ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב
DeviSubboy
FaLaRe
lorina(נשלטת)
San Benedetto
aria k
Abusive(שולט)
tomime
The T man(שולט)
The Mentaliste(שולט)
daddystoy(נשלטת)
newnightprincess
ביס לי
קשוח מניאק משפיל
פאפייי צייתן ונאמן
Gentle Sub
הלב חופשי
שקט פה
linsub(נשלטת)
MileStone(שולט)
Cagebunny(מתחלפת)
tsigns{משוייכת}
KINKI OZZY(אחר){Catburglar}
His sexdoll(נשלטת){גל מור}
itchyqouteg(שולט)
lord diamond(מתחלף)
מביט מעלה(נשלט)
שליטהמוחלטת(שולט)
tag
אלדה קלמה(שולט)
Ezio(שולט)
Obsessive(){Sinister}
קומנדו מוחי(שולט)
researcher(שולטת)
HOLY-FEET(שולטת)
Liber Pater(שולט)
night wolf(אחרת)
LeafAndStream
דייג
-wintermute-
brookbob
echoo
Blackk And White
אליפסה(שולטת)
ONE CHANCE(מתחלפת)
Jo Pamper(שולט)
אישאחד1(שולט)
מנטאלי הארדקור
Skyfall(שולט)
עיסוי טנטרי מגבר
Dark charm(שולט)
Darth Vader
לילי בר
aum
מיצי קפיצי(נשלטת)
SinEma{❤️ʕ•ᴥ•ʔ❤️}
שלך שלי
Gagggger(שולט)
I am I'm me(אחר)
קושית(שולטת)
חרדי וטוב לו(שולט)
Idea(שולט)
אדוןהאופל(שולט)
wildvixen(נשלטת)
peter69north
The AGENT(שולט)
Sirene
porcupine
Daniel-Rope(נשלט)
Nighthawk(שולט)
רונטו
קופיאלה
IMStrider(שולט)
עוצמת החיים(שולט)
a מק
נשלט נורמטיבי(אחר)
Mobius(שולט)
Sweet melody(נשלטת)
joshee(שולט){ממי*}
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
Foot of the loom
love69{miz hyde}
Venus in Furs(מתחלף)
שולט בך יפה(שולט)
eran4(שולט)
הקול(שולט)
הוא(שולט)
Truth Seeker
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
עקבון(נשלט)
לא סתם עוד עבד
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
gghh
laqueen
b o s s
water and fire
dirdd
גברשולט(שולט)
מיסטר להבה וקרח(שולט)
Meows
אני ולא אחרת(נשלטת)
פנינת ירקן
Ed-OFF
Frau Berlin
Two fun
Pseudosophical
danini
dacki
curiouslil(אחרת)
ההואא
Littlepeach(נשלטת)
עלמא-דאתי
חוזר אחרי תקופה
Tost
This is water
submissive puppy(נשלטת)
chemistry(שולטת)
thewolfrob
Rainnn
עוצמה ורוגע
לרגליך תמיד
נשלט שחור
נשק כפות רגליי(שולטת)
R O Y L I
generative(שולט)
Master-M
הכספת
-BadboY-
ברדוגו
Wayward Creature(אחר)
הגעתי
bolo
Snakeeagle(שולט)
dbms
כלבונת סקרנית(נשלטת){תומר ההוא}
jet
King-Dom(שולט)
חתיכת דוקרנית
צופסטיקס
Relaxed Alpha(שולט)
מתחיל מלמטה
BF Skinner
מלמטה
SeriousFun
זיו רון
SlaveFeettt(נשלט)
TinyBoy
asdfi
shiri mimon
מאמן מחשבות
שובי-דו-בי
עומד dom
האישה האמיתית(שולטת)
wolfhunter
סם69
מים חיים
Milaa(מתחלפת)
xBLACKIEx(מתחלפת)
aizik
אוהבת מנטאלי
טרנסית קרוסית
המובן מאליו
רצה עם זאבות
kryptonMe
בורר אותך
Israelidom1(שולט)
Doesnt matter
תומר ההוא(שולט){כלבונת סקר}
כלב מנוצל(נשלט)
טליה בן(נשלט)
openmind(אחר)
אביב נעורים
יוצר יצרי
Storm Bringer(שולט)
HexaDoe(אחר)
Royaly(נשלט)
BadTom(שולט)
דתלש
domm
אופטימי1(נשלט)
obb45678
הקסומה
כוכב בודד(נשלט)
בייל
מתא
Ofan
I'm a DominantMan(שולט)
CuteSlave1986(נשלט)
PPAR
imper(נשלט)
רז78{מלאך שחור}
kareena()
כפיר one
Tuborg
מתחשב בך(שולט){שבה}
anyzeany
סוליקר(מתחלף){שיר כאב}
היא כל הסיפור(נשלט)
SirCumAlot{☠️}
TheSource
newhere(אחר)
pissme(נשלט)
לילית*
סמית(שולט)
דון קורליאוונה(שולט)
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦}
מיסטרל(שולט)
אדון בכלבה רעבה(שולט)
InSearchOfTheReal
סטאר(מתחלף)
feetslave{scary}
רוח(נשלט)
ronen080(נשלט)
underheel
CaveM
  •  ראשי
  • בלוגים
  • פורום
  • מגזין
  • חברים
  • רשימת קשר
  • אלבומים
  • לוחות
  • בילויים
  • צ׳אט

