה מכעיס אותי? איך?" ואני אמרתי לה "את לא צריכה להסביר גבירתי אני כבר יודעת" והיא אמרה "יודעת אבל מתעלמת מזה" ואני אמרתי "לא גבירתי אני לא מתעלמת" אבל היא שוב אמרה "את פשוט מתעלמת ממה שאני אומרת לך" ואני אמרתי "לא גבירתי זה לא נכון" ועוד לפני שהספקתי לסיים את זה היא נתנה לי סטירה. זאת לא היתה סטירה נורא חזקה אבל זה היה מפתיע כזה ופתאום נהיה שקט לגמרי ויכולתי לשמוע את הדם שלי והיא התקרבה אלי עוד יותר והסתכלה לעיניים שלי ואני פחדתי להוריד את הראש וחשבתי שהיא עוד מעט נותנת לי עוד סטירה אבל היא רק שמה את היד על השיער שלי ואז על הלחי שלי איפה שהיא נתנה את הסטירה ונגעה ככה והרגשתי את החום שלה והיא ליטפה ככה עם היד ואני ידעתי מה היא רוצה או אולי מה שאני רציתי ונישקתי לה את היד ועצמתי עיניים.

אחרי כמה שניות היא אמרה לי "לכי תכיני לי צלחת מהאוכל שבישלת" ואני עוד הייתי בהלם ומשותקת כזאת והיא אמרה "קדימה רוצי" ואני רצתי למטבח להכין לה את האוכל. היא באה אחרי דקה והתישבה ליד השולחן וביקשה לשתות יין ואני מזגתי לה והיא טעמה מהמרק ואמרה לי שהוא טוב ואני שאלתי "באמת?" והיא אמרה "כן. קצת מלוח מדי אולי אבל זה לא נורא" וחשבתי על המלח ששמתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לזכור לא לשים הרבה בפעם הבאה והיא הסתכלה עלי ואמרה "למה את עומדת? שבי" ואני התישבתי על הרצפה כי לא היה לי נעים לשבת ליד השולחן אחרי שהיא כעסה עלי ואז ראיתי את הסימנים של המים שנזלו מהמכסים של הסירים ושאלתי אותה אם אני יכולה ללכת לנקות שם והיא אמרה שכן אז לקחתי סמרטוט וממש זחלתי שם לנקות מקרוב ואחר כך שטפתי שוב את הסמרטוט ואת הידיים וחזרתי לשבת לידה ונזכרתי בסטירה שלה וזה קצת שיתק אותי. גבירתי אכלה גם מהמוקפץ ואמרה שזה מאוד טעים וליטפה אותי ככה מתחתיה אפילו בלי להסתכל עלי וככה קצת נרגעתי אבל עדיין הרגשתי רע עם כל מה שקרה.

כשהיא סיימה לאכול היא אמרה שהיא נכנסת למקלחת להירגע ואני שאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה אמבטיה והיא אמרה שלא ושאני אסדר פה בינתיים והיא לא היתה צריכה להגיד את זה כי אני תמיד מסדרת אחרי האוכל וזה קצת צבט אותי בלב וסידרתי בשקט ושטפתי את הכלים וכל הזמן חשבתי איך אני תמיד מכעיסה אותה ואיך אני חייבת ללמוד להיות טובה וכשהיא יצאה מהמקלחת באתי אליה לחדר ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואני ירדתי על הברכיים ונישקתי את הרגליים שלה כמו שאני תמיד עושה ואמרתי לה "אני מצטערת על מה שהיה את סולחת לי?" והיא אמרה "כן אני סולחת לך חמודה" וליטפה לי את הראש ואני כל כך הייתי צריכה להרגיש את היד שלה ככה וזה הרגיע אותי והמשכתי לשבת שם על הברכיים והיא לקחה את הספר שלה וקראה ואז נזכרתי שאמא שלי נתנה לי את הספר להחזיר ואמרתי לגבירתי את זה והיא אמרה לי להביא אותו ולשים על המדף ואני שמתי אותו בזהירות לא לפגוע בו או בספרים האחרים וקיויתי שאמא שלי לא קימטה את הדפים או משהו וגבירתי שאלה מה אמא שלי אמרה על הספר ואמרתי לה שאמא שלי אמרה שהוא מדהים והיא מאוד נהנתה וגבירתי חייכה ואמרה לי שם של ספר לקחת מהמדף ואני לקחתי והיא אמרה "תני לה את זה. אם היא אהבה את הקודם היא תאהב גם את זה" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" על זה שהיא ככה דואגת גם לי וגם לאמא שלי ואז שאלתי מה עוד היא צריכה והיא אמרה "את יכולה להתקלח עכשיו וללכת לראות טלויזיה אחרי זה אם את רוצה אבל לא חזק" ואני התקלחתי מהר והחלפתי בגדים ואז הלכתי לסלון וחיפשתי מה לראות וראיתי סתם דברים משעממים בשביל להעביר את הזמן ואחרי כמה זמן גבירתי באה ושאלה אם אני עייפה ואמרתי שלא כל כך ושאלתי אם היא צריכה משהו והיא שאלה אם יורד גשם בחוץ ואני הלכתי לבדוק ואמרתי לה שלא והיא אמרה שאני יכולה ללכת ואני ידעתי שזה לא יהיה הוגן לבקש לישון פה ובכלל שאני לא יכולה לבקש לישון אף פעם ואני רק צריכה לחכות שהיא תגיד לי את זה תמיד אז הלכתי לבדוק אם הכל מסודר וגבירתי אמרה לי עוד לשים את הסירים במקרר ואחרי שסידרתי הכל וכיביתי את הטלויזיה בסלון היא נתנה לי נשיקה על המצח ואמרה שהיא מאוד גאה בי על הבישול ואני אמרתי שוב סליחה על זה שלא אכלתי ותודה על זה שהיא דואגת לי ותודה גם על הספר לאמא שלי והיא חייכה וליטפה אותי ואמרה "מחר יהיה לנו זמן להיות יותר יחד ולדבר" ואני שמחתי שהיא אומרת את זה כי זה הראה לי שהיא רוצה שאני אבוא ואהיה איתה אפילו שהיא כעסה עלי היום וכשחזרתי הביתה נתתי לאמא שלי את הספר ואמא שלי נורא שמחה ואני כבר הייתי עייפה וישר נכנסתי למיטה לישון.

יש ימים כאלה שאני מרגישה שקרו יותר מדי דברים בבת אחת ולוקח לי זמן לעכל הכל. ככה עם ההרגשה הזאת קמתי בשבת וישר נזכרתי בכל מה שהיה אתמול ואיך בבוקר עשיתי לגבירתי טיפול ברגליים עם הגיגית ואיך יצא שבסוף בלי לתכנן בכלל ישבתי עם טלי והיא כמעט בכתה לי כשהיא אמרה שהיא רוצה לנסוע לחו"ל ולא טוב לה אבל היא רוצה שנהיה חברות טובות ורצתה שאני אשאר שם כשכבר הייתי עייפה. הכנתי קפה ואמא שלי עוד ישנה אז שתיתי את הקפה בחדר עם המחשב וראיתי איך הבגדים מאתמול זרוקים ככה על הרצפה אז קמתי וקיפלתי אותם יפה וסידרתי גם את המיטה כי חבל לי שאחרי שסידרתי את החדר הוא שוב יתבלגן וידעתי שאני צריכה להתאמץ בשביל לשמור אותו מסודר ונקי ושזה מה שאני צריכה לעשות ופתאום רציתי שגבירתי תבוא ככה בהפתעה כמו שהיא כבר עשתה ותיכנס לחדר ותגיד לי שהיא מרוצה ממני ותלטף אותי.

ראיתי שוב את השקיות של הבגדים שהוצאתי מהארון ונזכרתי שאמא שלי אמרה שהיום נעבור על זה אבל עוד היה מוקדם והמשכתי לכתוב במחשב ושוב נזכרתי שאני צריכה לקנות מתנה לגבירתי והחלטתי שהשבוע אני עושה את זה ולא משנה מה ואני אלך ביום שלישי ולא אכפת לי כמה זה יהיה מביך אני אקנה את זה וכבר רציתי להביא את זה לגבירתי ושהיא תפתח את זה כמו שהיא פתחה את הפיה שנתתי לה ותגיד "מעניין מה זה" כמו שהיא אמרה כשהיא ציפתה לזה ככה עם חיוך ואני בטח אסמיק אבל לא אכפת לי.

באמצע הכתיבה דנה התקשרה ועוד לפני שאמרתי לה היי היא צעקה לי בהתרגשות "עשינו את זה!" ואני אמרתי לה "מה?" והיא אמרה "נו שכבנו!" ואני הייתי בהלם גם מזה שהם בקושי מכירים בכלל וגם עוד יותר מזה שהיא מספרת לי ככה אבל היא תמיד היתה חופשיה כזאת ומספרת הכל. שאלתי אותה איך זה קרה והיא אמרה שזה היה מדהים ושהיא היתה בעולם אחר ואני אמרתי שוב "אבל איך זה קרה לא איך היה" והיא אמרה שהם יצאו והיא לא התאפקה וגם הוא וכל הזמן הם התנשקו שם והתחרמנו ובסוף הם הלכו אליו ועשו את זה והיא אמרה שהיא היתה חייבת לספר לי ואני רציתי לשאול למה בכלל היא חייבת לספר לי אבל לא שאלתי ורק אמרתי לה תודה שהיא משתפת וכל זה והיא שאלה אם אני חושבת שזה מוקדם מדי ומה הוא יחשוב ואמרתי לה שאם שניהם רצו את זה אז זה לא מוקדם מדי ושלא תכניס את עצמה עכשיו לסרטים כי היא רק תרגיש רע מזה בכל מקרה אז שרק תחשוב איך היה לה טוב שם ושלא תראה לו שהיא לחוצה והכל יסתדר. היא אמרה שאני תמיד מרגיעה אותה ושאני צודקת ואני אמרתי לה שגם היא יודעת את כל מה שאמרתי בעצמה ושאלתי אותה אם היא אוהבת אותו והיא אמרה שהיא חושבת שכן ואמרתי סבבה ושאני שמחה בשבילם והיא שאלה מה אני עשיתי בסוף אתמול ולא ידעתי אם לגלות לה אבל זה היה טיפשי להסתיר לגמרי כי בסוף יצא שרק אני משקרת ומסתירה אז אמרתי לה שהייתי אצל טלי והיא שאלה איפה היינו ואמרתי שסתם ישבנו אצלה וראינו טלויזיה אבל לא סיפרתי לה על כל מה שדיברנו והיא אמרה שלא היה לה נעים שבסוף היא אמרה לי שלא נצא יחד ואמרתי לה שזה שטויות ואני מבינה ואני בכלל לא צריכה להצטרף אליהם כמו איזו אמא שומרת ושממילא הם היו עסוקים ושתינו צחקנו. בזמן שדיברנו היתה לי שיחה ממתינה ובדקתי מי זה וזאת היתה טלי אבל לא עניתי כי אני לא כך כך אוהבת לענות לממתינות ורק אם זאת היתה גבירתי הייתי עונה. המשכנו לדבר עוד קצת והיא אמרה שהיא חייבת לדבר איתו ושאלה אותי אם כדאי להתקשר או שהוא יחשוב שהיא לחוצה ואמרתי לה שעדיף שהוא יתקשר אז אם היא יכולה להתאפק שתחכה והיא אמרה לי שהיא תספר לי מה היה למרות שלא ביקשתי ולא ממש רציתי.

אחר כך חזרתי בטלפון לטלי ובאמת הרגשתי קרובה אליה יותר אחרי אתמול וחשבתי על זה שתמיד היא היתה כאילו השלישית והיא כזאת שקטה וביישנית ועכשיו פתאום אני מרגישה שאולי היא באמת בנאדם מיוחד וחשבתי על זה שהיא אף פעם לא היתה כזאת נודניקית ולוחצת ושואלת שאלות אישיות וזה מה שאני אוהבת. היא אמרה שהיה לה ממש נחמד אתמול ואמרתי שגם לי והיא שאלה אם אני רוצה להיפגש היום ולא היה לי מה לעשות ממילא ורק חשבתי שאם גבירתי תתקשר ותרצה שאני אבוא בערב אז זאת תהיה בעיה אבל אני אסתדר כי הרגשתי שאני אוכל להגיד לטלי שאני צריכה ללכת והיא תבין ולא תשאל שאלות וזה יהיה בסדר אז שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לאכול איתנו צהריים והיא אמרה שכן ונשמעה נורא שמחה אז קבענו ואני הלכתי לשאול את אמא שלי והיא אמרה שבשמחה ושאני יודעת שחברות שלי תמיד מוזמנות לכאן ואז ניקיתי במחשב את כל ההיסטוריה שלא יצא כמו שהיה אז למרות שטלי לא כזאת והיא בטח לא תחטט ואז שאלתי את אמא שלי אם צריך לעזור במשהו להכין והיא אמרה שאם אני רוצה אני אכין סלט ואני התחלתי להכין ואמא שלי חיממה את האוכל ואז טלי הגיעה ואני כבר סיימתי את הסלט אז הלכתי לשבת איתה בחדר. היא התחילה שוב להגיד שמחר יום ראשון ואין לה כוח לצבא ואני אמרתי לה שוב שאין לה עוד הרבה ושאלתי אם אין לה חברות שם והיא אמרה שלא ממש ושהיא רק רוצה לגמור עם זה ושאלה אם אני גם הרגשתי ככה לקראת הסוף ואמרתי לה שכן ושכולם מרגישים ככה ונמאס להם ורציתי לשאול למה היא מרגישה כל כך רע בכלל בחיים ורוצה לברוח אבל לא רציתי לחטט כמו שהיא לא מחטטת ואז אמא שלי קראה לנו והלכנו לאכול.

אחרי האוכל טלי התחילה לפנות מהשולחן ואמא שלי אמרה לה שלא צריך וזה בסדר אבל היא בכל זאת רצתה וגם אני עזרתי ואמא שלי אמרה שזה חמוד מצידנו ושאלה אם נרצה קפה עכשיו או אחר כך וטלי הסתכלה עלי לראות מה אני מחליטה ואני אמרתי שאחר כך אז טלי אמרה לאמא שלי תודה על הארוחה ואמא שלי אמרה אין בעד מה וחזרנו לחדר שלי. דיברנו על דנה ושהיא יוצאת עכשיו עם מישהו ואמרתי שהיא כל הזמן מתקשרת לקבל עצות או לספר מה היה וחברה שלי אמרה שככה היא כל הזמן מספרת הכל ומצפה שיספרו לה גם הכל ונעלבת אם לא וזה היה ממש מדהים כי לא ידעתי שגם לה היא עשתה דברים כאלה ואמרתי לה שבאמת רבנו כמה פעמים על זה והיא אמרה שהיא ראתה כשנפגשנו שזה לא מתאים לי ואמרתי לה שכן כי לא כל דבר חייבים לספר ולדבר עליו והיא אמרה שכן אבל פתאום היא דאגה ואמרה שלא יצא כאילו היא באה עכשיו סתם ללכלך על דנה ושנעזוב את זה ואמרתי לה שאנחנו לא מלכלכות וכולנו עוד חברות אבל לכל אחת יש את הבעיות שלה ואף אחת לא מושלמת ואז היא אמרה "כן" ושתקה וגם אני שתקתי והיא הלכה למדף שלי ולקחה את הבובה של העכבר ושאלה אם אפשר ואמרתי לה שבטח והיא ככה החזיקה אותו וליטפה אותו ואז היא התישבה לידי ואמרה לי שהיא רוצה לספר לי משהו ושהיא סומכת עלי שאני לא אגלה ואני שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שבלי קשר שאני לא אחשוב שהיא מספרת בשביל שאני גם אהיה חייבת לספר לה דברים ושסתם היא רוצה לדבר ואז היא אמרה לי "טוב" ולקחה אוויר ואמרה "אני חושבת שאני לסבית".

הייתי בשוק כי אף פעם לא חשבתי עליה ככה ואפילו נזכרתי שהיה לה חבר פעם וגם אף פעם לא אמרו לי דבר כזה אבל ניסיתי להיות רגועה כדי שהיא לא תחשוב שאני חושבת על זה משהו רע כי זה מאוד מרגש ומשמעותי שהיא סיפרה לי את זה ולא מצאתי מה להגיד והיא הורידה את הראש ככה ושאלתי "את רק חושבת?" ואחרי שאמרתי את זה זה נשמע לי נורא טיפשי אבל היא אמרה שהיא בעצם די בטוחה ושתמיד היא הרגישה משהו כזה רק לא ידעה בדיוק מה זה או פחדה להודות והיא גימגמה ככה והיתה נורא נבוכה ואני החלטתי שכל מה שאני אגיד יהיה מטופש אז פשוט התקרבתי אליה וחיבקתי אותה ואמרתי לה שזה טוב שהיא מספרת ומוציאה את זה כי לא טוב להישאר עם הרגשות בבטן כל הזמן והיא אמרה שהיא יודעת והיא כבר משתגעת מזה ושאף אחד לא יודע ושאני לא אספר ואמרתי לה שזה נשאר בינינו והיא אמרה "את מבינה למה אני מרגישה כזאת בודדה?" ואמרתי לה שזה לא חייב להיות ככה והיא יכולה לצאת ולהכיר והיום זה כבר חופשי וכולם מדברים על זה בעיתונים ובטלויזיה והכל ואז היא אמרה לי "החיים זה לא מה שמספרים בעיתונים. בחיים זה לא כל כך קל כמו שאת חושבת" ואני שתקתי כי באמת אני לא מבינה בזה ולא יכולה לדעת מה זה להרגיש ככה ואיך זה להיות צריכה לחפש לאן לצאת ואיפה להכיר ושלא ידעו ואולי בעצם את זה אני כן יכולה להבין כי גם אני לא יכולה לגלות שאני משרתת ושהחיים שלי זה לא מה שכולם חושבים ונורא רציתי לספר לה ולא בגלל שהיא סיפרה לי ואני מרגישה חייבת כמו שהיא אמרה אלא כי באמת אם גם לה יש כזה סוד והיא סומכת עלי אז גם אני יכולה לסמוך עליה.

אבל לא סיפרתי לה ואני לא יודעת מה עצר אותי אבל כאילו כל פעם שרציתי להגיד את זה הרגשתי שהפה שלי נסתם מבפנים ולא ידעתי איך לספר והכל וככה דיברנו ואמרתי לה שאני באמת לא מבינה בזה ולא יכולה לתת לה עצות והיא אמרה שאני לא צריכה לתת עצות אלא רק לשמור על הסוד ולהיות חברה שלה ובגלל שהיא סיפרה רק לי אז היא מרגישה קרובה אלי ושהיא מקווה שאני לא נבהלת מזה או חושבת שהיא מתחילה איתי ואני שוב חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני לא נבהלת ושאני נורא מעריכה את זה שהיא סיפרה לי ושהיא סומכת עלי.
אחר כך אמא שלי דפקה בדלת ושאלה אם אנחנו רוצות קפה וטלי עוד היתה עם פנים מלאות דמעות אז אמרתי לאמא שלי שאני אכין אחר כך וחיכינו דקה ואז טלי הלכה לשירותים ולאמבטיה להסתדר ואני הכנתי קפה. טלי ישבה במטבח כשהכנתי את הקפה ושאלתי אותה אם היא רוצה לשתות בחדר והיא אמרה שהיא מעדיפה להיות פה ואז לקחתי אותה לחלון איפה שאני אוהבת לשתות קפה בבוקר כשיש שמש וכבר לא היתה שמש והיה אפילו קצת קר אבל זה היה נעים לעמוד ככה יחד ולהסתכל החוצה וכבר לא דיברנו ורק שתינו את הקפה והרגשתי קרובה אליה וקיויתי שבאמת נישאר חברות.

