חלום מתגשם

התעוררתי מאוד מוקדם ולא יכולתי להמשיך לישון יותר אבל נשארתי במיטה והתהפכתי עוד קצת עד שהחלטתי לקום. שתיתי קפה עם השקט של הבוקר שאני אוהבת וחשבתי שוב כמה אני מעריצה את גבירתי על זה שהיא חזקה כזאת איתי ועל זה שהיא לא מפחדת לכעוס עלי ולהגיד לי שאני עושה שטויות. חשבתי כמה אני לומדת ממנה וכמה אני רוצה להודות לה ולעשות הכל בשביל שיהיה לה טוב ושהיא תהיה מרוצה ממני ולא ידעתי איך וזה התחיל לשגע אותי אז ניסיתי להגיד לעצמי שהיא בעצמה אומרת שאני המתנה שלה כמו שאני וגם אם אני עושה דברים שנראים קטנים ופשוטים זה מה שעוזר לה וזה מה שאני צריכה לעשות.

חיכיתי כבר שהיא תתקשר כי כשאני לבד בבית אפילו שאני יכולה ככה לחשוב ואוהבת את השקט אני כל הזמן רוצה לשמוע אותה ולדעת מה אני צריכה לעשות ואז גם לעשות את זה בשבילה. היא התקשרה ושאלה אם אני ישנה ואמרתי לה שכבר מזמן לא וזה היה נשמע לי טוב כי אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני עצלנית וישנה כל הזמן אפילו שאני בבית ואני יכולה. היא שאלה אם אני זוכרת שאני מבשלת היום ואמרתי לה שכן אבל שאני לא יודעת איך ושאלתי אם היא תלמד אותי והיא אמרה "הבעיה היא שאם נחכה עד שאני אחזור הכל יתחיל מאוחר וזה לא טוב" ואני לא ידעתי מה לעשות והיא אמרה שכשאני אגיע אליה הביתה אני אתקשר אליה והיא תסביר לי מה לבשל והכל כתוב בספר וזה לא קשה ורק אם יהיו לי בעיות אני אתקשר אליה ואשאל. קצת פחדתי מזה אבל אמרתי לה שאני אשתדל שזה יצליח לי והיא אמרה "אני מאמינה בך ילדה שלי. את תצליחי והאוכל יהיה מוכן כשאני אחזור הביתה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושמחתי שהיא אמרה ילדה שלי כי אני אוהבת שהיא קוראת לי ככה. והיא אמרה "יכול להיות שיבואו היום בערב" ואני התרגשתי מזה אבל כבר לא פחדתי כמו פעם כי אני יודעת שלארח יפה זה דבר שגבירתי מאוד אוהבת ושאם אני עושה את זה כמו שצריך אני מרגישה ממש טוב שהיא מרוצה ממני וחוץ מזה אחרי שאירחתי שם את אמא שלי הכל באמת נראה לי יותר קל. רציתי לשאול מי יבוא אבל לא שאלתי כי זה בעצם לא משנה ואז גבירתי שאלה "שמעת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "לפעמים יש לך שתיקות כאלה שאני לא מבינה" ואמרתי לה "סליחה גבירתי אני סתם התחלתי לחשוב על דברים" והיא אמרה "כשאני מדברת איתך אני רוצה שתקשיבי לי. יש לך מספיק זמן לחשוב כשאת לבד" וזה ממש הזכיר לי קטעים שהיא דיברה ככה כשעבדנו יחד במשרד שלה לפני שהתגייסתי וישר אמרתי "כן גבירתי" ואז היא שאלה על מה חשבתי ואמרתי לה שחשבתי על זה שיהיו אורחים והיא אמרה "זה מרתיע אותך?" ואמרתי לה ישר "מה פתאום בכלל לא. אני מאוד אוהבת שאני עוזרת לך לארח ושאת מרוצה ממני כשיש אורחים" והיא אמרה "יופי אני שמחה" ונראה לי שהיא כבר רצתה לנתק אבל אז אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ורק מה-כן הזה שלה קיבלתי צמרמורת. שאלתי אותה "גבירתי אני שלך?" והיא אמרה "מה זאת אומרת?" ואני שאלתי "אני שלך? אני שייכת לך נכון?" והיא אמרה "את רוצה להיות שייכת לי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את שייכת קודם כל לעצמך ואת חלק ממני כמו שאני חלק ממך" וזאת היתה תשובה מסובכת למרות שהיא צודקת בזה אבל אמרתי לה "אני רוצה להיות שלך ולהיות שייכת לך גבירתי" והיא אמרה "את יודעת שאף פעם לא ממש סיפרת לי איך התחלת להרגיש כלפי את כל זה?" ואני חשבתי שסיפרתי לה הכל אז בבית קפה כשנפגשנו אבל כנראה שלא. כל הזכרונות האלה שוב עלו לי בראש והתחלתי להתרגש ואמרתי לה "לספר לך עכשיו?" והיא אמרה "המממ. לא עכשיו אבל את חייבת לי תזכרי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא הזכירה לי את מה שאני צריכה לעשות היום ואמרה שהיא צריכה לרוץ לישיבה כי היא כבר מאחרת והרגשתי לא נעים שגרמתי לה לאחר ככה ואמרנו שלום.

התארגנתי ובחרתי בגדים יפים בשביל האורחים בערב ואז נסעתי לבית שלה. בדרך גם קניתי פרחים וכשהגעתי סידרתי את הבית וניקיתי אבק בסלון וגם טיטאתי למרות שרק אתמול ניקיתי הכל. סידרתי את הפרחים באגרטל ואז התקשרתי אליה לשאול מה אני צריכה לבשל. היא אמרה לי "מה רק עכשיו הגעת?" ואני אמרתי "לא גבירתי מה פתאום כבר סידרתי וניקיתי קצת" והיא אמרה "אמרתי לך להתקשר כשאת מגיעה לא?" ואני לא הבנתי את זה ככה כי חשבתי שכשאני מגיעה אני קודם כל צריכה לסדר את הבית ואמרתי לה את זה וגם אמרתי סליחה והיא אמרה "לא משנה עכשיו" והסבירה לי מה לבשל ובאיזה ספרים למצוא את המתכונים.

בישלתי ספגטי בולונז ואפיתי פאי אגוזים וזה היה קשה אבל הצלחתי ואפילו לא התקשרתי לגבירתי עם בעיות כי רציתי להצליח לבד בלי להפריע לה וגם להראות לה שאני משתפרת בבישול ואולי יום אחד אני ממש ארגיש טובה בזה ואבשל לה בלי בעיה כמו שאני מנקה והכל. מהספגטי והרוטב שלו טעמתי קצת אבל את הפאי לא רציתי להרוס אז לא טעמתי ונורא קיויתי שהוא יצא טעים ושלא שכחתי להכניס כלום למרות שבדקתי כמה פעמים כל דבר והייתי בטוחה שעשיתי הכל לפי הספר בדיוק.

אחר כך שטפתי את כל הכלים וניקיתי את המטבח וראיתי שהתלכלכה לי החולצה שהבאתי וזה היה טיפשי מצידי לבשל עם הבגדים היפים ולא להחליף לבגדים יותר פשוטים ולשמור את הבגדים היפים לערב. הורדתי את החולצה ושטפתי את הכתמים ממש חזק ותליתי אותה על כיסא במרפסת בשביל שתתיבש ובינתיים לבשתי את החולצה השניה שהבאתי. גבירתי התקשרה אחרי זה לשאול מה עם הבישול ואמרה שלא התקשרתי אליה ושהיא מקווה שזה סימן טוב ואמרתי לה שהכל כבר מוכן ושאני חושבת שהצלחתי טוב והיא אמרה שהיא שמחה ושהיא כבר בדרך ועוד מעט מגיעה.

כשהיא באה הביתה פתחתי לה את הדלת והיא החזיקה ביד זר פרחים ואמרה שהיא עצרה בדרך לקנות שיהיה בבית ואני אמרתי לה "אבל גבירתי גם אני קניתי פרחים" ואז היא הסתכלה וראתה את הפרחים שסידרתי ואמרה "אוי את מתוקה זה יפה שחשבת על זה" ונתנה לי לסדר גם את הזר שלה באגרטל אחר ולמרות שזה היה יפה שיש הרבה פרחים בבית קצת היה לי חבל שהיא לא סמכה עלי ולא חשבה שאני אקנה או אפילו לא אמרה לי לקנות פרחים וסתם קנתה בעצמה ועשתה דברים שאני צריכה לעשות כי אני צריכה לשרת אותה. היא ישר הלכה להסתכל על מה שבישלתי ואמרה שזה מריח מעולה וגם טעמה מהספגטי והרוטב ואמרה שזה טוב מאוד ושאלה אם טעמתי ואמרתי לה שלא טעמתי את הפאי כי לא רציתי להרוס אותו ואז היא אמרה "אבל את לא רוצה שאנחנו נהיה שפני ניסוי שלך נכון?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ואז היא אמרה שאני אחתוך לנו שתי חתיכות ואכין לנו קפה והלכה בינתיים להחליף בגדים. כשהיא חזרה הקפה היה מוכן ושאלתי איפה היא רוצה לשתות והיא אמרה במרפסת ואז הבאתי את הקפה והפאי למרפסת וכשבאתי היא שאלה מה החולצה הזאת עושה שם וסיפרתי לה על הכתמים שהיו לי והיא אמרה "חבל כי את צריכה להתקלח לפני שהם באים ועכשיו תצטרכי ללבוש אותם בגדים שלבשת. היית צריכה ללבוש בגדים אחרים לבישול" ואמרתי לה שאני יודעת ולא חשבתי על זה ואני מצטערת. היא אמרה לי לטעום את הפאי ראשונה וטעמתי וזה היה ממש בסדר ושמחתי ואמרתי לה שזה בסדר ואז היא טעמה ואמרה "תשמעי ילדה את ממש מוכשרת" וכל כך שמחתי שהיא אמרה את זה ורציתי לנשק ולחבק אותה אבל התאפקתי. המשכנו לאכול את הפאי ולשתות את הקפה ואז גבירתי אמרה "את רעבה אה?" ואני התפלאתי וחשבתי אם אני באמת אוכלת מהר כמו חזירה ורואים שאני רעבה כי באמת הייתי רעבה והסמקתי והיא אמרה "שוב לא אכלת היום נכון?" ואמרתי לה שטעמתי מהאוכל בזמן שבישלתי אבל היא רק כעסה עוד יותר ואמרה "תשמעי את חייבת לקחת את עצמך בידיים עם העניין הזה. לא יכול להיות שיום שלם לא תאכלי כלום חוץ מחתיכת עוגה" ואני אמרתי שאני מצטערת ושאני לא אעשה את זה יותר ושלא התכוונתי ואז היא הסתכלה על השעון ואמרה "בואי ניכנס פנימה".

נכנסנו ואני לקחתי את הכלים למטבח אבל היא אמרה לי "רק שימי אותם שם ובואי אלי" וממש פחדתי שהיא עכשיו הולכת לעשות לי שוב שיחה על העניין של האוכל ולכעוס עלי ולא רציתי שזה יהיה ככה לפני שיש אורחים והכל. היא אמרה לי לשבת לידה על הספה וזה עוד יותר הפחיד אותי כי כשהכל רגוע אני יושבת על הרצפה וטוב לי עם זה וכשהיא אומרת לי לשבת על הספה זה תמיד נראה לי כאילו היא רוצה להגיד לי משהו רע או שהיא לא רוצה שאני אהיה שם יותר.

היא אמרה "תשמעי. חשבתי על זה ואני לא יודעת אם זה נכון לבקש ממך" ואני ממש פחדתי ממה שהיא הולכת להגיד והרגשתי מאובנת והיא אמרה לי "את זוכרת ששאלת מה אני רוצה מתנה ליום ההולדת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא הבנתי איך היא עכשיו נזכרה בזה ואז היא אמרה "אז חשבתי ויש לי משהו שאני רוצה" ואני עוד הייתי עם המחשבות על זה שהיא רוצה להגיד לי משהו רע אבל התחלתי להבין שהיא בכלל רוצה להגיד לי משהו אחר ושאלתי מה היא רוצה והיא אמרה "את זוכרת בפעם הראשונה שסידרת את המיטה שלי ופחדת לגעת בויברטור שהיה שם?" ואני נזכרתי בזה ושוב הסמקתי למרות שמאז כבר הכנסתי אותו למקום הרבה פעמים אבל הסמקתי כי נזכרתי בפעם הראשונה ההיא והיא אמרה "אני רוצה שתקני לי אחד חדש" ואני חשבתי שאני הולכת למות כי בחיים לפני זה לא ראיתי כזה דבר ובטח שלא נכנסתי לחנות כזאת ולא ידעתי בכלל איפה יש חנויות כאלה ואיך אני אקנה והיא המשיכה להגיד שיש המון סוגים וחלק גם ממש יקרים והיא לא מוכנה בשום אופן שאני אקנה משהו יקר ומטורף כי זה לא בתקציב שלי ושאפשר למצוא דברים טובים גם בזול יחסית כי זה הכל עניין של התאמה למה שמחפשים ואז התחלתי לגמגם לה ולהגיד שאני לא יודעת כלום על זה ואיפה קונים ואיזה סוגים יש והיא אמרה "תבדקי. תחקרי קצת. אל תמהרי" והלב שלי דפק מהר כאילו עוד מעט אני מקבלת התקף לב והיא אמרה "תרגעי חמודה תרגעי את כבר ילדה גדולה אל תהיי כזאת נבוכה. אני אתחרט שבכלל ביקשתי" ואני אמרתי לה "לא אל תתחרטי אני רוצה לקנות לך את זה ואני רוצה שתוכלי לבקש ממני דברים כאלה" והיא אמרה "אני חשבתי על זה המון עוד לפני יום ההולדת שלי. שתדעי שאני מאוד התלבטתי אם לבקש ממך כזה דבר אבל אני רוצה להרגיש איתך בטוחה ושגם את תרגישי ככה איתי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי ואני שמחה שביקשת ממני ואני רוצה לקנות לך את הכי טוב שיש" והיא צחקה ואמרה "הכי טוב זה עניין יחסי וזה בטח לא אומר שתקני את הכי יקר רק בשביל להרגיש שהשקעת בי כי אני לא מסכימה שתוציאי על זה כל כך הרבה כסף" ולא היה לי מושג כמה זה עולה וכמה זה כבר יכול להיות יקר ורק אמרתי "כן גבירתי ותודה" ואז היא שתקה קצת והסתכלה עלי ואני גם שתקתי והיא שאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה "גבריתי אני יכולה לחבק אותך?" והיא חייכה ואמרה "בטח" ואני חיבקתי אותה חזק והיא שאלה "את בטוחה שאת בסדר עם זה? אולי לא הייתי צריכה לבקש" ואני אמרתי "כן גבירתי זה בסדר ואני בסדר אל תדאגי" ואז היא חיבקה אותי עוד קצת ואמרה "טוב לכי להתקלח. את ראשונה היום" ואני הלכתי והתקלחתי הכי מהר שאפשר בשביל לא לעכב אותה וכשיצאתי היא דיברה בטלפון ושמעתי שהיא מזמינה את האורחים ואז היא קראה לי ואמרה לי שאני אתלבש בזמן שהיא מתקלחת ואז היא לקחה אותי יותר קרוב אליה ואמרה לי "תשמעי. יבואו היום אותו הזוג שהיו כאן אז והיה לך קצת לא נעים עם הגבר שם" וכל הזכרון הזה עלה לי שוב והלב שלי התחיל לדפוק והיא אמרה "אני רוצה שתהיי רגועה ולא תתרגשי. הכל יהיה בסדר אוקיי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ליטפה לי את השיער ואמרה לי "אני סומכת עליך משרתת" ואני אמרתי "תדעי שגם אני סומכת עליך גבירתי".

לבשתי את החולצה היפה למרות שהיא עדיין לא היתה יבשה לגמרי ובדקתי איך אני נראית איתה ועם החצאית שלי וקיויתי שאני נראית טוב ומכובדת כמו שגבירתי רוצה. היא יצאה מהמקלחת והסתכלה עלי ואמרה "את מקסימה ככה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ומאוד שמחתי והיא הלכה להתלבש ואז היא קראה לי ועזרתי לה עם השמלה והיא גם אמרה לי איך להכין את השולחן בסלון עם כלים ועם הפאי שלי ומפיות יפות וזה דבר שאני ממש אוהבת ככה לסדר ולהכין לאורחים אפילו שזה ההוא שאז דיבר אלי קצת לא יפה אבל נזכרתי שגבירתי אמרה שיהיה בסדר ושאמרתי לה שאני סומכת עליה.

כשהם הגיעו אני פתחתי להם את הדלת והם אמרו לי שלום וחייכו ואני התרגשתי ואז גבירתי באה לדלת והם אמרו לה שלום הרבה יותר שמח כזה עם נשיקות והכל. הם ישבו ואני שאלתי מה הם רוצים לשתות והם רצו רק קפה אז הלכתי להכין להם והגשתי להם כמו שגבירתי אוהבת על הברכיים ולא שאני מתכופפת למטה ואחר כך גם חתכתי להם מהפאי וגבירתי אמרה להם שאני הכנתי את הפאי ואפילו שמה לי יד ככה על הראש כשהיא אמרה את זה והיד שלי קצת רעדה כשחתכתי והיא עשתה את זה. חיכיתי לשמוע אם הם אוהבים את זה והאשה אמרה שזה מצויין ואחר כך גם בעלה אמר שזה מעולה ואמר לי "כבר תחתכי לי עוד" ואשתו אמרה "אל תהיה חזיר" והוא אמר "זה טעים מה אני אשם?" והם צחקו. האשה שאלה לכבוד מה כל הפרחים וגבירתי אמרה לי להגיד להם לכבוד מה הפרחים ואני אמרתי "זה לכבודכם" והם היו קצת מופתעים ואז גבירתי אמרה "איזה יופי זה שהיא דואגת ככה לכל דבר נכון?" והם חייכו ונראה לי שהם היו קצת נבוכים מאיך שגבירתי מתיחסת לזה שאני משרתת שלה בחופשיות למרות שזה לא מקובל וכל כך אהבתי אותה והערצתי אותה על זה שהיא כזאת חזקה וחשבתי שהלואי שאני גם הייתי יכולה להיות ככה ושלא יהיה אכפת לי מה כולם חושבים כל הזמן.

אני הלכתי למטבח והם ישבו ודיברו על כל מיני דברים ובעיקר על הפיגוע של אתמול ועל פוליטיקה וממש התווכחו על זה אבל בעיקר האשה התווכחה עם בעלה וגבירתי רק מדי פעם אמרה דברים ולא כל כך צעקה כמוהם ולא היה אכפת לי מה הם אומרים רק מה שהיא אומרת וחושבת. מדי פעם באתי לשאול מה הם צריכים אבל הם כמעט לא שמו לב אלי וגבירתי היתה צריכה לשאול אותם בשבילי אבל הם לא רצו כלום וגבירתי רק ביקשה שאני אביא שתיה קרה וכוסות והם באמת שתו והמשיכו להתווכח. אני ישבתי במטבח ופתאום הגבר ההוא קם ואני חשבתי שהוא בא אלי וניסיתי להרגיע את עצמי אבל הוא רק חייך אלי והלך לשירותים ואני נרגעתי ובאמת גבירתי צדקה והכל היה בסדר והוא לא היה כמו בפעם הקודמת וחשבתי אם היא דיברה איתו על זה או שהוא הבין לבד או שאולי בכלל אשתו דיברה איתו על זה. חשבתי לשאול אחרי זה את גבירתי אם היא דיברה איתו למרות שקצת התביישתי לשאול דבר כזה וידעתי שאני פשוט צריכה לסמוך עליה כמו שהיא אמרה.

כשהם הלכו הם אמרו לגבירתי תודה ואז אמרו גם לי תודה ממש אישית ואמרתי להם בבקשה והרגשתי שמחה שהם היו מרוצים למרות שזה היה אירוח מאוד פשוט כזה ורוב הזמן לא עשיתי כלום. סידרתי את הסלון ושטפתי את הכלים וגבירתי ישבה לעשן לידי במטבח ואמרה לי "היה בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי שהיא ככה תדאג כל הזמן איך אני מרגישה כי הכי חשוב זה שהיא תרגיש טוב ושאלתי אותה "את מרוצה גבירתי?" והיא אמרה "אני מאוד מרוצה ילדה שלי" ושוב היה לי חום טוב כזה כששמעתי איך היא אומרת ילדה שלי ואמרתי לה "תודה גבירתי". אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה מסג' או משהו אחר שאני יכולה לעשות בשבילה והיא אמרה "לא חמודה כבר מאוחר" והיא כאילו קראה את המחשבות שלי ואמרה "את לא ישנה פה היום" ואז אמרה "את יודעת שלפעמים אנחנו צריכות גם להיות לבד" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת" ולא רציתי שהיא תרגיש לא נעים עם זה שהיא צריכה להגיד לי דברים כאלה ואני יודעת שאני צריכה לחשוב אחרת ולהבין את זה באמת וכל מה שרציתי זה לחבק אותה ושהיא תדע כמה אני מעריצה אותה ומודה לה על כל מה שהיא עושה בשבילי ולפני שהלכתי לא התאפקתי וחיבקתי אותה ברגליים ונישקתי אותה.

גבירתי התקשרה אלי ממש כמה דקות אחרי שהתעוררתי ובדיוק כשהכנתי לעצמי קפה. היא שאלה אם כבר קמתי ואמרתי לה שאני מכינה קפה והיא אמרה "תכיני גם לי" וחשבתי שהיא מתכוונת ברצינות שהיא באה והתרגשתי ושאלתי אותה "את באה לכאן?" והיא אמרה "את רוצה שאני אבוא?" ועוד יותר התרגשתי ואמרתי לה "כן גבירתי כן" והיא המשיכה לשאול "את תשרתי אותי יפה שם?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "טוב אני אזכור את זה לפעם אחרת כי אני כבר בדרך לעבודה" ואז הצטערתי שהיא לא תבוא כי באמת כבר ציפיתי והיא אמרה "משרתת אני אחשוב עליך כשאני אכין לעצמי קפה שם" ואמרתי לה תודה.