תובנות באות בלילה

כותבת את עצמי, את המחשבות , הערעורים וכמובן הסטיות .. ולא חסר .

לו הייתי יכולה ללחוש לעצמי של פעם כמה מילים,

הייתי אומרת לה: אל תתנצלי על מי שאת,

יום אחד תביני –

שאין דבר חזק יותר מאישה שיודעת את הערך של עצמה.

---

1. סמכי על האינטואיציה שלך

אם משהו מרגיש "כמעט אבל לא באמת" – זה לא זה.

את רגישה מספיק כדי לדעת אמת גם בלי מילים.

תאמיני בעצמך, גם כשהעולם מטיל ספק.

---

2. תבחרי איפה להשקיע את הלב שלך

לא כל אדם ראוי למה שאת מביאה.

תבחרי בקפידה – חיבורים עמוקים הם מתנה הדדית, לא מבחן להוכיח שמגיע לך.

---

3. תתני מקום גם לצדדים הפגיעים שלך

העוצמה שלך נולדת מהיכולת להרגיש, גם כשכואב.

מותר לך לא לדעת, להתבלבל ולהישען כשצריך.

---

4. תזכרי שאת כבר "מספיק"

את לא צריכה להיות קלילה או זורמת יותר כדי להתאים.

כמו שאת – עמוקה, רגישה וחזקה – את שלמה.

---

5. תחפשי לא רק חיבורים שמרגשים – אלא שמרגיעים

התשוקה חשובה, אבל השקט הפנימי הוא שמאפשר לפרוח.

מי שיביא לך גם רגש וגם שלווה – שם תרגישי בבית.

---

6. אל תנסי למהר להבין הכל

לא כל שאלה חייבת תשובה מיידית.

יש ערך גם בלהיות בתהליך, בלי למהר להסיק מסקנות.

תני לעצמך לזרום עם התהליך..זה הרי מסע, בלי לחץ לדעת בדיוק לאן זה הולך.

---

7. תזכרי שלא כל מלחמה שווה את הקרב

רגישות ומודעות גורמות לך להילחם לעיתים קרובות.

אבל לא כל קרב ראוי לאנרגיה שלך.

תלמדי מתי להמשיך הלאה בשקט ולדעת שניסית.. הכל.

---

8. תני לעצמך להיות מקור אור – גם לעצמך

את יודעת להאיר ולרגש אחרים, אבל מגיע גם לך אור פנימי. רוגע.