בערב היא הלכה ואני לא הפסקתי לחשוב עליה ואחר כך גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ומה עשיתי בסוף שבוע וסיפרתי לה את כל מה שהיה אבל לא ידעתי אם לספר לה את הסוד של טלי כי אמרתי לה שאני לא אספר אבל מצד שני אני תמיד מספרת הכל לגבירתי ואני סומכת עליה ויודעת שהיא לא יכולה לגלות אז סיפרתי לה. גבירתי אמרה שהיא שמחה שאני שומרת על קשר עם חברות ושזה נשמע לה שאני ממש הייתי טובה ותמכתי בחברה שלי ושאני ילדה מדהימה ואני הסמקתי ואמרתי לה תודה ואז אמרתי לה שכמעט סיפרתי לטלי על זה שאני משרתת אבל בסוף לא סיפרתי וגבירתי אמרה "מבחינתי את יכולה לספר. אני סומכת עליך" ואמרתי לה תודה על זה ושאני לא יודעת למה לא סיפרתי כי משהו כאילו עצר אותי והיא אמרה שאולי זה דווקא יעזור לי אם אני אספר ויהיה לי עם מי לשתף אבל שאני אעשה את זה רק אם אני מרגישה נוח באמת ולא כי אני מרגישה חייבת לחברה שלי משהו ואמרתי לה שגם טלי אמרה ככה והיא אמרה שהיא נשמעת מאוד רגישה וחכמה. אחר כך גבירתי אמרה שמחר אני אעשה קניות וגם אבשל כי היא הזמינה היום לצהריים והאוכל נגמר ואני אמרתי לה שחבל שהיא לא אמרה לי והייתי באה לעזור לה לארח והיא אמרה שזה שבת ומה שעשיתי יותר חשוב בשבילה ואמרתי שאני תמיד מעדיפה לשרת אותה והיא אמרה "אמרתי לך שמה שעשית יותר חשוב ומשמעותי בשבילי. למה את לא מקבלת את זה?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי אני מקבלת את זה ותודה" והיא אמרה "יופי" ואז שאלה "אז מה את מבשלת מחר?" ואני אמרתי שאני לא יודעת והיא אמרה "אז תחשבי על משהו" ואמרתי לה שאולי היא יכולה להגיד לי ואני אכין כל מה שהיא תבקש והיא אמרה "תחפשי ותמצאי משהו. תפתיעי אותי. את כבר מספיק אחראית ומנוסה בשביל להחליט בעצמך" וזה החמיא לי אבל גם הפחיד אותי אבל לא היתה לי ברירה והסכמתי והיא אמרה שנדבר שוב מחר ואני הלכתי להתקלח ולחשוב על כל זה ולהירגע ואחרי זה עוד כתבתי ביומן ולא ידעתי אם לכתוב על מה שטלי סיפרה לי כי אני מפרסמת את היומן אבל קראתי שוב הכל וגם מה שכתבתי פעם וראיתי שאי אפשר לזהות כלום ואני משתמשת בשמות בדויים והחלטתי שזה בסדר בינתיים ושאולי אחר כך אני אחליט למחוק או לשנות את זה לפני שאני מפרסמת אבל בינתיים אני רוצה שהכל יהיה כתוב ובאמת הייתי יותר רגועה והלכתי לראות טלויזיה במיטה למרות שעוד היה די מוקדם אבל לא רציתי להירדם מאוחר שאני לא אהיה עייפה מחר כי יש לי יום די קשה.

התעוררתי מהצילצול של השעון שלי והסתכלתי מסביב ולקח לי כמה שניות להתרגל לראות את החדר שישנתי בו. היה לי קצת קר והיה לי נעים ככה במיטה החדשה עם הריח של הסדין והשמיכה אבל הבנתי שאני חייבת לקום ואני לא יכולה להישאר במיטה אפילו שעוד מוקדם. קמתי ופתחתי את החלון וראיתי שממש חורף בחוץ ונראה ממש קר ואז קיפלתי את השמיכה וסידרתי את המיטה יפה והלכתי לשטוף פנים ושיניים. גבירתי עוד ישנה וכל הבית היה שקט כזה ונעים והשתדלתי לא לעשות רעש שהיא לא תתעורר. הסתכלתי איך הכל מסודר וחייכתי לעצמי כי אני סידרתי הכל ואני אוהבת לראות את הבית ככה ואז ישבתי בסלון וחיכיתי ואחר כך קמתי ועמדתי מול היציאה למרפסת והסתכלתי החוצה איך הכל אפור כזה וחורפי ואז שמעתי את גבירתי נכנסת לשירותים וישר רצתי למטבח להכין את הקפה.

גבירתי באה למטבח וחיבקה אותי מאחורה בדיוק כשהמים רתחו ושאלה איך ישנתי. אמרתי לה שישנתי מעולה וממש היה לי נעים ושאלתי איך היא ישנה והיא אמרה שגם היא ישנה טוב ואז היא התישבה ליד השולחן ואמרה שקר היום ואני מזגתי את הקפה ושאלתי אם היא רוצה שאני אחמם את הבית למרות שלא ידעתי איפה יש תנור או איך מפעילים את החימום במזגן. היא אמרה שלא צריך ושהקפה יחמם אותה ושמה ידיים ככה על הכוס ואז הכנתי גם לי קפה וישבתי גם והיא חייכה אלי ואמרה "בוקר טוב משרתת" ואני אמרתי "בוקר טוב גבירתי". היא הדליקה סיגריה ושתתה מהקפה ואני שמתי ידיים על הכוס כמוה והתחממתי ואז פתאום היא שאלה "מה שלום החברה שלך והחבר החדש שלה?" ואמרתי לה שאני לא יודעת ושאני חושבת שהכל בסדר והיא שאלה איך אני לא יודעת אם היא חברה שלי ואמרתי לה שלא דיברנו על זה מאז וגבירתי שאלה אם אני לא סקרנית לדעת ואמרתי לה שלא כל כך והיא אמרה שזאת חברה שלי ואם אנחנו בקשר טוב אני צריכה להתעניין ואולי לעזור אם צריך ולא ידעתי איך להסביר לה שזה לא כזה חשוב לי וגבירתי אמרה "תרימי אליה טלפון ותשאלי" ואני אמרתי "כן גבירתי אני אעשה את זה" ואז היא אמרה "עכשיו אני מתכוונת. תתקשרי אליה עכשיו" ואני אמרתי לה שאני לא מדברת עם חברות כשאני כאן והיא אמרה "אבל אני אומרת לך עכשיו להתקשר אליה ולדבר איתה זה לא שאת יושבת כאן ומדברת בטלפון מאחורי הגב שלי".

התקשרתי לחברה שלי והיא לא ענתה ואז נזכרתי שעדיין מוקדם בבוקר ובטח היא ישנה למרות שבשבילי זה כבר לא מוקדם לקום בשעות כאלה ואמרתי לגבירתי שאני חושבת שהיא ישנה והיא לא עונה וגבירתי אמרה שננסה אחר כך שוב ושאלה מה אני עושה הערב ואני התרגשתי כי חשבתי שאולי היא תבקש ממני להיות פה ואולי אפילו להישאר כל היום בכלל ואמרתי לה שאין לי שום תוכניות והיא אמרה "למה את לא יוצאת לבלות לפעמים?" ואני ישר נזכרתי במה שקרה בפעם האחרונה שיצאתי ביום שישי ואמרתי לה שאני אוהבת להיות בבית והיא אמרה שזה לא טוב ושמישהי בגילי צריכה גם לבלות ושאני אקבע משהו אולי עם החברה הזאת שלי או חברה אחרת ואני הבטחתי שאני אעשה את זה. אחר כך היא שאלה "ואת לא רוצה חבר?" וזה היה קצת מביך כל השאלות האלה אבל זאת גבירתי ואני מספרת לה כל מה שאני מרגישה ואני חופשיה איתה כמו שהיא חופשיה איתי ואמרתי לה שאני לא מחפשת חבר וכל מה שהיה עם הבחור ההוא אז רק הראה לי שמה שאני באמת רוצה זה להיות המשרתת שלה. היא אמרה "זה יפה מאוד אבל אני לא מבינה איך בחורה בגילך יפה וחכמה כמוך לא רוצה אהבה" ואני הסמקתי מהמחמאות שלה ואמרתי לה שבשבילי מה שאני מרגישה פה זה המון ואני אוהבת אותה וזה כל מה שחשוב לי עכשיו והיא אמרה שזאת לא אהבה כמו לחבר ואז שאלה "נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי אבל אני מרגישה שאין לי זמן ואין לי כאילו מקום בלב בשביל משהו אחר" והיא אמרה שזמן שאת לא בעיה ואם צריך אנחנו ניפגש פחות כי חשוב לה שאני אהיה מאושרת ואני אמרתי שאני לא רוצה להיפגש פחות ואפילו להיפך אני כל הזמן רק רוצה להיות פה וזה מה שעושה אותי מאושרת ולא ידעתי למה היא לא מבינה את זה וחשבתי שאולי זה בגלל שהיא לא מרגישה ככה ורציתי לשאול אותה אבל לא ידעתי איך אז שתקתי.

היא הרימה לי את הראש והסתכלה עלי ואמרה "מה קרה? נהיית קצת עצובה" ואמרתי לה "אני לא עצובה גבירתי זה בסדר" והיא שאלה אם היא הביכה אותי ואמרתי לה שבכלל לא ושאני שמחה שאנחנו מדברות ככה ואני אומרת לה מה אני מרגישה כי אני לא יכולה להגיד את זה לאף אחד אחר וזה שגבירתי מתעניינת בי ככה זה הכי מחמיא בעולם. היא חייכה ואמרה לי "תבטיחי לי שאם תרצי לצאת עם מישהו אם תפגשי מישהו שמוצא חן בעיניך לא תעצרי בגללי" ואני אמרתי "אני מבטיחה גבירתי אבל אני רוצה רק להיות המשרתת שלך" והיא ראתה שרציתי להגיד עוד משהו ושאלה אותי ואני אמרתי לה "ואני רוצה שגם את תרצי אותי ככה" ואז היא לקחה את היד שלי ביד החמה שלה ואמרה לי "אני רוצה אותך כאן משרתת שלי את מדהימה ואת יודעת שאני מרגישה ככה" ואני לא אמרתי כלום והיא שאלה "נכון שאת יודעת?" ואני כמעט בכיתי כבר ואמרתי "לפעמים אני לא יודעת" והיא אמרה שוב "אני רוצה אותך כאן. אחרת לא הייתי קונה לך מיטה ומסדרת לך חדר ונותנת לך לפגוש את כל החברים שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי זה כל כך טוב לי" והיא ליטפה את הפנים שלי והתחילו לרדת לי דמעות אבל לא מעצב אלא מהתרגשות ומשמחה והיא ניגבה עם האצבע את הדמעות שלי ושמה את האצבע בפה שלי ואני טעמתי את הדמעות והיא חייכה ואמרה "מקסימה" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי שאני בוכה ככה" והיא אמרה "זה בסדר" ואני שאלתי "אני יכולה לחבק אותך גבירתי בבקשה?" והיא אמרה "בטח ילדה בואי" ואני קמתי ובאתי אליה אבל ירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה ושמתי את הראש על הברכיים שלה והיא ליטפה לי את הראש וזה היה כל כך מרגיע.

אחרי כמה דקות היא אמרה "מה היית רוצה לעשות היום?" ואני אמרתי "להיות איתך ולעשות מה שתבקשי" והיא חשבה קצת ואמרה "יש לי בארון במרפסת גיגית כזאת של כביסה תביאי אותה" ואני קמתי ויצאתי למרפסת והיה קר נורא והשמים היו מלאים עננים שחורים והבאתי את הגיגית הזאת וגבירתי כבר היתה באמבטיה ואמרה "הדלקתי דוד כשקמתי. תבדקי אם המים כבר חמים" ואני פתחתי את הברז והמים היו קרים נורא אבל חיכיתי קצת ואז באו מים חמים ואמרתי לה שיש מים חמים והיא אמרה "אני הולכת לשבת בסלון. תמלאי את הגיגית במים עם קצת סבון" ונתנה לי את הסבון שהיא רוצה שהיה סבון נוזלי מיוחד כזה ואמרה "תביאי גם מגבת ואת המספריים של הציפורניים והפצירה והלק ותפנקי אותי טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ונורא שמחתי והלב שלי התחיל לדפוק וכבר נהיה לי יותר חם. הבאתי את כל מה שצריך ונזהרתי שלא ישפכו המים מהגיגית בדרך וזה היה די כבד וגבירתי בינתיים הדליקה מזגן והביאה לעצמה את הסיגריות והמאפרה והורידה את המכנסיים וישבה שם ואני שמתי את הגיגית על הרצפה וגבירתי שמה את הרגליים בפנים ככה בזהירות ואמרה שזה נעים. אני ישבתי על הרצפה והיפשלתי שרוולים ועשיתי לה מסג' ברגליים בתוך המים של הגיגית וזאת היתה הרגשה ממש טובה וממש התמכרתי לזה עד שהיא אמרה "זהו עכשיו תנגבי" והוציאה רגל אחת מהגיגית ואני ניגבתי אותה טוב טוב ואחר כך את השניה ואז היזזתי את הגיגית ושמתי את המגבת על הרצפה התחלתי לטפל לה בציפורניים והיא ביקשה את הספר שלה ואני הלכתי להביא לה אותו ואז ראיתי שלא סידרתי את המיטה שלה היום ולא ידעתי אם לסדר עכשיו או לא אז כשבאתי אליה עם הספר שאלתי אותה והיא אמרה "קודם תסדרי אותי" והבנתי שזאת היתה שאלה טיפשית כי תמיד אני צריכה לחשוב קודם על גבירתי ורק אז על כל הדברים האחרים ואמרתי לה "כן גבירתי סליחה" וישבתי שוב והמשכתי לעשות לה את הטיפול והיא קראה והכל היה רגוע כזה עד שהתחיל גשם ואני הסתכלתי על החלונות שהיו סגורים וניסיתי לחשוב אם כל החלונות האחרים בבית גם סגורים ונזכרתי שבחדר שלי החלון פתוח ולא היה לי נעים לקום באמצע ועכשיו באמת לא ידעתי מה לעשות כי מצד אחד זה לטפל בגבירתי ומצד שני החלון נשאר פתוח ויורד גשם וזה הבית שלה והגשם רק נהיה יותר חזק ובסוף אמרתי לה "גבירתי הישארתי את החלון פתוח" והיא עזבה את הספר ושאלה "איפה?" ואמרתי לה "בחדר" והיא שאלה "בחדר שלך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" חלש כזה כי לא היה לי נעים שהיא קוראת לזה החדר שלי והיא אמרה "אז רוצי לסגור" ואני קמתי והלכתי לסגור וכשחזרתי היא אמרה "כשאני אומרת רוצי אני מתכוונת שתרוצי" ואני לא רציתי שהיא תכעס ואמרתי לה "כן גבירתי סליחה" והיא אמרה "טוב תמשיכי" והמשכתי לעשות לה את הטיפול והיא המשיכה לקרוא.

אחרי שסיימתי חיכיתי עוד קצת שהלק יתייבש והסתכלתי על הרגליים שלה וראיתי כמה הן מטופחות ויפות וחשבתי אם לפני שנהייתי המשרתת שלה היא היתה עושה את כל זה לבד או הולכת לאיזה קוסמטיקאית שתעשה לה כי באמת יש לה רגליים יפות כאלו וחלקות והיא ראתה שאני לא עושה כלום ושאלה אם סיימתי ואמרתי לה שאני רק מחכה שהלק יתייבש אבל סיימתי והיא התכופפה קצת והסתכלה והצמידה את הרגליים אחת לשניה ואמרה "כמה את מוכשרת ילדה שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי".

אחר כך עשיתי לה טיפול גם בציפורניים של הידיים ונזהרתי לא להכאיב לה והשתדלתי שיצא לי הכי מושלם שאני יכולה שהיא לא תתאכזב ותיצטרך שוב ללכת לקוסמטיקאית כשיש לה משרתת ובגלל זה גם עבדתי לאט אבל כשסיימתי זה נראה ממש טוב והייתי מרוצה מעצמי והיא הסתכלה מקרוב ובדקה והפעם יותר דאגתי כי היא באמת בדקה יותר זמן וממש מקרוב אבל היא אמרה שזה יפה מאוד ואני חייכתי.

החזרתי את הכל לאמבטיה ורוקנתי את הגיגית עם המים של גבירתי ואז גם סידרתי את המיטה שלה יפה כמו שהיא אוהבת ורציתי לצאת החוצה לשים את הגיגית במקום אבל היה גשם וכשבאתי עם הגיגית גבירתי אמרה לי לחכות עם זה למרות שבשבילה הייתי מוכנה לצאת למרפסת בגשם. כשעמדתי שם הגיגית קצת טיפטפה על הרצפה וגם ראיתי שנשארו כמה טיפות מים מאיפה שהיא עמדה כששטפתי לגבירתי את הרגליים אז הבאתי סמרטוט ומגב וניגבתי שם הכל וגבירתי החזיקה את הספר אבל לא קראה אלא הסתכלה עלי איך אני עושה את זה ואז אמרה "עכשיו נתקשר לחברה שלך?" ואני לא הבנתי למה היא אמרה "נתקשר" כאילו גם היא רוצה לדבר איתה אבל הבאתי את הטלפון והתקשרתי וגבירתי סימנה לי לשבת לידה על הספה וחברה שלי ענתה ואמרה שהיא ראתה שהתקשרתי קודם אבל היא רק קמה ועוד לא הספיקה לחזור אלי ואני חשבתי שזה כבר די מאוחר ואיך הספקתי כבר לעשות המון והיא רק עכשיו קמה וזה דווקא שימח אותי שאני לא כזאת כמוה ישנה עד מאוחר ומתבטלת. היא שאלה איפה אני ואמרתי לה שאני בעבודה והיא אמרה שהיא חשבה שאני לא יכולה לדבר מהעבודה ואמרתי לה שבדרך כלל אני באמת לא יכולה אבל התקשרתי לשאול מה שלומה ואיך הולך עם זה שהיא יוצאת איתו והיא נורא שמחה שאני מתעניינת וסיפרה לי שהם לא יצאו השבוע ורק דיברו שעות בטלפון כמעט כל יום ואמרה שהיום הם יוצאים ושאלה אם אני רוצה לבוא. הסתכלתי על גבירתי והיא הסתכלה עלי אבל היא לא יכלה לדעת מה חברה שלי אומרת ואני כאילו רציתי לשאול אותה אם לצאת איתם או לא כי זה יהיה מוזר ככה לצאת איתם ואמרתי לחברה שלי שאני לא יודעת אם זה יהיה טוב וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי לראות איך היא מגיבה ולא יכולתי להבין מהמבט שלה מה היא חושבת וזה שיגע אותי. בסוף אמרתי לחברה שלי שנדבר יותר מאוחר ואז גבירתי שאלה בדיוק מה דיברנו וסיפרתי לה הכל ושאלתי אותה אם לצאת איתם וגבירתי אמרה שאני אעשה מה שאני חושבת שנכון וזה היה מבלבל כי קודם היא אמרה שאני צריכה לצאת ולבלות ועכשיו לא ידעתי מה אני צריכה לעשות.