היא שאלה איך היה החג ואיך היה הטיול שלי עם אמא שלי וסיפרתי לה הכל והיא אמרה שזה נשמע ממש נחמד חוץ מזה שהיו המון אנשים ושאלתי אותה איך היה לה ורציתי לשאול מה אמרו על הלק ששמתי לה אבל לא שאלתי את זה. היא אמרה שהיה נהדר ושהיה המון אוכל והיה שמח ואז היא אמרה "משרתת" בקול כזה רציני ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "נגמרו החגים חזרנו לשיגרה" והרגשתי פתאום שהיא רוצה להגיד משהו חשוב ואז היא אמרה "אני רוצה שתבואי לנקות היום את הבית ואם תספיקי תכיני רשימת קניות של כל מה שחסר בבית" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אני אולי אגיע מאוחר מהרגיל היום כי בטח תהיה הרבה עבודה אחרי החופש. אני סומכת עליך" ואני אמרתי לה שוב "כן גבירתי" והיא אמרה שהיא הגיעה לעבודה ואמרתי לה "תודה גבירתי שאת סומכת עלי ככה".

נכנסתי להתקלח אבל התקלחתי מהר כי לא רציתי לבזבז זמן ואז התארגנתי והכנתי את התיק ונסעתי לבית של גבירתי. הגעתי לשם והתחלתי ישר לסדר הכל ולרחוץ כלים ולנקות את הבית. ניקיתי ממש טוב ויסודי את הכל והחלפתי את המצעים שלה וגם את המגבות והשתדלתי לעשות הכל מהר כדי להספיק אפילו שבאתי די מוקדם ואפילו שהיא אמרה שהיא בטח תאחר אבל לא רציתי שהיא תבוא ואני עוד אהיה באמצע. חשבתי אולי שאני אספיק לבשל משהו או להכין לגבירתי אמבטיה או משהו מפנק אחר אבל קודם כל ניקיתי וסידרתי כי זה יותר חשוב. אחרי הצהריים נזכרתי שלא אכלתי ובאמת הייתי רעבה ואני יודעת שגבירתי מרשה לי לאכול שם ואפילו כועסת כשאני לא אוכלת אבל רציתי להתקשר אליה ולספר לה שאני מתקדמת יפה בנקיון ושאני רוצה לאכול ולשאול אם היא מרשה לי עכשיו. מצד שני פחדתי להפריע לה בעבודה כי היא בטח עסוקה אז לא התקשרתי וסתם חיממתי משהו מההקפאה ואכלתי מהר וישר אחרי זה ניקיתי הכל. המשכתי לסדר ולנקות את הבית ואז ניסיתי להכין את הרשימה לקניות וזאת פעם ראשונה שגבירתי ביקשה ממני לעשות את זה. בדקתי בכל הארונות ובמקרר מה חסר וניסיתי להיזכר מה אני תמיד קונה כי לא רציתי לשכוח כלום. אחרי שהכנתי את הרשימה בדקתי שוב לראות אם אולי יש משהו שלא רשמתי שם ובדקתי אפילו באמבטיה את הסבון והשמפו והמרכך ואפילו את המשחת שיניים לראות אם יש מספיק. הכנתי את הרשימה ולא ידעתי אם כבר לרדת לקנות או לחכות שגבירתי תבוא ותיתן לי כסף כי יכולתי לקנות מהכסף שלי והיא תחזיר לי אבל חשבתי שאולי היא רוצה לבדוק אם הרשימה שלי בסדר ולא שכחתי כלום. בדיוק כשחשבתי על זה היא התקשרה ושאלה מה אני עושה וסיפרתי לה שסיימתי לנקות והכנתי את הרשימה ושאלתי אותה אם ללכת לקנות והיא אמרה שהיא כבר בדרך הביתה ושאני אחכה לה. לא היה כל כך מאוחר כמו שהיא אמרה בהתחלה ושמחתי שהספקתי לסיים הכל. בדקתי מהר שוב שכל הבית מסודר ונקי כי הסיוט שלי ולפעמים יש לי ממש חלומות כאלה בלילה זה שהיא באה ובודקת איך ניקיתי ופתאום מגלה ששכחתי משהו ממש חשוב כמו שלא ניקיתי בכלל את האמבטיה או השירותים או שהיא באה והמיטה שלה לא מסודרת בכלל. בדקתי טוב שהכל בסדר ואז כבר שמעתי אותה מחוץ לדלת ופתחתי לה והיא אמרה "היי" כאילו היא מופתעת לראות אותי שם אבל אולי זה היה כי היא לא חשבה שאני אפתח לה את הדלת עוד לפני שהיא תדפוק.

לקחתי לה את התיק וחיבקתי אותה והיא ליטפה לי את השיער ושאלה שוב אם עשיתי את כל מה שהייתי צריכה לעשות ואני אמרתי לה "כן גבירתי את רוצה לבדוק?" והיא אמרה "לא. אני סומכת עליך" אבל אני עדיין לא הרגשתי מספיק בטוחה ואמרתי לה "גבירתי בבקשה תבדקי אם עשיתי הכל כמו שצריך" והיא אמרה "טוב" ועשתה סיבוב בבית ואני הלכתי אחריה בשקט ובמתח והיא הסתכלה על כל הדברים ובדקה שהכל נקי והכל במקום ואז היא אמרה לי "יפה מאוד משרתת" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי". כבר היינו בסלון אז היא התישבה על הספה ואמרה לי שהיה לה יום מאוד עמוס וכמה טוב להיות ככה בבית ואני התכופפתי ופתחתי לה את הנעליים והורדתי לה אותן והיא אמרה "תביאי לי סיגריה וקפה ותביאי גם את הרשימה שהכנת" ואני הלכתי לשים את הנעליים במקום והבאתי לה סיגריות ומאפרה ואת הרשימה והרתחתי מים לקפה ועשיתי הכל מהר ובשקט כדי לא להפריע לה לנוח. היא לקחה את הרשימה והסתכלה והמים רתחו אז הלכתי להכין את הקפה וכשחזרתי היא אמרה לי להוסיף לרשימה עוד כמה דברים שאני אבשל מחר וממש התרגשתי שהיא תיתן לי לבשל למרות שלא ידעתי איך. שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אעשה את הקניות היום והיא הסתכלה על השעון ואמרה "כן זה רעיון טוב. קחי כסף מהארנק שלי ולכי עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" ויצאתי.

עשיתי את הקניות מהר וכשהייתי בקופה התחילו לדבר שם על פיגוע שהיה ואני רק הקשבתי לכל האנשים ולא רציתי להתחיל ממש לדבר איתם ולשאול כי במצבים כאלה אני מרגישה קטנה כזאת ומתביישת להתחבר עם אנשים למרות שבארץ כולם פתאום נהיים חברים של כולם כשקורה משהו כזה. אחרי ששילמתי בקופה חשבתי שבגלל שאין הרבה דברים אני יכולה לסחוב הכל עד הבית וככה הלכתי עם ארבע שקיות והן ממש קרעו לי את האצבעות ומדי פעם הייתי צריכה להניח אותן על המדרכה ולנוח. כשהגעתי דפקתי בדלת אבל גבירתי לא פתחה ואחרי שחיכיתי דפקתי שוב אבל שוב היא לא פתחה ולא לקחתי מפתח כי חשבתי שהיא ממילא בבית אבל עכשיו התחלתי לדאוג מה אני אעשה כי אולי היא הלכה או נרדמה ולא רציתי להעיר אותה. כל הזמן האור במדרגות נכבה ואני הדלקתי אותו שוב ובסוף החלטתי לצלצל בפעמון ואפילו אם זה יעיר אותה אני אתנצל ואני אהיה מוכנה שהיא תכעס אבל גם כשצילצלתי היא לא פתחה ואז התחלתי ממש לדאוג שאולי קרה לה משהו ופשוט עמדתי שם ולא ידעתי מה לעשות ושוב האור נכבה והדלקתי אותו וחשבתי שכבר מרוב הרעש מישהו מהשכנים יצא ויתחיל לשאול מה קורה וככה פשוט עמדתי שם כמה דקות עד שפתאום גבירתי פתחה את הדלת והיתה עטופה במגבת והשיער שלה רטוב והרגשתי ממש טיפשה שהוצאתי אותה ככה מהמקלחת. היא אמרה לי "מה לא לקחת מפתח?" ואני אמרתי "לא גבירתי אני מצטערת" והיא משכה אותי פנימה ביד ממש בכוח וסגרה את הדלת והשקיות עוד היו בחוץ והיא אמרה לי "אף פעם אל תקראי לי גבירתי ככה במדרגות את מבינה?" ואני התחלתי להגיד לה "סליחה אני מצטערת" והיא עזבה לי את היד ואמרה תכניסי את הדברים ותסדרי אותם ואני פתחתי שוב את הדלת והכנסתי את השקיות ואז היא הסתכלה עלי ואמרה "מה סחבת את הכל ככה כל הדרך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובלי לשלוט על זה התחלתי פתאום לבכות.

היא לקחה את השקיות שהנחתי במטבח והתחילה לסדר את הדברים ואני אמרתי לה "לא. אני אסדר" והיא אמרה לי "קודם כל תרגעי ותפסיקי לבכות" ואני ניגבתי את הפנים עם היד והלכתי לשקיות והתחלתי לסדר יחד איתה וממש רציתי שהיא תשב ולא תסדר אבל היא המשיכה ככה ועוד היתה רטובה מהמקלחת ואני כל הזמן המשכתי להגיד "סליחה גבירתי". אחרי שסידרנו את הכל היא אמרה לי "תמיד תיקחי איתך מפתח" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת שכחתי" והיא אמרה "ואל תסחבי את הכל ככה. אמרתי לך לעשות משלוח נכון?" ואמרתי "כן גבירתי" ואז היא לקחה את הידיים שלי והסתכלה ועוד היו לי סימנים אדומים כאלה באצבעות מזה שסחבתי את השקיות כל הדרך והיא לחצה על זה ואמרה "תראי מה עשית לעצמך" ואני הסתכלתי על הידיים שלי וחשבתי שלא אכפת לי שיכאב לי ככה בשבילה אבל רק חבל לי שהכעסתי אותה כל כך ושהוצאתי אותה מהמקלחת ואז היא שוב לחצה על האצבעות שלי ואמרה "כואב?" ואני אמרתי "קצת" ואז היא אמרה לי "לכי תשטפי את הפנים" ואני הלכתי לאמבטיה וכשהייתי שם ושטפתי את הפנים והדמעות ומהזיעה הסתכלתי על עצמי במראה וחשבתי איך אני לפעמים יכולה להיות כזאת טיפשה ולעשות שטות אחרי שטות והסתכלתי על הידיים שלי שעוד היו אדומות ואז נתתי לעצמי סטירה ואחר כך עוד אחת עם היד השניה ושטפתי שוב את הפנים ואז ראיתי במראה שגבירתי עומדת מאחורי והיא כבר היתה לבושה והיא הסתכלה אבל היא לא אמרה כלום ואני הסתובבתי מהר אליה ואז היא אמרה "תנגבי את עצמך" ואני לקחתי את המגבת וניגבתי את הפנים. כשיצאתי משם חיפשתי אותה והיא ישבה בסלון והדליקה טלויזיה ודיברו שם בחדשות על הפיגוע שהיה והיא אמרה לי "היה פיגוע" ואני אמרתי לה "כן דיברו על זה בסופר" והיא שאלה "למה לא אמרת לי?" וחשבתי שוב על כל הקטע של איך שהגעתי ולא היה לי מפתח ואיך זה נגרר לזה שאני בכיתי והיא כעסה עלי והפיגוע בכלל ברח לי מהראש ובאמת לא סיפרתי לה ואמרתי "אני מצטערת גבירתי" והיא אמרה "בואי שבי" ואני ישבתי על הרצפה והסתכלנו וזה היה נראה נורא עם כל האנשים שסיפרו שם על זה.

ככה ישבנו אולי שעה והרגשתי מאובנת וקפואה כזאת ולא יכולתי לדבר או לזוז וגם גבירתי לא אמרה לי כלום. ואז כשהיתה הפסקה לפרסומות בטלויזיה היא אמרה לי "אולי תכיני לנו משהו לאכול" ולא היה לי תאבון אז לא ידעתי אם אני אכין גם לי אבל קמתי להכין לה ושאלתי אותה מה היא רוצה והיא אמרה לי להכין חביתה עם בצל ולחתוך ירקות בצד ולפני שהלכתי למטבח שאלתי אותה "גבירתי את כועסת עלי?" והיא אמרה לי לבוא קרוב אליה ואני באתי וירדתי על הברכיים והלב שלי דפק חזק והיא אמרה "לפעמים את עושה דברים שמשגעים אותי" ואני אמרתי "אני מצטערת על זה גבירתי זה לא בכוונה" והיא אמרה "אני יודעת שזה לא בכוונה אבל בהרבה מקרים בחיים הכוונה פחות חשובה והתוצאה כן חשובה" ואני הורדתי את הראש ואמרתי "אני מבינה גבירתי ואני מבקשת סליחה" והיא משכה את הפנים שלי למעלה ואמרה "את יקרה לי. אני לא אוהבת שאת פוגעת בעצמך" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא ליטפה לי את הראש ואמרה "טוב. קדימה לכי תכיני אוכל" ואני הלכתי למטבח וכבר חייכתי והייתי קצת יותר רגועה למרות שגבירתי המשיכה לראות טלויזיה ויכולתי לשמוע מהמטבח את כל החדשות עם הפיגוע והכל וזה היה עצוב נורא.

כשהאוכל היה מוכן הבאתי לה אותו לסלון והיא שאלה איפה הצלחת שלי ואמרתי לה שאני לא רעבה ופחדתי שהיא תכעס שוב שאני לא אוכלת אבל היא רק אמרה "טוב" ואני אמרתי שוב "לא הכנתי לי כי אני לא רעבה גבירתי זה בסדר?" והיא אמרה "אם את לא רעבה אז זה בסדר" והתחילה לאכול ואני לא ידעתי אם לשבת או ללכת למטבח לסדר שם ואז נזכרתי לשאול אם היא רוצה לשתות משהו והיא אמרה "רק כוס מים" והלכתי להביא לה ואז הלכתי לשטוף את הכלים ולסדר את המטבח.

כשסיימתי חזרתי לסלון והיא כבר סיימה לאכול ושאלתי אם אפשר לקחת את הצלחת שלה והיא אמרה "כן תודה" וכל הזמן החליפה ערוצים בטלויזיה. שטפתי את הכלים שלה ואז שאלתי אותה אם היא צריכה משהו כמו מסג' או משהו אחר והיא אמרה "לא" ואחרי כמה שניות אמרה "אולי כדאי שתלכי הביתה עכשיו" ואני לא רציתי ללכת כי רציתי להיות איתה גם כשהיא עצובה ואין לה מצב רוח אבל לא אמרתי לה את זה והלכתי לארגן את התיק שלי וכשעמדתי בדלת היא קמה ובאה אלי ואמרה "נדבר מחר" ואני כל כך רציתי להיות קרובה אליה באותו רגע ולא התאפקתי ושאלתי "גבירתי אני יכולה לקבל חיבוק?" והיא משכה אותי אליה וחיבקה אותי חזק ואמרה לי "תשמרי על עצמך ילדה בסדר? אני דואגת לך" ואני כמעט בכיתי אבל רק אמרתי לה "תודה גבירתי אני אוהבת אותך" והיא ליטפה לי את הראש ואז הלכתי.

בדרך הביתה כל הזמן רצו לי בראש מחשבות גם על הפיגוע וגם על זה שגבירתי כעסה עלי היום אבל גם איך שהיא אמרה שהיא דואגת לי ונראתה כזאת בלי מצב רוח ובקושי התאפקתי לא לבכות ורק כשהגעתי הביתה אמרתי לאמא שלי שאני מזיעה ואני נכנסת להתקלח ושם עם המים ירדו לי גם כל הדמעות שהחזקתי כל הדרך ובכיתי ממש חזק וקיויתי שאמא שלי לא שומעת מבחוץ ולא תתחיל לשאול מה קרה או תחשוב שרע לי אצל גבירתי. אחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו עוד קצת טלויזיה בסלון והתחלנו לראות סרט אבל נרדמתי באמצע והתעוררתי כשאמא שלי נתנה לי נשיקה במצח ואמרה לי שאם אני נרדמת אולי כדאי שאני אלך למיטה ובקושי קמתי משם והלכתי כאילו עוד מתוך שינה והמשכתי לישון עד הבוקר.

מסתבר שהייתי טיפשה ושכחתי לשים שעון וכשהתעוררתי בבוקר ראיתי את גבירתי יושבת על הספה השניה וקוראת ספר. נבהלתי נורא וקמתי מהר ושאלתי מה השעה ואמרתי שאני מצטערת ושבבקשה היא תסלח לי והיא רק שאלה אם ישנתי טוב ואמרתי לה שכן ושוב שאני מצטערת שלא קמתי בזמן. היא אמרה "גם אני ישנתי טוב" והרגשתי עוד יותר טיפשה שלא שאלתי אותה איך היא ישנה ואז היא אמרה "למרות שקמתי באמצע הלילה להסתכל עליך" ולא ידעתי למה היא התכוונה ושאלתי אותה. היא אמרה "לכי תתרחצי קצת ותכיני לנו קפה" ואני קמתי וקיפלתי את השמיכה ואז הלכתי מהר לאמבטיה ואז להכין קפה.

הבאתי את הקפה לסלון והיא אמרה לי "תודה משרתת" ותמיד זה מרגש אותי שהיא קוראת לי ככה אז התישבתי על הרצפה לידה ושמתי את הקפה על השולחן ורציתי לשאול אותה שוב מה זה שהיא קמה להסתכל עלי בלילה אבל היא קראה את הספר שלה ולא רציתי להפריע. פתאום היא אמרה "משרתת איפה הסיגריות שלי?" ואני באמת הייתי מבולבלת בגלל הבוקר ולא הבאתי לה אז קמתי ורצתי להביא לה את הסיגריות והדלקתי לה אחת והתישבתי שוב על הרצפה. היא שמה את הרגל שלה על הרגל שלי ואני התחלתי לעשות לה מסג' וראיתי את הלק ששמתי לה אתמול ושמחתי שיצא לי יפה. היא אמרה לי "משרתת. בואי נצא למרפסת" וזאת היתה פעם ראשונה שישבנו שם ובשבילי זה היה כאילו אנחנו יוצאות ממש החוצה. העברתי את הקפה והמאפרה לשולחן במרפסת והיא ישבה שם ואני לא ידעתי אם לשבת על הכיסא או על הרצפה כמו קודם ואז היא אמרה לי "שבי מה את עומדת?" ואני ישבתי על הרצפה כי זה היה נראה לי הכי נכון וטבעי שם. היא חייכה ואני שאלתי "גבירתי מה זה שאמרת שקמת להסתכל עלי בלילה?" והיא אמרה "פשוט התעוררתי בלילה ובאתי לשבת בסלון והסתכלתי איך את ישנה שם" ופתאום הרגשתי חום כזה כאילו היא ישבה לידי בלילה ודאגה לי ושמרה עלי ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא שאלה "תודה על מה?" ואמרתי לה "תודה שאת דואגת לי ושומרת עלי".

בחוץ היתה שמש נעימה וציפורים וזה היה ממש שקט ונחמד ככה ורציתי ללקק לה את האצבעות ברגליים כמו תמיד אבל לא רציתי שהלק שלה יהרס אז רק עשיתי לה מסג' בעדינות שם. היא שאלה אם אני ואמא שלי מוזמנות הערב ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא שאלה לאן אנחנו מטיילות מחר ואמרתי לה שגם את זה אני לא יודעת אבל שהבטחתי לאמא שלי שנטייל בחג והיא אמרה שזה יפה ושאני אספר לה איפה היינו ואיך היה וזה היה טוב לדעת שהיא מתעניינת ודואגת לי ככה. היא שאלה אם היה לי נוח לישון פה על הספה ואמרתי לה שכן ואז היא אמרה "טוב" ולפני שהתחלתי לחשוב למה היא לא מרוצה ממה שאמרתי היא אמרה שאני אשקה את העציצים. היא ישבה שם ואני השקיתי את העציצים במרפסת ואז היא נכנסה פנימה אבל אני לא סיימתי להשקות ולא ידעתי אם להיכנס איתה או לשאול מה היא צריכה כי לא רציתי שאם היא רוצה משהו היא תיקח לבד בלי שאני אגיש לה או קודם לסיים להשקות. הפסקתי להשקות והיא הסתכלה עלי ואמרה "תסיימי פה למה הפסקת?" ואני המשכתי להשקות את העציצים. חזרתי פנימה ולקחתי את הכוסות של הקפה והתחלתי לשטוף ואז היא יצאה מהחדר שלה והיא היתה כבר לבושה ואני שאלתי אם היא יוצאת והיא אמרה "תסיימי פה ואני אקח אותך הביתה" ואני אמרתי לה שאני יכולה להישאר עוד אבל היא אמרה "ממילא אני יוצאת להסתובב קצת אז אני אחזיר אותך לאמא שלך" והרגשתי מוזר כשהיא אמרה את זה כאילו היא לוקחת אותי מאמא שלי ועכשיו היא מחזירה אותי אליה ולא סתם מחזירה אותי הביתה.

בדקתי שכל הבית מסודר ולקחתי את התיק שלי וגבירתי הסיעה אותי הביתה ובדרך אמרה לי שאני אספר לה אחרי החג איך היה בטיול ואני אמרתי לה "כן גבירתי" ואז כשהגענו הביתה אני לא יודעת למה פתאום אמרתי לה "גבירתי אני שייכת לך" כאילו זה בא מאיזה מקום בתוכי בלי שידעתי אפילו שאני רוצה להגיד את זה והיא חייכה וליטפה לי את השיער ואמרה "אני שמחה שיש לי אותך משרתת".