תתני את זה לעצמך -שקט, הכלה ואישור – בלי לחכות.

תהיי האור של עצמך – וכל השאר יהיה רק תוספת.

---

מזל שהיום אני כבר יודעת –

שלא צריך להסביר את מה שלא כולם מסוגלים להבין.

וגם לא להתנצל , ממש ממש לא 😜

 

חג שמח וכשר לכולם 😍

 

יש אנשים שכל מה שהם עושים זה לקטר. 
כמה רע להם.
כמה לא הוגן.
כמה העולם אכזר.

והדבר העצוב באמת?
שהכוח לשנות – בידיים שלהם.
אבל הם לא רוצים באמת לשנות.
הם מעדיפים להישאר במקום שמוכר להם – מקום של קורבנות, של תירוצים, של התבכיינות מתמשכת.

אבל כשמסתכלים מקרוב –

ברוב המקרים, זה כן בידיים שלהם.

רוצים גוף אחר?

דיאטה, ספורט, שינוי הרגלים – זה אפשרי.

רוצים עבודה אחרת?

קורות חיים, ראיונות, אומץ לזוז – זה אפשרי.

חולמים על משהו גדול יותר?

לעבוד בשקט, להתאמץ, לא לוותר – זה אפשרי.

 

רק מה, הרבה יותר נוח להישאר לשכב על הספה ולהתבכיין.

לשכנע את עצמך כמה העולם אכזר וכמה אין סיכוי.

ולא רק זה –

כשהם רואים מישהו שכן קם, שכן שבר את המעגל, שכן עשה משהו עם עצמו –

הם מקטרים גם עליו:

"ברור שהוא הצליח, היה לו קשרים."

"בטח יש לו מזל."

"לי אין את התנאים האלה."

והדבר המצחיק הוא שהעולם מלא באנשים שהתחילו מאפס.לא היה להם גב חזק, לא היו להם קשרים, לא חיכתה להם ירושה – ובכל זאת הם בנו לעצמם דרך-

אופרה ווינפרי נולדה בעוני קשה במיסיסיפי, עברה התעללויות בילדות – והפכה לאחת הנשים החזקות והמשפיעות בעולם התקשורת.

הווארד שולץ, מנכ"ל ומקים סטארבקס, גדל בשכונת עוני בניו יורק, בלי פרוטקציות – והוא זה שהפך חנות קפה קטנה לרשת עולמית.

אלברט איינשטיין לא דיבר עד גיל 4, סבל מקשיים בבית הספר – אבל זה לא מנע ממנו לשנות את ההיסטוריה של המדע.

חיים סבן – עלה לישראל ממצרים עם כמעט כלום, התחיל כטכנאי סאונד של להקות – והפך לאיל תקשורת אמריקאי שמכר את פוקס לדיסני במיליארדים.

רמי לוי – התחיל מדוכן קטן בשוק מחנה יהודה בירושלים,  בלי גב משפחתי חזק – והפך לרשת סופרמרקטים ענקית שמגלגלת מיליונים.

ואלה רק דוגמאות קטנות.

יש אלפים כאלה, שאף אחד לא פתח להם דלת – אז הם בנו לעצמם דלת חדשה. היה להם מספיק אומץ להעיז ! 

אז לפני שמתבכיינים על "אין לי מזל", "אין לי קשרים", "לא קיבלו אותי" – תזכרו:

ההבדל האמיתי הוא לא במה שחסר – אלא בכמה אתם מוכנים להילחם על מה שאתם רוצים.

רוצה שינוי? תעשה.

רוצה תוצאה אחרת? תזיע.

אין קיצור דרך. אין פטנט. אין קסם.

ומי שבוחר להמשיך לקטר בכל זאת שיזכור –

התבכיינות אולי מוציאה קיטור, אבל היא לא תזיז אותך אפילו מילימטר אחד קדימה.

"אתה לא קורבן של הנסיבות. אתה קורבן של התירוצים שלך."

