שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות באות בלילה

וגם הערעורים... והמסקנות.
He own Me, I am not just one of His many toys
לפני 3 ימים. 19 בנובמבר 2024 בשעה 11:10

אני יודעת שביקשתי את זה , 

באמת שביקשתי ... רציתי סוף סוף להרגיש מה זה מישהו שלא מתרגש ממני , מהמראה שלי ,

מישהו שלא משתנה מתמונה שלי ,ומ"שולט" הופך לחרמן בן 17 ושוכח לשם מה התכנסנו ורק להוט להיפגש באיזה חדר לפי שעה.

וקיבלתי את זה ..

וזה פאקינג קשוח , קשוח וחדש , קשוח ומושלם , קשוח ברמה שבא לי שהוא יישבר כבר , ומצד שני שלא.

או שבעצם כן? לא.. עוד לא .. עוד קצת .

פעם הבאה אשקול את הבקשות , כי יש מי שמקשיב להן.. ומגשים אותן.

What you wish for is what you get כמו שאומרים .

וזה מטמטם, שונה, לא רגיל, חדש, מעיף, מרטיב ברמות.  ומוכיח שעשיתי בחירה מושלמת . שבחרתי בדבר האמיתי . 

אוחחחחחחחחחח 

 

You own me

 I'm totally yours DD 

❤️

 

 

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 20:29

הרגע הזה , שזה רק שנינו לבד והפחד מהלא נודע , אי הידיעה של מה יבוא עכשיו , מה תעשה.. ה-התמכרות האמיתית .


יכולתי לשמוע את הנשימות שלך מאחוריי , על העורף שלי, הרגשתי איך אתה מתקרב אליי, הריח שלך באוויר, כל המצב הזה מעביר בי גל קטן של צמרמורת והעור סומר.


הנחת את שתי כפות ידיך הגדולות על הכתפיים שלי, ממחיש לי כמה אני שברירית לידך, נהניתי מהמגע המחוספס שלהן הלוך ושוב על הכתפיים שלי

כשלפתע נשכת את הכתף שלי, מעביר את השפתיים שלך, הלשון, השיניים בחלקים הכל כך רגישים אצלי. לאורך הכתף, העורף, השקע הקטן מאחורי האוזן, התנוך, בזמן שידיך עוברות לשדיים שלי, ומועכות אותם, צובטות את הפטמות, משחק של עונג-כאב ביותר מידי מקומות, ואני רק עוצמת עיניים ומתמסרת.


הטחת אותי לקיר בפתאומיות כאילו הייתי בובה קטנה והתקרבת עד מרחק אפס, עם יד אחת תופס לי את הצוואר וחונק, משחרר לי אוויר לאט לאט ואתה נצמד אליי כאילו אנחנו אחד , רציתי למשוך לך את היד לתחתונים שלי שתרגיש מה אתה עושה לי, אבל אני ילדה טובה שלא עושה דברים בלי רשות.

שמעתי את החגורה נפתחת…ואותך אומר
"כדאי שתעשי עבודה טובה"

צייתתי מיד, על אוטומט .. כאילו לחצת על כפתור "הפעל" .. לא עוצרת


אתה יודע שאני צריכה יותר מזה.. אבל יודעת שמה שתתן לי אקח.

סובבת אותי עם הפנים אלייך , ידעתי שאסור לי לעצור , הרגל שלי נכרכת סביבך, מנסה להצמיד אותך אליי כמה שיותר , להרגיש אותך.


"תסתובבי "אתה מצווה עליי,

"ידיים על הקיר" הרמת לי את החצאית .. והתחלת לצייר עליי, עם האצבע כתבת על כל פלח  D 


לפני שהספקת להוריד את היד תפסתי אותה ודחפתי את האצבעות שלך לפה .. לא לפספס אף טיפה ממך.


"ילדה טובה "אמרת,

שמת משקפי שמש ויצאנו לרחוב.

ואני מסומנת ומחוייכת עם הריח שלך עליי.