ככה עם החיוך הזה עליתי הביתה ואמא שלי היתה באמצע בישול והיא באה וחיבקה אותי ככה עם ידיים רטובות ואני שאלתי מה היא מבשלת והיא אמרה שהערב אנחנו מוזמנים לסבתא לארוחת חג וכל אחד מבשל משהו אז היא מכינה אורז וירקות בתנור. שאלתי אם היא צריכה עזרה והיא אמרה שאני חמודה אבל היא כבר כמעט בסוף ושבטח אני עייפה מהעבודה ושאני אנוח שיהיה לי כוח בערב. הלכתי להתקלח והרגשתי איך המים זורמים עלי כאילו בהילוך איטי אולי בגלל שכל המחשבות שלי היו בהילוך איטי. אחר כך החלטתי שאולי גם אני אשים לעצמי לק ובחרתי איזה לק מהמגרה אדום עם קצת נוצצים והתחלתי למרוח אבל כשמרתי על יד ימין לא יצא לי טוב כי אני ימנית וקשה לי למרוח ביד שמאל ישר בלי לרעוד. הורדתי את מה שלא הצליח אבל האצטון הוריד לי קצת גם מיד ימין כי החזקתי את הצמר גפן ביד הזאת וככה בסוף הורדתי הכל והתחלתי מהתחלה וזה יצא בסדר למרות שהיה יכול להיות יותר טוב אבל כבר השארתי את זה.

אכלנו צהריים ואז אמא שלי הלכה לנוח וגם אני רציתי לנוח אבל לא הייתי עייפה. חברה שלי התקשרה אלי ושאלה אם בא לי לשבת לשתות קפה בחוץ ולא הרגשתי לא נוח איתה כמו פעם וממילא לא היה לי מה לעשות אז הלכנו וישבנו בבית קפה ופתאום חשבתי שגבירתי גם אמרה שהיא יוצאת להסתובב למרות שזה היה הרבה יותר מוקדם ואולי היא תעבור פה אפילו שאין הרבה סיכוי כי היא לא מסתובבת כאן. חשבתי על זה ולא היה כל כך אכפת לי שהיא תעבור פה ופתאום זה לא היה לי מביך כמו שחשבתי שזה יהיה או כמו שמחשבות כאלה היו מביכות פעם. אפילו אולי קצת רציתי את זה למרות שלא באמת ידעתי איך אני אציג אותה לחברה שלי אם היא תבוא לכאן באמת ובכלל איך אני אתנהג. חברה שלי אמרה שהיא הכירה מישהו בצבא ואולי מתחיל שם משהו ומאוד שמחתי בשבילה והיא אמרה שהיא לא רוצה שהקשר שלנו יתנתק אם יהיה לה חבר עכשיו ואני אמרתי שזה בסדר ושהקשר לא יתנתק ואחר כך חשבתי שאולי היא אמרה את זה בשביל לרמוז לי שוב על זה שאני קצת התרחקתי והיא אפילו לא יודעת למה כי לא סיפרתי לה אבל אני לא יודעת אם היא התכוונה לזה כי לא נראה לי שהיא כזאת שתגיד דברים כאלה רק בשביל לרמוז.
אמא שלי התקשרה אלי אחר כך ושאלה איפה אני ואמרתי לה שאני בקפה עם חברה והיא אמרה שאני לא אחזור מאוחר כי צריך להתארגן וללכת בערב ואחר כך חברה שלי אמרה שכל פעם שאנחנו יושבות אמא שלי מתקשרת ושהיא תמיד נראתה לה אמא כזאת דאגנית אולי בגלל שאנחנו רק שתינו בבית וזה היה מצחיק קצת כי בפעם שעברה זאת לא היתה אמא שלי באמת והאמת שאמא שלי די נותנת לי חופש כמו למשל עם גבירתי שאמנם אמא שלי לפעמים דואגת ומציקה לי אבל היא סומכת עלי וגם על גבירתי ואין לה בעיה שאני הולכת מהבית ואפילו ישנה שם.

בערב הלכנו לסבתא שלי והיו די הרבה אנשים וגם התינוק ההוא וזה היה נחמד. הוא ישר בא אלי ורצה להיות על הידיים שלי ודמיינתי כאילו הוא שואל מה שלומי ומה קורה עם כל מה שסיפרתי לו בפעם הקודמת אבל לא יכולתי לדבר איתו ממש כי היו אנשים מסביב אז סתם שיחקנו ככה וכולם היו מרוצים שאני מעסיקה אותו בינתיים. אחר כך הוא נרדם ואני ישבתי ושתיתי קפה וחשבתי על גבירתי ומה היא עושה עכשיו ועם מי היא נמצאת אבל לא היה לי מושג כי היא לא אמרה לי ורק קיויתי שהיא מקבלת מחמאות על הלק שעשיתי לה ובכלל על זה שהיא נראית מדהים והמחשבות האלה גרמו לי לחייך.

בחג נסעתי עם אמא שלי לטייל והיו כל כך הרבה אנשים ומכוניות כאילו כולם החליטו לטייל באותו יום כמונו אבל אמא שלי לקחה אותי למקומות שלא היו בהם כל כך הרבה אנשים באיזור ירושלים ובצהריים הלכנו לאכול במסעדה אבל בגלל שלא הזמנו מקום והיו המון אנשים היינו צריכות לחכות הרבה זמן ואמא שלי שאלה אותי אם אני רוצה ללכת למקום אחר אבל אמרתי לה שאם אנחנו כבר כאן אז נחכה ושלא אכפת לי לעמוד בתור כי אנחנו לא ממהרות ויש לנו את כל היום. בסוף כשאכלנו אמא שלי שוב שאלה שם איך גבירתי מתייחסת אלי ואם הכל בסדר ואם טוב לי לעבוד שם ואני אמרתי לה שאין לה מה לדאוג והכל בסדר ושגבירתי מתייחסת אלי נהדר ודואגת לי ואמא שלי ליטפה אותי ככה בראש ושאלה אם היא מציקה לי ואמרתי שלא אז היא אמרה "אבל לפעמים כן נכון?" ואני הסמקתי ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא יודעת אבל שאני צריכה להבין שזה רק בגלל שהיא דואגת לי ורוצה שיהיה לי טוב. אמרתי לה שאני יודעת ושלא תדאג והיא צחקה ואמרה שהיא לא יכולה לא לדאוג כי היא אמא שלי והשיחה הזאת עשתה אותי קצת עצובה. כשנסענו הביתה היו פקקים נוראיים בכבישים וכבר נהיה חושך והיתה הרגשה שכבר מאוחר למרות שלא היה מאוד מאוחר. חשבתי כבר איך אני אספר לגבירתי על הטיול ואם להתקשר אליה או לחכות למחר או שהיא אולי תתקשר בערב. כשהגענו הביתה אמא שלי חיבקה אותי ואמרה לי תודה ואני אמרתי לה שהיא לא צריכה להגיד לי תודה ושהיה לי כיף ואז היא שאלה אם אני רוצה להתקלח קודם כי אולי אני יוצאת ואמרתי לה שאני לא יוצאת ולא הבנתי למה בכלל היא חשבה ככה. היא נכנסה להתקלח ואני סתם ישבתי וחיכיתי וכבר הייתי עייפה ונרדמתי בסלון בכלל בלי להתקלח וכשהתעוררתי כבר היה מאוחר וראיתי שגם אמא שלי נרדמה בחדר שלה ועברתי לחדר לישון.

קמתי בום ראשון והכל עוד היה כמו סרט בראש שלי. הרגשתי שהערב של אתמול היה הדבר הכי מדהים שקרה לי והכי לא מציאותי ופתאום כל המתח ירד כי הכל יצא כמו שרציתי והרגשתי גם שכל הגוף שלי תפוס בשרירים אפילו שלא התאמצתי וזה כנראה רק בגלל שהייתי במתח אבל ידעתי שאני לא יכולה לנוח היום כי אני צריכה לעבוד וזה יום רגיל וקמתי מהר להתארגן ולהיות מוכנה שאם גבירתי תתקשר מוקדם אני אוכל לבוא אליה ולא להתעכב. אמא שלי כבר ישבה בסלון וקראה ואמרה לי בוקר טוב וחייכה כמו שהיא אף פעם לא חייכה אלי בבוקר ואמרה לי שהיא קוראת את הספר שהיא קיבלה אתמול והוא באמת מרתק ואני שמחתי ורציתי להגיד לה שברור שהוא ספר מוצלח כי גבירתי בחרה אותו והיא לא קוראת סתם דברים אלא רק את מה שהכי טוב. הלכתי לרחוץ את עצמי והכנתי קפה ובאתי לסלון לשבת ליד אמא שלי ופתאום חשבתי שאולי היא יכולה לשאול דברים עכשיו אבל דווקא הרגשתי רגועה שהיא היתה שם וראתה ושעכשיו היא תשאל הרבה פחות וגם הרגשתי שכל מה שקרה רק קירב אותי ואת אמא שלי וזה טוב והכל בזכות גבירתי שלא פחדה כמוני והכריחה אותי לעשות את זה אפילו שלא רציתי בהתחלה. בגלל זה אני מעריצה אותה כל כך כי היא יודעת מה יהיה הכי טוב גם אם לא רואים את זה מהתחלה וגם אם זה נראה מפחיד או קשה היא יודעת שבסוף זה יצא טוב ויהיו לזה תוצאות טובות לכולם וזה מדהים אותי איך היא יכולה לדעת ככה והחלטתי שהיום אני אגיד לה את זה שתדע מה אני חושבת ומה אני מרגישה כלפיה.

אמא שלי קראה את הספר ואני קראתי קצת בעיתון ושתיתי את הקפה והיה שקט כזה רגוע. רציתי לקום וללכת למחשב אבל פתאום לא יכולתי להשאיר את אמא שלי לבד שם למרות שלא דיברנו וכל אחת היתה בעניין שלה. רק כשסיימתי את הקפה קמתי ושמתי את הכוס בכיור ואז הלכתי לחדר והתלבשתי ובדקתי שהתיק מוכן וגם ישבתי קצת עם המחשב. גבירתי התקשרה אחר כך ואמרה לי שוב שהייתי נהדרת אתמול ושאני אבוא לקראת הצהריים. העברתי את הזמן בבית ואחר כך כבר לא יכולתי לחכות יותר ואמרתי לאמא שלי שאני הולכת והיא אמרה "טוב" ושאלתי אותה אם יש לה תוכניות להיום והיא אמרה שהיא לא יודעת ופתאום לא רציתי שהיא תהיה ככה לבד כל היום ואמרתי לה "אולי תיפגשי עם חברה" והיא חייכה ואמרה "יכול להיות. אל תדאגי מותק אני נחה כאן בחופשה שלי" ואז הלכתי.

הגעתי לבית של גבירתי והיא פתחה לי את הדלת והיתה כבר לבושה ואמרה שהיא יוצאת קצת ושאני אמצא כבר מה לעשות למרות שאתמול דאגתי לסדר הכל עוד בלילה אחרי שאמא שלי הלכה. היא נישקה אותי והלכה ואני חיפשתי מה לעשות וסידרתי את החדר שלה ואת המטבח וגם קצת את הסלון ואז ראיתי שלא שמתי לב אתמול אבל גם על הספה יש פירורים מאתמול והבאתי את השואב אבק וניקיתי את זה. אחר כך טיטאתי שוב את הסלון ואמרתי לעצמי שאם כבר התחלתי אז אני אעשה את זה עד הסוף וגם שטפתי את הרצפה שם ושוב סידרתי את כל הנרות והדברים הקטנים והיפים שיש לה שם. כבר היה צהריים ופתאום הייתי רעבה ולא ידעתי אם זה בסדר שאני אשב לאכול אבל נזכרתי איך גבירתי כעסה עלי כשלא אכלתי וממש הכריחה אותי להפסיק לנקות ולשבת לאכול אז בזהירות פתחתי את המקרר ולקחתי אוכל והשתדלתי לא ללכלך יותר מדי ואכלתי מהר כי זה נראה לי בכל זאת כאילו אני סתם מתבטלת ומבזבזת את הזמן. סיימת לאכול והתחלתי לשטוף כלים ואז בדיוק גבירתי חזרה ואני ניגבתי ידיים מהר ורצתי אליה וחיבקתי אותה. היא באה לראות מה אני עושה ואמרתי לה שאכלתי ושאני מקווה שזה בסדר והיא אמרה "בטח שזה בסדר כבר דיברנו על זה" והיא הלכה להחליף בגדים ואני המשכתי לשטוף את הכלים שלי. היא באה לשבת איתי במטבח ושאלה מה אמא שלי אמרה על אתמול ואמרתי לה שאמא שלי מאוד נהנתה ואמרה לי כמה פעמים שזה היה נפלא ומקסים פה וגבירתי אמרה "אני שמחה" ואז אמרה לי "את רואה? הכל היה בסדר ואת היית בסדר וכל המתח שלך היה סתם" ואז נזכרתי במה שחשבתי היום בבוקר ואמרתי לה את הכל על איך שאני מעריצה אותה שהיא תמיד יודעת מה יהיה הכי טוב ורואה יותר רחוק ממה שאני יכולה ולא מפחדת מדברים שאני מפחדת וזה שהיא יודעת לפעמים להכריח אותי לעשות דברים שלא נוח לי איתם כי היא יודעת שזה יהיה טוב בסוף. היא רק חייכה ואמרה "אני שמחה שאת מרגישה ככה ואני שמחה שזה עשה לך טוב" ואני אמרתי לה שוב שאני מודה לה ושאני אוהבת אותה ומעריצה אותה.

היא אמרה שהיא עוברת לסלון ולקחה את הספר שלה ואני באתי אחריה ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שהכל בסדר ואז כשראיתי אותה יושבת ככה בסלון פתאום שוב חשבתי על אתמול ואמרתי לה "גבירתי סליחה שאני מפריעה" והיא הרימה אלי את הראש ואני אמרתי "אני רוצה שתגידי לי את האמת במה לא הייתי טובה אתמול כי ליד אמא שלי אולי לא יכולת להגיד לי הכל" והיא אמרה "על מה את מדברת? הכל היה מצויין" ואני אמרתי "אבל למשל כשאמרת לי לא להתכופף כמו שהתכופפתי אז זה למשל משהו שלא עשיתי טוב אז אולי יש עוד דברים..." והיא אמרה "לכי תביאי לי כוס ואת הבקבוק של המיץ שנשאר מאתמול" ואני רצתי להביא ואז היא אמרה "תמזגי כמו שמזגת בהתחלה אתמול" ואני התכופפתי כמו שהיא לא אהבה ומזגתי ואז היא לקחה את הכוס ואמרה "את רואה? זה לא מכובד ככה. את לא יכולה לראות את האנשים וכמעט מפנה להם את הגב ואת חושפת את החזה שלך דרך החולצה והשיער שלך נשפך על השולחן" ואני הבנתי פתאום איך היא רואה את כל זה ואני בכלל לא שמתי לב ואז היא שתתה ושמה את הכוס על השולחן ואמרה "עכשיו תמזגי כמו שצריך" ואני התכופפתי על הברכיים ומזגתי שוב והיא אמרה "ככה זה הרבה יותר טוב נכון?" ואמרתי "כן גבירתי זה נכון" אבל כשמזגתי שוב נשפכה לי טיפה על השולחן ואמרתי לה שאני אביא סמרטוט לנקות והיא אמרה לי להישאר ואז אמרה לי "גם זה למשל. זה לא מכובד להביא סמרטוט מהמטבח ולנקות את השולחן פה. עדיף שתנגבי עם מפית ואחר כך כשהאורחים הולכים תנקי כמו שצריך עם סמרטוט את כל השולחן כי תמיד יהיו עוד כתמים" והרגשתי ממש שאני לומדת עכשיו המון דברים חשובים ושאלתי אותה מה עוד לא עשיתי בסדר והיא אמרה "זהו חוץ מזה היית נהדרת" ואני כאילו התעקשתי ואמרתי "נו בבקשה תגידי לי את הכל" והיא פתאום הסתכלה עלי במבט הכועס שלה ואמרה לי "נו??? את שוב אומרת לי נו?" ואני נבהלתי וישר אמרתי "סליחה גבירתי זה יצא לי בטעות לא התכוונתי" והיא אמרה "לפעמים נדמה לי שאת עושה את זה בכוונה כדי לבקש אחר כך סטירות" ואני אמרתי "לא גבירתי זה באמת היה בטעות" והיא אמרה "טוב" ואמרתי "את רוצה לתת לי סטירה? כי באמת לא הייתי בסדר" והיא אמרה "לא אני לא רוצה לתת לך סטירה. אני רוצה שתלמדי ותפנימי" ואני שוב אמרתי סליחה ותודה על זה שהיא מלמדת אותי ושיש לה סבלנות ואז היא אמרה "ובאמת היית בסדר גמור אתמול. שאלת מה אנחנו צריכות בדיוק כמו שצריך, נתת לנו את הפרטיות והמרחב שלנו וזה היה נהדר" ואני שמחתי ואמרתי לה תודה ושאלתי אם אני יכולה לעשות לה מסג' והיא חייכה ואמרה "את שוב צריכה להירגע?" ואני אמרתי "אני רוצה לשרת אותך ולהיות טובה בשבילך" והיא ככה הגישה את הרגליים שלה קדימה ואני ישבתי שם ועשיתי לה מסג' כשהיא קראה בספר.

אחר כך היא אמרה שהיא הולכת להתקלח ואמרה שמחר ערב חג והיא מוזמנת ובגלל זה היא רוצה שאני אטפל לה בציפורניים ושאלה אותי אם אני חושבת שאני טובה בזה ויכולה לעשות את זה ואני אמרתי לה שכן ושאני מאוד רוצה לעשות לה את זה והיא קמה וליטפה את הראש שלי והלכה למקלחת.

היא חזרה ואני כבר דמיינתי בינתיים איך אני מטפלת לה בציפורניים ואז היא ישבה ככה בסלון והביאה איתה את המספריים והפצירה ולק יפה ואני ישבתי על הרצפה וטיפלתי בכל ציפורן בנפרד בעדינות והשתדלתי שהכל יהיה מושלם. היא קראה ספר ולא הסתכלה על מה שאני עושה וזה הפחיד אותי כי חשבתי שאולי בסוף היא תגיד שזה גרוע אבל מצד שני חשבתי שזה בגלל שהיא סומכת עלי ואני צריכה להיות שמחה. ככה טיפלתי לה בציפורניים בשתי הידיים ומרחתי לה לק בעדינות וחיכתי שזה יתייבש והיא הסתכלה בסוף ואמרה "את באמת טובה בזה" ואני שמחתי אבל היא לא נתנה לי הרבה זמן לשמוח ואמרה "עכשיו את הרגליים משרתת" ואני התכופפתי על הרצפה והתחלתי לטפל לה בציפורניים של הרגליים וממש התרכזתי בזה וזה לקח לי די הרבה זמן אבל בסוף היא הסתכלה ואני הייתי במתח מה היא תגיד והיא אמרה שזה נראה נהדר והיא מרוצה ואז נישקתי לה בעדינות את הכפות רגליים והחזקתי את השיער שלי שלא יפול שם ולא יהרוס הכל ושאלתי אותה מה עוד היא רוצה שאני אעשה בשביל מחר והיא אמרה שאני נהדרת וגורמת לה ממש להרגיש כמו מלכה אמיתית ואמרתי לה שאני שמחה שזה ככה וזה עושה אותי מאושרת לגרום לה להרגיש ככה כי זה מגיע לה והיא צריכה להיות מלכה גם מחר כשהיא מוזמנת. היא צחקה ואמרה שהיא לא יכולה להיות מלכה בלי המשרתת שלה ואני כבר חשבתי שהיא רוצה שאני אבוא איתה ושאלתי אותה אם היא רוצה והיא שוב צחקה ואמרה "לא לא חמודה. התכוונתי שאת זאת שגורמת לי להרגיש ככה" ואני אמרתי שהיא בכל מקרה מלכה ואני שמחה שהיא לקחה אותי להיות המשרתת שלה ואז היא הניחה את הספר על הספה ואמרה "אז מה עם איזה טיפול פנים משרתת?"

הלכתי לקחת את הקרם מהאמבטיה והיא שכבה על הספה ואני עשיתי לה טיפול פנים ארוך ויסודי כמו שהיא אוהבת וכמו שגם אני אוהבת לעשות ורק ההרגשה שהיא נותנת לי לגעת בפנים שלה היתה מדהימה בשבילי וממש נכנסתי לתוך זה והתנתקתי מכל המחשבות שתמיד יש לי. היא היתה עם עיניים עצומות ובסוף כבר חשבתי שהיא נרדמה אבל היא פתחה את העיניים ואמרה לי תודה ואני הנחתי את הראש על הבטן שלה ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא ליטפה לי את הראש ואז היא שאלה אם אני רוצה להישאר לישון כאן היום כי עוד מעט חג ולא ניפגש יומיים ואני כמעט צעקתי משמחה "כן גבירתי בבקשה כן" והיא צחקה ואמרה "תתקשרי לאמא שלך להגיד לה?" וזה פתאום עשה לי עצוב שאמא שלי תהיה לבד אבל כבר לא היה לי נעים כי אמרתי לגבירתי שאני כל כך רוצה אז התקשרתי ולא סתם הודעתי לאמא שלי אלא שאלתי אותה אם זה בסדר מצידה שאני אישן פה ואמרתי לה שמחר ערב חג ואחר כך חג והזכרתי לה שאנחנו נטייל יחד ואמא שלי אמרה שזה בסדר גמור אם אני עייפה ורוצה להישאר שם וזה אמנם לא היה בגלל שהייתי עייפה אבל אמרתי לה תודה על זה ובאמת התכוונתי לזה ושאלתי שוב אם זה בסדר והיא אמרה שזה בסדר ושאני לא אדאג וגבירתי ישבה והקשיבה לכל השיחה ואמרה לי אחר כך שאני ממש בסדר שאני שואלת ככה את אמא שלי ודואגת לה ושמחתי שזה מוצא חן בעיניה. אחר כך גבירתי הלכה לחדר שלה להמשיך לקרוא ולישון ואמרה לי שאני יכולה לראות טלויזיה בסלון אם אני רוצה אבל לא רציתי כי היה לי טוב שהיה שקט כזה ורק כיביתי את האור ושוב חשבתי על הכל ולא הפסקתי להתרגש עד שנרדמתי.