 

פרקתי ! ❤️

 

יש משפט אחד, אכזרי במיוחד:

"מה אם הייתי עושה אחרת?"
"מה אם הייתי מתעקש?"
"מה אם לא הייתי נוסע לשם?"
"מה אם?"

משפט קטן, פשוט – שמכיל בתוכו הר געש של תסכול.
כי כולנו, כמעט תמיד, נגיע לאיזושהי נקודה בחיים ונחשוב– מה היה קורה אילו בחרנו אחרת?

והתשובה האמיתית ?
שאין דרך לדעת.
אין מכונת זמן. אין דרך לחזור אחורה.
ה"מה אם" נשאר תלוי באוויר – שאלה שאין לה תשובה.

ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לשאול.
כי איפשהו בפנים, יש תקווה עיוורת שאולי, רק אולי, היינו יכולים לקבל תוצאה שונה.
שאם רק היינו פונים שמאלה במקום ימינה – הכל היה נראה אחרת.


אולי במקום לשאול "מה אם", אפשר להאמין שכל מה שקרה – קרה כפי שהיה צריך לקרות.

דרך אחרת להסתכל על החיים: לא כשרשרת של טעויות והחמצות, אלא כדרך מדויקת, גם אם לפעמים לא מובנת, שמובילה אותנו בדיוק לאן שאנחנו אמורים להגיע.

כי אין בחירה מקרית.

כל בחירה שעשינו, כל שביל שפנינו אליו – גם אם ברגעים מסוימים נדמה שהיה אפשר אחרת – נועד להיות חלק בלתי נפרד מהמסע שלנו.
ללמד, לבנות, לעצב אותנו בדיוק כפי שאנחנו צריכים להיות.

אולי ה"מה אם" הוא לא שאלה – אלא מראה.
שמזכירה לנו שגם אם לא תמיד הבנו תוך כדי, היום אנחנו עומדים בדיוק איפה שהיינו אמורים לעמוד.


 

 

איזה פילוסופית אני לאחרונה 😜

ותמונה כי איך אפשר בלי 🤭

 

 

כמה גבוה אתה מתכנן לעלות –לפני שתפסיק להרגיש?


פעם, ריגוש קטן הספיק .
לעלות מ-0 ל-1 היה מדהים.
אחר כך, 1 כבר לא הספיק. הצורך הפך ל3.
מ-3 ישר ל 6. מ-6 ל-10. וכן הלאה..

כל ריגוש נהיה מהר מדי "הבסיס".
ומה שהיה פעם פסגת ההתרגשות – הפך לנקודת התחלה.
הסטנדרטים עולים, הריגושים חייבים להיות יותר חזקים, יותר קיצוניים, יותר מטורפים.

נייתניאל ברנדן כתב:

"מה שנחשב אתגר היום, מחר ייראה שגרה – והנפש תדרוש אתגר גדול יותר כדי להרגיש חיה."

וזה בדיוק מה שקורה:
הדופק צריך לעבוד קשה יותר בשביל להרגיש.

וזה ממכר.
כי כשטעמת מהשמים – קשה מאוד להסתפק באוויר.

 

זה לא תהליך מודע.

זה יצר.

זה דחף שלא עוצר.

אתה לא מחפש ריגוש- אתה רודף אחריו כמו מי שטובע ורוצה עוד אוויר.

"נפש שמתרגלת לרמות גבוהות של ריגוש, תדרוש עוד ועוד – עד שתאבד תחושת שובע."

וב-2025?
זה אפילו יותר קל להיתפס בזה.
היום, כמעט כל פנטזיה נגישה.
ריגושים שבעבר היו נשמעים דמיוניים – הפכו עניין של כמה קליקים, כמה טלפונים, כמה שעות טיסה.
הכל כאן. הכל אפשרי. הכל זמין.

