נתחיל מהסוף.
אל תבשלו ותחשבו מחשבות זימה תוך כדי.
בישול תוך כדי התכתבות על זיונים בתחת (שאני נותנת לה) תוך כדי שהיא מוצצת לו או על זה שאני מזיינת אותה בכוס תוך כדי זה שהוא מזיין אותה בתחת, מביא איתו הסחת דעת שבסופה את תכניסי את הפסטה הלא מבושלת לתוך הסיר של הרוטב במקום לסיר של המים הרותחים. אם תוסיפו לזה את המשפט
לא לדאוג אם לא תגמרי מספיק נארגן לך ירידה כפולה
תוך כדי שאתן מעבירות את הפסטה הקשה מהסיר רוטב לסיר עם המים הרותחים והנה לכם סיר שנראה כמו מרק עגבניות ובתוכו חבילת פסטה לא מבושלת ולידו רוטב שהוכן מההתחלה.
אני כנראה מבייצת וכנראה הזמן בכל זאת עושה את שלו כי אתמול הייתי צריכה להחליף מכנסיים ותחתונים פעמיים (!!!) כי הם נרטבו מהכוס הנוטף שלי עד כדי כך שהרחתי את עצמי תוך כדי הליכה.
אולי, רק אולי, אהיה מוכנה בקרוב לצאת לעולם שוב.
להלן, הפסטה מתבשלת בתוך מרק העגבניות 🤦🏻♀️