התעוררתי ביום שבת וישר נזכרתי שהיום אני מארחת את אמא שלי אצל גבירתי והלב שלי קפץ ככה והתחיל לדפוק עוד לפני שקמתי. יצאתי מהחדר ואמא שלי כבר ישבה בסלון וקראה ואמרה לי בוקר טוב ואני הלכתי לרחוץ פנים והרגשתי באמבטיה הרגשה מוזרה שמצד אחד זה הבית שלי שאני רגילה אליו ומצד שני הוא כאילו חדש לי כי אתמול קמתי בבוקר אצל גבירתי. הכנתי קפה ואמא שלי באה ואמרה שיש יום מקסים בחוץ ושאולי נלך לטייל כמו שדיברנו ואני בכלל שכחתי מזה שאמרתי לה שאולי נטייל אבל עכשיו זה נראה לי לא מתאים כי אחרי הצהריים אני כבר צריכה להיות אצל גבירתי ולא רציתי לאחר והיה לי קצת לא נעים שאמא שלי ציפתה לזה ככה. אמרתי לה שאני לא יודעת כי רק עכשיו קמתי ואחרי הצהריים אני צריכה ללכת ויש לי עוד כמה דברים שאני רוצה להספיק וזה נשמע כמו תירוצים כי זה באמת היה תירוצים אבל אמא שלי אמרה "טוב לא נורא אולי נטייל בחג. את לא עובדת בחג נכון?" והיא היתה כזאת מבינה ולא נעלבה כמו שהיא יודעת לעשות ואני אמרתי לה שאני מבטיחה שנטייל בחג וידעתי שאני לא עובדת וחשבתי אפילו שהיום אני אגיד לגבירתי ליתר ביטחון שאמא שלי רוצה לטייל איתי בחג ככה שגם אם גבירתי תרצה שאני אבוא היא תדע מראש והכל יהיה בסדר וידעתי שגבירתי לא תגיד לי לבוא כשאמא שלי רוצה להיות איתי. אבל בכל מקרה בטח גבירתי לא תרצה אותי בחג כי אף פעם היא לא אמרה לי לבוא בחגים וזה שאני אגיד לה זה סתם בשביל שיהיה יותר בטוח.

ככה כל היום הייתי בבית וגם אמא שלי לא יצאה ואני סתם ניסיתי להירגע ולקרוא או לנוח או לכתוב ביומן אבל כל הזמן הייתי במתח. חשבתי על איך אני מכינה הכל אצל גבירתי ועשיתי כאילו חזרה על זה בראש שלי ואפילו ניסיתי להיזכר במתכון של העוגה וכל הזמן התרגשתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לנוח ולהירגע כי אם אני אתרגש ככה גם שם אני עוד יכולה לעשות שטויות ולא רציתי שזה יקרה. כבר בצהריים שמתי שעון מעורר לארבע וחצי שאני לא אשכח להתארגן ולצאת בזמן. אחר כך נכנסתי להתקלח וחפפתי וניסיתי להירגע כי תמיד אני נרגעת באמבטיה וכשסיימתי החלטתי להתאפר קצת כדי להיות יותר חגיגית למרות שאני בעצם הולכת לעבודה ושמתי קצת סומק וקצת עיפרון בעיניים אבל זה נראה מגעיל והורדתי את זה מהר. אמא שלי שוב שאלה איך אני מגיעה לשם היום ואמרתי לה שאני אקח מונית וזה בסדר אבל היא אמרה שהיא תיקח אותי ולא רציתי להתווכח איתה והיא אמרה שהיא רק תסיים את הקפה ואפשר לצאת למרות שעוד היה קצת זמן. הלכתי להתלבש ולהתכונן והכנתי גם תיק עם בגדים להחלפה למרות שלא ידעתי אם אני אתקלח אצל גבירתי היום כשאמא שלי תהיה שם. כל ההכנות האלה שוב גרמו לי להתרגש וניסיתי בכוח להרגיע את עצמי ולהגיד לעצמי שזה סתם עוד יום שאני הולכת לגבירתי ויהיו לה אורחים אבל זה לא ממש עזר.

השעון שלי צילצל ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה לצאת והיא אמרה "עוד מוקדם לא? אמרת שאת צריכה להיות שם בחמש וחצי" ונזכרתי שהשעון היה לארבע וחצי ובאמת יש עוד זמן אז אמרתי שאני אשתה עוד קפה ושוב שתיתי אותו בחלון והיתה רוח נעימה כזאת מרגיעה ואחר כך ציחצחתי שיניים שלא יהיה ריח והסתכלתי על השעון והיה רק ארבע וחמישים ופתאום הזמן כאילו זחל ולא רצה לעבור והלכתי לשבת עוד קצת בחדר.

בסוף הגעתי לגבירתי קצת יותר מוקדם ממה שצריך וקיויתי שהיא לא תכעס על זה ושאולי היא תהיה שמחה שיהיה יותר זמן להתכונן. אמא שלי הורידה אותי ואמרה לי שנתראה יותר מאוחר ואני אמרתי "כן" כזה נבוך ואמרתי תודה והלכתי מהר לבית של גבירתי שאמא שלי לא תראה שאני מסמיקה. כשעליתי במדרגות פתאום פחדתי שאולי זה שאני באה מוקדם זה לא טוב וגבירתי אולי עוד נחה או עסוקה או בכלל לא בבית אבל זה היה טיפשי סתם לחכות במדרגות אז החלטתי שאין מה לעשות ולקחתי נשימה עמוקה ודפקתי בדלת. גבירתי פתחה לי את הדלת ואמרה שהיא בדיוק בדרך למקלחת ושאלה מה שלומי ואם אני רוצה לשתות בינתיים קפה או משהו. אמרתי לה שזה בסדר ושתיתי בבית ושאני רק רוצה שהכל יהיה מוכן בזמן וכמו שצריך והיא חייכה ואמרה שיש זמן וכשהיא תצא מהמקלחת נתחיל ושאני אנוח בינתיים אבל לא יכולתי לנוח וחיפשתי מה לעשות וניקיתי אבק בסלון ואחר כך טיטאתי את כל הבית וכשגבירתי יצאה מהמקלחת עוד הייתי עם המטאטא והיא אמרה "לא יכולת לחכות אה?" ואני הסמקתי ואז היא באה אלי והרימה את הפנים שלי אליה והסתכלה ושאלה "מה זה? התאפרת?" ואני אמרתי לה שכן אבל הורדתי את זה והיא אמרה "כנראה שנשאר לך עוד קצת. את נראית שונה קצת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי חשבתי אולי להתאפר אבל התחרטתי" והיא אמרה "טוב..." כזה מוזר ואז אמרה "בואי נתחיל עם העוגה והתישבה במטבח עם סיגריה ואני הוצאתי את הספר והתחלתי להכין את העוגה לפי ההוראות וכל הזמן הסתכלתי עליה לראות אם יש לה מה להגיד ואם אני עושה את זה בסדר. היא לא דיברה הרבה ורק הזכירה לי דברים שצריך לעשות וקצת הסבירה לי איך לערבב ובאיזה כלים להשתמש ואני הרגשתי שאני ממש רועדת והאצבעות שלי מזיעות. בסוף שמתי את העוגה בתנור וממש התפללתי שהיא תצא טובה וגבירתי הסתכלה על השעון ואמרה לי לסדר את השולחן בסלון ולהוציא ממנו את כל הדברים הרגילים ולשים כלים והלכתי לשם ורק אז ראיתי שהיו שם פרחים חדשים שהיא קנתה באגרטל. חשבתי על זה שאני טיפשה ואני הייתי צריכה לחשוב על להביא לה פרחים וכעסתי על עצמי אבל גבירתי לא אמרה לי שום דבר על זה גם כשחזרתי למטבח והתחלתי להכין את הכיבוד בצלוחיות. אחר כך באמת עוד היה זמן וכיסיתי את כל הכיבוד בניילון על הצלוחיות ושאלתי את גבירתי מה עוד יש לעשות והיא אמרה "שום דבר פשוט תשבי ותירגעי את מאוד מתוחה" ואני אמרתי שאני יודעת שאני מתוחה אבל אין מה לעשות ואני מבטיחה שהכל יהיה בסדר. גבירתי שאלה מה ירגיע אותי ולא ידעתי מה להגיד לה והיא התחילה לשאול ואני לא יודעת אם היא שאלה באמת או בצחוק אם אני רוצה מסג' או משהו ובהתחלה אמרתי לא ואז אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואמרתי לה "אני רוצה לעשות לך מסג'" והיא צחקה ואמרה שאני זאת שמתוחה ולא היא ואמרתי לה שזה תמיד מרגיע אותי שאני עושה לה מסג'. היא אמרה "אוקיי..." והלכה לחדר שלה ואני הלכתי אחריה והיא שאלה "איזה מסג' את רוצה לעשות לי?" ואני שאלתי אותה מה היא רוצה והיא אמרה "מה שמרגיע אותך חמודה" ואז ככה כאילו הושבתי אותה על המיטה וירדתי על הברכיים כמו שאני אוהבת ורגילה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים. בחוץ כבר היה חושך וגם החדר היה חשוך כזה וזה באמת הרגיע אותי ככה לעשות לה מסג' עם האצבעות שלי בין האצבעות של הרגליים שלה כי כשאני עושה את זה אני כאילו נכנסת לעולם אחר וכאילו מרחפת קצת. גבירתי נשענה אחורה על המיטה ואמרה לי "זה מרגיע אותך חמודה?" ואני אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואני שאלתי "למה את לא קוראת לי משרתת היום?" וישר התחרטתי על זה כי הרגשתי קצת חוצפנית שאני אומרת לה איך לקרוא לי ומה לעשות כי רק לה מותר. אבל היא התכופפה אלי ואמרה "אוקיי... משרתת..." ואני אמרתי "תודה גבירתי" כי שמחתי שהיא לא כעסה ממה ששאלתי ואז היא שאלה "את משרתת שלי היום?" ואני אמרתי "כן גבירתי אני משרתת שלך תמיד" והיא אמרה "גם כשאמא שלך תבוא לקרוא לך משרתת" ואני הסמקתי ולא ידעתי מה להגיד כי לא רציתי את זה ככה אבל אני באמת לא יכולה להגיד לה מה לעשות אבל היא ישר אמרה "אל תדאגי אני לא אקרא לך ככה לידה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" כי היא כאילו קראה את המחשבות שלי. המשכתי לעשות לה מסג' ברגליים וגם נישקתי אותן וליקקתי את האצבעות שלה ורציתי שהיא תלטף את הפנים שלי עם הרגליים שלה ולפעמים היה נדמה לי שהיא באמת עושה את זה למרות שהיא לא ממש הזיזה אותן. אחרי כמה דקות היא אמרה לי "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תעשי לי קצת בכתפיים ובגב" ונשכבה על המיטה ואני התחלתי לעשות לה מסג' בכתפיים ואחר כך בגב והיא כל הזמן אמרה לי לעשות יותר חזק וזה ממש כאב לי באצבעות אבל אחרי כמה דקות הכאב כאילו נעלם ולא הרגשתי אותו ורק התרכזתי בגוף שלה ובאיך לעשות מסג' טוב שהיא תהנה. אחרי עוד כמה דקות היא הביאה את היד שלה ככה אחורה ותפסה לי את היד ואמרה "לכי לראות מה עם העוגה" ואני הלכתי והסתכלתי איך העוגה נראית אבל לא ידעתי אם זה נחשב שהיא מוכנה וחזרתי לחדר לשאול את גבירתי ותיארתי לה איך העוגה נראית כי לא רציתי שהיא תקום והיא אמרה לי שהעוגה כנראה מוכנה ושאני אסגור את התנור. סגרתי את התנור וחזרתי אליה ושאלתי אם היא רוצה שאני אמשיך והיא אמרה שלא ושכבר צריך להתכונן ושאלה אם אני רוצה להתקלח לפני שאמא שלי באה ואמרתי לה שלא כי זה היה נראה לי ביזבוז זמן לעשות את זה. היא אמרה "טוב אז רק תשטפי ידיים" ובאמת הלכתי ושטפתי ידיים ואז התחלתי להוציא את הכיבוד מהניילונים ולהביא אותו לסלון.

הסתכלתי על השעון וכבר היה כמעט שמונה ושוב התחלתי להיות במתח אבל פחות מקודם. בדקתי שוב שהכל מוכן ושאלתי את גבירתי מה עוד לעשות והיא אמרה שאני אכין מוזיקה ונרות בסלון ושוב הרגשתי קצת טיפשה שלא חשבתי על זה לבד וישר רצתי להכין את זה. שמתי מוזיקה והדלקתי הרבה נרות מסביב וגבירתי באה לסלון וכבר היתה לבושה מאוד יפה ואמרה שזה נראה מקסים ואמא שלי תהיה גאה בי ושמחתי אבל רציתי גם שגבירתי תהיה גאה בי. גבירתי הלכה לסדר את השיער באמבטיה ואחרי זה קראה לי ואמרה שמהר מהר אני אטאטא שם ובשירותים שהכל יהיה נקי. טיטאתי את כל השערות שם ובאמת הרגשתי שהכל מוכן וכבר היה בעצם אחרי שמונה אבל אמא שלי עוד לא באה. אמרתי לגבירתי שכבר אחרי שמונה וגבירתי אמרה "זה בסדר אנחנו לא בתחנת רכבת. היא תגיע כשהיא תגיע" ולא ידעתי מה לעשות בינתיים והסתובבתי בבית ככה בלי מנוחה.

אמא שלי הגיעה רק בשמונה וחצי ואני פתחתי לה את הדלת והיא חייכה במין גאווה כזאת ונתנה לי נשיקה ואז גבירתי באה לדלת וגם נתנה לה נשיקה והיא החזירה לה. אמא שלי הביאה בקבוק יין ואמרה לגבירתי שהיא מצטערת שהיא לא קנתה ממש מתנה אבל זה משהו סמלי וגבירתי אמרה שזה בסדר גמור ושזה נראה יין מצויין ונתנה לי אותו ואני שמתי אותו במדפים של היין במטבח. גבירתי ואמא שלי התישבו בסלון ואמא שלי אמרה "וואו איך סידרת פה זה מקסים" וגבירתי אמרה "זה הבת שלך עשתה הכל יש לה חוש אסתטי מדהים" ואמא שלי אמרה "כן" והסתכלה עלי ואני עמדתי שם והסמקתי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. גבירתי התחילה להגיד שאני שומרת את הבית נקי ומסודר כמו שהוא אף פעם לא היה ואמא שלי אמרה שזה מדהים כי בבית תמיד הייתי בלגניסטית וקצת כעסתי שהיא אומרת את זה אבל לא רציתי לכעוס ובכוח אמרתי לעצמי שהיום אני משרתת והתפקיד שלי זה להיות נחמדה לאורחים אפילו אם האורחת זאת אמא שלי.

שאלתי מה הן רוצות לשתות וגבירתי הסתכלה על אמא שלי אבל אמא שלי אמרה שהיא תשתה מה שגבירתי שותה כי אמא שלי לא רגילה להתארח ברמה כזאת ולשתות כמו גבירתי. גבירתי אמרה לי "תמזגי לנו לימונצ'לו" ואני כמעט אמרתי מתוך הרגל "כן גבירתי" ועצרתי את עצמי ברגע האחרון ורק אמרתי "כן" וגבירתי חייכה כי היא ידעה למה התכוונתי. הבאתי את הבקבוק מהמקרר והתכופפתי ככה עם הגב למזוג להן וגבירתי אמרה "לא חמודה כבר אמרתי לך זה לא מכובד להתכופף בצורה כזאת" ואני הסתכלתי עליה ולא ידעתי למה היא התכוונה כי היא אף פעם לא אמרה לי דבר כזה אבל בסוף הבנתי והתכופפתי על הברכיים וככה מזגתי וגבירתי חייכה ואמרה "ככה יותר טוב" ואמא שלי אמרה שזה מדהים איך היא יודעת לשים לב לפרטים. כשמזגתי נפלה טיפה על השולחן ואני אף פעם לא מצליחה למזוג בלי שטיפה תיפול ככה או תנזל על הבקבוק וגבירתי רק הסתכלה על זה ואני מיד הלכתי להביא סמרטוט ולנקות את זה. הן הרימו את הכוסיות ואמרו לחיים ושתו ואמא שלי אמרה שזה טעים ומעניין אבל טיפה חריף לה ושתיהן צחקו. ואז אמא שלי שאלה מה חדש ומה נשמע בעבודה והן התחילו לדבר וקצת ירד לי המתח כי זה נהיה קצת כמו ערב רגיל כזה למרות שכל הזמן דאגתי שהכל יהיה בסדר ושאמא שלי לא תגיד שום דבר שטותי כי על גבירתי סמכתי שהיא לא תספר כלום. הלכתי למטבח ואז חזרתי לסלון ושאלתי אם צריך משהו ואמא שלי שאלה אם יש משהו קל לשתות ואני שאלתי מה היא רוצה וגבירתי אמרה "אולי תביאי הכל לכאן" ושוב כמעט אמרתי "כן גבירתי" אבל שתקתי ורק הלכתי והבאתי את כל הבקבוקים. מזגתי לאמא שלי מיץ והפעם התכופפתי על הברכיים כמו שגבירתי לימדה אותי ואז גבירתי שאלה אם זה יפריע לאמא שלי אם היא תעשן ואמא שלי אמרה שלא ואני מיד הלכתי להביא את הסיגריות והמאפרה. הן המשיכו לדבר ואני הלכתי למטבח וישבתי שם וניסיתי להקשיב על מה הן מדברות ומצד שני לא להקשיב כדי לתת להן פרטיות וקשה לי להסביר איך עשיתי את זה אבל ככה זה היה כאילו אני רוצה להקשיב וגם לא רוצה.

אחר כך באתי ושאלתי אם הן רוצות קפה ואמא שלי אמרה שכן ואני הלכתי להכין ושמעתי את גבירתי אומרת שהכנתי עוגה מדהימה וידעתי שאני צריכה להביא אותה אבל גבירתי קראה לי ואמרה לי להביא את העוגה עם גלידה בצד ובאמת לא חשבתי על זה ומזל שהיא אמרה עכשיו. הרתחתי מים ובינתיים סידרתי פרוסות מהעוגה על צלחות עם גלידה בצד והבאתי ואז הכנתי להן קפה והבאתי ונזהרתי שלא ישפך לי בדרך כי הרגשתי שאני קצת רועדת מהתרגשות. חיכיתי לשמוע מה דעתן ואיך יצאה העוגה וזה היה כמו לחכות להחלטה של בית משפט. אמא שלי טעמה ואמרה שזה נהדר ושאלה שוב אם באמת אני הכנתי וגבירתי אמרה לי "תספרי לה" ואני אמרתי שאני הכנתי אבל היא עזרה לי וגבירתי אמרה "שטויות היא הכינה הכל לבד" והרגשתי ממש גאווה כזאת. אחר כך הן שוב דיברו על כל מיני דברים ואני חיפשתי אם יש כלים לפנות או לרחוץ או לנקות משהו ולא היה לי מה לעשות וזה שיגע אותי אבל לא ידעתי אם מותר לי לשבת איתן שם אז חיכיתי במטבח ועשיתי את עצמי עסוקה בדברים. באמצע שמעתי את אמא שלי אומרת שאף פעם לא עזרתי ככה בבית ושזה מדהים איך שהשתניתי ושוב קצת כעסתי עליה אבל מצד שני שמחתי כי היא רואה שהשתניתי וזה שינוי לטובה. חזרתי לסלון לראות אם הן צריכות עוד משהו ושאלתי מה אפשר להביא ואמא שלי אמרה שהיא כבר מלאה ושהכל נהדר.

אחרי כמה דקות כשאמא שלי הלכה לשירותים באתי מהר לגבירתי ושאלתי אותה בשקט "גבירתי אני בסדר?" והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "את בסדר גמור את נפלאה" ואני שאלתי שוב לפני שאמא שלי תחזור "אני לא מביישת אותך גבירתי?" והיא אמרה "את לא מביישת אותי בכלל אני גאה בך וגם אמא שלך גאה בך" ואני הספקתי עוד לנשק לה את הרגליים לרגע ושמעתי את אמא שלי יוצאת אז הלכתי חזרה למטבח. אמא שלי באה לשם וחיבקה אותי ואמרה שזה מקסים איך שהכנתי הכל ואיך שאני מארחת ואני אמרתי לה תודה ושאלתי אם היא רוצה עוד משהו כמו עוד עוגה או לשתות או כל דבר והיא אמרה שהכל נהדר והיא לא צריכה כלום ושאני אירגע ואנוח ואני לא יכולתי לנוח וגם לא להירגע ורק קיויתי שהכל ימשיך להיות בסדר. אחר כך הן דיברו על ספרים וגבירתי הראתה לאמא שלי את הספר שהיא קוראת וסיפרה לה על הספר הקודם ואמא שלי ביקשה אותו אז גבירתי נתנה לה אותו ואמרה לה שהיא בטוחה שהיא תהנה ממנו ואמא שלי אמרה לה תודה ואני דמיינתי שגם היא אומרת "תודה גבירתי" וזה הצחיק אותי.

הן המשיכו לדבר ואני חיפשתי מה לעשות וכל הזמן סידרתי את המטבח וגם הלכתי לבדוק אם הכל בסדר באמבטיה ובשירותים ואפילו בחדר של גבירתי. בסוף אמא שלי אמרה שהיא הולכת וגבירתי קראה לי ואני באתי לשם ואמא שלי שאלה אם אני חוזרת איתה וגבירתי אמרה "איך שתרצו" אבל אני אמרתי "לא אני צריכה עוד לסדר פה" ואמא שלי אמרה "טוב" וגבירתי אמרה "זה בסדר אני יכולה לסדר" ואני אמרתי "לא אני צריכה לסדר" וגבירתי אמרה "אז את יכולה לסדר מחר" אבל הסלון היה מלא דברים ולא רציתי להשאיר את הבית ככה ואמרתי "אני רוצה לסדר" ואמא שלי הסתכלה על גבירתי וגבירתי הסתכלה עלי ואמרה "אני יכולה להחזיר אותה אחר כך אם זה בסדר" ואמא שלי אמרה "אין שום בעיה" ואני אמרתי "לא אני אחזור בעצמי את לא צריכה עכשיו להסיע אותי" ואמא שלי שוב הסתכלה על גבירתי וכל זה נהיה מין שיחה כזאת בלי סוף כשכל אחת מסתכלת על השניה ואני הרגשתי שהכל מתבלבל לי ואז גבירתי אמרה כמו שהיא תמיד יודעת להחליט מה הכי טוב בשביל כולם "טוב בואי תישארי ותסדרי פה ואחר כך אני אחזיר אותך ואם אני אהיה עייפה אני אזמין לך מונית" וזה היה הכי טוב שגבירתי החליטה ואמרה את זה ברור למרות שרציתי שהיא תגיד שאני אישן פה וזהו כמו שהיה יכול להיות הכי אמיתי בשביל משרתת.

