קבענו אצלי.
כי אני רוצה להכיר את השטח,
ושהוא ירגיש אבוד בעולם.
וגם כי בדיוק עברתי.
אז חוץ מרהיטים וקופסאות קרטון גדולות,
אין שם כלום.
רק מקום לברוח. מקום לפחד.
אמרתי לו שאם הוא רוצה לבוא,
שיבוא מפחד. עם זנב בין הרגליים.
שיגיע בדיוק בזמן, ויחכה לי מחוץ לדלת.
עירום.
על הברכיים.
עיניים לרצפה.
כשהוא היה שם הוא כבר הזיע.
זיעה קרה כזאת, של פחד.
פתחתי את הדלת וראיתי בדיוק מה שציפיתי לו.
גוף יפה ומבריק, מכופף על הברכיים.
ראש לרצפה, עיניים צייתניות.
עברתי לידו וליטפתי לו את הגב.
קשרתי את עיניו, ומשכתי את הסרט חזק.
שיכאב לו. עד שיקום.
משכתי אותו אליי.
עמדתי מאחוריו והחזקתי אותו מכיסוי העיניים.
היום, אתה חיה.
אני הולך לצוד אותך.
אני הולך לטרוף אותך.
היום אתה לא מדבר.
לא בן אדם, רק פוחד
ורק בורח.
לחשתי לו באוזן ונשכתי אותה.
הוא קפץ ונאנק מכאב. או מפחד.
תפיסה חזקה בביצים.
סתירה חזקה בישבן.
משיכה של הזין אחורה.
הוא שלי.
קילרתי אותו וחיברתי לרצועה.
משכתי. חזק לרצפה.
הוא הבין מיד וירד על שש.
הולכתי אותו לאט.
על רצפה מטונפת ומלאה באבק.
עם כיסוי עיניים, חושש ומגשש.
מוביל אותו באפלה עד למרכז הסלון.
וו מיוחד למאורע כבר היה מחובר לרצפה.
הסתובבתי קצת סביבו.
נגעתי. הרעדתי.
נהנתי מהחיה הקטנה שכלאתי לי.
ליטפתי והכאבתי.
לקחתי את הדבק טייפ שהכנתי מראש
ואת המכשיר עם ארבעת הראשים.
ראש אחד חיברתי לירך הפנימית מימין.
השנייה משמאל.
השלישית לזין.
הרביעית מתחת לביצים.
את זה אתה לא מוריד, לא משנה מה.
הוא מוכן.
קשרתי לו את הידיים והרגליים ככה שהוא נשאר מכווץ ככדור מקולר באמצע הסלון שלי.
אני הולך לצאת מהדירה עכשיו.
יש לך דקה אחת מהרגע שהדלת נסגרת.
כדאי לך להשתחרר ולהתחבא.
ליטוף אחרון, צביטה וסתירה.
מעכשיו אתה טרף.
אנחנו מתחילים.
טרקתי את הדלת מאחורי.
הפעלתי את הסטופר. הזמן שלו מתחיל עכשיו.
דמיינתי אותו נאבק בקשרים ומנסה להשתחרר.
כבר ידעתי שבסיבוב הבא אני אקשור לו את הרגליים עם מנעול ואזרוק את המפתח במרחק שידרוש ממנו למתוח כל שריר ועצב בגופו. עד שיקרע את עצמו כדי להגיע אליו ולהשתחרר. בסיבוב השלישי תכננתי לקשור לו את הידיים והרגליים למשקולות כבדות שהוא בקושי יצליח להזיז אבל יהיה חייב כדי להשתחרר. ברביעי לעטוף אותו בנייר נצמד ולהשאיר לו רק סכין. בחמישי.. לא תהיה לי עבודה.
בפעם הראשונה הוא ניסה להתחבא. ניסיון לא רע. כשמצאתי אותו תפסתי אותו מהקולר הפעלתי עם השלט רחוק שלי את המכשיר. ארבעת הראשים שלחו זרם חד ומפתיע בגופו, בעוצמה 1. הוא התקפל ונפל.
חיברתי לו את הרצועה לקולר והולכתי אותו לסלון. קשרתי אותו בחזרה וקשרתי לו את הפה, שלא ישמיע צליל. התחלתי לעבוד על גופו עם לשוני ולנשוך. כמו חיה שתפסה לה טרף.
בפעם השנייה הוא שוב ניסה להתחבא אבל לא הספיק. כשמצאתי אותו הוא ניסה עוד לברוח וסגר בפני את הדלת. חבל שהוא ברח לפינה ממנה הוא לא יכל לברוח ורק להתקפל עד שהגעתי אליו. הפעלתי על 2.
בפעם השלישית הוא כבר וויתר על להתחבא וניסה להתמקם במקומות שבהם יוכל לברוח ממני. הוא רץ יותר מהר ממני, אבל אני מכיר את הבית ויודע איך להגיע לאיפה שהוא נמצא בדרך אחרת. שוב ניצחתי. הפעלתי על 3.
חיברתי שוב את הרצועה והולכתי אותו, הפעם כשאני מצליף בו מאחורה ומזרז אותו להתקדם. עוד נשיכות, בפעם הקודמת גם ציפורניים. הפעם גם עם המשקולות מהן הוא היה צריך להשתחרר. שיהיה לו כבד וקשה וכואב. זה עבד.
בפעם הרביעית הוא היה חכם וטיפס על ארון גבוה ולקח איתו את הסולם. רק חבל שהוא לא ידע שיש לי עוד סולם, שאפילו לא הייתי צריך לטפס בו כי הוא נכנע ברגע כשהוא ראה אותו וירד בעצמו. ברגע שהרגל שלו נגעה ברצפה הפעלתי על 4.
אמרתי לו שהוא הולך להחזיר את הסולם למקום. וכשהוא נעמד סתרתי לו. אתה לא עומד. אתה סוחב, אתה גורר. אתה חיה. סיימנו כשהוא שוב כבול בסלון, הסולם עמד במקומו. וגם החיה הכנועה שלי.
הגענו לפעם החמישית. הפעם לא קשרתי. לא הצמדתי. לא הגבלתי. רק הפעלתי את הזרם. מההתחלה. בעוצמה 1. עצרתי. הוא הסתכל עליי והבין שהמשחק לא נגמר. בעוצמה 2. עצרתי. הוא התחיל להתקדם עד שהפעלתי. בעוצמה 3. הוא נאבק. עצרתי. הוא הבין שאין לו הרבה זמן והתחיל לברוח מהר. עוצמה 4. הוא השתטח על הרצפה. אבל ניסה בכל זאת לגרור את עצמו קדימה. עוצמה 5. הוא התקפל. נפל. נתפס. השניות עברו ואני התענגתי.
כל הזמן הזה,
אני עושה לי ביד.
נהנה ומתחרמן ממנו.
מהחיה שלי, מהטרף שלי.
סימני נשיכות כיסו את גופו.
האבק את כפות ידיו ורגליו.
סימני הצלפות אדומים לאורך הגב,
ובמקומות נוספים שהשתיקה יפה להן.
כשהגעתי ל5, פשוט גמרתי.
הוא מקופל ונאנק מהזרמים שעוברים לו בגוף,
ואני גומר עליו בזרם חזק משלי.