אחר כך גבירתי דיברה בטלפון עם חברה שלה ובחוץ כבר התחיל להיות יותר יפה ואפילו היתה שמש ואני הוצאתי את הגיגית למקום אבל הרגליים שלי שוב עשו סימנים רטובים בבית בגלל שהמרפסת היתה רטובה ושוב ניגבתי הכל ואז גבירתי סיימה לדבר ושאלה אותי "הכל מסודר בבית?" ואני אמרתי שאני רק צריכה לשטוף את הכוסות של הקפה והיא אמרה לי לעשות את זה ואז כשחזרתי היא שאלה שוב "הכל מסודר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "סידרת את המיטה שלך?" ואמרתי שוב "כן גבירתי" וככה היא שאלה גם על המיטה שלה ועל האמבטיה והכל באמת היה מסודר ואז היא אמרה "טוב אז את יכולה ללכת הביתה לנוח. כבר נשארת פה מספיק" ואני אמרתי לה שאני אוהבת להיות פה ושלא תרגיש ככה והיא אמרה "דיברנו על זה נכון? צריך לדעת מתי ללכת גם. היית מדהימה אתמול והיום ועשית בשבילי המון" ואני אמרתי "תודה גבירתי שאת נותנת לי לעשות את כל זה" והיא חייכה וליטפה אותי בראש עוד פעם כשירדתי על הברכיים לידה ואז אמרנו שלום והלכתי.

כשהגעתי הביתה אמא שלי אמרה שהיא כבר לא ידעה אם לאכול לבד או לחכות לי ולא נעים לה להתקשר אלי כשאני בעבודה ואני באמת הייתי כבר רעבה אז ישבנו לאכול. אמא שלי שאלה איך היה לי ואמרתי לה שהיה אחלה וכמעט סיפרתי לה על המיטה אבל בסוף לא הרגשתי נוח לגמרי לספר את זה ואחרי האוכל אמא שלי הלכה לנוח בחדר שלה ואני הלכתי לחדר שלי ושוב ראיתי איך הוא מסודר וראיתי את השקיות של הבגדים ובאתי לחדר של אמא שלי ואמרתי לה שסידרתי את הארון ויש לי בגדים שאני לא צריכה והיא היתה נורא מופתעת שסידרתי הכל ואמרה שאני ממש מתבגרת והופכת להיות יותר מסודרת ורציתי להגיד לה שזה בזכות גבירתי אבל לא אמרתי והיא בטח יודעת והתכוונה לזה ממילא. היא אמרה שנטפל בשקיות מחר ונראה מה הולך לאן ואז יצאתי והיא קראה לי שוב ואמרה לי שהיא סיימה את הספר שגבירתי נתנה לה ושאני אחזיר לה אותו ולקחתי אותו מהשידה של אמא שלי והיא אמרה לי "תגידי לה שזה ספר מדהים באמת ומאוד נהניתי" ואני אמרתי "טוב" וחשבתי שברור שזה ספר מדהים כי גבירתי קוראת רק דברים איכותיים.

אחר כך ישבתי עם המחשב וכתבתי ונחתי ונרדמתי במיטה והתעוררתי רק כשחברה שלי שדיברתי איתה בבוקר שאני אקרא לה ביומן "דנה" התקשרה ובכלל לא ידעתי מה השעה עד שהסתכלתי במחשב. היא אמרה שהיא נורא רוצה להיפגש אבל אולי זה באמת לא מתאים עוד כי היא צריכה להיות לבד איתו והיא נשמעה כאילו היא מתנצלת על זה ואני אמרתי לה שזה בסדר ואני מבינה ולא קרה כלום ושתהנה ולא תהיה לחוצה והיא אמרה לי תודה על איך שאני מבינה ועוזרת לה. אחר כך התקלחתי ואחרי זה חברה אחרת שלי שאני אקרא לה ביומן "טלי" התקשרה ודיברנו קצת על כל זה שלדנה ההיא יש חבר פתאום וטלי זאת אותה אחת שהיתה איתנו אז כשהשתכרתי ונתתי את הטלפון לבחור ההוא אז היא שאלה מה איתי ואיתו ואמרתי לה שזה כבר מזמן לא והיא אמרה שחבל כי הוא חמוד ואמרתי לה שהוא באמת חמוד אבל זה לא מתאים לי ואז היא הציעה שנצא ככה רק שתינו והסכמתי.

באתי אליה ולא הצלחנו להחליט מה נעשה אז בסוף יצא שסתם ישבנו אצלה וראינו קצת טלויזיה ודיברנו והיא סיפרה איך נמאס לה כבר מהצבא ואני אמרתי לה שאין לה עוד הרבה והיא סיפרה שאחרי הצבא היא רוצה לנסוע לחו"ל אבל ממש לנסות לעבוד שם ולגור שם כי היא ממש לא מוצאת את עצמה פה וזאת פעם ראשונה שהיא אמרה לי שהיא מרגישה ככה ולא ידעתי מה להגיד לה והיא אמרה שהיא תמיד רוצה שנהיה חברות למרות שאנחנו לא נפגשות כל כך הרבה ואמרתי לה שבטוח שנישאר חברות ושלא תדאג וזה היה מוזר שהיא דיברה כאילו היא נוסעת כבר מחר או משהו כמו פרידה כזאת והיא חיבקה אותי ואמרה שזה נורא חשוב לה מה שאמרתי ואז פתאום שתקנו ככה ולא ידענו מה להגיד ושקענו בטלויזיה ופתאום כבר נהיה מאוחר ואמרתי לה שאני אלך והיא הסתכלה עלי ככה כאילו היא לא רוצה שאני אלך אבל היא לא אמרה כלום ורק אמרה שאני לא אספר את מה שהיא אמרה לי וזה רק בינינו ואמרתי לה "ברור" למרות שזה אמנם היה משהו אישי כזה אבל לא איזה סוד מטורף וחשבתי על זה שלי יש סוד הרבה יותר מוזר מסתם הרגשה של לברוח לחו"ל ובכל זאת אני לא מרגישה נוח לספר לה אותו.

בבוקר התארגנתי ושמתי בתיק בגדים להחלפה ונזכרתי שהיום אני כנראה אישן אצל גבירתי ושמחתי שזה סוף סוף יקרה במיטה החדשה שלי שם ונורא רציתי שכבר יהיה לילה ואני אהיה שם. שתיתי קפה וראיתי שבחוץ גם היום קר ובטח יהיה גשם. כתבתי קצת במחשב וחיכיתי שגבירתי תתקשר ותגיד לי לבוא ובדקתי שיש לי בתיק את המתנה הקטנה שקניתי לה ואת הכרטיס ברכה ושוב בדקתי אם יש לי בגדים חמים שם ומברשת שיניים ואת המברשת שיער וכל הדברים שתמיד יש לי שם ואז שוב הסתכלתי על הארון המסודר שלי והייתי נורא מרוצה מעצמי וסידרתי גם את המיטה ובדקתי שהחדר נראה יפה ושוב ישבתי לחכות.

זה נראה לי הרבה זמן עד שגבירתי התקשרה אבל בעצם לא היה מאוחר כי התעוררתי מוקדם. היא שאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני בריאה והכל בסדר ושאלתי מתי לבוא והיא אמרה שאני חמודה כשאני שואלת ככה ושאני אבוא כשנוח לי ורק אקח בחשבון שיש לי לנקות היום את הבית במקום אתמול ושמחתי שהיא מתיחסת אלי ככה ולא ממשיכה לשאול בלי סוף איך אני מרגישה או אם כואב לי כי אמרתי לה שאני בריאה ואז היא פשוט אומרת לי מה אני צריכה לעשות ומתיחסת אלי בצורה בוגרת וישירה. אמרתי לה שאני מתגעגעת אליה והיא אמרה שרק אתמול נפגשנו וזה היה מוזר כי באמת נפגשנו אבל בכל זאת הרגשתי כאילו הרבה זמן לא ראיתי אותה כי אולי בעצם התגעגעתי לבית שלה ולעבוד שם ולשרת אותה ולא סתם לפגוש אותה כמו אתמול.

בדרך כבר היתה שמש וזה היה נעים כאילו שהכל בעדי וחשבתי שזה אולי סימן שזה יהיה יום מוצלח. הגעתי לבית של גבירתי וישר התחלתי לנקות ולעשות כביסה והרגשתי כל כך טוב עם זה שאני מנקה שם והשקט הזה שאני תמיד אוהבת וזה שאני רוצה לנקות טוב שגבירתי תחזור ותהיה מרוצה ותוכל לנוח ואולי אני אפנק אותה ואני לא אתן לעצמי לטעות היום. בגלל זה גם זכרתי להדליק את הדוד וניקיתי ממש טוב את הכל וסידרתי את כל הבית ואז נכנסתי לחדר עם המיטה שלי והלב שלי דפק וניקיתי שם טוב ושאבתי אבק מהמיטה ורציתי לסדר אותה עם סדין ושמיכה אבל חשבתי שזה יהיה קצת יותר מדי יוזמה ושאני צריכה לחכות לאישור של גבירתי לזה כי זה לא ממש החדר שלי. עשיתי הפסקה לאוכל ושמחתי שאני עושה את זה לפני שגבירתי מתקשרת ושואלת אם אכלתי ואז היא כועסת שאני לא אוכלת כל היום. אכלתי ממה שבישלתי ביום שני ועוד נשאר וזאת פעם ראשונה שממש אכלתי מהאוכל הזה ולא רק טעמתי כמו בזמן שבישלתי וזה דווקא היה די טעים. אחר כך המשכתי לנקות ולסדר ואפילו התחלתי לעשות רשימה של קניות למרות שהקניות זה רק ביום ראשון אבל זה היה טוב לעשות את זה כדי לא לשכוח משהו ברגע האחרון והרגשתי שזאת יוזמה טובה שגבירתי תאהב שאני עושה. אחרי שסיימתי את הכל הסתכלתי בשעון וידעתי שגבירתי בטח כבר בדרך ומהר שמתי את המתנה שקניתי לה ואת הכרטיס ברכה על השולחן בכניסה ואחר כך הזזתי את זה ושמתי על המיטה שלה כדי שזה יהיה יותר אישי ואז חשבתי שאולי בכל זאת אני צריכה לשים את זה בכניסה או בסלון ולא ידעתי מה להחליט וכבר לא היה זמן וניסיתי לחשוב איפה היא תראה את זה הכי טוב כי במיטה היא יכולה לא לראות את זה ולשבת על זה ואז זה לא יהיה נעים ובכניסה זה לא מספיק בולט אולי אז שמתי את זה באמת בסלון וסידרתי את השולחן ככה שזה יבלוט קצת בפינה וכל הדברים האחרים יהיו בפינה השניה ואז גם הדלקתי ליד זה נר קטן עם ריח והלכתי לשטוף פנים מהר לפני שגבירתי חוזרת.

עבר עוד די הרבה זמן עד שהיא התקשרה ואמרה לי שהיא בדרך ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שהכל מוכן בשבילה והיא שמחה למרות שהיא נשמעה עייפה ואמרה לי שהיא לא התקשרה כל היום כי היה לה יום עמוס ואני אמרתי לה שכשהיא תבוא אני אכין לה אוכל ואמבטיה ושהדלקתי דוד והיא אמרה שהיא שמחה ושטוב שיש לה אותי ככה כשהיא חוזרת וזה היה כל כך טוב לשמוע את זה כי חשבתי כל הזמן אתמול על זה שאני לא שם למרות שאני צריכה להיות שם ולמרות שכבר לא הייתי חולה וזה נראה לי ביזבוז נוראי. שאלתי אותה אם להכין לה משהו לפני שהיא באה והיא אמרה שעוד כמה דקות היא כבר ממילא מגיעה.

כשהיא הגיעה עזרתי לה עם התיק והיא שאלה איך היה היום שלי ואמרתי לה שהיה מצוין ושאני אוהבת להיות פה ולעבוד והיא אמרה "לעבוד או לשרת?" ואני אמרתי "לשרת אותך גבירתי" ואז היא ליטפה אותי בפנים ואמרה "יופי. זה מה שאני אוהבת לשמוע" ואז היא ראתה את הנר בסלון ושאלה מה זה ואמרתי לה שהכנתי לה משהו קטן והיא ראתה את הכרטיס ואת המתנה ושאלה "קנית לי מתנה?" ואמרתי לי שזה רק משהו קטן כזה שחשבתי עליו והיא הלכה לראות ואמרה "מעניין מה זה" ואז היא פתחה את הכרטיס ברכה ועמדה וקראה ואני הייתי במתח מה היא תגיד אבל פתאום הסתכלתי עליה ככה וחשבתי שזה לא בסדר שהיא עוד עם הבגדים ורק עכשיו הגיעה ולא נתתי לה לנוח אפילו רגע או לשתות קפה ושאלתי אותה אם היא רוצה להחליף בגדים קודם או לשתות קפה או לאכול והיא אמרה "רגע אני קוראת מה שכתבת" אז עמדתי שם בשקט וחיכיתי. היא הרימה אלי את הראש ואמרה "זה מקסים מה שכתבת לי כאן" ואני אמרתי לה שאני מתכוונת לכל דבר ושאפילו אני לא יכולה להביע במילים את מה שאני מרגישה והיא אמרה "אבל הבעת במילים. זה ממש מרגש" ואמרתי לה שמה שאני מרגישה זה הרבה יותר מזה ואז היא לקחה את המתנה ואמרה "ומה זה?" ואמרתי לה "זה רק משהו קטן כזה שיהיה לך במשרד שתזכרי אותי" והיא הסתכלה עלי ואמרה "למשרד?" ואמרתי לה "כן גבירתי משהו כזה לשים על השולחן" והיא פתחה את העטיפה ופתאום הבנתי שהיא אולי חשבה שזאת המתנה ליום הולדת שלה שעוד לא קניתי לה וציפתה למשהו אחר ואמרתי לה "אני מצטערת גבירתי עוד לא הספקתי לקנות את המתנה שלך ליום הולדת" והיא אמרה "זה בסדר חמודה אמרתי לך שאם זה קשה לך מדי אז אפשר משהו אחר" ואני ישר אמרתי "לא גבירתי את לא מבינה זה לא במקום המתנה ההיא זה בלי קשר סתם משהו קטן אני מבטיחה לקנות לך את מה שביקשת ליום הולדת" והיא חייכה ואז היא סיימה לפתוח את העטיפה של המתנה והסתכלה על זה ושאלה מה זה בדיוק. אמרתי לה שזאת בובה של פיה והיא אמרה שהיא רואה אבל היא שאלה אם זה משמש למשהו ואמרתי לה שלא ושזה רק משהו קטן ממני בשביל שהיא תוכל לזכור אותי בעבודה והסברתי לה שזאת פיה ושהיא יושבת ככה על הברכיים ושמאוד אהבתי אותה כשראיתי אותה בחנות.

היא אמרה שזה ממש חמוד ומקסים וליטפה לי את הראש ואני שאלתי "את תשימי את זה במשרד גבירתי?" והיא אמרה "בטח חמודה אני אשים את זה על השולחן" ואני שמחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" וירדתי על הברכיים וחיבקתי אותה. היא שמה את הפיה על השולחן ככה ליד הנר וזה היה מאוד יפה ואז היא שאלה אותי אם אכלתי היום ואמרתי לה שכן והיא שאלה מה אכלתי וסיפרתי לה שאכלתי מהאוכל שבישלתי והיא שאלה אם היה לי טעים ואמרתי לה שכן. שאלתי אותה אם גם היא רוצה לאכול והיא אמרה שאולי אחר כך אבל שהיא רוצה קודם כל להחליף בגדים ואני התחלתי להוריד לה את הנעליים והיא רק עמדה שם וחיכתה שאני אסיים ואני לקחתי את הנעליים שלה הצידה והתכופפתי ונישקתי לה את הכפות רגליים ואז היא אמרה שהיא הולכת לחדר להחליף בגדים ואני הלכתי לשים את הגרביים שלה בכביסה ואת הנעליים שלה בחדר וכשנכנסתי היא בדיוק היתה ערומה וחיפשה חולצה בארון ואני ישר יצאתי משם וחשבתי שאולי הייתי צריכה לחכות קצת ולתת לה את הפרטיות שלה אבל היא לא אמרה לי על זה כלום.

כשהיא יצאה מהחדר היא שאלה מה עשיתי היום ואמרתי לה שניקיתי וסידרתי את כל הבית ועשיתי כביסה והיא אמרה "יופי חמודה" ואמרתי לה "גבירתי התחלתי גם להכין רשימה לקניות" והיא הסתכלה על הרשימה ואמרה לי כל הכבוד על זה ושזה רעיון טוב ואז אמרתי לה "גבירתי את רוצה לבדוק את הנקיון?" והיא אמרה "את אוהבת שאני בודקת?" ואני אמרתי "כן גבירתי כי אני צריכה לדעת אם אני מנקה טוב ולא שוכחת כלום" והיא אמרה "טוב בואי נבדוק" והלכה בבית והסתכלה על הכל אפילו על האמבטיה והשירותים ובדקה אם ניקיתי אבק בסלון ואז היא הלכה לחדר השני והסתכלה על המיטה ושאלה למה לא סידרתי אותה ואמרתי לה שלא ידעתי אם מותר לי והיא אמרה "ודאי שמותר לך זאת המיטה שלך" ואמרתי לה שאני יודעת אבל לסדר אותה זה כאילו אני קובעת שאני אישן פה והיא אמרה "אבל את באמת ישנה פה היום" ואמרתי לה תודה על זה ואז היא אמרה "אז קדימה קחי סדין מהארון ושמיכה מהארגז מתחת למיטה ותסדרי לך את המיטה" ואני התחלתי לעשות מה שהיא אמרה והיא עמדה והסתכלה עלי איך אני מכניסה את השמיכה לציפה ואיך אני מותחת את הסדין ואני נורא התרגשתי גם בגלל שזאת המיטה שלי שאני מסדרת וגם בגלל שהיא עמדה ככה ובדקה אותי.