אמא שלי וגבירתי עוד עמדו ליד הדלת ודיברו קצת ואמא שלי אמרה תודה ושזה היה אירוח נפלא והסתכלה גם עלי כשהיא אמרה את זה ואני קצת הייתי נבוכה והורדתי את הראש ואז שוב הן נתנו נשיקות כאלו על הלחי ואמא שלי הלכה ואני הרגשתי שאני יכולה לנשום שוב.
ישר שאלתי את גבירתי איך הייתי והיא אמרה שהייתי נפלאה והיא גאה בי ושמחה ואני גם שמחתי וירדתי על הברכיים ונישקתי לה את הרגליים והרגשתי שאני כל כך מתגעגעת לזה וצריכה את זה כמו מישהו שחוזר הביתה אחרי הרבה זמן והראש שלי שקע ברגליים שלה וזה הרגיע אותי והיא ליטפה לי את הראש ורק אחרי כמה שניות יכולתי לקום משם והתחלתי לסדר את הכל. לקחתי את כל הכלים מהסלון וסידרתי את כל הכיבוד שנשאר בתוך השקיות והקופסאות ואת השתיה שמתי במקרר. אחר כך ניקיתי את השולחן בסלון וגם טיטאתי שם כי היו פירורים על הרצפה ואז הלכתי לשטוף כלים וגבירתי בינתיים החליפה בגדים ובאה לשבת לידי במטבח ועישנה ולא אמרה כלום ורק הסתכלה עלי. כשסיימתי לשטוף כלים ניקיתי גם את השולחן במטבח ואת הכיור והכל מסביב וגבירתי אמרה לי "בואי אלי" ואני באתי אליה והיא חיבקה אותי ואמרה "את מקסימה ילדה שלי" ואני ירדתי על הברכיים שוב והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "אני כל כך אוהבת אותך גבירתי ואני כל כך מעריצה אותך ומודה לך על הכל ואיך שעשית את הערב הזה טוב בשבילי והרגעת אותי" והיא אמרה "אני לא עשיתי כלום ילדה את עשית הכל בעצמך" וכל כך התרגשתי שכמעט בכיתי אבל רק להיות ככה עם הרגליים שלה שוב הרגיע אותי והיא חיכתה בסבלנות שאני אירגע למרות שיכולתי להישאר שם לעולם ככה ואחרי כמה דקות היא אמרה "את רוצה שאני אסיע אותך הביתה" ואמרתי לה "לא גבירתי מה פתאום" אז היא שאלה "תיקחי מונית?" ואני שוב רציתי להגיד לה שאני רוצה לישון פה והיא כנראה הרגישה את זה כי לא עניתי לשאלה שלה והיא אמרה בעצמה "זה לא יהיה טוב שתישני פה היום. תיקחי מונית ונדבר מחר בסדר חמודה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי לבדוק שוב בכל הבית שהכל מסודר ויפה ואז חיבקתי אותה שוב והיא חיבקה אותי חזק ושוב אמרתי לה תודה על הכל והלכתי הביתה.

כשהגעתי הביתה אמא שלי כבר ישנה ונכנסתי בשקט לחדר שלה וכשיצאתי משם היא קראה לי ככה בקול חצי ישן ואני חזרתי לשם והיא אמרה "הגעת? הכל בסדר?" ואמרתי כן והיא שאלה אם גבירתי החזירה אותי ואמרתי לה שלקחתי מונית והיא אמרה "את מקסימה. כל כך נהניתי היום" וזה פתאום ריגש אותי ורצתי אליה וחיבקתי אותה ונתתי לה נשיקה על המצח והיא חיבקה אותי חזרה ואמרתי לה לילה טוב והלכתי לחדר שלי לפני שהיא תיראה שאני מתחילה לבכות.

כיוונתי את השעון בטלפון שיצלצל מוקדם כדי שאני אספיק לקום לפני גבירתי אבל התעוררתי עוד לפני שהוא צילצל ולא יכולתי להירדם יותר. התהפכתי קצת במיטה וכל הזמן הייתי במתח שאולי היא תקום כבר לפני אז קמתי וקיפלתי את השמיכה והלכתי לרחוץ שיניים ופנים. הוצאתי את המברשת שיניים החדשה מהתיק ופתחתי אותה וזאת היתה הרגשה כזאת של משהו חדש וזאת גם היתה הפעם הראשונה שממש ציחצחתי שם שיניים ולא סתם שטפתי את הפה כי עכשיו היתה לי מברשת. לא ידעתי אם אני יכולה לשים את המברשת שם ולהשאיר אותה כי זה נראה לי קצת חוצפה לעשות את זה בלי רשות אז ניגבתי אותה והחזרתי לתיק שלי. לא רציתי להציץ לחדר של גבירתי לבדוק אם היא ישנה אבל ידעתי שהיא שם. הלכתי למטבח והרתחתי את הקומקום וגם הכנתי לה את הקפה והסוכרזית בכוס אבל לא מזגתי את המים כדי שזה רק יהיה מוכן מהר כשהיא תקום. סידרתי קצת את המטבח אבל לא באמת היה מה לסדר סתם הזזתי דברים ממקום למקום כדי שזה יהיה כאילו מושלם כי לא היה לי מה לעשות.

ישבתי וחיכיתי במטבח וכששמעתי את גבירתי קמה והוכלת לשירותים ולאמבטיה הרתחתי שוב את הקומקום והכנתי לה את הקפה. כשהיא באה למטבח הקפה שלה כבר היה מוכן על השולחן עם הסיגריות ומאפרה כמו שהיא אוהבת והיא באה ונישקה לי את הראש ושאלה איך ישנתי. אמרתי לה שישנתי מעולה והיא התישבה והדליקה סיגריה ואמרה לי "שוב לא הכנת קפה גם לך או שכבר שתית?" ואני אמרתי "לא שתיתי אבל יותר חשוב לי להכין לך" והיא אמרה "אל תרגיזי על הבוקר. תכיני לך קפה" ואפילו שהיא אמרה "אל תרגיזי" ככה בצחוק ובקול רגוע זה הרעיד אותי והכנתי גם לי קפה וישבתי לידה. היא ליטפה לי את הפנים ואמרה "ילדה טובה" וחייכה ואני שאלתי איך היא ישנה והיא אמרה "לא שמעת שקמתי באמצע הלילה?" וזה הפתיע אותי כי באמת לא שמעתי את זה ואמרתי לא "לא גבירתי" והיא אמרה "קמתי והסתכלתי עליך. ראיתי איך את ישנה שם" ואני התחלתי להסמיק והיא אמרה "את יפה" ועוד יותר הסמקתי ואמרתי לה "תודה גבירתי גם את יפה" וזה נשמע לי טיפשי כאילו להגיד "גם את" כי זה יוצא כאילו אני אומרת את זה רק בשביל הנימוס אבל אני באמת חושבת ככה ואולי אני צריכה להגיד לה את זה יותר שהיא תדע שאני חושבת ככה ושאני אוהבת אותה.

שתינו קפה ואז היא אמרה "תביאי עט ונייר מפינת העבודה" ואני הלכתי והבאתי את העט והנייר והיא אמרה "אוקיי אז במוצאי שבת אמא שלך באה לכאן ואני רוצה שזה יהיה מכובד ויפה ושהיא תראה כמה את מוכשרת. אני אדבר איתה ואזמין אותה לשעה שמונה ואני רוצה שאת תהיי פה כבר בחמש וחצי" וככה היא המשיכה להסביר לי מה היא רוצה שאני אגיש ואמרה לי לרשום בפתק כל מיני דברים שצריך לקנות והרגשתי שזה ממש כמו להתכונן לאירוע חשוב ושאסור לשכוח שום דבר ואסור לפספס שום דבר. היא שאלה אותי מה אני רוצה להכין לכיבוד חוץ מהדברים שאני קונה ואני לא ידעתי כי אני לא טובה בלהכין דברים בעצמי והצעתי אולי כדורי שוקולד או ברוסקטה אבל היא אמרה "לא. את תכיני עוגת תפוחים" ואני אמרתי לה שאני לא יודעת איך להכין עוגת תפוחים והיא אמרה "בגלל זה תבואי כבר בחמש וחצי ואני אסביר לך ואעזור לך" ואז היא אמרה לי לרשום בפתק גם את כל מה שצריך בשביל העוגה ובדקתי בארונות אם יש חלק מהדברים כבר בבית ואחר כך היא ביקשה ממני להביא את הספר מתכונים שלה בשביל לבדוק שהיא לא שכחה כלום. נורא התרגשתי מזה ולא יכולתי להחזיק את זה בבטן אז אמרתי לה "גבירתי אני מאוד מתרגשת מזה" והיא ליטפה לי את הפנים ואמרה "זה יהיה בסדר חמודה. תתרגשי כמה שאת רוצה אבל כשאמא שלך תהיה פה אני רוצה שתהיי הכי מקצועית וטובה שאת יכולה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה שאת תהיי גאה בי" ופתאום כבר לא יכולתי לחכות שזה יקרה. אבל מה שלא ידעתי זה איך אני אתנהג כשאמא שלי תהיה פה למשל לא ידעתי אם לקרוא לגבירתי "גבירתי" ליד אמא שלי או כל הדברים שאני תמיד עושה כמו לשבת ליד הרגליים שלה ואפילו לנשק אותה שם ולא ידעתי אם אני אשב איתן או אחכה במטבח או בחדר כמו שאני עושה כשיש לגבירתי אורחים. גבירתי ראתה שאני במתח ככה וגם התחלתי לצייר על השוליים של הפתק כל מיני פרפרים כמו שאני לפעמים עושה כשאני מדברת בטלפון אז היא אמרה "אני רואה שאת באמת מתוחה" וחייכה ככה בשביל להרגיע. ואז אמרתי לה "גבירתי יש דברים שאני לא יודעת בקשר לזה" והיא שאלה למה אני מתכוונת ואני התחלתי לשאול את כל השאלות שהיו לי בראש והיא ענתה לי על השאלות אחת אחת בשקט ואפילו בלי לחשוב על זה יותר מדי כאילו זה הכי ברור לה בעולם. היא אמרה שאני לא צריכה לקרוא לה גבירתי ורק אם אני ארצה אני יכולה לעשות את זה אבל היא לא תכעס אם לא והיא אמרה שאני אולי אשב איתן בהתחלה אבל רוב הזמן אני אכין דברים במטבח ואתן להן את הפרטיות שלהן אלא אם כן היא תקרא לי וככה היא ענתה לי על כל השאלות וזה הרגיע אותי. אחר כך היא שאלה אם יש עוד משהו שאני רוצה לשאול ולא היה לי אז אמרתי שלא והיא אמרה שאם תהיה לי עוד שאלה אז שאני לא אתבייש לשאול ואפילו אם אני אזכר בערב או מחר בבוקר אני יכולה להתקשר לשאול. אמרתי לה "תודה גבירתי" ומאוד שמחתי שהיא מבינה אותי ורוצה לעזור לי שהכל יהיה בסדר והיא אמרה "טוב קדימה לכי לקנות את הדברים" ואני קמתי ולקחתי את הרשימה והיא אמרה "קחי כסף מהארנק שלי" וקשה לי להסביר כמה זה היה מרגש שהיא כאילו סומכת עלי שאני אפתח את התיק שלה שזה הדבר הכי אישי שיש לה ושהיא סומכת עלי שאני אקח משם כסף. פתחתי את התיק בזהירות ככה ולקחתי כסף מהארנק ואז החזרתי הכל בזהירות למקום כמו שזה היה ואמרתי לה שאני הולכת לקניות והיא אמרה "ביי חמודה" ויצאתי.

קניתי את כל הדברים וחזרתי והיא ישבה בסלון ושאלה אם מצאתי את כל מה שהיה ברשימה ואמרתי "כן גבירתי" והחזרתי לה את העודף. היא אמרה לי לשים אותו בארנק שלה ואני שוב פתחתי את התיק בזהירות ושמתי את העודף בארנק ואז הלכתי לשטוף את הכוסות מהבוקר ולסדר את מה שקניתי בארון ושמעתי את גבירתי מדברת בטלפון בסלון וניסיתי לנחש אם היא מדברת אם אמא שלי אבל זה לא היה נשמע ככה ואז הרגשתי לא נעים שאני כאילו מקשיבה לשיחות שלה וניסיתי לחשוב על דברים אחרים בשביל לא לשמוע אבל זה היה קשה. לקחתי את הספר של המתכונים ומצאתי את המתכון של העוגה והתחלתי לקרוא אותו סתם ככה כדי להתכונן ולהבין מה צריך לעשות. אחרי כמה דקות שמעתי שגבירתי סגרה את הטלפון והיא באה וראתה אותה ככה ואמרה "את כבר לא יכולה לחכות אה?" ואני אמרתי "זה בסדר שלקחתי את הספר?" והיא אמרה "בטח. אבל את תכיני את העוגה רק מחר" ואני אמרתי "אני יודעת גבירתי רק רציתי לראות" והיא חייכה. היא שאלה אם סידרתי את הדברים בארון ואמרתי לה שכן והיא אמרה "יופי. את יכולה ללכת" ואני לא רציתי ללכת אבל כבר ידעתי שכשהיא אומרת לי אז אני לא צריכה להתווכח ואמרתי "כן גבירתי" ואירגנתי את התיק ולפני שהלכתי היא הזכירה לי שמחר אני אבוא בחמש וחצי ואגיד לאמא שלי לבוא בשמונה ואני שוב התחלתי להתרגש מזה.

כשהגעתי הביתה אמא שלי חיבקה אותי ואמרה שהיא התגעגעה אלי ושאלה איך היה. אמרתי לה שהיה אחלה והיא שאלה מה עשיתי ולא רציתי להתחמק או להתחיל להגיד לה עכשיו שהיא מציקה עם השאלות כדי לא לקלקל את הכל אז אמרתי לה שניקיתי וסידרתי את הבית שם ושקניתי דברים למחר שהיא תבוא וסיפרתי לה גם שבערב ראינו סרט והיא שמחה ואמרה "ממש נהייתן חברות את והיא" וכמעט אמרתי לה "מה פתאום" אבל עצרתי את עצמי ורק חייכתי שתחשוב ככה אולי זה יותר טוב.

אמרתי לה שהיא מוזמנת לשמונה והיא אמרה שהיא כבר יודעת והתפלאתי שגבירתי אמרה לי להגיד לה את זה אם היא כבר דיברה איתה ואמרה לה בעצמה. אמרתי לאמא שלי גם שאני אלך יותר מוקדם להכין הכל ולעזור לה שם והיא אמרה "טוב אז אנחנו ניפגש כבר שם" ושאלה איך אני אגיע ואמרתי שאני לא יודעת אבל זאת לא בעיה למרות שידעתי שזה יום שבת ואין אוטובוסים אבל חשבתי שבטח אני אקח מונית או משהו ואמא שלי אמרה שהיא יכולה להסיע אותי וזה היה לי מוזר לחשוב על זה ואמרתי לה שהיא לא צריכה ככה לנסוע פעמיים הלוך וחזור ושנראה ואני אסתדר.

אחר כך הלכתי קצת לנוח וקראתי עיתון ובצהריים אכלנו יחד ואני נורא התרגשתי ועוד לא נרגעתי מלחשוב על מחר אבל אמא שלי היתה כזאת רגועה כאילו זה הכי רגיל בעולם שהיא סתם מוזמנת לאיזו חברה כי אולי בשבילה זה באמת ככה. אחרי האוכל סבתא שלי באה וישבנו קצת בסלון ודיברנו ואז אמא שלי הלכה לנוח וגם סבתא שלי נרדמה שם בסלון ואני הלכתי לחדר לראות קצת טלויזיה ולחשוב שוב על מחר. בערב חברה שלי התקשרה ושאלה אם אני רוצה לצאת ואמרתי לה שאני עייפה ואין לי כוח והיא אמרה שאני לא אדאג והבחור ההוא לא יהיה וזה רק אני והיא ועוד חברה שהיתה איתנו בתיכון אבל אמרתי לה שאולי בפעם אחרת והיא שאלה אם אולי מחר ואז אמרתי לה שמחר אני ואמא שלי מוזמנות לאיזה מקום ואני לא יכולה אז היא אמרה "טוב אז פעם אחרת" ואני אמרתי לה שלא תכעס עלי והיא אמרה שהיא לא כועסת וזה בסדר ושמחתי שאנחנו שוב ככה חברות והכל בסדר והיא לא נעלבת מזה או משהו ובכלל הרגשתי שהכל מתחיל להיות טוב ורק קיויתי שמחר יהיה בסדר ושיעבור כמו שצריך וגבירתי תהיה שמחה.

כשהתעוררתי שוב קצת התבלבלו לי הימים כי כל החגים האלה והשבתות שברו לי את השיגרה ושוב חשבתי שהיום יום שישי ורק כשישבתי במיטה ושיחזרתי את כל מה שקרה אתמול עשיתי סדר בראש והבנתי שהיום יום חמישי ושאני כן הולכת לגבירתי ושמחתי על זה כי אתמול היה לי מדהים שם.

כשיצאתי מהחדר ראיתי שאמא שלי בבית וידעתי שהיא בבית בגלל שהיא בחופש בחול המועד כמו גבירתי. היא שאלה אותי אם עבדתי אתמול ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא חשבה שגם לי יהיה חופש בחול המועד ואולי נטייל יחד ואמרתי לה שכל החגים האלה הייתי המון בחופש בבית אבל בחול המועד זה כמו ימים רגילים ואני עובדת ומה שלא אמרתי לה זה כמה שהימים האלה בבית שיגעו אותי וכמה אני שמחה שאני עובדת גם בחול המועד כי אחרת באמת הייתי משתגעת כאן מגעגועים לגבירתי. הכנתי קפה ואמרתי לאמא שלי שאולי אפשר לטייל בשבת והיא אמרה שבאמת אפשר וזה יהיה כיף. הסתכלתי מהחלון ודווקא היה יום יפה ולא היה גשם כמו אתמול ואפילו היתה שמש נעימה כזאת ושתיתי את הקפה ככה על החלון בעמידה. אמא שלי שאלה מתי אני יוצאת ולא ידעתי להגיד לה אז אמרתי לה פשוט שאני מחכה לטלפון ואני עוד לא יודעת והיא אמרה שאולי כשאני מדברת עם גבירתי אני אתן לה גם לדבר איתה ולהגיד לה מזל טוב ליום הולדת כי היא עדיין לא אמרה ולא נעים לה. אמרתי לה בסדר וקיויתי שאני אשכח את זה כי לא רציתי לתת לה לדבר איתה כי זה תמיד מוזר לי וקצת מפחיד אותי אבל מצד שני לא רציתי להתעלם ממה שהיא ביקשה כי לא היה לי נעים ממנה והכוונות שלה טובות וגם הרגשתי שאם אני אעשה את זה אז אני כאילו אשקר גם לגבירתי והיא יכולה לכעוס על זה. בגלל זה חשבתי שאם אני פשוט אשכח את זה אז זה יצא הכי טוב כי אני לא אעשה את זה בכוונה. אבל אחר כך כשגבירתי התקשרה למרות שרציתי ישר נזכרתי במה שאמא שלי ביקשה וידעתי שאני אהיה חייבת לתת להן לדבר. גבירתי אמרה לי לבוא היום בצהריים ולנקות את הבית ואמרה שאולי היא תהיה ואולי היא תצא ושבכל מקרה הבית צריך להיות מצוחצח היום. אמרתי לה שאני אנקה טוב ושהוא יהיה מצוחצח כמו שהיא רוצה וכמו שהיא אוהבת והיא אמרה "יופי חמודה" ואז אמרתי לה שאמא שלי רוצה לדבר איתה והיא היתה קצת מופתעת אבל אמרה "בשמחה בשמחה" ואז נתתי לה את אמא שלי וישבתי בסלון כאילו אני קוראת עיתון ולא אכפת לי אבל הקשבתי לכל מילה והייתי במתח נורא מזה. אמא שלי אמרה לה "שמעתי שהיתה לך יום הולדת" ואחר כך אמרה "מזל טוב" וגם אמרה לגבירתי תודה על זה שהיא נותנת לי עבודה ושהיא מרגישה שזה ממש משנה אותי לטובה ואחר כך גבירתי אמרה משהו ואמא שלי צחקה צחוק כזה מנומס והשתגעתי לדעת מה היא אמרה לה שם. אחר כך שוב גבירתי אמרה משהו ואמא שלי אמרה "בטח בשמחה רק תגידי מתי" ושוב ניסיתי לנחש מה היא אמרה לה שם וכל הזמן רק רציתי שהשיחה הזאת תיגמר כבר ושלא יצא שם שפתאום אמא שלי תבין הכל.