וכשאפשר להגשים כמעט כל דחף – האתגר האמיתי הוא לא לרדוף אחרי הכל, אלא לדעת מתי לעצור.
לדעת מתי להרגיש, ולא רק להתמכר לתחושת המרדף.

בלי איזון – אנחנו מתחילים לגלוש למקומות משוגעים.
מחפשים עוד קצת יותר, עוד קצת קצה – עד שמאבדים את עצמנו בין רגעים קיצוניים שאין להם סוף.

החוכמה היא לדעת להרגיש חזק –
בלי לשרוף את כל מה שבדרך. ואת עצמנו בפרט.


תחשבו על זה קצת ❤️ שבוע טוב 😈


זה קטע מצחיק!

כי זה תמיד אותו סיפור.

פעם הייתי מופתעת כשהם היו חוזרים, ממש בהתחלה,
הולכים – בטוחים שהם סוגרים דלת מאחורייהם,

בטוחים שמצאו משהו אחר, קל יותר, מהיר יותר, כזה שלא מצריך מהם המון מאמץ.
ואז הם תמיד חוזרים – מגלים שאין תחליף.

ואני רק שם, עומדת על הגבעה, מחייכת אל הנוף.
אף פעם לא שמרתי כעס, תמיד זה נגמר עם חיוך ובטוב, כי זה הבן אדם שאני.

והם תמיד חוזרים. תמיד מנסים לטפס חזרה, אבל הפעם הם מגלים שהדרך כבר לא קלה, הסלעים חלקים יותר, הצוקים גבוהים יותר, ואני רחוקה יותר.

מה שפעם היה קרוב ונגיש? נעלם.

ואני?

אני כבר לא מחכה להם בקצה.

היום אני יודעת: אנשים לא חוזרים אליי – הם חוזרים אל מי שהם היו כשהיו לידי.
אל התחושות שהצלחתי לעורר.
אל המקומות בעצמם שהם שכחו שקיימים.
וזה בסדר. היום אני כבר יודעת..
"מי שטעם – לא שוכח."

 

 

 

הוא נכנס לחיים שלי עם ביטחון של שולט שיודע את הדרך.

קול יציב, מילים מדויקות, מבטים שלא משאירים מקום לשאלות.
הוא הוביל. לקח. הפעיל. שלט.
וכשזה מרגיש כל כך נכון ומדוייק?  אני נכנסת עד הסוף.

הכנסתי את עצמי לדינמיקה, התמסרתי למה שנבנה בינינו.
נמסה מול הסמכות.

מצייתת להכל. מחכה לזה . 

 


פעם ידעתי לשחק את המשחק היטב.
להחזיק תפקיד, לבנות חומות יפות, לא לגעת באמת.
זה היה נוח. בטוח. אבל פייק. לגמרי פייק.
והפעם – החלטתי אחרת.

הורדתי את השריון.
סגרתי את הבמה.
נשארתי אני.
בלי אגו, בלי מניפולציות, בלי מילים מחושבות מדי.
הבאתי את עצמי כמו שאני – כי רציתי שיהיה איתו אחרת.

עד שמשהו זז אצלו..
הטון נהיה רך יותר.
השיחות ממשיכות גם אחרי שגומרים.
משהו מרגיש יותר מדי... אנושי.

ואז הוא מתחיל להתבלבל.
הוא לא תכנן רגש.
לא הכין את עצמו לרגע שמשהו ייגע במקום ש"אסור" לגעת.
כשהרעד כבר לא בא רק מהכניעה, אלא מהמבט, מהחיבור.
כשהשקט שבינינו מרגיש בטוח מדי – הוא נבהל.
כשאני אומרת משפט אחד שמסיר לו שכבה – הוא משתתק.
הרגש התגנב, כמו תמיד – בלי לשאול רשות.
וכשהלב שלו מרגיש יותר ממה שהוא חשב שמותר –
הוא נסוג. נעלם. 

והנה...
הוא הפך לעוד צל שנבהל מהעומק.
אני לא כאן כדי להפחיד.
אני כאן כדי להרגיש.
אני לא יודעת אחרת.