אחר כך היא ביקשה קפה וכשהיא ישבה לשתות אותו היא אמרה לי להכין לה אמבטיה ואני הלכתי והכנתי את האמבטיה עם נרות והכל ובדקתי שהמים נעימים ושלא שכחתי לשים לה מגבת חדשה ואז חזרתי אליה למטבח והיא דיברה בטלפון ואני ירדתי על הברכיים והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים אבל אחרי דקה היא סיימה לדבר ואמרה לי לקום ושאלה אם האמבטיה מוכנה ואמרתי שכן והיא שאלה "אז למה את לא אומרת לי? המים יתקררו שם" ואמרתי לה שלא רציתי להפריע לה בטלפון והיא אמרה "נכון" ולא ידעתי אם היא התכוונה לבחון אותי או שהיא באמת לא חשבה על זה אבל היא רק שתתה עוד קצת מהקפה ואז הלכה לאמבטיה וביקשה שאני אביא לה לשם את הסיגריות והמאפרה ואני הלכתי אחריה והיא התפשטה ונכנסה לאמבטיה. שמתי לה את המאפרה שם ושאלתי אם היא רוצה סיגריה והיא אמרה "אחר כך" ואני יצאתי והלכתי לשטוף את הכוס של הקפה שלה וחשבתי שאולי הייתי צריכה להישאר איתה באמבטיה ולעזור לה להתרחץ כמו שכבר עשיתי פעם או שאולי בעצם היא רצתה להישאר שם לבד ובשקט אז חיכיתי בחוץ והקשבתי טוב טוב לשמוע אם היא קוראת לי ואחרי כמה דקות היא באמת קראה לי ואמרה "מה עם ארוחת ערב?" ושאלתי אותה מה היא רוצה והיא אמרה לי מה להכין ושאני אשים לה את הצלחת בסלון עם יין ושאני אכין גם לי אותו דבר ואני יצאתי והתחלתי להכין את זה ואז היא יצאה ובאה לסלון בדיוק כשהכל היה כבר מוכן שם ואמרה לי "בואי" ואני באתי וישבתי על הרצפה והיא ישבה על הספה ואכלנו ואז היא אמרה "אמרתי לך למזוג גם לעצמך יין. את לא אוהבת יין?" ואמרתי לה שאני אוהבת אבל שלא חשבתי שהיא התכוונה לזה אלא רק לאוכל שאני אכין גם לי והיא אמרה "את רוצה לשתות?" ואמרתי לה שאם היא רוצה שאני אשתה אז אני אשתה איתה והיא אמרה "אבל את אוהבת יין או לא?" ואני אמרתי לה שרק אצלה למדתי לשתות יין ואני אוהבת את זה והיא אמרה "יופי חמודה אז תביאי גם לך ותביאי עוד בשבילי" ואני מזגתי לה עוד כוסית וגם לי וככה אכלנו וראינו טלויזיה.
ככה עבר הערב ואני נורא רציתי לעשות בשבילה דברים כמו מסג' או טיפול עם קרמים אבל היא היתה נורא עייפה ולא ביקשה כלום ואחרי זה היא אמרה שהיא עוברת למיטה ושאני יכולה להמשיך לראות טלויזיה אם אני רוצה ואחר כך אני אלך לישון בחדר שלי ונורא התרגשתי לשמוע את זה ואמרתי לה "גבירתי" והיא בדיוק קמה ועמדה ואמרה "כן?" ואני נישקתי לה את הרגליים כמו שאני אוהבת ואמרתי לה "תודה" והיא התכופפה ממש עם הברכיים וליטפה לי את הראש ואמרה "את אומרת לפעמים גם תודה לעצמך משרתת?" ואני אמרתי לה "על מה?" והיא אמרה "על זה שאת כזאת טובה ומסורה" ואמרתי לה שאני אומרת לה תודה כי היא נותנת לי המון ועוזרת לי להיות מאושרת והיא אמרה "אז אם את לא אומרת לעצמך תודה אז אני אגיד לך" ואני הסתכלתי עליה והעיניים שלה היו יפות כאלו וחודרות והיא אמרה "תודה משרתת" ואני נישקתי אותה שוב שם ואז היא הלכה לחדר שלה.

המשכתי לראות קצת טלויזיה אבל לא הרגשתי נוח עם זה כי זה היה נראה לי כאילו אני מתבטלת כמו בבית שהייתי לפני שנהייתי משרתת שלה אז סגרתי את הטלויזיה וסידרתי את הסלון ושמתי את המתנה שקניתי לגבירתי ליד התיק שלה ואז נזכרתי שלא התקלחתי ורציתי לשאול את גבירתי אם אני יכולה עכשיו והלכתי לחדר שלה ונכנסתי לאט ככה בזהירות רק להציץ אם היא לא ישנה ואני לא מפריעה לה וראיתי שהיא נרדמה עם הספר עוד בידיים שלה ובאתי וניסיתי להוציא אותו ולשים בצד ואז היא התעוררה מזה ושאלה מה קרה ואמרתי לה ממש בלחישה "סליחה גבירתי רק נרדמת ורציתי שיהיה לך נוח והיא חייכה ונתנה לי לקחת את הספר ולשים בצד ולפני שכיביתי לה את האור שאלתי אותה אם אני יכולה להתקלח והיא אמרה "כן חמודה שלי תתקלחי" ואני אמרתי לה "לילה טוב גבירתי" והיא אמרה "לילה טוב ילדה יפה שלי" וזה ריגש אותי וממש רעדתי וכיביתי את האור אצלה בחדר והלכתי להתקלח ממש בשקט ואחרי זה עברתי לחדר שהיא קראה לו החדר שלי ונכנסתי למיטה והיא היתה נעימה כזאת ורכה ושמתי לי שעון מעורר לבוקר ושכבתי בחושך וחיבקתי את עצמי וכל הזמן ניסיתי לשמוע אם גבירתי קוראת לי והיא צריכה משהו עד שנרדמתי ככה.

ישנתי הרבה ובבוקר קמתי מוקדם וניסיתי לבדוק אם אני מרגישה יותר טוב או שאני חולה וזה היה נראה שאני כבר בריאה ושמחתי וממש עצרתי ככה לבדוק אם כואב לי הראש או אם יש לי סחרחורת או משהו אבל הייתי בסדר. שתיתי קפה וישבתי קצת עם המחשב ואז גבירתי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה היום ואמרתי לה שאני כבר מרגישה טוב ואני יכולה לבוא לעבוד והכל בסדר והיא צחקה ואמרה "כל הזמן את חושבת על העבודה?" ולא הבנתי למה זה מצחיק אותה ואמרתי לה שכן ושכל הזמן חשוב לי שהיא תהיה מרוצה ואני אוכל לשרת אותה ושרציתי גם אתמול לסדר פה ולהספיק דברים והיא אמרה "את בטוחה שאת כבר בריאה?" ואמרתי לה "כן גבירתי אני בריאה" והיא אמרה "ואת רוצה לעבוד?" ואמרתי לה "כן גבירתי" ושוב היתה לי ההתרגשות הזאת שתמיד יש לי לפני שהיא אומרת לי מה היא רוצה שאני אעשה ואז היא אמרה "רוצה לבוא למשרד היום לעבוד?" ואני הייתי קצת בהלם מזה כי ממש לא ציפיתי לדבר כזה ושאלתי "למשרד?" והיא אמרה "כן. את זוכרת איפה זה נכון?" ואמרתי לה "כן גבירתי אבל מה אני אעשה שם?" והיא אמרה "אנחנו נמצא מה תעשי אבל אני רוצה אותך קרוב אלי היום זאת בעיה?" וחשבתי על איך אני אפגוש שם בטח אנשים שעבדתי איתם והם מכירים אותי ואיך אני אוכל להיות משרתת של גבירתי שם ליד כולם ולא ידעתי למה בדיוק היא מצפה וניסיתי להגיד לה את זה ויצא לי גימגום כזה והיא אמרה "או שאולי עדיף שפשוט תנוחי בבית עוד יום כי אני לא רוצה ששוב תהיי חולה" והבנתי שהיא לא מסכימה שאני אלך אליה הביתה כמו כל יום ואמרתי לעצמי שאם זה ככה או להישאר בבית כל היום או להיות איתה במשרד אז ברור שאני מעדיפה להיות איתה ואמרתי לה "לא גבירתי אני אבוא אני לא רוצה להיות בבית" והיא שאלה אם אני בטוחה ואמרתי שכן והיא אמרה "יופי אז אני מחכה".

התחלתי להתארגן מהר ואז אמא שלי התקשרה לשאול איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה יותר טוב והיא שאלה אם אני עובדת היום ואמרתי לה שנראה לי שכן אבל אני עוד לא יודעת והיא אמרה שאולי עדיף שאני אבקש לנוח ולא לעבוד כי אני חולה ודי התעצבנתי מזה ואמרתי לה שאני לא חולה ואני כבר בריאה והיא שאלה שוב אם לא כואב לי הראש ואם אין לי חום ואמרתי לה שהכל בסדר ואני מרגישה אחלה והיא אמרה שאני בכל זאת אבקש לא לעבוד קשה מדי ואמרתי לה "טוב" למרות שברור שאני לא אבקש כזה דבר בחיים ואמרתי לה שאני ממהרת עכשיו והיא אמרה שאני אתלבש חם לפחות.

באמת לבשתי בגדים חמים כי היה קר בחוץ ואפילו קצת גשם ונסעתי למשרד של גבירתי וכל הדרך ממש רעדתי מהתרגשות וחשבתי איך זה יהיה שם ומה יגידו ומה בכלל אני אעשה שם איתה. כשהגעתי לשם ישר עוד במסדרון פגשתי מישהו שעבדתי איתו והוא היה ממש מופתע לראות אותי ושאל מה קורה איתי ואיפה אני ואם באתי לעבוד פה שוב ואמרתי לו שהשתחררתי מהצבא ובאתי ואני עוד לא יודעת אם אני אעבוד ויצא ככה פתאום שכאילו אני באה כי אולי אני אחזור לעבוד שם ולא רציתי שזה יהיה ככה באמת כי הכי טוב לי לעבוד בתור משרתת כמו שאני עכשיו אבל זה היה סיפור טוב שכאילו מסביר את הכל והוא אמר שזה יהיה אחלה אם אני אחזור לעבוד שם ואני חייכתי והלכתי לחדר של גבירתי ודפקתי בדלת ושמעתי אותה אומרה "כן?" והקול הזה ואיך שאני פתחתי את הדלת ככה בזהירות וראיתי אותה יושבת על הכיסא שלה ככה לבושה יפה כמו שהיא תמיד עשה לי צמרמורת והחזיר אותי לזמן שעבדתי שם ונורא התרגשתי מזה אפילו שעכשיו אני כבר ממש משרתת שלה כמו שחלמתי אז. היא ממש שמחה לראות אותי ואמרה לי להיכנס ואני נכנסתי וסגרתי את הדלת ובאתי אליה והיא אמרה לי לשבת ושאלה איך אני מרגישה ואמרה איזה כיף שבאתי והסתכלה עלי ואמרה שאני מסמיקה ואמרתי לה שאני נורא מתרגשת להיות פה והיא שאלה למה וניסיתי להסביר לה אבל אני לא יודעת אם הצלחתי. היא אמרה "איזו חמודה את" ואני חייכתי אליה וכאילו היינו רק שתינו שם ושאלתי אותה מה אני אמורה לעשות שם היום והיא אמרה "נמצא אל תדאגי" ואני שאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה קפה והיא אמרה "אל תפחדי אף אחד פה לא יודע וגם לא ידע" ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "אל תקראי לי גבירתי פה" אבל היא אמרה את זה עם חיוך ואז אמרה "את סומכת עלי נכון?" ואמרתי לה "כן" והיה חסר לי ה"גבירתי" להגיד ואז היא אמרה "יופי. עכשיו כן לכי ותכיני לי קפה את זוכרת איפה המטבח?" ואמרתי לה "כן ברור" וקמתי והלכתי להכין לה את הקפה.

חזרתי אליה ושוב דפקתי בדלת בזהירות ושמעתי אותה אומרת "כן" ונכנסתי ושמתי לה את הקפה על השולחן והיא ליטפה לי קצת את השיער ואמרה לי שאני יפה ואמרתי לה תודה ונראה לי ששוב הסמקתי. היא ביקשה שאני אספר לה שוב מה היה לי אתמול ואני סיפרתי לה והיא אמרה "אני מקווה שזה לא בגלל מה שהיה בבית" וקיבלתי צמרמורת כשהיא אמרה "בית" כאילו זה באמת הבית שגם אני גרה בו ואמרתי לה "לא מה פתאום סתם הייתי חולה" והיא שאלה שוב אם אני כבר בריאה ואמרתי לה שכן. היא הסתכלה על איזה מסמך שם ואז קראה קצת מייל ואז אמרה לי "את זוכרת שסיפרת לי איך היית מתרגשת כשהייתי נותנת לך דברים לעשות ואמרתי "כן" והיא נתנה לי איזה מסמך ואמרה לי שהיא רוצה שאני אצלם אותו ואתן את העותק למישהו שם ואני לקחתי אותו וכששמתי אותו במכונת צילום ממש ראיתי איך היד שלי רועדת ובדקתי איך יצא הצילום ואז הלכתי לתת אותו למי שהייתי צריכה לתת אותו. הוא חייך אלי ושאל אם אני חדשה פה ואמרתי לו שעבדתי פה לפני הצבא ואז הבנתי שזה לא עונה בכלל על מה שהוא שאל והוא שוב שאל אם חזרתי לפה עכשיו ואמרתי לו שאני עוד לא יודעת כמו שאמרתי לבחור ההוא שפגשתי כשנכנסתי.

אחר כך חזרתי לחדר של גבירתי ורוב הזמן סתם ישבתי שם בשקט וניסיתי לא להפריע לה ובצהריים היא לקחה אותי לאכול באיזה בית קפה שיש שם ליד והיינו רק שתינו והיא שוב אמרה לי שאני יפה ואמרתי לה שאני מצטערת על כל מה שהיה שלשום ושאני כל כך רציתי לישון במיטה החדשה שלי והיא צחקה ואמרה "מחר טוב?" ושאלתי למה לא היום והיא אמרה "כי היום את פה" ושאלתי אם אני לא אלך היום אליה אפילו בסוף העבודה פה כשהיא תלך והיא אמרה שהיא עדיין לא יודעת והיא לא רוצה שאני אעבוד קשה אחרי שהייתי חולה אתמול ואמרתי לה שאני כבר בריאה והיא אמרה "בכל זאת עדיף שתנוחי אחרת מחר שוב תהיי חולה" והיא ראתה שאני מאוכזבת ואמרה לי "אל תהיי מאוכזבת כל כך. אנחנו נפגשות כל יום ואת ממש נפלאה וזה לא נורא אם יש לך קצת זמן לנוח וזמן לעצמך" ואמרתי לה שאני אעשה כל מה שהיא מבקשת ואם זה מה שהיא רוצה אז אני אעשה את זה והיא חייכה. המשכנו לאכול ואז אמרתי לה שבדקתי לגבי המתנה שלה ואפילו רציתי ללכת לקנות אתמול אבל בגלל שהייתי חולה לא הספקתי והיא אמרה "זה ממש לא דחוף ואם זה קשה לך מדי אז תעזבי את זה" ואני אמרתי לה שאני לא רוצה לעזוב כי זה חשוב לי לקנות לה את המתנה וגם לראות שאני יכולה לעשות את זה והיא רק הזכירה לי לא להוציא יותר מדי כסף על זה ושאלה שוב אם אני בטוחה שזה בסדר לי ואמרתי לה שכן ורק מהשיחה הזאת הרגשתי הרבה יותר בטוחה בזה.

אחרי האוכל היא אמרה שיש לה ישיבה וביקשה שאני אחכה בחדר שלה ואני ישבתי והסתכלתי על כל התמונות והדברים הקטנים שיש לה על השולחן שם והחלטתי שאני צריכה גם לקנות לה משהו ממני שיהיה לה על השולחן ויזכיר לה אותי וגם יראה לה שאני חושבת עליה וקונה לה דברים חמודים ולא רק משרתת אותה בבית וניסיתי לזכור את כל הדברים שכבר יש לה כדי לחפש משהו מקורי. כשהיא חזרה מהישיבה היא שאלה מה עשיתי בינתיים ואמרתי לה שלא עשיתי כלום והרגשתי רע עם זה שאני סתם מתבטלת כל היום והיא אמרה "את רוצה ללכת הביתה?" ואמרתי לה שאני רוצה לעשות מה שהיא תגיד לי והיא אמרה שעוד מעט היא נכנסת לעוד ישיבה ואני הרי לא באמת עובדת שם וזה לא הוגן ואמרתי לה שלא אכפת לי כי אני המשרתת שלה ואמרתי את זה בשקט שהיא לא תכעס ותחשוב שמישהו ישמע והיא חייכה ואמרה "אז מה את רוצה לעשות לי מסג' ברגליים כאן?" ואמרתי לה "כן" והיא חייכה ואמרה "גם אני רוצה אבל לא פה" ושאלתי אם בכל זאת אני יכולה לחכות לה בבית היום והיא אמרה "לא חמודה רק רציתי לראות אותך היום כי דאגתי לך אבל אני רוצה שתנוחי עוד" ואני שאלתי אותה "אז ללכת עכשיו?" והיא אמרה שהיא תלווה אותי והיא באה ומחוץ למשרד היא חיבקה אותי ואני חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה תודה על איך שהיא דואגת לי והיא אמרה "ברור שאני דואגת לך ילדה" ואני הכנסתי את הראש עוד יותר עמוק לכתף שלה והיא ליטפה את השיער שלי קצת ואז היא אמרה שהיא צריכה לחזור ושאני אלך הביתה לנוח.

בדרך החלטתי שאם אני כבר בחוץ אולי אני אחפש בחנויות מה לקנות לגבירתי למשרד והלכתי לקניון ונכנסתי לכל מיני חנויות של מתנות קטנות כאלה. חיפשתי משהו מקורי שאין לה וראיתי הרבה דברים אבל אף אחד לא נראה לי מספיק מקורי או מיוחד ומתאים וזה היה די מייאש כי מאוד רציתי לקנות לה משהו. בסוף הגעתי לחנות אחת שהיתה דווקא די קרובה לבית שלי ושם ראיתי משהו וישר ידעתי שזה מה שאני רוצה לקנות. זאת היתה בובה קטנה מגבס או משהו של פיה כזאת יפה עם כנפיים והיא ישבה על הברכיים וזה מצא חן בעיני שזה מה שאני אתן לגבירתי גם כי אני נורא אוהבת פיות וגם כי היא ככה יושבת על הברכיים ומסתכלת למעלה והיא עדינה כזאת ופשוטה אבל גם מאוד מיוחדת. קניתי גם כרטיס ברכה ולקח לי זמן לבחור אותו כי כל הכרטיסים בחנות הם או ליום הולדת או ליום נישואין או גיוס או כל מיני דברים רגילים כאלה ואין כרטיסי ברכה שמשרתת נותנת לגבירתה וניסיתי לחשוב מה יהיה הכי מתאים והתלבטתי בין כרטיס רגיל של אהבה שלא הכי מתאים לכרטיס של תודה שהוא גם לא בדיוק מתאים אבל בסוף קניתי אותו והחלטתי לכתוב בתוכו את מה שאני מרגישה ככה שזה יהיה מה שחשוב ולא מה שכתוב עליו מבחוץ.

חזרתי הביתה אחרי הצהריים ואמא שלי היתה כבר בבית והיתה נורא מופתעת לראות אותי ואמרה "חזרת מוקדם היום" ואמרתי לה שלא הייתי בעבודה ואז תפסתי את עצמי וחשבתי שזה סתם מסבך אותי להגיד לה את זה כי היא תשאל איפה הייתי ואיך זה שמיהרתי בבוקר אם לא הלכתי לעבודה והיא באמת שאלה איפה הייתי ואמרתי לה שהסתובבתי בחוץ ושבצהריים רק הלכתי לאכול צהריים עם גבירתי והיא אמרה "אה יפה מצידה" ואמרתי "כן" ואז אמא שלי שוב שאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה טוב ושכבר אמרתי לה את זה בבוקר והיא אמרה שמותר לשאול שוב כי יכול להיות שבבוקר מרגישים טוב ואחר כך שוב מרגישים לא טוב ואמרתי לה שאני מרגישה טוב וזהו והיא אמרה שהיא שמחה לשמוע ואני הלכתי להתקלח ואחר כך ישבתי וכתבתי את הברכה על הכרטיס שקניתי וזה לקח לי די הרבה זמן עד שהייתי פחות או יותר מרוצה ממה שכתבתי. שמתי את הכרטיס והמתנה בתיק ושמתי גם את כל הניירות שכתבתי עליהם את כל הניסוחים של הברכה שלא יצאו טוב כי לא רציתי לזרוק את זה בבית שאמא שלי לא תמצא את זה. אחר כך החלטתי להמשיך לסדר את הארון בחדר והוצאתי שוב את כל הבגדים על המיטה והתחלתי למיין ולסדר וגם ניקיתי את הארון בפנים וזה לקח לי המון זמן אבל לא היה לי משהו אחר לעשות ובאמת רציתי כבר שהכל יהיה מסודר כמו שתיכננתי ורק בלילה סיימתי והארון שלי היה מסודר ויפה והסתכלתי עליו ככה והחלטתי שאני מעכשיו שומרת עליו מסודר. היו לי שתי שקיות גדולות של בגדים שהחלטתי שאני כבר לא לובשת ולא צריכה ורציתי להגיד לאמא שלי שאלה בגדים שצריך לזרוק או לתת למישהו אבל אמא שלי נרדמה כבר והשארתי את השקיות ככה בצד והסתכלתי שוב על החדר וחוץ מהשקיות הכל היה מסודר ויפה ונורא רציתי שגבירתי תבוא לראות את זה או לפחות להגיד לה בטלפון אבל לא רציתי להתקשר והחלטתי לספר לה מחר וקיויתי שהיא תהיה גאה בי על זה.