כשהן סיימו לדבר אמא שלי באה ואמרה לי "היא כל כך נחמדה" ואני אמרתי ככה "כן נכון" כאילו באדישות וכאילו שאני לא חושבת עליה הרבה יותר מזה שהיא נחמדה ואז אמא שלי אמרה שגבירתי הזמינה אותה אליה להיפגש ושבאמת חבל לה שהן לא נפגשות הרבה כמו פעם והלב שלי התחיל לדפוק וזה הדבר האחרון שרציתי שאמא שלי וגבירתי יתחילו להתקרב ולהיות ממש חברות והתחלתי לדמיין איך אני שם משרתת את גבירתי ואת האורחים שלה ושאמא שלי אחת מהאורחות וזה עשה לי ממש רע לחשוב ככה. לא יכולתי לסבול את זה אז נכנסתי להתקלח וממילא כבר רציתי לעוף מהבית וללכת לגבירתי וכל מה שהרגיע אותי היה רק לחשוב איך אני מנקה שם ואיך אני עם גבירתי או אפילו לבד שם בשקט בלי כל המתח הזה. אחרי שהתקלחתי התלבשתי והכנתי את התיק וידעתי שאם אני מנקה שם אז אני בטח אזיע ואסריח ואני ארצה להתקלח שם אם גבירתי תרשה לי. נסעתי אליה באוטובוס ובכל זאת כל הדרך חשבתי שוב על זה שהיא הזמינה את אמא שלי ואיך שזה מפחיד אותי. כשהגעתי אליה היא לא היתה בבית והיא השאירה לי פתק עם כסף וכתבה שם שצריך להשלים קצת קניות ובאמת לא היו הרבה דברים ברשימה אז קודם כל ירדתי לסופר לקנות את מה שהיא ביקשה.
חזרתי והתחלתי לסדר ולנקות את הבית והתרכזתי רק בעבודה וזה קצת עזר לי באמת לשכוח הכל. היתה כבר די הרבה כביסה ויחד עם הסדינים שלה זה ממש יצא יותר ממכונה אחת וגם בבית פתאום נראה לי שיש יותר אבק ממה שאני רגילה וממש הזזתי את כל הרהיטים בסלון ואת כל הדברים שיש לה שם וניקיתי הכי טוב שיכולתי בכל הפינות של הבית והחזרתי הכל למקום כמו שהיה. בדיוק כששמתי את הכביסה במייבש והפעלתי עוד מכונה של הסדינים גבירתי הגיעה. שמתי לה את התיק במקום ושאלתי אם היא רוצה קפה או משהו והיא אמרה שהיא שתתה בחוץ קפה ושאלה מה הספקתי לעשות ואני סיפרתי לה הכל. היא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שלא והיא אמרה שזה ממש לא מוצא חן בעיניה שאני לא אוכלת ומזניחה ככה ואני אמרתי לה שאני דווקא אוכלת יותר מדי בזמן האחרון ואני מרגישה כמו חזירה ושאני בטוחה שעליתי במשקל. היא אמרה "שוב את מתחילה עם זה?" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי" והיא אמרה "אל תצטערי שאת מספרת לי איך את מרגישה, אבל אין לזה שום הצדקה. את נראית נפלא ואני דווקא אוהבת שאת מלאה ולא נראית כמו שלד" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא אמרה "טוב תעזבי הכל עכשיו ושבי לאכול" והיא עמדה מאחורי כשלקחתי אוכל מהמקרר ואמרה לי מה לקחת ושאני לא אקח קצת מכל דבר ואז היא ישבה לידי והסתכלה איך אני אוכלת וזה היה מביך ושאלתי אותה אם היא רוצה גם לאכול והיא אמרה שהיא לא רעבה ורק המשיכה להסתכל עלי. כשסיימתי לאכול קמתי לשטוף את הכלים והיא אמרה "יופי חמודה" ואז היא שתקה רגע ואמרה "את יודעת שהזמנתי את אמא שלך לכאן?" ושוב כל מה שניסיתי לשכוח חזר אלי אבל אי אפשר להתחמק מזה ולא עוזר ששוכחים ואמרתי לה "כן גבירתי" ושאלתי מתי היא תבוא וגבירתי צחקה ואמרה "אל תדאגי לא היום אבל באחד הימים הקרובים. את תרצי להיות כאן כשהיא באה או לא?" וידעתי שזה יהיה מאוד מוזר לי להיות כאן אבל גם פחדתי לא להיות כאן וחוץ מזה לא רציתי שהתשובה שלי תאכזב אותה ולא ידעתי מה לענות. היא אמרה "אני רואה שאת לא יודעת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי אבל אני באמת לא יודעת" והיא אמרה "זה בסדר. תחשבי על זה ותגידי לי. את לא חייבת להחליט עכשיו" ואני ידעתי שאני באמת לא אוכל להתחמק מזה ואני חייבת להחליט מהר. סיימתי לשטוף את הכלים וגבירתי אמרה לי "טוב. תמשיכי לנקות אני הולכת לחדר שלי לקרוא קצת" ואני הלכתי להמשיך מאיפה שהפסקתי לנקות ובאמת הזעתי והתאמצתי ועכשיו גם לא יכולתי להתחמק מהעניין הזה שאמא שלי תבוא לכאן ואם אני רוצה להיות פה כשהיא באה או לא. כשסיימתי לנקות שטפתי פנים ולקחתי את הכביסה לקפל בסלון וגבירתי באה לשבת שם והסתכלה עלי כשאני קיפלתי את הכביסה. השתדלתי לקפל הכי יפה שאפשר כי ידעתי שהיא מסתכלת ובודקת אותי למרות שהיא קוראת ספר. אחרי ששמתי את הבגדים בארון שאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו ולקח לה זמן לענות כי היא היתה באמצע משהו בספר והרגשתי לא נעים שהפרעתי לה ושאני עומדת עכשיו ומחכה שהיא תענה. היא הרימה אלי את העיניים אחרי כמה שניות ושאלה "מה אמרת?" ואני עוד יותר הרגשתי לא נעים ושאלתי שוב "את צריכה משהו גבירתי?" והיא אמרה "סיימת לנקות הכל?" ואמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה עלי ואמרה "טוב. קחי מגבת ולכי להתקלח" ואני הרגשתי שאו שהיא כועסת עלי קצת או שבאמת הפרעתי לה בספר כי היא נשמעה כזאת בלי סבלנות. לקחתי מגבת מהארון והלכתי למקלחת והתקלחתי מהר כדי שאם היא תצטרך אותי אני אהיה מוכנה בחוץ. רק אחרי שהתנגבתי שמתי לב שלא לקחתי את התיק שלי עם הבגדים לאמבטיה ועטפתי את עצמי במגבת ויצאתי ובדרך לתיק שלי גבירתי פתאום באה מאחורי ותפסה אותי ביד ככה די חזק ומבהיל ואמרה "שוב התחלת להתבייש בגוף שלך?" ואני אמרתי שלא ושאני רק שכחתי את הבגדים ואני תמיד יוצאת ככה מהמקלחת והיא אמרה "לא נכון אני מכירה אותך. את לא מתביישת ממני כאן וכל הדיבור הזה קודם על איך שהשמנת גורם לך להתבייש בעצמך וזה מאוד חבל לי" ואני באמת לא הרגשתי ככה וניסיתי להגיד לה שאני לא מתביישת ושלא התכוונתי לזה והיא עדיין החזיקה אותי ביד ועם היד השניה שלה היא פשוט העיפה ממני את המגבת והסתכלה עלי ככה עם עיניים חודרות וככה עמדנו כמה שניות והעיניים שלה הסתכלו על כל הגוף שלי ואני הורדתי את הראש כי לא היה לי נעים שהיא חושבת שאני מתביישת ממנה וניסיתי להגיד לעצמי שאני לא מתביישת ושהמבט שלה לא מביך אותי והיא המשיכה לשתוק ורק הסתכלה לי על הבטן ועל הציצים ועל התחת ובסוף אמרה "את מתביישת ממני?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "את רוצה שגם אני אתחיל להתבייש ממך?" ואמרתי לה "לא גבירתי" והרגשתי איך אני שוב מתחילה להזיע רק מזה שלא נעים לי מזה שהיא חושבת ככה. היא אמרה "קחי את המגבת שלך ותתלי באמבטיה ואז בואי לסלון ותביאי לי סיגריות ולימונצ'לו ואני הלכתי מהר לעשות מה שהיא ביקשה. באתי לסלון והייתי עדיין ערומה כי רציתי להראות לה שאני לא מתביישת וכי לא רציתי להתעכב עוד עם הבגדים. היא שוב ישבה עם הספר שלה ואני הדלקתי לה סיגריה והגשתי לה את הכוסית והיא הורידה רגע את העיניים מהספר והסתכלה עלי ואני עמדתי ככה מולה ערומה והיא שמה את הכף רגל שלה על הבטן שלי ולחצה ככה ואני הורדתי את הראש והסתכלתי ואמרתי לעצמי שאני לא מתביישת ממנה ושאני לא מתביישת שיש לי בטן ואז היא הורידה את הרגל והמשיכה לקרוא ואני התישבתי על הרצפה שהיתה קרה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים ובין האצבעות ואחר כך התכופפתי שוב וידעתי שהיא אוהבת שאני מלקקת את האצבעות שלה אז התחלתי ללקק ולמצוץ את האצבעות והיא שמה את הרגל על הפנים שלי ושיחקה איתה ככה ואני ממש נשכבתי על הרצפה והיא שמה עלי את הרגל וקראה בספר שלה ואחרי כמה דקות היא אמרה לי "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "החלטת אם את רוצה להיות פה כשאמא שלך תבוא?". אני לא חשבתי על זה בכלל מאז שהיא אמרה לי ואמרתי לה שאני עדיין לא החלטתי ואז היא אמרה "טוב. אז אני החלטתי" ואז היא שתקה וחשבתי שהיא תגיד מה היא החליטה ושזה באמת יהיה הכי טוב שהיא תחליט ואני אעשה מה שהיא תרצה וכבר חשבתי איך אמא שלי מגלה הכל ואולי זה יהיה הכי טוב ככה אבל היא לא אמרה ואז שאלתי אותה מה היא החליטה והיא אמרה "מה את חושבת שהחלטתי?" ושוב לא ידעתי מה לענות וזה היה בדיוק כמו להחליט בעצמי רק הרבה יותר קשה כי היא כבר החליטה ואני צריכה לנחש עכשיו בדיוק מה ולא סתם להגיד מה אני רוצה.

אמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "אז תחשבי משרתת" והמשיכה לקרוא בספר ולשחק לי עם הרגל שלה בפה ואני ניסיתי לחשוב על זה וכמה שחשבתי עוד יותר לא ידעתי וניסיתי פשוט לדמיין מה יקרה אם אני לא אהיה פה ואיך הן ידברו ואחר כך ניסיתי לחשוב מה יהיה עם אני כן יהיה פה ואגיש להן קפה וכיבוד והכל וכשחשבתי שוב איך אמא שלי פה בלעדי והן מדברות עלי ופתאום גבירתי קמה להביא כיבוד וקפה זה נראה לי כל כך לא נכון אז הבנתי שאני חייבת להיות פה כדי שגבירתי תוכל לארח כמו שצריך ולא תעבוד בעצמה ואפילו שזאת אמא שלי. אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "מה" בלי להסתכל עלי בכלל ואמרתי לה "אני רוצה להיות פה כשאמא שלי תבוא" והיא אמרה "אוקיי. ומה את חושבת שאני רוצה?" ולא ידעתי מה להגיד אבל קיויתי רק שהיא רוצה אותו דבר ולא תכעס עלי אז אמרתי שאני חושבת שזה גם מה שהיא היתה רוצה והיא אמרה "קומי" ואני קמתי ועמדתי שם מולה והיא אמרה "את תארחי אותה יפה כן?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי". היא שאלה שוב "את תעשי כל מה שצריך כדי שהיא ואני נהיה מרוצות ונהנה כאן נכון?" והלב שלי דפק נורא חזק ואמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "לא תתביישי תגרמי לי להתחרט?" ואני אמרתי "אני לא אגרום לך להתחרט גבירתי ואני אהיה הכי טובה שאפשר בשבילך". ואז היא הסתכלה עלי והניחה את הספר על הספה ואמרה "זה מה שאת רוצה באמת משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי זה מה שאני רוצה" והיא אמרה "תגידי לי את זה בדיוק אני רוצה לשמוע" ואמרתי לה "אני רוצה להיות המשרתת שלך כשאמא שלי תבוא לכאן ולארח אותה יפה בשבילך".

הרגשתי שאני עוד מעט מתעלפת ונופלת מהרגליים ושאני הולכת לעשות משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה אבל רציתי את זה באמת וגבירתי אמרה לי "משרתת אני מאוד שמחה שהחלטת שזה מה שאת רוצה. אני מקווה שאני לא אתאכזב" ואני אמרתי לה "לא תתאכזבי גבירתי אני מבטיחה". ואז היא הסתכלה עלי עוד כמה שניות ושאלה "קר לך?" וזאת היתה שאלה שלא ציפיתי לה אבל אחרי כל ההתרגשות הזאת מהשיחה לא היה לי קר בכלל ואמרתי לה "לא גבירתי" והיא אמרה "לכי תביאי מהמקרר את הכדורי שוקולד שנשארו" ואני רצתי והבאתי את המגש והיא לקחה אחד ואז אמרה לי להתקרב ואני ירדתי על הברכיים קרוב אליה והיא שמה לי אותו בפה. אכלתי אותו וזה היה כל כך מרגיע ונעים והסתכלתי עליה והערצתי אותה על הכוח שלה ועל זה שהיא גורמת לי להאמין בעצמי ולעשות דברים שאני מפחדת מהם ובאמת לרצות לעשות אותם כי באמת רציתי פתאום לארח את אמא שלי כאן גם אם עדיין פחדתי מזה נורא. גבירתי לקחה גם כדור שוקולד אחד לעצמה ואכלה ואז קמה וככה היא המשיכה לשים לי בפה כדור שוקולד ולאכול בעצמה ומדי פעם שתתה מהלימונצ'לו שלה עד שנגמרו כל הכדורי שוקולד והיא נתנה לי את המגש ואני לקחתי אותו בחזרה למטבח והיא באה אחרי ואמרה לי שהיא הולכת להתקלח. אני שטפתי את המגש והיא אמרה לי שבינתיים אני אתקשר לאמא שלי ואגיד לה שני דברים: אחד זה שבמוצאי שבת היא מוזמנת לכאן והדבר השני זה שלא תדאג לי כי אני ישנה פה היום. כל כך שמחתי מזה שהיא אמרה לי לישון פה היום וירדתי לרצפה ונישקתי לה את הרגליים ואמרתי לה "תודה גבירתי" כמה פעמים והיא נתנה לי לנשק אותה שם ואז אמרה "קדימה תתקשרי אני נכנסת למקלחת" והאצבעות שלי רעדו כשחייגתי ועוד יותר כשאמא שלי ענתה אבל פשוט אמרתי לה שהיא מוזמנת לכאן ביום שבת כמו שאני המשרתת צריכה להגיד ואחרי זה גם אמרתי לה שאני נשארת לישון כאן והיא דווקא שמחה על ההזמנה ולא אמרה כלום על זה שאני ישנה פה ואני סגרתי את הטלפון והמשכתי לרעוד והלכתי בבית מקצה לקצה בלי שליטה ובמתח כזה אבל מתח טוב.

גבירתי יצאה מהמקלחת והלכה לחדר שלה להתלבש ובדרך אמרה לי "את עדיין ערומה? תתלבשי שלא תתקררי לי" וזה שהיא אמרה "תתקררי לי" עשה לי טוב כי היא גם דואגת לי וגם אמרה את זה בצורה כזאת שהיא באמת חושבת שאני שלה. התלבשתי וגם היא יצאה מהחדר שלה לבושה ושאלה אותי אם דיברתי עם אמא שלי. אמרתי לה שכן והיא שאלה מה אמא שלי אמרה ואמרתי לה שהיא שמחה על ההזמנה ושזה בסדר שאני ישנה פה וגבירתי ליטפה לי את הראש ככה ואמרה "יופי חמודה" והלכה לעשן בסלון. שאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא שאלה מה יש בטלויזיה ואני פתחתי את העיתון והקראתי לה אבל שום דבר לא נראה לה מעניין והיא ביקשה לראות סרט בדיוידי. שמתי לה את הסרט שהיא ביקשה וישבנו לראות והפעם היא אמרה לי לשבת לידה על הספה וזה היה לי מוזר כי כבר התרגלתי לשבת על הרצפה וממש הרגשתי שאני לא רגילה לראות אותה מהזווית הזאת כשהיא יושבת בסלון. התכופפתי ושמתי את הראש על הברכיים שלה וקיויתי שאני לא מגזימה עם זה אבל היא רק ליטפה לי את השיער והמשכנו לראות את הסרט ואני הרגשתי כזאת קטנה ושהיא מגינה עלי עם הכוח שלה וזה היה מרגיע וטוב. כשהסרט נגמר היא לא קמה ואז הסתכלתי עליה וראיתי שהיא כבר נרדמה שם ככה על הספה. קמתי וקיויתי שהיא תתעורר לבד כי לא רציתי להעיר אותה אבל היא לא התעוררה. סגרתי את הטלויזיה והלכתי למטבח ושתיתי כוס מים וחזרתי לסלון והיא עדיין ישנה ולא ידעתי מה לעשות כי זה לא טוב שהיא תישן ככה כי זה לא יהיה לה נוח אז פשוט ישבתי על הרצפה מולה והסתכלתי עליה ומצד אחד לא רציתי שהיא תתעורר כי היא ישנה והיה לה טוב אבל מצד שני היא צריכה לישון במיטה שלה. הלכתי לחדר שלה והסתכלתי שהמיטה מוכנה והיה שם ריח כזה של מצעים חדשים שהחלפתי ואז חזרתי לסלון ולקחתי את המאפרה ורוקנתי אותה וסידרתי בשקט את השולחן ואז פתאום היא התעוררה קצת ואמרה "היי מה את עושה פה?" ואני אמרתי לה "אמרת לי שאני ישנה פה גבירתי" ופחדתי שהיא תתחרט ותגיד לי ללכת עכשיו והיא שאלה מה השעה והיתה קצת מבולבלת ובאמת היה די מאוחר ואז היא ביקשה שאני אעזור לה לקום ונתתי לה יד והלכנו לחדר שלה אבל בדרך היא נכנסה לשירותים והשאירה את הדלת פתוחה ואני הסתובבתי ולא הסתכלתי אבל כשהיא קמה והמשיכה ללכת שמתי לב שהיא לא הורידה את המים ואני נכנסתי והורדתי אחריה וזה נתן לי הרגשה שאני באמת עושה בשבילה הכל ומשרתת אותה גם בדברים הקטנים כשהיא עייפה וחצי ישנה ככה. היא נכנסה למיטה וקראה לי ואני באתי וירדתי שם על הברכיים והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "את ילדה טובה" ושמחתי ונשארתי שם ככה כשהיא ליטפה לי את הראש עד שהיא שוב נרדמה ואז קמתי בשקט ועברתי לסלון לישון.

בבוקר כבר הרגשתי כאילו לא אכפת לי מכל מה שקרה. אם חברה שלי מצפה שכל דבר שיקרה לי אני אספר לה ולא מבינה שיש דברים שהם אישיים שלי אז אולי עדיף שהיא תיעלב וככה היא תבין את זה. נכנסתי לאדישות כזאת וכל מה שרציתי היה להיות אצל גבירתי ולהרגיש שם שזה המקום הכי טוב בשבילי ולהראות לה שמעכשיו אני רק שלה ואני לא אעשה עוד שטויות כאלה. שמחתי על זה שהיום כבר לא חג ואני אוכל ללכת אליה ולחזור להיות משרתת שלה כי הרגשתי שכל הימים האלה שאני בבית לא עושים לי טוב ואני סתם נהיית עצבנית ומשחקת משחק שבגלל שאני לא יכולה להיות מה שאני אז אני צריכה גם לעשות כאילו אני נהנית מזה.

אמא שלי השאירה לי פתק שהיא הלכה להסתובב עם חברה וזה היה לי טוב להיות לבד בבית ככה. אחרי ששתיתי קפה התקלחתי וחפפתי וזה היה גם כאילו אני רוחצת את כל מה שהיה ואת כל הבילבול שלי ומנקה את הגוף שלי ומכינה את עצמי לדבר הכי חשוב לי בחיים שזאת גבירתי. מרוב התרגשות ממש התחילה לכאוב לי הבטן. בחוץ התחיל גשם ואני פתחתי את החלון של האמבטיה והתקלחתי ככה כשהקור נכנס מהחלון ואני מסתכלת על הגשם ובפנים המים חמים על הגוף שלי וזה היה ממש מדהים.

אחר כך עטפתי את עצמי במגבת וישבתי ככה בסלון וניסיתי לראות טלויזיה אבל לא התרכזתי במה שהיה שם וסתם בהיתי ככה. חיכיתי שגבירתי תתקשר וחשבתי אם להתקשר אליה בעצמי אבל לא רציתי להפריע לה בעבודה והמשכתי לחפש בטלויזיה בכל הערוצים משהו לראות. בסוף היא התקשרה ואני ישר סגרתי את הטלויזיה והיא שאלה איך היה החג ומה עשיתי. אמרתי לה שהיה בסדר ושחשבתי עליה הרבה וסיפרתי לה גם על הדודים שהיו פה והתינוק שלהם והיא אמרה שזה מקסים ושהיא יכולה להבין אותו שהוא רצה להיות איתי וזה החמיא לי ואמרתי לה תודה. ואז היא שאלה אם דיברתי עם הבחור ההוא או עם חברה שלי ושוב זה כאילו החזיר אותי אחורה אחרי שכבר רציתי לשכוח מזה ואמרתי לה שדיברתי עם חברה שלי והיא רצתה לדעת הכל אז סיפרתי לה בדיוק מה היה שם. היא אמרה שזה לא טוב ואני לא הבנתי מה לא טוב כי מה שאמרתי לה בעצם זה שאני רוצה רק להיות איתה אבל היא אמרה שהיא לא רוצה שאני אשרוף קשרים שהיו לי עם חברות. אמרתי לה שלא אכפת לי כי אם החברה הזאת לא מסוגלת להבין את זה שיש דברים אישיים שלא מספרים אז זאת בעיה שלה ואני כבר החלטתי שאני לא רוצה את הבחור ההוא וכן רוצה להיות משרתת. גבירתי אמרה שזה לא ככה ושאפילו אם אני מחליטה לא לספר משהו זה לא אומר שאני צריכה לזרוק את הקשר עם חברה שלי לפח ואז היא אמרה לי שהיא רוצה שאני אתקשר אליה ואולי גם איפגש איתה ושנתקן את כל העניין הזה. אמרתי לגבירתי שאני אחשוב על איך לסדר את זה ומה להגיד לחברה שלי ואני מבטיחה לדבר איתה על זה אבל גבירתי אמרה "לא לא. את תתקשרי אליה עכשיו ואם צריך תפגשי אותה ותלבני את העניין הזה. אני לא רוצה להיות באמצע" ואני ניסיתי להגיד שהיא לא באמצע כי היא הכי חשובה לי ובכלל אין לי מושג מה להגיד לחברה שלי כי הרי אני לא יכולה פשוט לספר לה שאני משרתת וכל זה. גבירתי נשמעה די כועסת ואמרה שזה לא מעניין אותה ושאני אמצא דרך ואחליט מה להגיד ואיך להגיד אבל שלפני שאני באה היום אני צריכה לסדר את העניין הזה. אמרתי לה "אני אדבר איתה גבירתי אני מבטיחה אבל אני רוצה לבוא לשרת אותך היום" והיא אמרה "את תדברי איתה ותספרי לי איך הסתדר העניין ורק אז אני אחליט אם תבואי ומתי את מבינה?" ואמרתי לה "כן גבירתי" והשתגעתי רק מהמחשבה שאם אני לא אצליח לסדר את העניין הזה עם חברה שלי גבירתי לא תרשה לי לבוא ורציתי לבקש ממנה לבוא בכל זאת אבל היא שוב אמרה "משרתת את לא באה אלי עד שהעניין הזה יהיה סגור" והקול שלה עשה לי צמרמורת בכל הגוף ואמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "אני רוצה שתרדי עכשיו על הברכיים ותבטיחי לי את זה ואני ירדתי על הברכיים ככה בסלון של הבית שלי כשהיא בטלפון ואמרתי "גבירתי אני על הברכיים ואני מבטיחה לך שאני אסדר את זה ואני אספר לך הכל" והיא שאלה "את על הברכיים משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וירדתי אפילו יותר נמוך והתכופפתי ככה כאילו שהיא מולי ואז נפתחה לי המגבת ונפלה ופתאום הייתי ערומה ככה על הרצפה ורעדתי גם מהקור וגם מכל המצב הזה ואמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" והיא אמרה "יופי אז תספרי לי מה היה" וככה נשארתי על הרצפה ולא ידעתי בכלל איך לעשות את זה.