לגמרי הזכות לתת שירות

Anywhere and anytime

 

לפני שבועיים. 7 בנובמבר 2024 בשעה 13:54

תמיד אהבתי את סוג הגברים שיודעים מה הם רוצים, בשלים נפשית ורגשית.
לא מושפעים מדעות אחרות, לא זזים מילימטר מהאמת שלהם .
דומיננטים ,החלטיים , סוחפים , ולגמרי ממגנטים .. כאילו מן צורך לא מוסבר להיות בסביבה שלהם , לנסות להתקרב כמה שיותר .
כבר משיחה ראשונה מזהים אותם, את הביטחון הקורן וכמובן את השליטה שבאה לגמרי בטבעיות ובלי מאמץ כאילו זה טמוע בהם , מן אופי כזה שקשה לעמוד בפניו .

לא אהבתי את אנשי העטיפות בכאילו , גם נורא קל לזהות אותם . ( דוגמא הכי נפוצה בבלוג שלי - זאבים וכלבלבים)

אני מהסוג שאוהבת שמציבים לה עובדות , לא שואלים - לוקחים ,פשוט מחליטים וזה מה שיהיה . הכי סקסי בעולם בעיניי .

בתור אישה דומיננטית ביום יום , חיפשתי לשחרר ולתת למישהו את המושכות ועד היום לא מצאתי את זה שיוריד אותי על 4 .
מאמינה שיש המון כמוני , נשים שהן נשלטות עמוק בפנים , פשוט הן מעולם לא פגשו את האדם הנכון והמתאים להן.

חיפשתי את הדבר האמיתי-
זה שיגרום לכל כולי להתמסר ,
שבזמן שאני איתו אני אכבה את המוח ,
שבזמן שאני איתו שום דבר אחר לא חשוב , זה רק אני והוא בעולם שיצרנו , העולם שלנו .
שייצא איתי למסע עד הקצה ,
זה שאני אפקיד בידיו את השליטה בגוף ובנפש ,
זה שישמור עליי וארגיש הכי מוגנת שיש.

אני את שלי מצאתי ,יותר נכון זכיתי,  בדאדי שלי.

מהמבט הראשון הבנתי.. הבנתי שאתה תיהיה השולט שלי
הבנתי שאתה תדע לעשות את הכל בצורה שאני אתנתק מהכל ואתחבר אליך,
הנשימות שלך, המבטים החודרים שלך,
הקול המהפנט שלך , כי פשוט ידעת איך לכבות לי את המחשבות ולקחת ממני את מה שאתה רוצה מרצון.

לגמרי מכורה ❤️

 

לפני שבועיים. 5 בנובמבר 2024 בשעה 20:01

זה התחיל לגמרי במקרה, שליחת הודעה .. שיחות ארוכות , וכל יום רק חיזק את זה , שזה הדבר האמיתי והנכון .


רצית להכיר הכל - את הטוב, הרע, השמח , העצוב - כל חלק וחלק בי .
התמסרתי בטוטאליות לתהליך - לדרך.. למסע .
ידעתי שאצטרך לעבוד קשה , כי חיים קלים לא יהיו לי , להיות ראויה לך , ולקבל את ה-תואר

הזונה הקטנה והסקסית שלך .
לגמרי שלך.


חיכיתי לרגע הזה , עוד נקודת ציון במסע שלנו , להיות שייכת לך . 

מחכה שתשתמש בי, תטנף אותי, תלכלך אותי , תסמן אותי בכל פינה בגוף -

שייכת לך לגמרי Dom Dominic DD

שנתחיל?
כי אני לגמרי מוכנה להתחיל דאדי שלי .

 

רק באישורו ❤️

לפני חודש. 16 באוקטובר 2024 בשעה 11:00

אחרי כמעט חודש שלא התראינו.. היית חסר לי פיזית וסוף סוף נפגשנו , שלמות.

אוויר לריאות ! התגעגעתי.. בטוחה שהרגשת בחיבוק החזק  . 

כרגיל .. מקום ציבורי דאדי .. מבין כמה קשה זה?

שאתה ליידי אבל לא יכולה לגעת , להרגיש, להיצמד חזק .. הכי חזק.

אז תרגלתי נשימות.. כי זה מה שנשאר לי לעשות

הכי מנטלי ומושלם, כמוך .