בקושי נרדמתי כי כל הזמן חשבתי על מה שגבירתי אמרה לי שאני מענישה את עצמי והיא לא אוהבת את זה וחשבתי על הטעויות שאני עושה דווקא כשאני משתדלת שהכל יצא הכי טוב ובמיוחד שגבירתי היום קנתה לי מיטה שזה מתנה מדהימה שהיא גם יקרה וגם עם כל כך הרבה משמעות ושהיא באמת רוצה שאני אישן שם בבית שלה ואני הרסתי הכל בערב והיא כל כך כעסה שהיא לא היתה יכולה להיות איתי ביחד.

ככה התהפכתי במיטה וחשבתי על זה וניסיתי לחשוב איך אני יכולה להראות לה שאני מצטערת וכמה היא חשובה לי וניסיתי לחשוב איך לפצות אותה. ידעתי שמחר זה היום החופשי שלי וזה עוד יותר עשה אותי עצובה כי עכשיו אני לא אראה אותה יום שלם ועד שהיא תיתן לי לישון במיטה החדשה יקח עוד הרבה זמן בטח ואולי היא בכלל מצטערת שהיא קנתה לי אותה.

בסוף נרדמתי וכשהתעוררתי בבוקר בקושי יכולתי לקום כי העיניים שלי כאילו נדבקו ככה מרוב עייפות אבל הכרחתי את עצמי לקום כי מאז שאני משרתת אני כבר לא אוהבת סתם לישון עד מאוחר אפילו שזה היום החופשי. שתיתי קפה והייתי ממש עייפה כזאת ובקושי יכולתי לזוז ואחר כך גם התחיל לכאוב לי הראש נורא. הרגשתי ממש חולה אבל זה בטח היה רק בגלל שלא נרדמתי ובגלל כל הדברים האלה שרצו לי בראש כל הלילה. ישבתי על המיטה שלי וממש התאמצתי להמשיך לשבת ולא לשכב ולהירדם שוב וחשבתי מה אני אעשה היום כי היו לי שתי תוכניות - אחת היתה לסדר את החדר שלי ממש יסודי כמו שהבטחתי לגבירתי והשניה היתה ללכת לחנות סקס ולברר על המתנה של גבירתי. אבל הרגשתי כל כך לא טוב שלא ידעתי מאיפה בכלל יהיה לי כוח לקום מהמיטה ולעשות משהו.

פתחתי את החלון והסתכלתי החוצה לראות אם יש גשם אפילו שידעתי שזה לא תירוץ וגם אם יהיה גשם אני אצטרך ללכת לחנות הזאת שבכלל לא ידעתי איפה היא. היה קר בחוץ אבל דווקא היו שמיים בהירים ולא נראה כאילו הולך לרדת גשם. הסתכלתי על החדר וניסיתי לפחות לתכנן מה אני אסדר ומה לעשות קודם וככה בניתי את זה בראש ואז קמתי והיתה לי קצת סחרחורת ועמדתי איזה דקה להירגע. ואז התחלתי לסדר את המיטה ואת השולחן ולקחתי את כל הבגדים שהיו על הכיסא ועל המיטה ואפילו סתם על הרצפה לכביסה. אחר כך הבאתי סמרטוט וניקיתי את השולחן ורוקנתי את הפח ועשיתי הכל כאילו בהילוך איטי כי ממש הרגשתי שאני בקושי יכולה לזוז מהכאב ראש ומכל החולשה בגוף. אחרי ששטפתי את הרצפה ממש הרגשתי שאני נופלת והתישבתי בסלון על הספה לחכות שיתיבש וידעתי שיש לי עוד לסדר את הארון ואולי אפילו את המגרות בשולחן אם אני אספיק אבל הרגשתי ממש רע.

אחר כך חזרתי לחדר ופתחתי את הארון והכל באמת היה מבולגן בפנים כי אני תמיד שמה את הבגדים ככה אחד על השני בלי סדר ולפעמים סתם זורקת אותם פנימה ויש לי בפנים גם כל מיני דברים שסתם נמצאים שם שנים ואני לא נוגעת בהם ואז ראיתי את המדף שלי עם כל מיני נרות ובובות וקישוטים ונזכרתי שבכלל לא ניקיתי אותו מאבק והוצאתי הכל על השולחן וניקיתי אחד אחד עם סמרטוט ואחרי זה גם את המדף עצמו ואז השולחן שוב התלכלך וניקיתי גם אותו ואז חזרתי לארון והתחלתי להוציא דברים החוצה על המיטה ואז גבירתי התקשרה ואני התישבתי על המיטה בין כל הבגדים לדבר איתה והלב שלי ממש דפק מהתרגשות. היא שאלה מה שלומי ואמרתי לה שאני מרגישה חרא בגלל אתמול והיא אמרה לי להירגע ושזה יפה שמה שהיא אומרת חשוב לי ונוגע בי אבל היא לא רוצה שאני אתחפר בזה ואני אמרתי לה שאני ממש מצטערת על מה שהיה ושכל כך רציתי להישאר והיא אמרה "אל תדאגי את עוד תבואי ותישארי ואמרתי לך שאני הייתי צריכה קצת את השקט" ואז אמרתי לה "את לא מבינה אני ממש לא מרגישה טוב אני כמעט חולה" והיא היתה מופתעת ושאלה למה אני מתכוונת ואמרתי לה בדיוק שיש לי כאב ראש ואני חלשה כזאת והיא שאלה אם יש לי כאבים אחרים או חום ואמרתי לה שאני לא יודעת אם יש לי חום כי לא מדדתי אבל שזה בטח סתם בגלל שלא ישנתי בלילה הרבה. היא שאלה אם אני נחה ואמרתי לה שאני מסדרת ומנקה את החדר כמו שהיא ביקשה והיא אמרה "את רואה? את שוב מענישה את עצמך בזמן שאת חולה וצריכה לנוח. החדר יכול לחכות" ואני אמרתי לה שזה לא ככה ואני לא ממש חולה וגם לא מענישה את עצמי אלא באמת תכננתי לסדר את החדר היום ואני רק עושה את זה לאט כי אני עייפה אבל זה יוצא טוב והיא אמרה "תעזבי את זה ותנוחי שלא תהיי לי חולה" ואני חשבתי ישר על מחר ושאסור לי להיות ככה חולה מחר אבל כבר כל הבגדים על המיטה וכבר התחלתי וחבל לי להפסיק. היא שאלה אם לקחתי כדור ואם אכלתי ואמרתי לה שלקחתי כדור אחד אבל עוד לא אכלתי והיא אמרה "תעזבי הכל ותקחי לך משהו לאכול ולשתות" ואני אמרתי לה שאין לי תאבון אבל הקול שלה נהיה מודאג ורציני והיא אמרה "את מדאיגה אותי. אני רוצה שעכשיו תלכי למטבח ואני רוצה לשמוע שאת לוקחת לך כוס שתיה ומכינה לך אוכל" ואני קמתי מהמיטה והלכתי למטבח והיא אמרה "שמעת אותי? אני רוצה לשמוע שאת עושה את זה" ואמרתי לה "אני במטבח גבירתי אני לוקחת כוס לשתות" ובאמת לקחתי כוס ושתיתי מים ואחר כך לקחתי אוכל מהמקרר וחיממתי והיא רצתה ממש לשמוע איך אני מוזגת ואיך אני מחממת ואפילו איך אני מתחילה לאכול ואז היא אמרה "תאכלי ותלכי לנוח ואני אתקשר אליך אחר כך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אל תעשי שטויות אני צריכה אותך בריאה" וכשהיא אמרה את זה ככה נזכרתי איך אני כל הזמן רוצה להרגיש שאני שייכת לה והבנתי שאני באמת לא אחראית ושאני צריכה להתאמץ להבריא היום כמה שיותר מהר וזה הכי חשוב בשביל שמחר אני אהיה מוכנה בשבילה.

אחרי האוכל הלכתי לנסות לנוח ושכבתי במיטה בין כל הבגדים שהוצאתי וכל פעם נרדמתי והיה טלפון שהעיר אותי. פעם זאת היתה חברה שלי ופעם אמא שלי ואחר כך חברה אחרת וכל מיני טלפונים שחיפשו את אמא שלי או שסתם רצו למכור משהו וככה לא יכולתי לישון רצוף ובסוף קמתי ורציתי להחזיר את הבגדים שהוצאתי לארון ואמרתי לעצמי שאני אסדר את הארון ביום אחר וכשהחזרתי את הערמה של החולצות היא נפלה בתוך הארון והכל התפזר והערמה שלידה נפלה החוצה והרגשתי ששום דבר לא הולך לי ושמזל שאני בבית ולא אצל גבירתי ככה והתישבתי על הרצפה והתחלתי לסדר את כל מה שנפל ואז החזרתי לארון אבל לא בצורה מסודרת אלא סתם דחפתי והארון רק נראה יותר מבולגן ממה שהוא היה בהתחלה. היה לי קר והחלטתי לעשות מקלחת חמה וככה גם לברוח מכל הטלפונים שכל הזמן מפריעים והמקלחת באמת עשתה לי הרגשה קצת יותר טובה. כשיצאתי לבשתי בגדים חמים ורציתי לחזור לישון ואז אמא שלי חזרה ונכנסה לחדר שלי להגיד לי שלום וישר אמרה "וואו איזה יופי סידרת פה" ורציתי להגיד לה שגם ניקיתי והכל אבל זה היה נראה לי טיפשי ואז היא אמרה "סידרת גם את הארון?" ואז אמרתי לה שאני לא מרגישה טוב ודי כעסתי עליה שהיא לא שמה לב לזה בכלל ושהיא לא מעריכה את זה שאני מנקה ומסדרת את החדר גם כשאני ככה והיא ישר באה אלי ושמה יד על המצח שלי ואמרה "מה קרה?" ואמרתי לה שאני כל היום ככה לא מרגישה טוב וסיפרתי לה איך לא הצלחתי לנוח ואיך ניסיתי לסדר ולנקות בכל זאת והיא חיבקה אותי ואמרה "אוי לא היית צריכה לעשות את כל זה כשאת חולה" ואני התחלתי לרעוד ולבכות לא יודעת למה כאילו פתאום הכל השתחרר לי ואמא שלי אמרה שהיא תכין לי כוס תה ושאני אכנס למיטה לנוח.

נכנסתי למיטה וחשבתי שאני חייבת להרגיש יותר טוב ולהיות בריאה עד מחר ולקחתי את הטלפון להסתכל מה השעה ואז ראיתי שהיתה לי שיחה שלא נענתה בזמן שהייתי במקלחת וזאת היתה גבירתי אבל היא לא השאירה הודעה. קצת פחדתי אבל התקשרתי אליה חזרה וכשהיא ענתה ישר שאלתי אם היא עסוקה ואם זה בסדר והיא אמרה שהיא התקשרה קודם ושאלה איפה הייתי ואמרתי לה שהייתי במקלחת ושכחתי לקחת את הטלפון ואז היא שאלה "מה את תמיד לוקחת את הטלפון למקלחת?" ואמרתי לה "כן גבירתי כי אם את תתקשרי באמצע שאני אוכל לענות" ואיך שאמרתי את זה אמא שלי נכנסה לחדר עם התה וישר חשבתי אם היא שמעה שאמרתי "גבירתי" או לא ואמא שלי לא אמרה כלום רק שמה את התה לידי ואמרה "תנוחי" ויצאה וביקשתי ממנה לסגור את הדלת וגבירתי שאלה בטלפון "מי זה שם?" ואמרתי לה שזאת אמא שלי והיא הביאה לי תה וגבירתי אמרה "אה היא בבית?" ואמרתי לה שרק עכשיו היא הגיעה. גבירתי שאלה אם נחתי או שהמשכתי לסדר ולהשתולל ואמרתי לה שניסיתי לנוח אחרי האוכל ולא המשכתי לסדר והיא אמרה "תגידי לי את האמת" ואני הרגשתי איך שוב אני מתחילה לרעוד ואמרתי לה "גבירתי אני תמיד אומרת לך רק את האמת" והיא אמרה "יופי. טוב. אני אתן לך לנוח ולישון" ושאלתי אותה "גבירתי תתקשרי אלי שוב?" והיא אמרה שאולי אבל שהיא מעדיפה שיהיה לי שקט ושאני באמת אישן ואני שוב חשבתי על זה שאני צריכה להיות בריאה בשבילה מחר ובאמת הכי טוב שאני אתרכז בזה.

אחרי כמה דקות אמא שלי באה לשאול אם אני צריכה משהו ואם אכלתי ולקחתי כדור ואמרתי לה שאכלתי והיא שוב התישבה לידי ושמה יד על המצח שלי ואמרה "אין לך חום. כואב לך הראש?" ואמרתי לה שקצת והיא אמרה שהיא תביא לי עוד כדור ואחרי שהיא הביאה לי שתיתי את התה והתחפרתי בתוך השמיכה והעיניים שלי ממש כאבו עד שנרדמתי.

בבוקר חיפשתי בספרים של אמא שלי מתכונים ומצאתי כמה דברים דומים למה שגבירתי ביקשה ואחר כך חיפשתי גם באינטרנט וניסיתי להשוות ולרשום לעצמי את איך שאני אעשה הכל. לא ידעתי גם אם יש בבית של גבירתי את כל מה שצריך בשביל הבישול והחלטתי שאני אבדוק שם קודם ואז אני אלך לקנות מה שחסר. בחוץ היה גשם נורא חזק וחשבתי איך בכלל אני אגיע לשם עכשיו ופתחתי את הארון שלי לחפש מטריה ואז נזכרתי איך גבירתי אתמול אמרה שאני צריכה לסדר פה ולא היתה מרוצה שהחדר שלי ככה מבולגן אפילו שהיא לא פה והחלטתי שמחר ביום החופשי שלי אני אסדר הכל אולי אפילו את כל הבגדים בארון.

חיכיתי שגבירתי תתקשר כי היא אמרה לי לחכות לטלפון שלה ולא ללכת ישר ובינתיים בחרתי לעצמי בגדים ללבוש וגם בגדים להחלפה וזה היה נראה ממש חורף בחוץ אז בחרתי בגדים חמים ומצאתי גם את המטריה שלי מאחורי כל הבגדים בארון. כשגבירתי התקשרה היא שאלה מה שלומי ואם ישנתי טוב ואני אמרתי לה שכן ושאלתי גם אותה ואז היא שאלה אם אני רוצה שהיא תיקח אותי היום כי יש גשם ואמרתי לה שלא והיא שאלה למה ואמרתי לה "כי אני המשרתת שלך ולא את המשרתת שלי" והייתי מאוד מרוצה מהתשובה הזאת אבל היא אמרה שהיא עדיין בבית וגם היום הולכת מאוחר לעבודה והיא רוצה לראות אותי כשאני באה ואמרתי לה שאני יכולה לבוא ממש עכשיו והיא שאלה שוב אם אני בטוחה שאני לא רוצה שהיא תבוא לקחת אותי ואמרתי לה "בבקשה גבירתי תני לי לבוא לבד" והיא אמרה "טוב אני מחכה לך" ואני ישר יצאתי. הלכתי לאוטובוס בגשם ובדרך חשבתי שאולי הייתי פשוט צריכה לקחת מונית כי זה גם יותר מהר ואז ראיתי את האוטובוס בא ורצתי אליו והרגליים שלי נרטבו והרגשתי מסורבלת כזאת כמו שאני תמיד מרגישה בחורף עם כל הבגדים והמטריה.

הגעתי לגבירתי ועדיין הייתי רטובה ולפני שנכנסתי הורדתי את הנעליים כדי לא להרטיב את הרצפה בבית ואז דפקתי בדלת. גבירתי פתחה לי ואמרה "את רטובה לגמרי למה לא רצית שאני אקח אותך?" ואמרתי לה "זה בסדר גבירתי רציתי לבוא לבד" והיא אמרה לי להיכנס כי בטח קר לי ונכנסתי ושמתי את הנעליים שלי ואת המטריה באמבטיה ואז לקחתי סמרטוט רצפה לנגב את כל הכניסה כי טיפטפתי שם מים. ניגבתי את הרצפה שם וגבירתי אמרה לי "עזבי את זה עכשיו בואי איתי" והרגשתי שבאמת זה היה קצת לא במקום כי אולי רציתי להראות לה שאני רואה שליכלכתי את הכניסה ושאני מיד מנקה אבל היא חיכתה לי בבית והיא בטח ממהרת ואני יכולה לנקות גם אחר כך.

היא לקחה אותי לחדר השני של הבית שזה לא החדר שלה ושתמיד הוא היה ריק כזה ורק עם ארון ושולחן כתיבה ועוד כמה דברים והדלת שלו תמיד סגורה והיא אמרה לי "תיכנסי יש לך הפתעה שם" ואני פתחתי את הדלת לאט ונכנסתי והסתכלתי ובחדר שם עמדה מיטה חדשה ושידה קטנה. הסתובבתי לגבירתי ולא ידעתי מה להגיד והיא חייכה ככה וליטפה לי את השיער ואמרה "זה בשבילך חמודה" ואני שאלתי "המיטה?" והיא אמרה "כן כדי שלא תישני בסלון שיהיה לך נוח כשאת ישנה כאן" ואז פתאום הבנתי והסתכלתי שוב על המיטה והכל וזה היה נראה לי כמו חלום ממש מיטה חדשה ויפה ובטח זה עלה לה המון כסף ולא היה לי נעים ואמרתי לה "תודה גבירתי" וכל כך התרגשתי והיא אמרה "שבי עליה תגידי אם היא נוחה" ואני הלכתי וישבתי על המיטה החדשה שלי וכל הגוף שלי היה צמרמורת רק מהמחשבה שעכשיו יש לי פה חדר ומיטה והיא הסתכלה עלי ושאלה "איך ההרגשה?" ואני אמרתי לה "זה מדהים גבירתי אני לא מאמינה שקנית לי מיטה לפה" והיא חייכה ואמרה "זה מגיע לך חמודה" ואמרתי "זה בטח עלה המון" והיא אמרה "את שווה את זה" והלב שלי רצה לעוף החוצה ואני רצתי אליה וירדתי על הרצפה ונישקתי וחיבקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה "תודה גבירתי את מדהימה" והיא ליטפה את הראש שלי שהיה עוד רטוב ואמרה "אני צריכה ללכת לעבודה מותק. חיכיתי רק שיביאו אותה הבוקר ורציתי להראות לך אותה באופן אישי" ואני נישקתי אותה שוב ברגליים ואמרתי "תודה גבירתי אני מבטיחה שאני אהיה טובה" והיא צחקה ואמרה "עכשיו יש לך עוד מיטה לשאוב אבק ולסדר" ואני אמרתי "אני אעשה את זה גבירתי" והיא אמרה "טוב חמודה אני צריכה ללכת... תחזירי לי את הרגליים שלי בבקשה" ואני עזבתי את הרגליים שלה אבל עדיין נשארתי על הברכיים והסתכלתי עליה וכל כך הערצתי אותה ואהבתי אותה ואני יודעת שזה טיפשי אבל עוד כמה דקות אחרי שהיא הלכה נשארתי שם על הברכיים וחיבקתי את המיטה החדשה שלי.

