יותר שכל ממזל

זה קצת עושה לי טוב שהוא כועס עליי, אני חושבת על שלל העונשים שאני עלולה לקבל ועל זה שאני מספיק חשובה לו בשביל שילמד אותי איך להתנהג.

אני מחכה לו, כל רגע שעובר אני רוצה אותו יותר, אני רטובה בשבילו כמו שלא הייתי בשביל אף אחד אחר.

אולי בגלל זה הייתי ילדה רעה כל כך, אולי נמאס לי שמרחמים עליי.

אולי החסך בנוכחות צריך להתמלא בכאב, אולי גם אם הגוף לא יכול זה מה שהנפש צריכה.

אולי אם אחשוב שלא אכפת לו ממני אז יהיה קל יותר להתמודד עם המרחק.

אולי אני רוצה סטירה מצלצלת שתחזיר אותי אל הקרקע, זה ממש לא בסדר שאני שוכחת ככה את מקומי.

אני יודעת את החוקים ובכל זאת עברתי עליהם, בלי לחשוב ובלי להתחשב, שמתי זין ועכשיו צריך לשים אותו בי. בכוח לגרון, עמוק לתחת, אני רוצה ללקק ולענג, לכפר, ללטף, למצוץ ולראות בעיניים שלו שאני טובה.

אולי אני צריכה לדעת שאין לי תחליף, שגם אם הייתי רעה אני שווה את זה.

גם אם זה לא נכון.