כשאני מכרכר סביבה,
מפנק, מעסה אותה.
מנסה לטפל בכל צרכיה ולגרום לה להרגיש מלכה ונערצת כראוי לה,
זאת תחושה נפלאה.
מעבר לתחושה המובנת מעליה של התמסרות ושירות, אם הייתי צריך להגדיר את התחושה שאני חש הייתי מתאר זאת כך:
הרגשה כמו של ילדה קטנה בזמן שהיא משחקת עם בובת הבארבי האהובה שלה.
כן.
כשאני חושב על זה, אולי זה ילדותי אבל הדבר שהכי הייתי רוצה עכשיו, מכל האפשרויות הביזאריות בעולם לפנק ולהעריץ אותה, זה לסרק את שערה.
כן, לסרק בבוקר, לסרק אחרי המקלחת,
ממממ.... לסרק כל הזמן בערך.
פשוט לקחת מברשת, ולהעביר על השיער שלה לאט לאט. (ואם אפשר רטוב, אז בכלל... )
תראו,
היא קיבלה ולמדה אט אט להנות, מליקוקים ומסג' לכפות הרגליים.
מרימינג (שמקריאתי את תגובות גופה, הפך לאקט האהוב עליה).
מסתם לקבל מסג' בעורף ובגב כשאני עובר והיא יושבת וגולשת במחשב.
מזה שלא יעלה על הדעת מבחינתי שהיא תטרח ותכין לעצמה קפה כשאני בסביבה.
שלפרק לה את התיק כשהיא חוזרת מחדר כושר גורם לי לחוויה כמעט ארוטית.
ומעוד הרבה הרבה פינוקים.
אבל רק לא סירוק.
זה לא. :-)
מעניין שדווקא ה"פטיש" הזה, גרם לה לכזאת עווית בפרצוף כשהנושא עלה.
נו טוב.
ברור לי שרק היא קובעת.
שזה רק:
מה שהיא רוצה,
מה שהיא צריכה,
ואיך שהיא מחליטה.
אבל בתוך תוכי לרצות מותר. נכון? :-)