אחר כך כשנרגעתי הלכתי לסיים את הנקיון בכניסה ובכל המסדרון שטיפטפתי עליו מים וניגבתי קצת את השיער ואז התחלתי לסדר ולנקות את החדר של גבירתי ואת כל הבית ואז בדקתי מה חסר בבית בשביל הבישול ועשיתי רשימה ואז ראיתי מהחלון שכבר אין גשם והחלטתי ללכת מהר לקניות כדי שיהיה לי זמן לבשל וגם כדי לנצל את זה שלא היה גשם.

סחבתי את הקניות בעצמי אבל הפעם באמת זה לא היה הרבה דברים ובכל זאת כל הזמן דמיינתי את גבירתי פותחת לי את הדלת וצועקת עלי שאני סוחבת לבד את השקיות כל הדרך. כשהגעתי הביתה שמתי את השקיות במטבח ומהר הלכתי לעשות סיבוב בכל הבית ובדקתי שגבירתי לא שם למרות שידעתי שהיא לא שם ואין סיכוי שהיא תהיה שם כי כל הדרך רק חשבתי על איך שהיא צעקה עלי בפעם הקודמת שסחבתי את הקניות ככה.

אחר כך התחלתי לבשל לפי מה שכתבתי לעצמי בפתק ולפי מה שמצאתי בספרים של גבירתי. עשיתי אורז עם גרגירי תירס וצלי בקר עם רוטב פטריות ויין שקניתי במיוחד כי לא רציתי לבזבז את היין שגבירתי שותה. זה היה די קשה לבשל וכל הזמן לא הייתי בטוחה ששמתי מספיק מכל הדברים או שלא שמתי יותר מדי ממשהו ובכלל שאני עושה את הכל כמו שצריך ואיך יצא הטעם ומתי זה מוכן. כל הזמן טעמתי קצת אבל לא רציתי לטעום יותר מדי שלא יצא שבישלתי מעט מדי אורז או שהצורה של הצלי תהרס כי כל הזמן אני חותכת ממנו חתיכות. בסוף כשהכל היה מוכן אני ממש הזעתי והייתי עייפה וחיכיתי שזה קצת יתקרר והחלטתי בינתיים לאכול צהריים אבל לא ממה שהכנתי אלא מהספגטי שעוד יש במקרר. זה כבר ממש היה הסוף שלו ולא רציתי לגמור את הכל אבל אחרי שמזגתי לצלחת שלי ולא מזגתי הרבה ראיתי שמה שנשאר בקערה זה היה ממש קצת וזה היה מעליב אם הייתי משאירה את זה בתור מנה שלמה לגבירתי ואז חשבתי שבגלל שבמילא בישלתי היום ואני מאוד מקווה שזה יצא טוב אולי אני כן יכולה לסיים את הספגטי וכן סיימתי את הכל ואחר כך שטפתי את הקערה וגם את כל הכלים של הבישול ואת הצלחת שלי.

אחר כך שוב הלכתי לחדר השני והסתכלתי על המיטה החדשה שגבירתי קנתה לי וחשבתי כמה זה מדהים מצידה לחשוב על זה ומה זה אומר על איך שהיא מרגישה ועל מה שהיא רוצה שזה גם מה שאני רוצה להרגיש כאן כאילו זה בית שלי וכאילו אני באמת המשרתת שיש לה חדר משלה והיא גרה פה למרות שזה בטח רק משהו שאני מדמיינת וגבירתי לא דיברה על זה אף פעם ואפילו פעם כשאני אמרתי את זה היא היתה בשוק. הסתכלתי גם איך החדר ריק ונקי ומסודר והחלטתי שאפילו אם אני אגור פה ממש אני בחיים לא אגיע למצב שהחדר הזה מבולגן כמו החדר שלי בבית ואני תמיד אשמור אותו מסודר כזה כמו שגבירתי שומרת על הבית שלה וכמו שהיא אוהבת. החלטתי גם שמחר ביום החופשי שלי אני באמת אסדר את החדר שלי בבית ממש יסודי ואעשה אותו נקי ויפה ואני אשמור אותו ככה כי גבירתי לא היתה מרוצה מאיך שהוא נראה וגם אני לא אוהבת שהוא ככה אבל אני פשוט מתעצלת בבית ואין לי כוח להתחיל לסדר אותו וגם אף פעם זה לא נראה לי חשוב כמו עכשיו.

עמדתי שם ככה וחשבתי על הכל ואז גבירתי התקשרה ופתאום דפק לי הלב כי כבר כמה דקות רק עמדתי ולא עשיתי כלום חוץ מלחלום ולהתבטל והרגשתי כאילו היא רואה את זה מרחוק ומתקשרת לצעוק עלי ועניתי לטלפון ממש עם פחד כזה. היא שאלה איך אני מתקדמת עם הבישול ומה שלומי ואמרתי לה שסיימתי לבשל ואני מקווה שיצא טוב והיא שאלה אם לא טעמתי ואמרתי לה שרק קצת באמצע אבל שאני מחכה לה ואז היא שאלה "רגע אז לא אכלת בכלל?" ואני ישר אמרתי לה שכן אכלתי את הספגטי שנשאר והיא שאלה אם אכלתי מספיק או רק קצת ואמרתי לה שסיימתי את הכל ולא ידעתי אם היא תשמח מזה או תכעס עלי אבל היא אמרה שזה טוב ושאני ילדה טובה ואני נורא אוהבת שהיא קוראת לי ילדה ככה. היא אמרה שהיא מאוד מרוצה מאיך שאני מתקדמת ולומדת לבשל ולעשות דברים ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא מלמדת אותי ויש לה סבלנות ואמרתי לה שוב תודה ענקית על המיטה שהיא קנתה לי.

אחר כך עוד ניקיתי אבק וסידרתי קצת את הבית וחיכיתי שהיא תחזור מהעבודה ושתגיד לי מה דעתה על האוכל. כשהיא חזרה שמתי את התיק שלה במקום ושאלתי אותה אם היא רוצה קפה והיא אמרה שכן ואז היא באה למטבח ובזמן שאני הכנתי את הקפה שלה היא הסתכלה על הסיר של האורז ועל הבשר בתנור ואפילו לקחה כף וטעמה מהאורז ואמרה שזה נראה מצוין וטעים וכל הכבוד לי ואני נורא שמחתי. היגשתי לה את הקפה ומאפרה והיא התישבה במטבח לשתות ואני ירדתי על הברכיים והורדתי לה את הנעליים והיא הסתכלה עלי ככה מלמעלה וחייכה ואני ליטפתי את הכפות רגליים שלה ככה שיהיה לה נעים ואז נישקתי את הרגליים שלה והיא ליטפה לי את הראש ואת הפנים ואני נישקתי את היד שלה ועצמתי עיניים והרגשתי שאני מנשקת בעצם את היד שקנתה לי את המיטה ואת היד שעובדת בשביל כל הכסף שהיא נותנת לי ומשקיעה בי ואני מנשקת אותה כי אני מודה לה על זה.

ככה נישקתי לה את היד כל הזמן שהיא שתתה את הקפה שלה ואז פתאום היא תפסה לי את השיער ומשכה אותו אחורה ככה והפנים שלי עלו והיא הסתכלה לי ישר לעיניים ואמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" ופתאום פחדתי קצת אבל היא חייכה ואז הפחד שלי התחלף בהרגשה כזאת שכשהיא מושכת לי בשיער ככה אני באמת שייכת לה וכשהיא מסתכלת עלי ככה עם העיניים החזקות שלה אני באמת מרגישה שאני מוכנה לעשות כל מה שהיא תגיד לי ואז היא אמרה שוב "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "לכי תכיני לי אמבטיה" ואני רצתי להכין את האמבטיה ולמלא אותה במים והבאתי לשם מאפרה וסיגריות ונרות ואז גבירתי באה לשם ערומה ואני בדיוק רציתי לשאול אותה מה היא רוצה לשתות באמבטיה שלה אבל לפני שהספקתי היא אמרה "מה זה? לא הדלקת את הדוד?" ונזכרתי שהיא ביקשה כבר אתמול שאני אדליק דוד ואני הייתי כזאת טיפשה וכאילו בגלל שהייתי כל כך מרוכזת בבישול לא חשבתי על זה שיש עוד דברים לעשות ושנאתי את עצמי ואמרתי לה "אני מצטערת גבירתי שכחתי" וזה נשמע לי כל כך ילדותי כמו תרוץ של ילדה שלא הכינה שיעורים או משהו וראיתי את האכזבה על הפנים שלה והיא כבר היתה ערומה והאמבטיה כבר היתה כמעט מלאה והכל היה שם ואז היא אמרה "תבדקי את המים" ואני בדקתי עם היד את המים ואמרתי לה שהם חמים ונזכרתי שהיתה דווקא שמש בצהריים והיא באה ובדקה בעצמה את המים וזה היה כאילו היא לא סומכת על מה שאני אומרת לה אבל זה הגיע לי שהיא תרגיש ככה ולא תסמוך עלי ותרצה לבדוק לבד. היא אמרה "טוב יש מים הפעם אבל תשימי לב בימים כאלה" ואני אמרתי לה "אני מצטערת גבירתי אני אזכור" והיא אמרה "זה כבר קרה רק אתמול אני לא אוהבת שהראש שלך בעננים ככה" ואני שוב אמרתי סליחה והיא נכנסה לאמבטיה וביקשה סיגריה ונתתי לה והיא אמרה "יכול להיות שבגלל זה לא יהיו לך מים חמים" ואמרתי לה שזה מגיע לי ואני אתקלח במים קרים והיא אמרה "את השתגעת? תדליקי את הדוד עכשיו" ואני הלכתי והדלקתי אותו ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לשתות משהו כי אפילו שהרגשתי רע עם מה שעשיתי ידעתי שאני צריכה להמשיך לשרת אותה ולא להתרכז במה שאני מרגישה והיא אמרה "אני לא רוצה כלום. צאי בבקשה" ואני רציתי לבקש שוב סליחה אבל זה נראה לי כמו סתם לדקלם את זה מולה כשהיא כועסת וסתם עמדתי שם והיא שוב אמרה לי "תשאירי אותי לבד כאן" ואני יצאתי וסגרתי את הדלת והלכתי לשטוף את הכוס שלה במטבח.

אחר כך הסתובבתי בבית וחיפשתי מה לסדר והיתה לי כל הזמן הרגשה שיש משהו שצריך לעשות ואני לא מוצאת מה כמו בחלומות שיש לי לפעמים וכמו שעכשיו זה באמת קרה עם הדוד ולא הצלחתי למצוא מה לעשות חוץ מלהזיז שוב כל מיני דברים ימינה ושמאלה כאילו אני מסדרת אותם יותר טוב. כשגבירתי יצאה מהאמבטיה רציתי שוב להגיד לה שאני מצטערת אבל כאילו הייתי משותקת ולא יכולתי לעשות את זה מרוב שהרגשתי שאני לא בסדר. היא התלבשה ואמרה לי לסדר את האוכל שהכנתי במקרר ושאלתי אותה אם היא לא רוצה לטעום והיא אמרה לי "לא" כזה קצר ואני הלכתי לסדר את זה ואחר כך באתי אליה לסלון ורציתי לשאול אם היא רוצה משהו אבל איך שהגעתי היא שאלה "סידרת את האמבטיה?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והלכתי מהר לסדר שם הכל. אחר כך שוב חזרתי לסלון ושאלתי אם היא צריכה משהו והיא אמרה לי "אם אני צריכה משהו? אני צריכה שתקשיבי לי טוב עכשיו" ואז היא אמרה לי שבחיים אני לא אעניש את עצמי כמו שרציתי לעשות עם המקלחת הקרה או כמו שאני נותנת לעצמי סטירות לפעמים. היא אמרה לי שזה דבר מגעיל לעשות ושגם כשאני מרגישה שאני לא בסדר וגם אם זה בצדק אין לי שום זכות לעשות דברים כאלה ולהעניש את עצמי. ואז היא חיכתה קצת ואני שתקתי והיא אמרה "אם אני ארצה להעניש אותך אני אדע איך אבל אני אעשה את זה ולא את" וזה היה משפט שצימרר אותי אבל הוא היה נכון ואמרתי לה "את צודקת גבירתי ואני מצטערת על זה" והיא אמרה "כל כך הכעסת אותי עם זה אין לך מושג" ואני שוב אמרתי סליחה וביקשתי שתסלח לי ושתיתן לי לעשות משהו בשבילה בתור פיצוי והיא אמרה "שוב את מחפשת עונשים? על מה דיברנו עכשיו?" ואני אמרתי לה שאני לא מתכוונת לעונש אלא למשהו שיפצה אותה ושיגרום לה להרגיש יותר טוב כי היא מרגישה רע בגללי והיא עושה כל כך הרבה בשבילי ואז היא אמרה "משהו שיגרום לי להרגיש יותר טוב או משהו שיגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך" וזה היה כל כך נכון כאילו היא ידעה מה אני מרגישה כשאני אפילו לא יודעת את זה ולא היה לי מה להגיד ורק נלחמתי בדמעות שעמדו לי בגרון ואז היא אמרה "אני צריכה להירגע כאן לבד" ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אחכה בחדר שלי והיא הסתכלה עלי רגע להבין למה אני מתכוונת שכאילו לקחתי בעלות על החדר שהיא הכינה לי והיא אמרה "אני לא רוצה שתישני פה הלילה" וזה ממש צבט לי את הלב כי כל כך רציתי לישון על המיטה החדשה שלי והיא אמרה "זה יהיה הכי טוב לשתינו תאמיני לי" ואני עדיין הרגשתי רע אבל נזכרתי איך אני סומכת עליה ואיך תמיד היא באמת יודעת מה טוב גם בשבילי ושאלתי "את רוצה שאני אלך הביתה?" והיא אמרה "כן" ואני הלכתי לקחת את התיק שלי ואז היא קמה ובאה אלי לדלת ועמדה קרוב אלי ואמרה לי "תשמעי אני כעסתי עליך ואני עדיין קצת כועסת אבל אני לא שולחת אותך הביתה כעונש אלא כי אני צריכה את זה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבינה ואני רוצה להגיד לך שאני כל כך מצטערת על כל זה" והיא אמרה "זה בסדר די" וליטפה אותי בראש ואמרה לי שנדבר מחר ואני הלכתי ובדרך כל הזמן חשבתי על מה שהיה וחשבתי איך היא התאכזבה ממני אבל גם איך היא יודעת מה יהיה טוב בשבילי ושהיא אמרה שהיא צריכה את השקט ושזה לא עונש וכל הזמן אמרתי לעצמי בראש "זה לא עונש זה לא עונש" אבל לא הצלחתי לגמרי להרגיש שזה לא עונש כי יש דברים שאני לא מצליחה לראות בצורה חכמה כמוה.

בבוקר הטלפון מגבירתי העיר אותי ואני שונאת שזה קורה כי זה כאילו אני עצלנית וישנה כשהיא כבר ערה. היא שאלה מה אני עושה והתחלתי לגמגם ואז היא אמרה "מה הערתי אותך?" והיא נשמעה מתפלאת וזה עוד יותר עשה לי הרגשה רעה אבל אמרתי לה את האמת. היא אמרה "טוב אז קומי ותתרחצי ותכיני לי קפה" ואני עוד לא הבנתי ושאלתי "מה?" והיא אמרה "אני באה לשתות איתך קפה" ואז ממש קפצתי ואמרתי "את באה לפה?" והיא אמרה "את נשמעת כאילו את לא רוצה שאני אבוא" ואמרתי "מה פתאום אני מאוד רוצה" ורצתי החוצה מהחדר לבדוק שאני באמת לבד בבית ואמא שלי לא נשארה במקרה.

הרתחתי את הקומקום ובינתיים רחצתי שיניים ופנים מהר וסידרתי קצת את השיער ואז המים רתחו והכנתי שתי כוסות אבל עוד לא מזגתי כי לא רציתי שזה יתקרר עד שהיא תבוא אבל אחרי רגע היא דפקה בדלת. פתחתי לה את הדלת והייתי קצת נבוכה אולי בגלל שהיא באה לכאן ואפילו שזאת לא הפעם הראשונה זה נראה לי קצת מוזר. היא סגרה את הדלת אחריה ושאלה אם הכנתי לה קפה. אמרתי לה "הרתחתי מים אבל חיכיתי שלא יתקרר לך גבירתי" והיא חייכה ואמרה "תכיני ותביאי לסלון" ואני הלכתי למטבח ושמעתי אותה אומרת לי "את מכינה גם לך כן?" ואני עניתי "כן גבירתי" ואחרי רגע קלטתי שאמרתי את זה די חזק וכמעט צעקתי כי היא לא היתה לידי וחשבתי אם מישהו מהשכנים שמע ומה יחשבו אבל אמרתי לעצמי שזה שטויות ואני אשכח מזה כי אני לא אוהבת שדברים כאלה נתקעים לי בראש. הכנתי את הקפה והבאתי לסלון אבל היא לא היתה שם וחיפשתי אותה ומצאתי אותה בחדר שלי ככה מסתובבת ובודקת אותו. היא הסתכלה על כל הדברים שיש לי על השולחן ועל המחשב ופתחה את הארון והסתכלה פנימה ואני עמדתי בכניסה לחדר ולא אמרתי כלום. אחר כך היא אמרה לי "את צריכה לסדר פה" והלכה לסלון ואני הלכתי אחריה ואמרתי לה "כן גבירתי אני אסדר" והיא התישבה על הספה ושמה ככה רגל על רגל ולקחה את הכוס של הקפה אבל רק הריחה אותו ואני עמדתי שם ולא ידעתי אם לשבת לידה או על הרצפה או בכלל מה לעשות ואז שאלתי אותה אם היא רוצה עוגיות או משהו עם הקפה והיא שמה את היד שלה על הספה לידה ואמרה "בואי שבי".

ישבתי לידה והיא אמרה לי "את מתוחה תרגעי" וישר אמרתי "סליחה גבירתי" והיא חייכה ושתתה מהקפה שלה ואז היא אמרה "אפשר לעשן פה?" ואני אמרתי "כן ברור אני רק אפתח חלונות" וחיכיתי שהיא תגיד לי שאני יכולה לקום ובינתיים ניסיתי להיזכר אם יש לנו בבית מאפרה ואיפה היא יכולה להיות והסתכלתי על גבירתי והיא אמרה "את קצת מבולבלת כשאת קמה" ואני אמרתי "למה?" והיא אמרה "אמרת שאת קמה לפתוח חלונות ונשארת לשבת" ואני שוב אמרתי "סליחה גבירתי" וקמתי ופתחתי את החלונות בסלון ואמרתי לה "אני אלך לחפש מאפרה טוב?" והיא אמרה "אני מחכה" ורצתי מהר למטבח לחפש בארונות מאפרה ולא מצאתי ובאמת הייתי מבולבלת כזאת וכאילו שכחתי בכלל איפה כל דבר בבית כי אני בטוחה שידעתי איפה יש ושמעתי את גבירתי אומרת "מצאת?" ואני אמרתי "אני מחפשת" והיא אמרה "תביאי איזו צלוחית" ולקחתי צלוחית קטנה כזאת של עוגה והבאתי לה והיא שמה את זה לידה ואמרה לי שוב לשבת.