אני לא מחפשת שליטה ריקה, או רובוטית.
אני מחפשת להרגיש. חייבת. 
עומק, אמת, משהו שמבעבע מתחת לפני השטח.
בלי רגש – אני אוטומטית. אני ריקה.
ואני נוטשת מהר.

כן, אני יודעת להיכנע –
אבל רק כשיש שם חיבור.

אני יודעת לשלוט – גם ברגש שלי, גם בגוף שלי –
אבל לא יודעת לשחק משחק שאין בו מעבר.

מי שאבחר להיות לצידי יהיה מיוחד. מיוחד עבורי.
שקט. בטוח. עמוק.
כזה שלא נבהל .
שיכול להחזיק אותי – גם על הברכיים, וגם כשאני חשופה לגמרי.
אחד שלא בורח כשהדינמיקה נהיית אמיתית.
שמרים את העיניים ונשאר להסתכל ולא מוריד את המבט.

מישהו שהבין שלא צריך לברוח כדי לשמור על הכוח שלו.
שיודע לעמוד מול אישה שמכילה יותר מצד אחד בלבד.
שמבין ששליטה אמיתית לא מפחדת מקרבה.
שהעומק לא מבטל את הדינמיקה – הוא מעצים אותה.
ובעיקר?
כזה שיחזיק – גם אותי, וגם את עצמו.


אני חיה את שתי הדמויות שלי .
אני לא מבולבלת.
בבית – יציבה, נוכחת, בונה חיים ומנהלת הכול.
ובחוץ – אני מרשה לעצמי להתנתק.

רוצה שייקחו אותי אל הקצה.
שישתמשו בי כמו שרק מי שמבין באמת יודע.
שאשכח מהכול ואכבה את המח –
מהשגרה, מהשליטה, מהמחשבות.
אני רוצה לא לחשוב.
רק להיות.

אני יודעת לנווט בין מי שאני שם, למי שאני כאן.
לא מתביישת בזה. לא מתנצלת.
אני חיה ב2 עולמות – והם לא מתנגשים.
הם מחזיקים אחד את השני. מאזנים.

ולא כל אחד מסוגל.
וזה בסדר.
אני לא צריכה את כולם.
רק אחד.
שיישאר גם כשזה כבר לא רק משחק.

 


 

פעם ניסיתי להסביר.

לרכך את מה שאני.

שאני חדה אבל רגישה,
שאני נשלטת אבל לא שבירה,
שאני דורשת הרבה – כי אני נותנת בלי סוף.

פעם פחדתי להיות יותר מדי.
היום?
אני רק מפחדת להיות פחות ממה שאני באמת שווה.

אני לא צריכה שיבינו אותי –
אני צריכה שמי שיגיע,
ידע להרגיש אותי גם כשאני שותקת.

שיידע להחזיק אותי –
בלי לשלוט עליי בכוח,
אלא פשוט להיות שם
כשאני סוף סוף מפסיקה להילחם.

אני לא אחפש שתוכיח לי.
אני אחפש שתעמוד.
בלי להיבהל, בלי להתחבא מאחורי מילים יפות או דמות של "שולט".
כי אם תבוא לא אמיתי – אני אראה את זה מיד.
ואם תישאר אמיתי – אני אשחרר לך כל קיר שאי פעם בניתי.

 

אתה תצטרך לדעת מתי להניח לי לבעור, ומתי להגיד לי בשקט:

"מספיק. עכשיו את שלי."

ואני ארגיש – סוף סוף – שלא צריך יותר להיאבק.

 

אני לא מתנצלת על זה שאני רוצה עומק.
על זה שאני צריכה שליטה שקטה, מכילה, אמיתית.
על זה שאני מתמסרת רק כשאני בטוחה – לא רק בגבר שמולי,
אלא בעצמי לידו.

