לסקס
אוהב, עוטף, מענג, כואב, מאיר
התגעגעתי לתחושה הזו שאתה גוהר מעלי ומתחתי, מאחורי ומצדדי וממלא אותי
התגעגעתי ללשון שלך בתוכי ולידיים ולשניהם, התגעגעתי לסקס ארוך כזה, לא ממהר, לסקס שעושים באהבה, בחיבור רגשי מלא,
כל כך הרבה זמן עבר מאז שנתתי שיאהבו אותי, את הגוף הרך האהוב הכמהה, הרטוב, המשתוקק, שלי,
כשהייתי נשואה הייתי עושה יותר סקס מאשר עכשיו כשאני גרושה, לא מצליחה להבין את עצמי, למה אני נמנעת? למה אני מונעת מעצמי?
כשאני חושבת על זה הפעם האחרונה שנתתי שיאהבו אותי כמו הגעגוע שיש לי עכשיו היה איתך, בלילה שישנו יחד לפני חצי שנה, אחרי מערכת יחסים של חודשים ארוכים שהיתה במקביל לנישואים שלך, האחרון שנתתי לו לפתוח אותי לאורך ולרוחב, לטעום אותי מכל כיוון שלך טועמת אותך, היית אתה, שאהב אותי כ"כ ועדיין, שאהבתי אז בריפוי שהיית בשבילי וטיפה עוד עדיין, שהיה לי בית כשהתגרשתי במקביל לבית שלו, שסיימתי את הקשר איתו כי לא רציתי להיות יותר במעגלים של כאב, שלא רציתי יותר להסתפק בפירורים, שלא רציתי יותר לפרק לעצמי עוד ועוד קווים אדומים וגבולות מהלב שלי בפנים,
אתה חושב שהמשכתי הלאה, ובאמת המשכתי הלאה, וכבר היו לי עוד גברים אחריך שניסו באמת שניסו, אבל הגוף שלי עוד סגור בתוכי, הפרידה ממך אחרי הגרושין שלי, היא אחת הדברים הכואבים, ואהבת אותי כמו שלא הכרתי שיכולים, והכל מנגן לי את הזיכרונות ממך, כל עץ של שקדיה, כל טיול בגשם, כל פרדס של תפוזים, אפילו הקליניקה שלי, על הספה הסגולה כשבחוץ יושבים מטופלים, הכל מנגן לי אותך, איך הייתי יונקת ממך, מהסנטר, מהאף, מהתנוך, מכל הפנים, איך הייתי נרדמת עם הפיטמה שלך בפה שלי ואתה היית נושם בדממה, מתמוגג מהאישה, תינוקת הזו שקשורה אליך, שדוממת עליך ברוגע כזה של דממה, נושם כ"כ לאט כדי לא להעיר אותי, ולפעמים אתה מתקשר גם היום, כשהאהבה שלך גואה ואני אוהבת אותך לרגע שוב ואז חותכת ממך שוב לבלי שוב ונעלמת שוב מהרדיוס שלך,
אתה לא תופס לי את הלב והוא פתוח לאהוב בעוצמות שרק אני מכירה, אבל את הגוף? את הגוף אתה מסתבר עוד תופס, ואני מחכה כבר שזה יעבור, שאני אתן שיאהבו אותי, כמו שאני אוהבת, כמו שלימדת אותי, כמו
שאני ראויה.
* זכרון*