היא הדליקה סיגריה ושתתה מהקפה ואמרה "אז איך ישנת הלילה חמודה?" ואני אמרתי "ישנתי טוב גבירתי" והיא אמרה "יופי אני שמחה" וליטפה לי את הראש ככה והיד שלה עשתה לי צמרמורת כשהיא נגעה בי והסתכלתי על הפנים שלה וכמה היא יפה ואז היא אמרה לי "את חייבת לי סיפור" ושאלתי "איזה סיפור?" והיא אמרה "אמרת שתספרי לי איך הכל התחיל אצלך כל ההרגשות האלה כלפי" ואני ישר הסמקתי בלי לשלוט על זה והיא רק המשיכה להסתכל עלי ושתתה מהקפה.

אמרתי לה שאני חושבת שסיפרתי לה אז בבית קפה כשנפגשנו והיא אמרה "סיפרת רק איך הרגשת ושרצית לשרת אותי אבל לא סיפרת לי איך ומתי זה התחיל" ואני ניסיתי לארגן את כל המחשבות והזכרונות וסיפרתי לה איך בפעם הראשונה שהיא דיברה איתי כשבאתי לעבוד שם והיא הסבירה לי הכל כבר הרגשתי את הכוח שלה אבל אולי לא ידעתי להבין מה אני מרגישה בדיוק וזה לקח לי זמן והיא שאלה אם הרגשתי ככה פעם לפני זה ואמרתי לה שבחיים לא וגם לא אחרי זה ושחשבתי כל הזמן שזה סתם יעבור אבל כל הזמן הזה שהייתי בצבא לא יכולתי לשכוח אותה. הקול שלי נורא רעד גם בגלל שהיה קר בחוץ ופתחתי את החלונות וגם בגלל שאני נורא מתרגשת כשאני נזכרת בזה או מדברת על זה. ככה דיברנו כמעט שעתיים והתפלאתי שהיא לא ממהרת לעבודה והיא אפילו לא ענתה לטלפונים שהיו לה באמצע ואני סיפרתי לה כל מה שהיא רצתה לדעת. בסוף היא אמרה לי שבכלל לא שתיתי את הקפה שלי ורק אז שמתי לב באמת שהכוס נשארה על השולחן והיא עוד היתה מלאה והקפה בטח כבר היה קר.

היא שאלה אותי אם אני רוצה להישאר היום בבית ושאלתי אותה למה היא אומרת את זה והיא אמרה שאין קניות לעשות והיא הולכת לעבודה וצריך להיות גשם היום ואולי אני מעדיפה ככה ואני חשבתי שהיא לא רוצה שאני אבוא ונהייתי עצובה קצת ואמרתי לה שאני תמיד רוצה להיות אצלה ולשרת אותה והיא אמרה "טוב אז אני אסיע אותך לשם" ואמרתי לה שלא צריך אבל היא אמרה שהיא רוצה ושאני לא אתווכח איתה אז אמרתי "תודה גבירתי". אבל היא לא קמה אלא הדליקה עוד סיגריה ואני שאלתי אותה אם היא לא עובדת היום והיא אמרה "יש לי כמה סידורים בבוקר אז החלטתי לעבור פה ולהיות איתך קצת ואחר כך אני אלך לעבודה" ונשענה אחורה ככה ואמרה "את נבוכה שאני פה?" ואני אמרתי "כן קצת" והיא אמרה "אז מה נעשה בשביל שלא תהיי נבוכה מזה?" ולא ידעתי מה לענות לה ואז היא הורידה את הנעליים שלה והניחה את הרגליים שלה על הברכיים שלי ונשענה על הצד של הספה ואני שמתי את הידיים על הכפות רגליים שלה והרגשתי את החום של הגוף שלה אפילו שהיו לה גרביים והיא חייכה ואני התחלתי לעשות לה מסג' שם לאט.

ואז היא הרימה רגל אחת ושמה את הכף רגל שלה ממש על הפה שלי ואני נישקתי אותה שם ופתאום באמת שכחתי איפה אני וכל מה שראיתי זה את הרגל שלה ואיך אני צריכה להיות המשרתת שלה ושהיא גבירתי. היא ממש דחפה את האצבעות של הרגליים שלה עם הגרב לפה שלי ואז היא הוציאה והורידה את הרגל ואני עוד בלי לשלוט על זה ניסיתי לרדוף עם הפה אחרי הרגל שלה אבל לא הצלחתי להתכופף לשם והיא צחקה ואמרה "בואי אלי" וסימנה עם היד על הרצפה לידה ואני ירדתי על הברכיים והלכתי ככה על הברכיים אל היד שלה והזזתי בדרך את השולחן שקצת הפריע שם והיא ליטפה לי את הראש ואז שמה את האצבעות שלה על הפה שלי ואני נישקתי את היד שלה ואז היא הצמידה אותי לבטן שלה והמשיכה ללטף לי את הראש ואמרה "אני נזכרת עכשיו בכל התקופה ההיא ופתאום רואה אותה באור לגמרי אחר" ואני לא ידעתי למה היא התכוונה ושאלתי "זה טוב?" והיא אמרה "זה מדהים. את מדהימה" ואני נצמדתי לבטן שלה יותר חזק וככה היינו כמה דקות ואז היא משכה אותי בעדינות וקמה ואמרה שהיא כבר צריכה ללכת למרות שהיא היתה רוצה להישאר והיא הורידה את הרגליים מהספה וחיפשה את הנעליים שלה אבל אני הבאתי אותן לפני שהיא הגיעה לשם ונעלתי לה אותן בחזרה על הרגליים. היא אמרה לי "לכי להתלבש חמודה" ואני לקחתי את הכוסות ואת הצלוחית שהיא השתמשה בה במקום מאפרה ושמתי במטבח ואז לא ידעתי אם לשטוף את זה או לא כי בבית אני אף פעם לא שוטפת כלים ומצד שני גבירתי פה וזה כאילו שאני אצלה לפחות בהרגשה שלי וחוץ מזה לא רציתי שאמא שלי תתחיל לשאול מה זה ומי היה פה ומי עישן פה אבל גם לא רציתי לעכב את גבירתי כי היא גם ככה מאחרת לעבודה בגללי.

בסוף החלטתי שכל ההתלבטויות האלה סתם לוקחות יותר זמן מלשטוף את הכוסות ושטפתי מהר את הכל ושמתי לייבוש ואז רצתי לחדר להתלבש וגבירתי אמרה לי "תלבשי משהו ארוך יהיה קר היום" ולי דווקא היה חם באותו רגע מההתרגשות ומהריצה אבל שמתי על עצמי משהו ארוך ואמרתי לה שאני מוכנה והיא חייכה וקמה ויצאנו.

היא הסיעה אותה אליה הביתה ונתנה לי נשיקה ואז נסעה ואני עליתי ואיך שהגעתי למעלה התחיל גשם אבל כל החלונות בבית כבר היו סגורים כי היא בטח ידעה שירד גשם וסגרה אותם בבוקר. ככה הבית היה גם חשוך ואני הדלקתי אורות והקשבתי לגשם בחוץ כשסידרתי את המיטה שלה ואת המטבח ואז באמת לא היה לי מה לעשות וטיטאתי את כל הבית וניקיתי אבק סתם בשביל להרגיש שאני עושה משהו והזמן בקושי עבר.

אחר כך הלכתי להכין לעצמי אוכל וראיתי שמהספגטי בולונז שהכנתי ביום חמישי נשאר אולי חצי ושמחתי שגבירתי אוכלת את זה ושזה טעים לה ולקחתי גם קצת לעצמי וחיממתי אבל לא לקחתי הרבה כדי שישאר לה אם היא תרצה. אכלתי מהר וזה באמת יצא לי די טוב ושמחתי על זה ואז שטפתי את הצלחת וגם את הכיור כי הרוטב הזה מלכלך נורא. ניקיתי גם את השולחן במטבח וחיפשתי בבית מה עוד צריך לעשות ולא מצאתי וזה שיגע אותי. בינתיים הפסיק הגשם ואפילו היתה קצת שמש לפעמים והסתכלתי החוצה והכל היה נקי כזה עם ריח טוב של גשם שאני אוהבת ואז גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ומה אני עושה ואמרתי לה מה עשיתי ואפילו שאכלתי ושאני לא מוצאת מה לעשות והיא שאלה אם אני רוצה ללכת הביתה ואמרתי לה שאני רוצה לחכות לה אם אפשר והיא אמרה שאני אחכה ואני יכולה לקרוא בינתיים או לראות טלויזיה אם אני רוצה ואמרתי לה תודה. היא שאלה מה אכלתי ואמרתי לה שאכלתי מהספגטי והיא שאלה אם אהבתי את זה ואמרתי לה שכן והיא אמרה "יצא לך טוב הספגטי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ויכולתי לדמיין אותה מחייכת וזה עשה לי טוב.

חיפשתי מה לראות בטלויזיה אבל הכל היה משעמם ואז הסתכלתי על המדפים של הספרים שלה בזהירות בלי לגעת רק בשביל לראות איזה ספרים יש שם ולא היכרתי כלום וממש פחדתי להוציא ספר למרות שהיא אמרה לי שאני יכולה לקרוא. התישבתי על הספה בסלון עם ייאוש כזה שאני לא מוצאת מה לעשות ואני לא יודעת כמה זמן עבר ונרדמתי שם.

התעוררתי כשגבירתי דפקה בדלת ונבהלתי וקפצתי משם וכיביתי את הטלויזיה ורצתי לפתוח לה. היא שאלה איפה הייתי כי לקח לי זמן לפתוח ואני הסמקתי ואמרתי לה שנרדמתי על הספה והתביישתי בזה והיא חייכה ואמרה "ממש השתעממת אה?" ואמרתי לה "סליחה גבירתי זה לא היה בכוונה" והיא אמרה "זה בסדר אם הכל מסודר פה אז מותר לך" ואני שאלתי אותה אם היא רוצה משהו כמו קפה או לאכול והיא אמרה שאני אכין לה קפה עם עוגיות ואני הלכתי להכין. בינתיים היא ישבה בסלון והסתכלה על הדואר שהגיע וכשהבאתי לה את הקפה והעוגיות היא אמרה תודה ולקחה עוגיה אחת ואני רק עמדתי שם והיא שאלה אותי אם יש איזו בעיה ואמרתי לה שלא ושוב לא ידעתי מה לעשות ואז התכופפתי מהר והורדתי לה את הנעליים והסתכלתי למעלה לראות אם זה בסדר והיא הסתכלה עלי חזרה והידיים שלי ליטפו ככה את הכפות רגליים שלה ואז התכופפתי עוד יותר ונישקתי את הגרביים שלה כמו בבוקר והיא אמרה "מותק אני כל היום עם הנעליים" ואני אמרתי "זה לא אכפת לי" ונישקתי יותר חזק והיא שאלה "זה לא מפריע לך?" ואני אמרתי לה "לא גבירתי" וממש הכנסתי את האצבעות שלה לפה שלי כדי שהיא תראה שזה לא מפריע לי אבל אז חשבתי שאולי זה לא מוצא חן בעיניה והרמתי את הראש ושאלתי אותה "גבירתי זה מגעיל אותך?" והיא אמרה "אותי? אולי אותך זה מגעיל מה פתאום אותי" ואני אמרתי לה "אותי זה לא מגעיל אבל אולי אני מגעילה אותך עם זה ואת חושבת שאני מלוכלכת וסוטה" והיא אמרה "חמודה את לא מגעילה ולא מלוכלכת ולא סוטה את מדהימה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז הורדתי לה את הגרביים והמשכתי ללקק ממש בין האצבעות שלה כאילו להראות לה שזה לא מגעיל אותי בכלל כי שום דבר אצלה לא מגעיל אותי וממש נכנסתי לעולם אחר ולא היה כלום מסביב רק ההרגשה של האצבעות שלה בפה שלי. פתאום שמעתי אותה אומרת "משרתת אני מדברת אליך" וזה היה ממש כמעט בצעקה כי כנראה היא כבר קראה לי קודם ובאמת לא שמעתי אותה. אמרתי "כן גבירתי סליחה" והיא אמרה "אני רוצה סיגריה ואת הטלפון" ואני קמתי והלכתי להביא לה סיגריות ומאפרה ואת הטלפון האלחוטי והיא התקשרה למישהו בעבודה ושאלה כל מיני דברים וזה הזכיר לי איך היא היתה שואלת אותי אם עשיתי כל מיני דברים שהיא ביקשה עוד כשעבדתי שם והרגשתי שעכשיו אני כאילו בתפקיד יותר חשוב למרות שאני לא עושה את כל הדברים שהם באמת מתעסקים איתם שם אבל אני המשרתת הפרטית שלה וזה הכי טוב שיכול להיות והבנתי שכל הזמן שעבדתי שם בעצם מה שהחזיק אותי זה שדמיינתי שאני משרתת שלה ועושה את כל הדברים רק בגלל שהיא מבקשת ובגלל שזאת היא. המשכתי לעשות לה מסג' כשהיא דיברה אבל לא חזק שלא יפריע לה ואחרי זה היא סגרה את הטלפון ואמרה "אני אלך למקלחת תסדרי פה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וחשבתי שהיא בכלל לא צריכה לשאול כי זה ברור שזה מה שאני אעשה.

סידרתי את הכל בסלון ושמתי את הנעליים שלה בחדר ואת הגרביים שמתי על הנעליים כי היא היתה באמבטיה. רחצתי את הכוס והצלחת של העוגיות ואז שמעתי שהיא קוראת לי מהאמבטיה ודפקתי על הדלת ואמרתי "כן?" והיא אמרה לי להיכנס ואני נכנסתי והיא ביקשה שאני אסבן לה את הגב כי היא לא מגיעה. לקחתי את הספוג שלה וסיבנתי לה את הגב והמים זרמו עליה וגם השפריצו עלי קצת אבל אני רק התמקדתי בגב החלק שלה ואיך אני מנקה אותו ואז היא אמרה "תודה מותק" ואני אמרתי "את צריכה עוד משהו?" והיא אמרה צחקה ואמרה "את הרגליים רחצת לי קודם..." ואני עוד החזקתי את הספוג ואז התכופפתי על הברכיים וניסיתי לסבן לה את האצבעות ברגליים אבל היה לי קשה להגיע והיא הרימה את הרגל על הקצה של האמבטיה בשבילי ואני שיפשפתי שם עם הספוג ואז היא החליפה לרגל השניה וגם אותה רחצתי וכל הזמן הזה לא הסתכלתי עליה אלא רק על הרגליים בשביל לא להביך אותה ואז היא אמרה לי "תודה מותק את יכולה ללכת" ואני הלכתי ובדרך אמרתי "תודה גבירתי" והיא שאלה "מה אמרת? לא שמעתי" ואמרתי יותר חזק "תודה גבירתי" והיא אמרה "תדליקי את הדוד כי לא ישארו מים בשבילך" וידעתי שהייתי צריכה לעשות את זה בעצמי קודם ואולי מגיע לי להתקלח במים קרים בגלל זה והיא היתה ממש בסדר שהיא לא כעסה עלי.

כשהיא יצאה היא עברה לידי ואמרה "קר" והלכה לחדר להתלבש ואז היא קראה לי משם וכשבאתי היא אמרה לי "הגרביים האלה לכביסה" והצביעה על הגרביים שלה ששמתי שם ואני לקחתי אותם ואמרתי "כן גבירתי אני מצטערת לא רציתי להפריע לך" והיא לא אמרה על זה כלום ואני הלכתי לשים את הגרביים בכביסה.

אחר כך הכנתי לה וגם לי ארוחת ערב והגשתי אותה לסלון והיא ראתה טלויזיה ואכלה ושתתה יין ואני הסתכלתי איך היא מחזיקה את הכוסית ככה יפה וניסיתי ללמוד להחזיק גם ככה. היא לא דיברה הרבה ולא רציתי להפריע לה לראות טלויזיה אז גם אני לא אמרתי כלום ורק מזגתי לה עוד יין כשנגמר ואחר כך הבאתי לה מאפרה וסיגריות ופיניתי את הכלים ורחצתי אותם. כשרחצתי את הכלים נזכרתי שעדיין לא התקלחתי אבל לא רציתי להיכנס לאמבטיה ככה בלי רשות ובלי לשאול וגבירתי עוד ישבה בסלון וראתה טלויזיה. חזרתי לסלון וישבתי על הרצפה ליד הרגליים של גבירתי והיא העבירה את היד בשיער שלי וזה היה נעים ואז היא אמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "מה תבשלי לי מחר?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי אני לא מרגישה בטוחה בקטע של הבישול ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "תבשלי אורז וצלי בקר עם פטריות" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "את יודעת איך לעשות את זה?" ואמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה אז תחפשי בספרים פה או תבררי אצל אמא שלך. אם צריך תקני מצרכים ותכיני" ואני פחדתי מזה אבל ידעתי שאם אני אצליח היא תהיה מאוד שמחה וגם אני והחלטתי שאני אברר איך מכינים את זה ובערב כשהיא תבוא זה חייב להיות מוכן. היא ליטפה לי שוב את השיער ואז אמרה "לא התקלחת בסוף" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם אני רוצה להתקלח כאן או בבית ואמרתי לה שאיך שהיא רוצה כי אני לא רוצה סתם לבזבז את הזמן שלי כאן למרות שלא היה לי הרבה מה לעשות אבל כל היום לא עשיתי כמעט כלום. היא הסתכלה בשעון ואמרה "תראי כבר מאוחר. תתקלחי כבר בבית אבל מחר אם לא תהיה שמש תדליקי את הדוד כבר מוקדם" ואני אמרתי "כן גבירתי אני לא אשכח" והיא אמרה "נדבר מחר בבוקר בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי ונישקתי לה את הרגל והיא ליטפה לי את השיער ואמרה "אולי מחר תהיה לך הפתעה" ואני שאלתי מה ההפתעה והיא אמרה "אם אני אספר לך עכשיו זאת לא תהיה הפתעה נכון?" וידעתי שעכשיו אני אהיה במתח כל הלילה והיא קמה ואני קמתי אחריה ובדלת היא חיבקה אותי ואמרה לי שאני אשמור על עצמי כי אני חשובה לה והלב שלי דפק חזק ואמרתי לה תודה על הכל והיא חייכה ואני לקחתי את התיק שלי והלכתי וכל הדרך חשבתי למה היא התכוונה כשהיא אמרה שתהיה לי הפתעה מחר אבל החלטתי לעזוב את זה ולהתרכז בבישול שאני צריכה לעשות.

כל הבוקר חיפשתי באינטרנט באתרים של חנויות סקס. לא רציתי באמת לקנות באינטרנט אבל זה היה מביך ללכת ישר לחנות ולהסתכל בלי שאני בכלל יודעת מה אני מחפשת וכמה זה עולה. לא ידעתי שיש כל כך הרבה סוגים של ויברטורים וחלק נראים ממש מפחידים כמו מפלצות ובכלל לא סקסיים. חלק גם היו ממש יקרים ובכלל לא ידעתי מה אני מחפשת. ניסיתי להיזכר במה שכבר יש לה וחשבתי שמצד שני אם היא רוצה משהו חדש אז אולי היא רוצה משהו שיהיה קצת אחר ממה שכבר יש לה. חלק גם נראו לי ממש ענקיים כי לקחתי סרגל וניסיתי לראות איך יוצא האורך שהם אומרים שם. מצד שני לא רציתי לקנות משהו זול מדי כי זה בטח דפוק ומתפרק ורואים שזה זול ופשוט ורציתי שזה לפחות יראה כמו משהו יקר אפילו אם באמת אין לי הרבה כסף לזה.