החלטתי שבמקום לחשוב יותר מדי ולתכנן אני פשוט אתקשר לחברה שלי ואתחיל לדבר איתה ומה שיצא יצא במיוחד שלא רציתי עכשיו שאני אתחיל לחשוב ואז יעבור עוד זמן וגבירתי לא מוכנה להיפגש איתי כל הזמן הזה. התקשרתי לחברה שלי והיא לא ענתה ולא השארתי לה הודעה ואז התקשרתי שוב וכן השארתי הודעה ואמרתי שאני רוצה לדבר איתה כי אני לא מרגישה נוח עם השיחה האחרונה שלנו וזה לא בסדר שאנחנו ככה כועסות. הלכתי לחדר להתלבש וניסיתי קצת לכתוב אבל לא הצלחתי להתרכז וחשבתי אם חברה שלי בכוונה לא עונה לי כי היא כועסת עלי או שבאמת היא לא יכולה לענות עכשיו. השתגעתי מזה כי הרגשתי שעכשיו סתם הזמן מתבזבז ובכל הזמן הזה אני לא יכולה לראות את גבירתי ואולי אפילו לא לדבר איתה כי היא אמרה שאני חייבת קודם לסגור את העניין הזה עם חברה שלי ואני הבטחתי לה. הסתובבתי בבית וניסיתי למצוא משהו לעשות שיעביר את הזמן ויגרום לי לשכוח קצת מכל זה אבל לא מצאתי כלום ולא יכולתי להתרכז גם כשניסיתי לקרוא או לראות טלויזיה. התקשרתי שוב לחברה שלי ושוב היא לא ענתה והשארתי עוד הודעה וביקשתי שתתקשר אלי וניסיתי שזה ישמע חשוב ככה שהיא תבין שאני רוצה שהיא תתקשר אליה דחוף. בינתיים ניסיתי לחשוב מה להגיד לה למרות שבהתחלה החלטתי לא לחשוב על זה יותר מדי ולא לתכנן ואז גבירתי התקשרה ושאלה אם דיברתי עם החברה שלי ואמרתי לה שאני לא מצליחה להשיג אותה והיא לא עונה לי וגבירתי אמרה "טוב. תמשיכי לנסות ותדברי איתי אחרי זה" ואני שאלתי אם אולי בכל זאת אני יכולה לבוא אליה ואני מבטיחה לדבר עם חברה שלי אחר כך כי זה לא אשמתי שהיא לא עונה אבל גבירתי אמרה "בשום אופן לא. קודם תדברי איתה אפילו אם זה יקרה רק מחר" ואני אמרתי "כן גבירתי" וככה נשארתי שוב איפה שהייתי קודם ושוב ניסיתי להתקשר לחברה שלי והיא לא ענתה ולא ידעתי אם להשאיר לה עוד הודעה כי ממילא כבר השארתי שתיים והיא רואה שזאת אני מתקשרת אליה אז לא השארתי בסוף.

הזמן עבר ומרוב שעמום התחלתי לאכול עוגיות ושתיתי עוד קפה ואני שונאת את זה שאני מתחילה לאכול רק בגלל שעמום או מתח ולא כי אני רעבה כי ככה בדיוק אני משמינה וזה תמיד קורה לי והכל בגלל שהיא לא עונה לי עכשיו ומצד שני אני לא יכולה ללכת לגבירתי היום עד שאני אדבר עם חברה שלי. הייתי עוד קצת במחשב וניסיתי לקרוא בשביל לשכוח קצת מהכל והמשכתי לאכול עוגיות כמו חזירה ולשנוא את עצמי על זה ואחרי עוד אולי שעה סוף סוף חברה שלי התקשרה ואני קפצתי וישר עניתי לה ובחיים לא שמחתי ככה כשהיא התקשרה אלי. היא אמרה שהיא ישנה עד מאוחר ושהיא ראתה שהתקשרתי המון פעמים והשארתי הודעות ושאלה מה קרה ונשמעה ממש מודאגת ואמרתי לה שאני פשוט רציתי לדבר איתה על מה שהיה ושאני מרגישה לא נוח עם זה. היא שאלה אם הכל בסדר ואם לא קרה משהו ואמרתי לה שלא קרה כלום חוץ מזה שאני מרגישה שרבנו ולא טוב לי עם זה והיא אמרה "וואו נורא דאגתי" וזה היה לי מוזר שהיא דואגת ככה כמו אמא שלי לפעמים. היא אמרה שגם היא מצטערת ושהיא חשבה על זה ושאולי אני צודקת ושזה לא בסדר שהיא ככה לחצה עלי ושזכותי לא לרצות את הבחור ההוא גם אם היא עדיין חושבת שאנחנו מאוד מתאימים. אמרתי לה שהוא באמת חמוד אבל זה לא מתאים לי עכשיו פשוט ושתנסה להבין שעוברים עלי דברים ואני צריכה להתמודד איתם לבד והיא לא שאלה מה עובר עלי ורק אמרה שהיא מבינה ושאם אני רוצה אז אנחנו חברות ואני יכולה לספר לה הכל והיא מבטיחה להבין אותי. כל כך שמחתי שהיא מבינה את זה עכשיו ושהכל הסתדר ככה ואמרתי לה שאני מצטערת אם אני לפעמים כזאת מיסתורית כמו שהיא אומרת או שאין לי סבלנות וכבר חשבתי על גבירתי ועל זה שעכשיו אני יכולה להיפגש איתה והכל הסתדר ואז חברה שלי אמרה שהיא הולכת לצבא רק למשמרת ערב ושאלה אם אני רוצה ללכת לאכול צהריים יחד. הייתי כבר מלאה מהעוגיות וגם לא רציתי עכשיו לבזבז עוד זמן אבל לא היה לי נעים להגיד לה לא אחרי השיחה הזאת ומצד שני לא רציתי שעכשיו יעבור כל היום וגבירתי תחכה לי ותצטרך אותי ולא ידעתי מה לעשות אבל ידעתי שקודם כל אני צריכה לדבר עם גבירתי ולספר לה את כל מה שהיה וככה אולי אני גם אשאל אותה אם אני יכולה לאכול צהריים עם חברה שלי. שאלתי את חברה שלי אם אני יכולה לחזור אליה עוד כמה דקות והיא אמרה שהיא מחכה ואני ישר התקשרתי לגבירתי.

סיפרתי לה שהכל הסתדר והיא רצתה לשמוע את כל הפרטים וממש סיפרתי לה את השיחה וכל מה שאמרנו והיא אמרה שהיא גאה בי ושמחה שאני מתנהגת כמו בוגרת ושאני עוד אראה שזה היה לטובתי ואני אמרתי "אני יודעת ותודה גבירתי" ואז לא היה לי נעים לשאול אותה והתחלתי לגמגם והיא שאלה מה אני רוצה להגיד ואז פשוט לקחתי נשימה ואמרתי לה שחברה שלי רוצה גם להיפגש איתי לצהריים אבל שיותר חשוב לי להיות איתה עכשיו וממילא הכל הסתדר. גבירתי אמרה שאין פה שאלה בכלל ושאני אלך לצהריים עם חברה שלי ואנחנו ניפגש אחר כך. שאלתי אותה אם היא בטוחה שזה בסדר מצידה והיא אמרה "בטח שזה בסדר. אני רוצה שתיפגשי איתה ותדברי איתי אחר כך" ואז חזרתי לחברה שלי ואמרתי לה שנלך לאכול וקבענו להיפגש ואני רציתי שניפגש כמה שיותר מהר למרות שלא הייתי רעבה.

ישבנו בבית קפה והזמנתי טוסט אבל בקושי גמרתי חצי ממנו ודיברנו עוד וחברה שלי היתה ממש בסדר ולא שאלה על מה שאני לא רוצה לספר ורק אמרה שהבחור ההוא קצת נפגע מזה ואני אמרתי לה שלא הבטחתי לו כלום ושחבל לי שהוא מרגיש ככה אבל זה קורה ושתגיד לו שאין לי שום דבר נגדו ושתנסה להסביר לו והיא אמרה שהיא תעשה את זה ורק אמרה שאולי לא יהיה נעים עכשיו לצאת שוב איתו ואמרתי לה שבאמת זה יהיה מוזר אבל נראה והיא דיברה כאילו זה כבר ברור שביום שישי נצא שוב למרות שממש לא הייתי בטוחה שאני רוצה.

באמצע שישבנו שם גבירתי התקשרה ושאלה איפה אני ומה קורה ואמרתי לה שאני בבית קפה עם חברה שלי ושאלתי אם היא צריכה אותי ולא יכולתי לדבר נוח שחברה שלי לא תבין. גבירתי אמרה שאני אקח את הזמן ונדבר אחר כך ושהיא מאוד גאה בי ושמחתי ולא יכולתי להגיד לה "תודה גבירתי" כמו שרציתי אלא רק "תודה" אבל היא לא כעסה והיא הבינה את זה. חברה שלי שאלה מי זאת ולא ידעתי מה להגיד אז אמרתי שזאת היתה אמא שלי וניסיתי להיזכר בכל מה שאמרתי שם כדי שלא יצא משהו מוזר שלא אומרים לאמא אבל זה כנראה היה בסדר כי חברה שלי לא אמרה כלום ואני פתאום פחדתי שאמא שלי תחליט להסתובב עם החברה שלה בדיוק פה ופתאום היא תבוא ותפגוש אותנו והכל יתגלה ובגלל זה פתאום רציתי שנסיים שם ונקום כבר וממילא כבר אכלנו ושתינו קפה ועכשיו רציתי ללכת לגבירתי. חברה שלי אמרה שהיא צריכה כבר להתארגן והיא רוצה עוד להספיק כמה דברים לפני הצבא ואמרתי לה שזה בסדר כאילו שזאת לא אני שרוצה כבר ללכת משם. חזרתי הביתה ובדרך התקשרתי לגבירתי ושאלתי אותה אם עכשיו אני יכולה לבוא למרות שכבר היה נורא מאוחר יחסית והיא אמרה שהיא מחכה לי וזה היה מוזר שהיא אמרה את זה אז שאלתי אם היא בבית והיא אמרה "שכחת שזה חול המועד ואני בחופש?" ואני לא יודעת אם שכחתי באמת או שבכלל לא ידעתי ואמרתי לה שאני מצטערת שלא הייתי איתה והיא אמרה "זה בסדר עשית משהו יותר חשוב ואני מאוד גאה בך" ואני אמרתי לה שאני רק עוברת בבית לקחת את התיק ובאה.

בדרך אליה היה גשם וכולי נרטבתי וכשהגעתי אליה השיער שלי היה רטוב לגמרי וגם הבגדים. רציתי לחבק אותה אבל לא היה לי נעים ככה והיא אמרה "אוי את רטובה לגמרי" ולא היה לי נעים שאני מרטיבה לה ככה את הבית והיא אמרה שאני אוריד בגדים ונייבש אותם וככה נשארתי עם תחתונים וחזיה והיא הסתכלה עלי והרגשתי שהיא רואה איך אני מנופחת מכל העוגיות והאוכל של היום ושנאתי את זה. היא באה אלי וחיבקה אותי ואמרה שהיא ממש מרוצה וכל הכבוד לי שטיפלתי בכל העניין הזה עם חברה שלי ושלא גרמתי לה להרגיש שהיא מקלקלת לי משהו ואני אמרתי "גבירתי כל כך התגעגעתי אליך ושתדעי שאת לא מקלקלת לי כלום ואת הכי טובה אלי בעולם" וממש נפלתי על הכתף שלה ואחר כך על הרצפה ועל הרגליים שלה ונישקתי אותה שם והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא שאלה "לא הבטחת לי כדורי שוקולד?" ופתאום נזכרתי בכל זה ואיך שכחתי מהיום הולדת שלה וזה גרם לי להרגיש רע ואמרתי לה שאני מצטערת ואני אביא לה מחר והיא אמרה "למה מחר? מה רע בעכשיו?" ואני שאלתי אם היא מתכוונת שאני אכין אותם כאן והיא אמרה "בטח למה לא? את רוצה לפנק אותי לא?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה שהיא קנתה כבר את כל מה שצריך ושהיא כבר לא יכולה לחכות לזה ולא היה לי נעים שהיא עושה את הקניות בשבילי ועכשיו היה לי חשוב רק להכין את זה מהר ושהיא תהיה שמחה. התחלתי להכין את הכדורי שוקולד והיא ישבה במטבח והסתכלה עלי והרגשתי שאני צריכה מאוד להיזהר לא לעשות יותר מדי בלגן במטבח שלה וגם לעשות הכל כמו שצריך ולא לטעות או לשכוח משהו ולעשות את זה מהר כי היא מחכה. הסתכלתי עליה כל הזמן לראות איך היא מגיבה והיא חייכה אלי וזה עודד אותי והמשכתי להכין הכל וכשזה היה מוכן שמתי במקרר ואמרתי לה שעכשיו צריך לחכות קצת והיא אמרה "מצויין אפשר בינתיים לעשות אמבטיה". היא קמה ואמרה לי "משרתת שמעת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אז תכיני לי את האמבטיה למה את מחכה?" ואני רצתי להכין הכל שם כמו שהיא אוהבת עם נרות ומוזיקה והכל ושמחתי שאני יכולה שוב לשרת אותה כמו שרציתי כל הימים האלה וגם שמחתי שהיא אוהבת את האמבטיות שאני מכינה לה.

קראתי לה כשהכל היה מוכן והיא באה וכבר היתה ערומה ושאלתי אותה מה היא רוצה לשתות שם והיא אמרה שיש במקרר ליקר שנקרא לימונצ'לו ושאני אביא לה כוסית שלו והיא נכנסה לאמבטיה והדליקה סיגריה שם ואמרה לי שזה תענוג. אני הלכתי למזוג לה את הלימונצ'לו והבאתי לה והיא אמרה "תטעמי קצת תגידי מה דעתך" ואני שתיתי טיפה בזהירות ואמרתי לה שזה טעים והרגשתי כמו המשרתת שטועמת את הדברים לפני שהמלכה אוכלת ושותה כדי לראות שהכל בסדר והיא חייכה ואמרה "תסדרי את הבית ואולי יותר מאוחר תוכלי גם לשתות". יצאתי משם והיא נשארה באמבטיה ואני סידרתי וניקיתי את כל המטבח והכלים ואחר כך גם את החדר שלה והסלון וטיטאתי את הבית ושוב היתה לי בכל הגוף ההרגשה הטובה הזאת שאני עושה מה שאני צריכה לעשות ומה שאני אוהבת וכמה שאני מעריצה את גבירתי על כל מה שהיא עושה ואיך שהיא מבינה תמיד מה הכי טוב בשבילי. היא קראה לי מהאמבטיה ואני רצתי אליה והיא אמרה שהיא שמה את המגבות בכביסה היום ושאני אביא לה מגבת מהארון. רצתי להביא לה מגבת ולא רציתי שיהיה לה קר ואז היא קמה מהאמבטיה ואני אפילו בלי שהיא ביקשה עטפתי אותה ככה עם המגבת וקצת ניגבתי אותה בכתפיים ובראש והיא עשתה "הממממ" כזה שהיא עושה כשהיא נהנית ושמחתי והמשכתי לנגב אותה בכל הגוף והיא עמדה שם ונתנה לי לעשות את זה וכל הזמן רק לא רציתי שהיא תפסיק אותי והודיתי לה בלב שהיא נותנת לי להמשיך. היא יצאה מהאמבטיה והלכה לחדר שלה ובדרך גם הסתכלה איך סידרתי הכל. היא חזרה עם חולצה ארוכה ותחתונים ואמרה לי "נו הם מוכנים עכשיו?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ביקשה אותם בסלון ושאני גם אסרק אותה וככה היא שכבה על הספה ואכלה את הכדורי שוקולד ואני ישבתי מאחוריה על הברכיים וסירקתי אותה בזהירות ואז אמרתי לה "גבירתי מזל טוב ויום הולדת שמח" למרות שזה כבר לא היה היום והיא אמרה "תודה מתוקה" ואז בלי שהיא ביקשה הבאתי את הקרם ועשיתי לה מסג' ברגליים והיא המשיכה לאכול ונראתה כל כך מדהימה ככה ואצילית.

אחרי הרבה זמן שעשיתי לה מסג' ולא רציתי להפסיק היא אמרה לי "משרתת עכשיו מגיע לך הפרס שלך" ואני שאלתי אותה מה הפרס והיא אמרה שאני אמזוג לעצמי כוסית מהלימונצ'לו שלה וגם עוד כוסית לה והלכתי והבאתי את זה והרגשתי שזה שהיא מרשה לי לשתות ממה שהיא שותה זה באמת פרס. ישבתי ככה על הרצפה לידה והיא ליטפה לי את הראש ושתינו יחד ושוב אמרתי לה מזל טוב ושאני אוהבת אותה ומודה לה על הכל ושאלתי שוב מה היא רוצה מתנה ליום הולדת והיא אמרה "רק אותך מתוקה רק שתמשיכי להיות כמו שאת" ואני כל כך התרגשתי מזה ונישקתי לה את הרגליים וקברתי את הראש שם ולא רציתי לעזוב אף פעם.

קיויתי שהיא תגיד לי שאני ישנה שם היום אבל היא ביקשה שאני אכניס את מה שנשאר מהכדורי שוקולד למקרר ואמרה שניפגש מחר שוב ולא רציתי לבקש ממנה להישאר למרות שנורא רציתי את זה אבל שהיא תגיד לי ולא שאני אגיד ויהיה מצב לא נוח. סידרתי את הכל ועזרתי לה ללכת למיטה שלה ושוב נישקתי אותה ברגליים וחזרתי הביתה.

כשקמתי בבוקר שוב קצת נבהלתי כי שוב התבלבלו לי הימים ולא ידעתי מה השעה. אחרי רגע נזכרתי שהיום יום שלישי ושזה חג ונזכרתי גם בכל מה שהיה אתמול ואיך ישבתי עם גבירתי בים והרגשתי כל כך קרובה אליה וכל כך טוב איתה. קמתי מהמיטה ורק אז שמתי לב בכלל שאני ערומה ולא זכרתי שהלכתי לישון ככה. התלבשתי מהר ויצאתי מהחדר ואמא שלי כבר היתה בסלון וראתה סרט בטלויזיה והיא שאלה אותי אם אני רוצה לראות איתה. חשבתי על זה ולא היה לי כוח כי הרגשתי כאילו כל מה שהיה אתמול הוא כמו הסרט הכי טוב שיכול להיות לי ולא רציתי להרוס את זה עם משהו אחר. כל הדברים שפעם אהבתי בטלויזיה נראו לי פתאום טפשיים כאלה או חלשים או לא מעניינים. שתיתי קפה בחדר שלי עם המחשב וניסיתי לחשוב מה גבירתי עושה עכשיו ואיך היא התעוררה ושתתה קפה לבד.