הזמנתי צמיד עוד לפני שידעתי שתביא לי מתנה ,

הצמיד שהזמנתי הוא אזיקים עם כיתוב "freedom ", הערך העצום בזה שאני הזמנתי אותו לעצמי, הוא שרציתי שיהיה עליי משהו פיזי שקשור אלייך.. משהו מוחשי שאני שלך דאדי , שבחרתי לתת לך את השליטה על כל כולי, לא ביקשת או דרשת , זה בא ממני לבד..רציתי להיות "מסומנת", ותכננתי להראות לך שניפגש. 

ואז גם אתה הבאת לי צמיד.. שהוא מנעול שרק מי שיש לו את המפתח יכול לפתוח. 

אז עכשיו כל פעם שאני מסתכלת על הצמידים עולה לי חיוך  .. אף אחד לא מבין את המשמעות , רק אני ואתה. 

פעם אמרת לי .. מה שעולה מהר יורד מהר , וכרגיל צדקת, מה שנבנה לאט עם יסודות חזקים יחזיק מעמד שנים , ואני לגמרי מרגישה שאנחנו מחזקים אותם לאט ובטוח , אתה לגמרי החיבור המושלם , האחד שחיכיתי שיגיע ויכנס לאט לאט .. תודה עלייך דאדי שלי , ורק שלי❤️

 

 

 

לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 6:51

תמונה שלא יוצאת מהראש.. 

אצלי זאת תמונה מה8.10 ממש יום אחרי..

תמונה אחת ... שהתלבטתי המון - או שאנחנו תמימים , או טיפשים .. כי אין דרך אחרת להסביר את התמונה הזאת .

 

מחבל, שרצח/אנס/שרף - פצוע! שוכב בבית החולים.. מחובר לאזיק למיטה, ולידו יש מגש עם צלחת וסכום.. ומיני קוטג' תנובה. פאקינג מיני קוטג' . 

מצמצתי לפחות 20 פעמים להבין אולי אני הוזה .

היתכן? 

וכן ...אכן התמונה אמיתית. טיפלנו בו והאכלנו אותו בזמן שבטח באותו הזמן קברו את האנשים שהוא רצח. 

 

מאז לא אכלתי קוטג'... קוטג' עושה לי בחילה . בידיוק כמו שהתמונה עשתה לי. 

 

עברה שנה מאז. בידיוק שנה.. והמסקנות? 

לא יודעת מהן המסקנות של מי שיושב בכיסא ,

אבל המסקנה שלי היא אחת ויחידה . 

רק כח. לדבר באותה השפה.. שפת האכזריות! בלי רחמים.

 

לא נשכח ולא נסלח❤️‍🩹💔

 

 

*למודאגים .. המחבל 3 שעות אחרי התמונה כבר לא שכב במיטה בבית חולים*

 

הפוסט נועד להמחיש את הבעיה הגדולה יותר במדינה שלנו. לקרוא בין השורות . 

 

לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 20:12

ידעתי שאני אתחרט על זה וכמה שזה יכאב לי אחר כך, בכל זאת לא יכולתי להתאפק.

לא יכולתי ולא רציתי.

התחושה הזאת שסוחפת אותך, מעיפה את הלב אלף קילומטר למעלה ולמטה ומטלטלת את כל העולם שלך חזק. התגעגעתי לרגש ,התגעגעתי לכאב.

ההנאה והכאב שמעורבים זה בזה בלי יכולת להפריד ביניהם, אבל בעיקר כאב, הכאב הוא המהות.
התחושה שמלווה אותי כל חיי והפכה להיות הזהות שלי, מי שאני. כאב שרק כשהוא חזק ומטלטל ומפרק לאלף חתיכות, רק אז אני יכולה להרגיש קיימת.

עוד הצלפה , עוד חניקה , עוד יד חזקה שאוחזת בכח .. מפעיל את כל הכפתורים ובמקום לברוח.. אני נהיית יותר ויותר רטובה .

אי אפשר להסביר במילים את התחושה, להיות נתונה לחסדיו.. לתת לו את השליטה עליי.. שהוא מבין מה אני צריכה וחייבת.