הרגשתי שאני רק מתבלבלת מזה עוד יותר אז הפסקתי לחפש קצת וניסיתי לקרוא קצת עיתון אבל גם בזה לא יכולתי להתרכז. אמא שלי ישבה לידי ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאני מאוד שקטה היום כאילו שבימים אחרים אני קופצת וצועקת ואמרתי לה שסתם אני שקטה כי אין לי מה להגיד והיא אמרה "את נראית לי מוטרדת ממשהו" ואני אמרתי לה שאני לא מוטרדת מכלום והיא שוב התחילה עם כל הקטע הזה שאמא יכולה להרגיש דברים ושהיא רק דואגת לי ואמרתי לה "די אמא תעזבי אותי" ואז בדיוק היה לי טלפון והלכתי לחדר וזאת היתה חברה שלי והיא היתה כזאת שמחה והתחילה לספר לי שהיום היא יוצאת עם הבחור ההוא שהיא סיפרה לי עליו ושאלה אותי לאן כדאי לצאת וכל מיני שאלות שלא ידעתי איך לענות לה ורק ניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שפשוט יצאו ויהנו ויהיו רגועים וממש לא היתה לי סבלנות לכל זה במיוחד כשממילא הייתי כבר עצבנית על אמא שלי. חברה שלי שאלה אם היא תוכל להתקשר אלי באמצע הדייט לספר לי ואני אמרתי לה שזה ממש דבילי ושתשכח ממני ופשוט תהיה איתו ולא הבנתי בכלל מה זה העניין הזה של להתקשר אלי באמצע והיא אמרה שאולי היא תצטרך עצות או משהו ואמרתי לה שתעשה מה שהיא רוצה אבל זה נשמע לי ממש טיפשי והיא אמרה "די נו אל תגידי לי כאלה דברים את צריכה להרגיע אותי" ואני אמרתי לה "אני מנסה להרגיע אותך אבל את לחוצה" והיא אמרה שהיא באמת לחוצה כי היא רוצה שזה יצא טוב וכבר לא היתה לי סבלנות אבל ניסיתי להישמע איכפתית ורגועה ונחמדה ואמרתי לה שזה יהיה בסדר ושתספר לי איך היה ואמרתי את זה למרות שזה ממש לא היה איכפת לי אבל היא מאוד שמחה מזה ואמרה תודה ושהיא תתקשר.

כשיצאתי מהחדר אמא שלי לא היתה בבית והיה שקט כזה וחיפשתי אותה כי זה היה מוזר איך היא נעלמה פתאום. התקשרתי אליה ושאלתי איפה היא והיא אמרה שהיא הלכה לעשות קניות ואמרתי לה "יכולת להגיד שאת הולכת" והיא אמרה שהיא לא רצתה להפריע לי בטלפון כי כשהיא עושה את זה אני צועקת עליה ואני אמרתי "מה פתאום מתי צעקתי עליך?" והיא אמרה "את רואה גם עכשיו את צועקת עלי וגם בבוקר צעקת עלי וכל פעם שאני נכנסת לך לחדר את צועקת" ואני לא יודעת מאיפה היא ממציאה את זה כי בבוקר אמנם היא הציקה לי וכעסתי אבל לא ממש צעקתי עליה ואני לא זוכרת מתי היא נכנסה לחדר וצעקתי עליה כמו שהיא אומרת. אמרתי לה שהיא מדברת שטויות והיא ממציאה וזה לא קורה הדברים האלה והיא אמרה "טוב מותק אין לי כוח לריב איתך על הבוקר" ואני שתקתי ואז גם היא שתקה אבל לא ניתקנו ואז היא שאלה "את תהיי בבית או שאת יוצאת?" ואמרתי לה שאני לא יודעת אבל נראה לי שאני בבית והיא אמרה "טוב אז כשאני אבוא אני אתקשר ותעזרי לי לסחוב את הקניות".

כשהיא חזרה היא באמת התקשרה וקראה לי ואני הייתי באמצע לכתוב במחשב וכשירדתי היא אמרה "מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" ולא עניתי והיא נתנה לי שקיות לסחוב ואמרה לי לקחת עוד שקיות כדי שנסחוב הכל בפעם אחת וזה היה כבד וכשחזרתי הביתה הסתכלתי על הידיים ושוב היו לי סימנים אדומים כאלה כואבים וכעסתי על עצמי כי זכרתי שגבירתי לא מרשה לי לעשות דברים כאלה וכעסתי גם על אמא שלי בגלל שהיא הכריחה אותי לעשות את זה. רציתי ללכת להמשיך לכתוב אבל אמא שלי אמרה לי לעזור לה לסדר את הדברים כאילו היא לא יכולה לבד וחייבת אותי שם ואני עזרתי לה קצת ואז היא שאלה מה אני רוצה לאכול לצהריים ולא ידעתי ואמרתי לה שזה לא משנה לי והלכתי לחדר.

אחר כך היא קראה לי לאכול וראיתי שהיא הכינה ירקות בתנור ועוף וזה תמיד מה שהיא מכינה ואמרתי לה "עוד פעם עוף וירקות?" והיא אמרה "שאלתי מה את רוצה ולא ידעת" ואמרתי לה "כן אבל תמיד את מכינה אותו דבר" והיא הוציאה ככה אוויר מהפה כאילו היא מיואשת ממני ואמרה "כשאני מכינה דברים אחרים את אומרת שזה משמין" ובאמת אולי אמרתי לה את זה פעם והיא הזכירה לי איך באמת אני מרגישה שאני צריכה דיאטה אבל גבירתי ממש כועסת עלי כשאני אומרת לה את זה וככה ישבנו לאכול ולא דיברנו כל הארוחה.

אחר כך הרגשתי כל כך עצבנית וניסיתי להיזכר בבית של גבירתי כי זה מרגיע אותי אבל לא הצלחתי להתרכז בזה והחלטתי לנסות לישון אבל סתם שכבתי במיטה ולא הצלחתי ואז חברה שלי התקשרה ושאלה מה כדאי לה ללבוש והתחילה ממש לתאר לי את כל הבגדים שלה כאילו אני צריכה לבחור בשבילה ולא היתה לי סבלנות אליה כבר וסתם אמרתי לה משהו בשביל לגמור עם זה והיא שאלה "באמת את חושבת שככה יהיה יפה?" ואמרתי לה "כן ברור" כאילו אני בטוחה בזה ואומרת לה בגלל שבאמת חשבתי על כל האפשרויות אבל סתם רציתי שהיא תרד ממני ושיהיה לי שקט.

הלכתי להתקלח וסתם השתעממתי עד הערב וחשבתי על זה שאין לי כבר מה לעשות בחיים וכל מה שאני רוצה זה להיות אצל גבירתי ואיתה אבל היא רוצה את הימים החופשיים למרות שהיא אומרת שזה גם חשוב לי אבל אני יודעת שהיא בעצם רוצה גם להיות לבד בלעדי. ראיתי טלויזיה ואכלתי עוגיות מרוב שעמום כמו שתמיד קורה לי ושנאתי את עצמי על זה וחשבתי שרק גבירתי לא תתקשר ותשאל ואני אצטרך להגיד לה את זה והיא תכעס ואז כעסתי על עצמי שנהייתי כזאת מטומטמת שאני לא רוצה שהיא תתקשר בגלל זה כי הרי אני תמיד רוצה שהיא תתקשר ואני יודעת שאם היא עכשיו תתקשר אני אהיה הכי שמחה בעולם. אבל היא לא התקשרה ורק אחר כך חברה שלי התקשרה באמת באמצע הדייט ואמרה לי שהיא באמצע ושהיא נורא לחוצה והיתה חייבת לדבר איתי ואני אמרתי לה "מה את מתקשרת ככה באמצע?" והיא אמרה שהוא כזה חמוד והיא היתה חייבת לספר לי ואמרתי לה "יופי תהני אבל אל תתקשרי אלי שהוא לא יראה שאת כזאת לחוצה" ואז היא אמרה כאילו שאני גיליתי לה משהו "אוי נכון בנים לא אוהבים לראות שאת לחוצה" ואמרתי לה "ברור נו" ואז היא אמרה לי תודה ושהוא חוזר מהשירותים וביי וניתקה.

חשבתי איזה מזל יש לי שאני לא צריכה את כל השטויות האלה ושאני לא רודפת ככה אחרי דייטים כמוה וכמו כל השאר ושאני יודעת מה אני רוצה ואיפה אני מרגישה נוח ושוב חשבתי שאני רוצה עכשיו שגבירתי תתקשר לפחות רק בשביל שאני אפסיק להרגיש לא נעים עם זה שקודם חשבתי לשניה שאני לא רוצה שהיא תתקשר כאילו שזה יסתדר ושאני אוכיח לעצמי שההרגשה הזאת היתה סתם לא נכונה. אבל היא לא התקשרה ואני כל הזמן חשבתי איפה היא ומה היא עושה ואז אמרתי לעצמי שזה לא ענייני ומה אני בכלל חושבת על זה וככה המשכתי לחשוב את כל המחשבות המבלבלות האלה גם במיטה ולקח לי המון זמן להירדם.

בבוקר קמתי די מאוחר והתפלאתי איך ישנתי כל כך הרבה כי אני כבר רגילה להתעורר מוקדם. אמא שלי כבר היתה לבושה ואמרה שהיא הולכת לחברה ואני קצת שמחתי שיהיה לי שקט בבוקר אבל באמצע הקפה התקשרה חברה שלי ונשמעה כאילו זה לא בוקר עכשיו וכאילו היא מלאה אנרגיה והתחילה לספר לי כמה היה לה מדהים אתמול ואיך עזרתי לה ואמרה לי תודה על זה ואני אמרתי בבקשה אבל לא הבנתי איך עזרתי לה כי הייתי כזאת חסרת סבלנות אליה בטלפון והיא אמרה שעזרתי לה להירגע והזכרתי לה שבנים לא אוהבים לחוצות ואז היא שאלה מה אני עושה היום ואמרתי לה שרק לא מזמן קמתי והיא שאלה אם אני רוצה להיפגש ולא ידעתי מה להגיד לה אבל היא ממש הזמינה את עצמה אלי ויצא ככה שאמרתי לה כן והיא נורא שמחה.

היא באה ממש מהר ולא הספקתי עוד לעשות כלום וכל החדר שלי היה מבולגן והייתי באמצע לכתוב במחשב. סגרתי מהר את הכל במחשב ופתחתי לה את הדלת והיא התנפלה עלי עם חיבוקים ונשיקות ואמרה לי שוב תודה ואמרתי לה שתרגע וישבנו בסלון כי לא רציתי שהיא תיכנס לחדר. היא שאלה איפה אמא שלי ואמרתי לה שהיא הלכה וחברה שלי התחילה לספר לי ממש כל דקה מהדייט שלה ומה הם עשו ומה הם אמרו וכל זה וסיפרה כמה היא רצתה כבר אחרי כמה דקות להתנשק איתו ואפילו יותר מזה אבל לא היה לה נעים וכל הערב היא רק חשבה על זה והרגשתי שאמנם זה נחמד מצידה שהיא משתפת אותי אבל אולי זה קצת יותר מדי פרטים וזה לא עינייני אבל ממש אי אפשר היה לעצור אותה מרוב התלהבות והייתי חייבת להקשיב לכל זה אולי שעה עד שאמא שלי חזרה יחד עם חברה שלה. חברה שלי אמרה לה "היי" כזה מתלהב ואמא שלי אמרה שהרבה זמן היא לא היתה פה ואז חברה שלי אמרה לאמא שלי "את יודעת כמה שהבת שלך מדהימה?" ואמא שלי אמרה "מה היא כבר עשתה?" וחייכה ככה וחברה שלי סיפרה לה פתאום על הדייט והכל ואני חשבתי שהיא ממש השתגעה ככה לספר לאמא שלי דברים כאלה אישיים בלי בעיה ועוד ליד חברה של אמא שלי שהיא בשבילה מישהי זרה שלא מכירה אותה בכלל. אמא שלי אמרה שזה נשמע ממש נהדר והיא שמחה בשביל חברה שלי ואז היא הסתכלה עלי כאילו להגיד לי שהיא היתה רוצה שגם אני אצא ככה עם בנים ואמרתי לעצמי שאם עכשיו חברה שלי מספרת לה על מה שהיה שם עם הבחור ההוא שהיא ניסתה לשדך לי אני באמת לא אשלוט בעצמי אבל היא לא סיפרה ורק חייכה ככה. אני חושבת שהיה לי מזל שהיא היתה כל כך מרוכזת בעצמה באותו רגע ובטח לא חשבה בכלל על מה שאני חשבתי.

אמא שלי הזמינה את חברה שלי לאכול איתנו צהריים וחברה שלי שמחה מזה כי היא תמיד אוהבת להיות פה שעות והיו פעמים שממש היא ישנה פה יומיים רצוף והיא תמיד מרגישה ככה חופשיה גם עם אמא שלי ולא כמוני מתביישת מאנשים זרים או מתביישת לאכול בבתים של חברות. אמא שלי הכינה את השולחן וחברה שלה עזרה לה שם וחברה שלי נכנסה לחדר שלי למרות שלא רציתי שהיא תיכנס לשם והתישבה על המיטה ואז שאלה אם יכולה לבדוק משהו באינטרנט ועוד לפני שעניתי היא ישבה שם עם המחשב ונזכרתי שאמנם סגרתי את כל החלונות שם אבל אפשר עדיין לראות באיזה אתרים הייתי וכל מיני כאלה והרגשתי שאני מתחילה להזיע ולא ידעתי איך אני יכולה להעיף אותה עכשיו משם. היא בדקה את המייל שלה והיתה מאוכזבת שההוא לא כתב לה ואני חשבתי שזה נורא טיפשי כי היא יכולה להתקשר אליו במקום לצפות שהוא יכתוב לה מכתב במייל כי הרי הם כבר יצאו אתמול ואמרתי לה שאולי תתקשר אליו פשוט והיא אמרה "מה פתאום אני לא רוצה שיחשוב שאני לחוצה" ואמרתי לה "אבל את לחוצה" ואז היא קמה מהמחשב וישבה על המיטה ודחפה את הראש שלה לשמיכה ואמרה "נכון וואי אין לך מושג" והתישבתי לידה ואמרתי לה להירגע וכל מיני דברים כאלה וכל מה שחשבתי זה איך אני מוחקת את כל ההיסטוריה של האתרים מהמחשב עכשיו.

אמא שלי קראה לנו לבוא לאכול והלכנו ואמא שלי ערכה שולחן ממש יפה עם האוכל שהיא בישלה וסלט שהיא חתכה עכשיו וחברה שלי כל הזמן אמרה שהאוכל מדהים ואמא שלי אמרה לי "את רואה? יש כאלה שאוהבים את זה" ואני אמרתי "די נו לא כל דבר שאני אומרת את צריכה להפוך לכזה סרט" וחברה של אמא שלי צחקה מזה ואמא שלי אמרה "לא סיפרתי מה אמרת רק אמרתי שיש כאלה שאוהבים את האוכל הזה" והרגשתי ששוב אני הולכת לריב איתה אז פשוט שתקתי והמשכנו לאכול. אחרי האוכל חברה שלי נשענה ככה אחורה ואמרה "וואו אני מפוצצת כמה אכלתי" וחשבתי מה היא דואגת בכלל כי היא רזה כזאת ואף פעם אין לה בעיה לאכול הרבה והיא לא צריכה לדאוג ורק בגלל שחברה שלי אמרה את זה באמת התחלתי להרגיש שגם אני אכלתי כמו חזירה והסתכלתי על הבטן שלי ובא לי להקיא.

ישבנו אחרי זה בסלון ושתינו קפה ואז היה לי טלפון וזאת היתה גבירתי ואני הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת ודיברתי איתה בשקט שלא ישמעו שם והיא הרגישה את זה ואמרה לי שבטח אני לא לבד ושאולי נדבר פעם אחרת ואמרתי לה שאני מאתמול רוצה שהיא תתקשר וזה לא פייר והיא אמרה "מה לא פייר?" ואמרתי "שאני לא לבד עכשיו כי אני רוצה לדבר איתך" והיא שאלה מה קרה וניסיתי לספר לה אבל בגלל שמיהרתי והייתי בלחץ הכל יצא מבולבל והיא אמרה שאני אלך להיות עם חברה שלי ואנחנו נדבר בפעם אחרת ולא רציתי ללכת אבל היא באמת לא צריכה לסבול שאני ככה. שאלתי אותה אם היא תתקשר אחר כך והיא אמרה "נראה אולי" ואמרתי לה שאני מצטערת והיא שאלה על מה ואמרתי לה שעל זה שאני לא יכולה לדבר איתה למרות שאני רוצה והיא אמרה שזה בסדר והיא מבינה את זה ואני אמרתי לה שאני אוהבת אותה והיא רק אמרה "את מקסימה ואת חמודה. לכי לאורחת שלך" וזאת היתה מילה מוזרה שהיא אמרה "אורחת". אחרי הטלפון עוד מחקתי את ההיסטוריה במחשב וזה הרגיע אותי שאם חברה שלי עוד פעם תחטט שהיא לא תדע על האתרים שאני גולשת בהם ואז חזרתי לסלון ואמא שלי שאלה מי זה היה ואמרתי "סתם" והיא לא שאלה יותר כי אולי היא הבינה שזאת גבירתי ולא רצתה לשאול ליד כולם.

רק אחרי הצהריים חברה שלי הלכה כי באו לקחת אותה ואני ממש הרגשתי שאני יכולה שוב לנשום והייתי קצת במחשב ואז הלכתי להתקלח והייתי שם כמעט שעה כדי להירגע מהכל ואז יצאתי ואמא שלי עוד ישבה שם עם החברה שלה והם ראו סרט אז הלכתי לחדר שלי והחלטתי להמשיך לחפש את המתנה לגבירתי באינטרנט. חיפשתי בעוד אתרים של חנויות ואז החלטתי לנסות לחפש בגוגל משהו כמו "איך בורחים ויברטור" ומצאתי כתבה אחת אבל היא לא ממש סיפרה על כל האפשרויות ומה כדאי לבחור ורק אמרה לא לבחור משהו גדול מדי או מסובך מדי שזה מה שממילא חשבתי כבר. אחר כך חשבתי שאם כבר אני בגוגל אני אחפש את עצמי וחיפשתי "בלוג משרתת" ומצאתי את העמוד של הבלוגים אבל לא ממש את שלי וככה חיפשתי עוד כמה דברים קשורים ואפילו מצאתי את הפרופיל שלי וזה היה מצחיק ונכנסתי לאתר לקרוא אותו שוב ולראות שלא כתוב שם משהו שמישהו יכול להבין שזאת אני. חזרתי קצת לחפש את המתנה של גבירתי אבל הכל התחיל לחזור על עצמו ולא ידעתי מה הכי כדאי והחלטתי שזה לא ממש עוזר לי ושאני פשוט צריכה להיות אמיצה וללכת לחנות אמיתית ולשאול ואולי אני אעשה את זה ביום שלישי שאני לא עובדת ויש לי זמן למרות שהמחשבה על זה שאני בחנות כזאת וצריכה לשאול שם הביכה אותי נורא וקיויתי שלפחות תהיה מוכרת ולא מוכר.