אמא שלי קראה לי ואמרה שיש לי טלפון ובכלל לא שמעתי אותו מצלצל. לקחתי את האלחוטי וזאת היתה חברה שלי וזה היה מוזר שהיא מתקשרת הביתה ולא לנייד שלי וככה גם לא יכולתי להתחמק ממנה אבל אולי זה עדיף לגמור עם זה כבר. היא שאלה לאן נעלמתי וכבר זה הרגיז אותי כי היא אמרה את זה כאילו היא כבר שבוע מחפשת אותי ולא מצליחה וזה שטויות כי היא לא ניסתה בכלל מאז שיצאנו ביום שישי. אמרתי לה שלא נעלמתי ואני פה והלכתי לחדר כדי שאני אוכל לדבר בשקט אבל כל הזמן גם פחדתי שאולי אמא שלי תרים בטעות את הטלפון השני ותשמע. חברה שלי אמרה שהיא דיברה עם הבחור ההוא ושהוא ניסה להתקשר אלי כמה פעמים ולא עניתי לו ואני אמרתי לה שקודם כל הוא ניסה רק פעם אחת ולא כמה פעמים ודבר שני שהוא היה יכול לנסות שוב ואחרי שאמרתי את זה לא ידעתי אם זה היה חכם כל כך כי אולי עדיף שאני אסגור את זה איתה ולא שהוא יתקשר שוב. היא שאלה אם להגיד לו להתקשר שוב ואז לקחתי נשימה ואמרתי לה שלא נראה לי שזה רעיון טוב וברור שישר היא שאלה למה ואמרה שדווקא היה נראה לה שיש בינינו כימיה. אמרתי לה שהוא חמוד אבל אני סתם הייתי קצת שיכורה וזה באמת היה ערב נחמד אבל שזה לא מתאים לי שיהיה משהו יותר רציני עכשיו איתו והיא המשיכה לשאול למה ואמרה שהיא מכירה אותו יותר ממני ומכירה אותי ושלדעתה אנחנו מאוד מתאימים. ניסיתי לחשוב איך אני מסבירה לה עכשיו שאני לא רוצה ושתעזוב אותי ואמרתי לה שזה פשוט לא מתאים לי עכשיו ואין לי שום דבר נגדו ושלא יפגע ממני או משהו והיא אמרה שהייתי צריכה להגיד לו את זה כי הוא ציפה וניסה להתקשר אלי ולא ידע מה הוא עשה לא בסדר ואמרתי לה שאני ממש מצטערת שהוא הרגיש ככה אבל הוא התקשר רק פעם אחת ולא יכולתי לענות ועכשיו היא מתקשרת אז אני אומרת את זה לה. ואז היא התחילה להגיד שבכלל בזמן האחרון אני מוזרה ומשהו עובר עלי ואמרתי לה שכלום לא עובר עלי והכל בסדר אבל היא המשיכה ואמרה שהיא חברה שלי וזה שאני לא מספרת לה מה עובר עלי זה קצת פוגע בה. ואז החלטתי שאולי במקום להגיד לה שהכל בסדר ושהיא מדברת שטויות אני אנסה משהו אחר ואמרתי לה שאולי באמת משהו עובר עלי ואולי אני רוצה להיות יותר לבד ושהיא לא צריכה להיפגע מזה ואם היא רוצה לעזור אז אולי היא צריכה להבין אותי ולא להציק לי עם זה ככה. אבל כשאמרתי את זה היא עוד יותר נעלבה ואמרה שאם ככה אולי אני בכלל לא רוצה לדבר איתה ושהיא חשבה שאנחנו חברות ואני התחלתי להזיע והרגשתי שרק הרסתי עוד יותר. ניסיתי להגיד לה שזה לא מה שהתכוונתי ושהיא פשוט לפעמים שואלת יותר מדי כשהיא רואה שלא נוח לי לדבר אבל היא כבר ממש נעלבה ואמרה שהיא היתה מספרת לי כל דבר שקורה לה ושאולי היא טעתה. רציתי באותו רגע לחזור בזמן לאותו ערב ולא להגיע למצב הזה איתו בכלל או אפילו לא לצאת איתם וככה הכל לא היה קורה. עכשיו הרסתי איתה את החברות שלנו וזה בכלל לא מה שהתכוונתי שיקרה. אמרתי לה שאני מצטערת שזה יצא ככה ושחבל שרק בגלל המקרה הזה עם הבחור ההוא שהוא באמת חמוד אבל לא מתאים לי אנחנו נכעס אחת על השניה והיא אמרה טוב ואז שתקנו ולא ידענו מה להגיד וזה היה לי נורא עצוב פתאום.

ככה השיחה נגמרה כאילו בלי סוף אמיתי והכל נשאר פתוח. המשכתי לחשוב על הכל וניסיתי לשחזר איך הכל קרה ואיך הגעתי למצב כזה. הטלפון שוב צילצל אבל לא עניתי ואמא שלי ענתה ואחרי כמה שניות הבנתי שזה לא טלפון בשבילי ונשכבתי במיטה. לא היה לי עם מי לדבר על זה. עם אמא שלי אני לא אדבר כי גם היא תתחיל לשאול והיא בטח היתה רוצה שאני אצא עם מישהו ועם גבירתי אני לא מדברת על דברים כאלה ואין לי הרבה חברות. שכבתי במיטה וחשבתי על הכל אבל כמה שחשבתי יותר הייתי בטוחה שאני צודקת ושאני רוצה להיות המשרתת של גבירתי ומוכנה לוותר על הבחור ההוא בשביל זה והתחלתי לחשוב אם אני מוכנה גם לוותר על החברות הזאת עם חברה שלי בשביל זה ולא היה לי אכפת לוותר כי גבירתי הכי חשובה לי בעולם ורק חבל לי שזה יצא ככה כי זה לא באמת כאילו שאני צריכה לוותר על החברות הזאת. אם זה היה ככה הייתי מוותרת ואני יודעת את זה אבל חבל לי שזה לא באמת ככה ורק נהיה ככה בגלל אי הבנה או סתם משהו שנסחף יותר מדי.

אמא שלי דפקה בדלת שלי כששכבתי ככה וחשבתי ושאלה מתי אני רוצה לאכול ואמרה שאחרי הצהריים יבואו אלינו דודים שלי ככה לקפה. אמרתי לה שאני עוד לא רעבה והיא אמרה שאני אגיד לה כשאני ארצה לאכול והלכה וככה המשכתי לחשוב על זה שוב ושוב. בסוף החלטתי שאולי אני אלך קצת ברגל כדי להירגע והתלבשתי ואמרתי לאמא שלי שאני יוצאת לסיבוב והיא שאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן אבל סתם אני רוצה לחשוב קצת בשקט על דברים. הסתובבתי אולי חצי שעה ברחוב סתם וראיתי איך כל החנויות סגורות והכל שקט כזה ורגוע וניסיתי גם להירגע בעצמי. אני לא יודעת עם זה עזר כי המשכתי לחשוב כל הזמן על מה שקרה אבל לפחות נהייתי רעבה וכשחזרתי הביתה אכלתי עם אמא שלי צהריים והיא אמרה שהיא לא רוצה להציק אבל שאם קורה משהו או משהו מטריד אותי אז אני תמיד יכולה לדבר איתה ושהיא מרגישה שאחרי שדיברתי עם חברה שלי קצת נהייתי מוטרדת. אמרתי לה תודה על זה כי זה באמת היה נחמד מצידה שהיא לא הציקה לי ולא לחצה אבל לא רציתי לספר לה.

אחרי הצהריים באו אלינו דודים שלי ויש להם ילד קטן בן שנה וחצי בערך והוא כזה חמוד וזה סוף סוף גרם לי לחייך קצת אחרי היום המגעיל הזה. שיחקתי איתו והוא ממש התאהב בי ולא רצה לעזוב אותי אבל זה היה לי טוב להיות איתו כי הוא רק צריך אהבה ושירימו אותו גבוה ואין לו בראש כל מיני שטויות של להעלב ולהציק עם שאלות. אמא שלי אמרה לי לתת לו צעצועים מהחדר שלי ולקחתי אותו לשם אבל אין לי ממש צעצועים שמתאימים לילדים אז סתם נתתי לו איזו בובה של עכבר חמוד כזה שפעם קיבלתי והוא דווקא אהב את זה ושיחק עם זה וצחק. ואז נזכרתי שקיבלתי את הבובה הזאת מאותה חברה שלי פעם כשהיא החליטה שאני עכבר והיתה קוראת לי עכברית ושוב נזכרתי בה ובכל מה שקרה ונהיה לי עצוב ופשוט התחלתי לספר לתינוק הזה את כל מה שקרה כי הוא ממילא קטן ולא יכול לגלות לאף אחד וגם לא יכול לשאול שאלות או להגיד לי מה דעתו. סתם הייתי צריכה להוציא את זה וישבתי איתו ככה וסיפרתי לו ממש הכל אפילו שאני משרתת ומה אני עושה עם גבירתי ואיך שאני מעריצה אותה והוא רק חייך ככה ושיחק עם העכבר הזה והקשיב או אולי לא הקשיב אבל כנראה הוא אהב את זה שאני מדברת איתו ככה וזה עשה לי קצת יותר טוב בלב. חיבקתי אותו ואמרתי לו תודה שהוא הקשיב אפילו שהוא לא מבין מה שסיפרתי לו ואפילו לא מבין על מה אני אומרת תודה ואז הוא לקח את העכבר ורצה לחזור לסלון אז חזרנו לשם והוא הראה לכולם את העכבר ואני חייכתי והייתי רגועה כי הוצאתי קצת את מה שהיה לי על הלב וידעתי שהוא לא יכול עכשיו לספר להם והוא רק שמח מהבובה הקטנה הזאת וזה עושה אותו מאושר והאושר שלו היה מדבק כזה.

כשהם הלכו עזרתי לאמא שלי לסדר את הסלון והיא אמרה שוב שהוא ממש נקשר אלי ואיזה יופי שיש לי כזאת כימיה עם תינוקות ושאני כובשת ושתינוקות תמיד מרגישים מי טוב אליהם וחשבתי על זה שבאמת הוא היה שמח כאן ושגם אני אולי הרגשתי שהוא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו ושהוא טוב בשבילי כמו שאני הייתי טובה בשבילו וזה יצא טוב שהם באו היום.

לא יכולתי לישון כל הלילה. כבר ידעתי שאני רוצה להמשיך להיות משרתת של גבירתי ושאת זה אני רוצה יותר מהכל וגם כל רגע שעבר וחשבתי על זה יותר ככה ידעתי שאני יותר בטוחה בזה. עשיתי כל כך הרבה שטויות בימים האחרונים - גם ששתיתי ונתתי לבחור ההוא להתחיל איתי ועוד אמרתי לו להתקשר וגם שאמרתי לגבירתי שאני רוצה להיות משרתת שלה כל הזמן ולגור שם וזה הפחיד אותה וגם שבכיתי לה שם ולא יכולתי להמשיך לעבוד והיא התחילה לנקות במקומי והרגשתי שכל דבר שאמרתי ועשיתי היה טעות. התהפכתי במיטה כמעט כל הלילה והכל רץ לי בראש וכל הזמן הזעתי וקמתי וניסיתי לשכב שוב וזה לא עזר. באמצע הלילה קמתי וכתבתי לגבירתי מכתב וניסיתי להסביר הכל ככה כשיש שקט מסביב ואני לבד ויכולה לסדר יותר טוב את המחשבות. קראתי את המכתב אחרי שכתבתי אותו ולא ידעתי אם הוא באמת היה מוצלח כי פחדתי שכמה שאני מנסה יותר להסביר ככה אני יותר מסתבכת עם זה ואומרת דברים שלא צריך להגיד. החבאתי את המכתב בתיק שלי ואני לא יודעת אם אני בכלל אתן לה אותו.

ניסיתי לחזור לישון ושוב התהפכתי במיטה המון זמן עם כל המחשבות ולא הצלחתי. רק בבוקר כשכבר היה אור בחוץ הצלחתי להירדם סוף סוף וישנתי כמה שעות עד שהטלפון העיר אותי וזאת היתה גבירתי. עניתי לה והלב שלי בבת אחת עבר משינה לדופק נורא מהיר כי ישר נזכרתי בהכל ופחדתי ממה שיהיה לה להגיד עכשיו. היא שאלה אם היא העירה אותי ואני לא משקרת לה אז אמרתי שכן וגם אמרתי לה שבקושי ישנתי ונרדמתי רק בבוקר. היא שאלה למה וסיפרתי לה הכל ואפילו סיפרתי על המכתב שכתבתי לה. היא שאלה אם אני רוצה להמשיך לישון ואמרתי שלא ושאני רוצה לבוא אליה אם זה בסדר מצידה ואמרתי שוב שאני מצטערת על כל מה שקרה ובכלל לא ידעתי מה השעה ופתאום פחדתי שכבר מאוחר בעצם ושישנתי הרבה והייתי צריכה להיות שם מזמן. היא צחקה ואמרה "תשמעי מה נעשה. קומי ותתארגני לך בשקט. תלבשי בגד ים, קחי מגבת ואני אאסוף אותך עוד שעה. נלך לים אוקיי?" וזה היה הדבר הכי מפתיע בעולם כי כל הזמן חשבתי שאו שהיא תתחיל שוב לדבר על מה שהיה או שהיא פשוט תגיד לי לבוא אליה לעבוד מה שהכי רציתי. שתקתי והיא אמרה "נרדמת?" ואמרתי "לא גבירתי אני כאן" והיא אמרה "אז נלך לים. אני באה עוד שעה אוקיי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקפצתי מהמיטה והלכתי לראות מה השעה בכלל. כשיצאתי אמא שלי היתה שם ונבהלתי לראות אותה ובכלל הייתי רק עם תחתונים וגופיה וזה היה מביך למרות שזאת אמא שלי כי אני אף פעם לא הולכת ככה לידה והסמקתי מזה. היא אמרה לי בוקר טוב ושאלה אם אני רוצה קפה ואמרתי שכן והלכתי לרחוץ שיניים ופנים. אחרי זה לבשתי מכנסיים ולא ידעתי איך עכשיו אני אגיד לאמא שלי שאני הולכת לים כי היא תשאל עם מי אני הולכת ובכלל פתאום נראה לי שזה יום מוזר ללכת לים כי היה אתמול גשם ועכשיו קצת קר. אמא שלי צעקה לי שהקפה מוכן ואני באתי למטבח ושאלתי אותה מה פתאום היא בבית והיא צחקה ואמרה שהיום ערב חג. זה בילבל אותי ושאלתי איזה יום היום והיא אמרה "שני" והמשיכה לצחוק כשאני הסתכלתי על הלוח שנה ואמרה לי "את מבולבלת לגמרי אה?" ואמרתי "כן..." וחשבתי על זה שביום שני אני תמיד עובדת ובאמת גבירתי התקשרה ורוצה להיפגש אפילו שהיא אמרה שנלך לים אבל מצד שני זה ערב חג והיא תמיד אומרת לי לא לבוא בערב חג ובכלל אחרי מה שקרה ועם זה שהיא אמרה שנלך לים ולא לבוא אליה כבר לא ידעתי כבר מה היא רוצה.

אמא שלי אמרה שהיא יוצאת לקניות ושאלה אם אני רוצה משהו מיוחד ואמרתי שלא. היא שאלה אם אני עובדת היום ולא ידעתי מה להגיד לה כי בעצמי לא הייתי בטוחה אז פשוט אמרתי שאני עוד לא יודעת וזה היה נכון אבל אמרתי את זה כאילו זה יום רגיל וכאילו לא הייתי ערה כל הלילה וכאילו לא קרה כל מה שקרה אתמול עם גבירתי. מצד שני שמחתי שאמא שלי יוצאת וככה אני אוכל ללבוש בגד ים וללכת בלי כל מיני הסברים מסובכים שלא ידעתי בכלל איך להתחיל אותם. אחרי שהיא הלכה הסתכלתי על השעון וכבר לא היה הרבה זמן אז לבשתי בגד ים ועל זה בגדים והכנתי את התיק שלי עם מגבת וחיכיתי שגבירתי תתקשר.

היא התקשרה בדיוק בזמן שהיא אמרה ואני ירדתי למטה והתרגשתי כשנכנסתי שוב למכונית שלה. היא חייכה וליטפה לי את הרגל ככה לרגע ואז נסענו. היתה שתיקה כזאת ולא היה לי נעים אז התחלתי שוב להגיד לה שאני מצטערת ושאני רוצה להיות משרתת שלה אבל היא הפסיקה אותי וחייכה ואמרה "עזבי את זה עכשיו" וככה נסענו בשקט עד שהגענו לים. כשהגענו ירדנו לחוף והיתה רוח והיה די קר. פרסנו את המגבות וישבנו ככה וגבירתי הוציאה קופסה עם פירות והציעה לי. לקחתי שזיף אחד והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "גם אני חשבתי עליך הלילה חמודה" ופתאום למרות שהיה קר הרגשתי חום כזה וכאילו הכל נרגע ושאלתי אותה מה היא חשבה. היא אמרה שהיא לא רוצה לגרום לי להרגיש לא נוח עם מה שיש בינינו ואני שוב אמרתי לה שזה הכי נוח וטוב לי ככה ושזה מה שאני רוצה. ואז היא שוב אמרה "טוב עזבי את זה עכשיו. תמרחי לי קצת קרם הגנה" ואני לקחתי את הקרם ומרחתי לה את הרגליים ואת הבטן והכתפיים והפנים כשהיא אכלה ענבים וזה היה כאילו שוב אני מפנקת אותה ומשרתת אותה וזה היה לי טוב ולא היה אכפת לי שאנחנו בים ושרואים אותנו. היא שאלה אם אני רוצה להיכנס למים ואמרתי לה שנראה לי קר מדי אבל אם היא רוצה אני איכנס איתה כי אני אעשה כל מה שהיא רוצה והיא חייכה ושאלה "כל מה שאני רוצה?" ואמרתי "כן גבירתי" ובאמת הייתי מוכנה להיכנס למים ושכחתי מהקור ומהגלים שהיו די גבוהים ומכל האנשים מסביב. היא המשיכה לחייך ואמרה "טוב בואי רק נשב ככה עם הרגליים במים" והלכנו לשבת על החול ממש ליד המים והגלים שטפו לנו את הרגליים והיא שאלה אותי אם דיברתי עם הבחור ההוא. אמרתי לה שלא ושאני לא יודעת אם הוא יתקשר אבל שבטח חברה שלי תתקשר לשאול על זה והיא שאלה מה אני אגיד לה או לו. לא ידעתי מה לענות לה אבל כל המצב הזה עכשיו בים עם גבירתי היה כזה רגוע שפשוט אמרתי לה את זה ככה - אמרתי לה שאני לא יודעת. היא שאלה "אבל את בטוחה שאת לא רוצה אותו?" ואני אמרתי לה "גבירתי אני בטוחה. אני רוצה להיות משרתת שלך וככה טוב לי" ובדיוק בא גל ענק והרטיב אותנו ונהיה לי קר נורא ואז היא התחילה לצחוק מזה ופתאום גם אני התחלתי לצחוק והיא אמרה "בואי נחזור לחול" וחזרנו וישבנו להתייבש שם. כשישבנו שם שאלתי אותה "גבירתי את רוצה אותי בתור משרתת?" והקול שלי רעד קצת מרוב שהיה לי קר והיא אמרה "בטח שאני רוצה. את לא יודעת את זה?" ואמרתי לה "לא יודעת. פחדתי שאת כבר לא רוצה" והיא אמרה לי "ילדה שלי. את לא מבינה שכל התגובה שלי אתמול היתה דווקא בגלל שאני כל כך רוצה?" ואני באמת לא הבנתי את זה אבל כל כך שמחתי שהיא אמרה שהיא רוצה אותי ורציתי לחבק ולנשק את כל הגוף שלה ממש שם אבל לא ידעתי אם היא רוצה אז סתם שתקתי והורדתי את הראש והיא שאלה "מה קרה?" ואז אמרתי לה שזה מה שהייתי רוצה לעשות. היא הרימה לי את הראש והסתכלה לי בעיניים ואמרה "באמת היית עושה את זה? כאן? עכשיו?" ואני לא ידעתי אם זה אומר שהיא רוצה אבל פשוט אמרתי "כן גבירתי" בשיא הרצינות. היא אמרה לי "את מדהימה" וליטפה לי את השיער ואני אמרתי "אני לא מדהימה את מדהימה ואני מעריצה אותך" ואז היא אמרה "אז תגידי לי מזל טוב" ואמרתי ואז שאלתי על מה והיא אמרה שיש לה יום הולדת היום.

הייתי בשוק כי לא ידעתי על זה בכלל למרות שלא היתה לי דרך לדעת. אמרתי לה שוב מזל טוב וחיבקתי אותה והיא חיבקה אותי בחזרה ואמרתי לה שאני מצטערת שלא ידעתי והיא אמרה "שטויות איך יכולת לדעת? רציתי שנבלה קצת יחד היום זה הכל" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואחרי זה אמרתי שאני אוהבת אותה. ככה התחבקנו אולי דקה ואז היא שאלה אם אני רוצה עוגה ואמרתי לה "אני הייתי צריכה להכין לך עוגה גבירתי..." והרגשתי פתאום לא נעים שאני לא עושה כלום ליום הולדת שלה אבל היא צחקה ואמרה "קניתי לנו עוגה" והוציאה אותה מהתיק שלה ואמרה לי "את תכיני לי אחרי החג את כדורי השוקולד שלך" ואמרתי "כן גבירתי" ואכלנו את העוגה שלה ועדיין הרגשתי לא נעים מזה. שאלתי אותה מה היא רוצה מתנה ליום הולדת והיא חשבה רגע ואמרה "אותך" ושאלתי אותה מה היא רוצה ברצינות אז היא אמרה "אותך. בדיוק כמו שאת. כמו שהיית עד עכשיו וכמו שבאת אלי אז ואמרת לי שאת רוצה להיות משרתת שלי. זאת המתנה שלי" וכמעט בכיתי מהתרגשות ואמרתי לה "תודה גבירתי" אבל שוב שאלתי מה לקנות לה והיא אמרה שהיא תחשוב על זה ושכדאי שאני אפסיק לשאול כל הזמן.

ככה ישבנו שם עד אחרי הצהריים והיא שכבה עם עיניים עצומות ואני הסתכלתי עליה כל הזמן וחשבתי כמה אני מעריצה אותה וכמה אני שמחה שהיא הסכימה לקחת אותי ולא ידעתי איך לתאר לה את ההרגשה שלי. אחר כך אספנו את כל הדברים והיא החזירה אותי הביתה ולפני שהיא הורידה אותי היא אמרה שיהיה לי חג שמח ונדבר ביום רביעי והתחבקנו ולא היה אכפת לי שזה ממש מתחת לבית ככה ועליתי הביתה עם ריחוף כזה.
אמא שלי שאלה איפה הייתי ופתאום לא היה אכפת לי ואמרתי לה שהייתי בים עם גבירתי ושזה בגלל שהיום היה לה יום הולדת אבל ברור שלא אמרתי גבירתי אלא את השם שלה. אמא שלי אמרה שהיא לא ידעה בכלל ושהיא תתקשר להגיד לה מזל טוב וברגע הראשון רציתי להגיד לה לא כי שוב פחדתי שהיא תדבר איתה אבל לא יכולתי להסביר לה למה אני לא רוצה ובעצם כשחשבתי על זה שוב גם לא כל כך פחדתי מזה כמו שחשבתי. הלכתי להתקלח ואחר כך שוב הייתי עייפה נורא והלכתי לישון וישנתי עד הבוקר רצוף.