אבל הוא תמיד מבין ❤️

 

באישור דאדי שלי .. לגמרי שלי

😍😈

 

לפני חודשיים. 19 בספטמבר 2024 בשעה 15:24

אני מחכה לו בחדר בנאדו כמו שלימד אותי מבעוד מועד,

ובזמן שהוא סקר את גופי הוא מחייך לעצמו חיוך אפל, מביט בי ואני מסתכלת מלמטה הוא מדבר עם העיניים עם מבט של "התקרבי אליי.."

הוא מסמן לי ואני נעמדת ולוקחת מספר צעדים לכיוונו

הוא מעביר את אצבעותיו בעורפי, מושך בשער מלפף אותו על היד וסביב הצוואר שלי וחונק אותי,

אני נאנחת ..הוא לא האמין לי שסיפרתי לו מה מרטיב ומעורר אותי.. מן כפתור שמדליק את כולי ושולח אותי לעולמות אחרים,

הוא מעביר את אצבעותיו בין רגליי, בין רגלי הרכוש שלו ומגלה כי לא שיקרתי,

אני מגלגלת עיניים מחייכת מעט

"אמרתי לך"

"ואני אמרתי לך לא לדבר "

הוא אומר בחזרה ומכניס  שני אצבעות לפי,

"נקי אותן"

ואני שואבת אותן פנימה עד הסוף

"רואים שהתגעגעת לדאדי זונה קטנה"

ואני מהנהנת.

משתדלת בתקופה שאנחנו יחד לא להביע רגשות יתר,שומרת על עצמי. אבל בפנים הכל מבעבע .

הוא מעביר אצבעותיו על גופי, מלטף לי את הראש,

נשימותי מתגברות ואני מזכירה לעצמי לשמור על איפוק.

הוא מושך אותי אל המיטה, מתגרה בי מעט,

מעביר אצבעותיו על הדגדגן,

לוחש לי בשקט מה הוא רוצה שיקרה עכשיו בקול מקפיא,

מספר לי איך הוא הולך לסמן אותי ולצייר עליי ערפיליות וכוכבים,

אני נושכת שפתיים נזהרת במילותי.

ידו נשלחת אל צווארי והוא יודע שזה מעורר אותי עוד יותר.

אחרי שדאדי סימן אותי הוא חיבק אותי חזק וליטף לי את הראש והחזיר לי את הנשימות לסידרן.

האינטואיציה שלי לגמרי הייתה נכונה. 

השיטוט הרנדומלי עם הכי מזל נקרא לזה.

כל מפגש ומפגש אני מגלה את זה .. עלייך . 

 

הכל חדש לי , כן לפעמים גם מבהיל ומוזר, אבל איכשהוא איתך זה מרגיש נכון . 

 

איפוק , שליטה ... לגמרי סקסי דאדי 😈

ואני יודעת שיש לך מחשבות מלוכלכות ... כמעט כמו שלי, רואה את זה בעיניים שלך שמסתכלת מלמטה . 

 

תודה עלייך דאדי שלי. כן.. לגמרי שלי.

 

 

באישור דאדי

 

לפני חודשיים. 15 בספטמבר 2024 בשעה 19:11

האנשים , החוויות , הריגושים , האהבות והאכזבות.. הם בעצם הפרקים של הספר .. שהופכים אותו לסיפור שלנו.

תעשו לעצמכם טובה... תיהיו סופרים טובים . 

שבסוף .. תפתחו את הספר ותציצו בו.. יהיה לכם כייף לקרוא  (זיכרונות) 

 

אין פזמון , תרקדו 😁

 

 

לפני חודשיים. 10 בספטמבר 2024 בשעה 19:20

אני מקשיבה לו להכל, זה הסוד,

לדייק בכל דבר ולהיות תמיד חדה מולו.

ללמוד אדם מצריך כישרון והתמדה .

להבין שלכל מילה , שיר , תמונה -יש משמעות .

אני אוהבת שהוא מעמיד אותי במקום,

מנער אותי ונותן לי בטחון- בטחון שזה הולך לכיוון הנכון,

שלא משנה מה אנחנו בזה יחד, יד ביד 

שהוא שומר עליי . 

מספיק רק מבט חודר בעיניים,

ואז אני שלו יותר מאי פעם. ❤️

 

 

באישור דאדי ❤️