ומי שלא מסוגל לעמוד מולי –
לא צריך לרוץ אחרי.


 

למצוא את האדם הנכון: המשימה ה(כמעט) בלתי אפשרית

כולם מדברים על למצוא את האדם הנכון, אבל אף אחד לא באמת מסביר איך עושים את זה. הרי זה לא בדיוק כמו לבחור אבוקדו בסופר—את לא יכולה ללחוץ קצת על הקליפה ולדעת אם בפנים מחכה לך משהו בשל וטעים או פשוט גוש קשה שיזרוק אותך למשבר קיומי קטן.

בואו נהיה כנים: למצוא פרטנר שמתאים לך זה לא רק עניין של כימיה, זה שילוב של טיימינג, רצון הדדי, ויכולת להתמודד עם הפגמים אחד של השני בלי לרצות לברוח לקצה השני של העולם. הבעיה היא, שדווקא אלה שמושכים אותנו באמת—אלה שגורמים ללב לדפוק ולראש לעבוד שעות נוספות—הם בדרך כלל גם אלה שמאתגרים אותנו הכי הרבה.

כי האדם הנכון לא אמור להיות קל מדי. הוא אמור לגרום לך לצאת מהאזור הנוח שלך, לחשוב אחרת, להרגיש דברים שלא ידעת שאת מסוגלת להרגיש. הוא זה שיגרום לך לרצות להיות טובה יותר, אבל גם זה שיאלץ אותך להתמודד עם החלקים בעצמך שהכי נוח לך להדחיק.

וזה בדיוק העניין—למצוא את האדם הנכון זה לא למצוא מישהו מושלם. זה למצוא מישהו שהפגמים שלו מתנגנים יפה לצד הפגמים שלך. מישהו שלא רק מאתגר אותך, אלא גם נשאר שם אחרי האתגר. כי בסוף, האדם הנכון הוא לא זה שהחיפוש אחריו נגמר מהר, אלא זה שגם כשכבר מצאת אותו—המסע ממשיך להיות מעניין.

 

בטוח קרה לכם , 

שמישהו מנסה למכור לכם מניפולציה בשקל 90 , הוא מוכר מצויין ללא ספק, משכנע, מביא טיעונים הגיוניים מאוד..

אבל משהו, מין קול קטן בחלק האחורי של הראש אומר לכם שזה לא נכון! 

 

תקשיבו לקול הזה, תמיד. 

 

שבוע טוב ❤️❤️

 

כשמעורבים רגשות - תמיד הכל נראה ורוד. ומושלם.

קשר עם אדם שיש אליו רגש, לגמרי מוחק המון נורות אזהרה וגם המון פגמים , כל התנהגות מוזרה/מזלזלת/מבטלת מצידו - אנחנו נתרץ לה תירוצים. 

מתי ההבנה נופלת? שיוצאים מהלופ הזה, ומסתכלים על הכל מלמעלה, כאילו כל התקופה רצה כמו סרט ומתחילים לחבר נקודות.

עוד נקודה, ועוד אחת, ועוד אחת.. חח ואז תופסים את הראש ואומרים (צועקים) בלב - איך פאקינג לא שמנו לב לזה לפני?

איך באמת? רגשות הם בעצם משקפיים ורודות. זאת הבעיה איתם..לגמרי בעיה. 

וברגע שמישהו מגיע ומסיר את המשקפיים מאיתנו- אנחנו לא מבינים למה היינו שם בכלל מלכתחילה. 

התפקחות, ויפה שעה קודם. 

מקווה שעזר למי שהיה צריך לקרוא את זה. 

 

וכן, הכינוי חדש ❤️❤️ 

אבל נשארתי אותה האחת.

 

 

 

 

 




מקובל עלי
אתר זה מיועד למבוגרים בלבד, אנא אל תגלשי/תגלוש בו אם טרם מלאו לך 18.
כמו כן אתר זה עושה שימוש ב-Cookies כדי להקל עליך את השימוש בו.