הלכתי היום עם האדון שלי, קלה, מרחפת, כאילו לגוף אין משקל משלו. לא ממש מפוקסת, קצת אפילו רועדת. הלכתי היום עם האדון שלי נוגעת לא נוגעת במדרכה, חבוקה בזרועותיו האיתנות, עיני צוחקות ותריסיהן מרפרפים מעברים, רגעים רואות רחוב הומה אנשים, רגעים צוללות לארועי הלילה שם נדהמות משדיים גדולים, שפחות עירומות, פיות רעבים, מגעים כואבים – מענגים.
הלכתי היום ברחובות העיר הגדולה ובעיני רוחי מראות מאותו מקסם ועיני מעזות וצוללות עמוק אל תוך סבך הנשמה ומגלות שגם היא שלמה כל כך ומפוייסת.
א ח ח איזה לילה...א ח ח איזה יום, א ח ח...
שוב play party אצל צ'יטה ו- Vestry.
אווירה קסומה בבית מכושף, בו השחקן הראשי - אדוניו, יושב ובוחש סיפורים, בעוד השפחה המדהימה שלו יושבת לצידו בכל פעם בפוזה אחרת, כששדיה משמשים השראה לסיפוריו.
יושבים, שותים, צוחקים, נוגעים, וכשמגיע הזוג הנוסף לאחר דרך מייגעת עם ביצים סיניות מיטלטלות בכוס השפחה, הו אז באמת מתחיל...
תוך דקות שפחות נדרשות להסיר בגדים מיותרים ומקבלות פקודות שונות, מטרתן שיעשוע ועינוג אדונים, פקודות שהן הסיפתח של הערב, בדיוק כמו מתאבנים מענגים, שפותחים את בלוטות הרוק, בראשיתו של ערב מטעמים.
לא זוכרת בדיוק מתי עלינו למעלה, ולמרות שדי מהר הייתי עם כיסוי עיניים, יודעת שלא רק ידי אדוני עינגו אותי, אלא גם ידי אישה בעלת גוף נשי וארוך, עור חלק ושדיים כבדים נהדרים.
לא, נשים לא עושות לי את זה, אבל השילוב המבורך בין ידיה לידיו, בין הצלפות השוט לליטופים ועיסויים, בין ידיו הנוברות בחוריי, לבין לשונה המענגת דגדגן וכוס, גרמו לתחושה כל כך נכונה ועוטפת.
בהמשך כשהורד כיסוי עיני ואדוני סימן לי שאצטרף אליו ונענג אותה ביחד, חשתי שזה הדבר הטבעי ביותר עבורי. מי היה מאמין? אפילו אני לא הייתי מאמינה על עצמי שארד ואלקק ישבן של אישה וארצה לגרום לה לטוב כל כך.
חוויה מסעירה, אישה מדהימה ה- Vestri הזאת, אישה עם נשמה ענקית, שיודעת ורוצה לתת ולהעניק בכזו רגישות. אוהבת אותך Vestri – את פשוט מלאך!
בעל הבית שייזם לאחרונה כל כך הרבה בלגנים, נרדם כשעל פניו נסוכה הבעה שלווה כשל תינוק, וכששפחתו מגמרת לידו המשיך לנום ללא זיע, והשלים את החסר רק כשהלכנו, עת השחר כבר התדפק על שערי הלילה כמבקש להכנס.
קירות החדר, שברובו של הלילה שימש אותנו לעינוגינו, היו עדים לשרשרת של אורגזמות, וכשירדנו למטה חזרה לסלון, כלבו הענק של המאסטר היה שקט ומבין. גם הוא שבימות חייו היה עד לפעלולים מפעלולים שונים, לסשנים כאלו ואחרים, ובמנות גדושות במיוחד בשבוע האחרון, בהה בנו באדישות, שיכל רגליו על הספה ובמהרה נרדם, ורק קול נשימותיו הכבדות ליווה אותנו במקצב אחיד ובטוח.
בעצם כשירדנו למטה וחשבתי שהנה אנחנו נפרדים, החליט אדוני לשדרג מאוויו וכעבור דקות ספורות, לו היתה עדשת מצלמה מנציחה את הארועים, היה מתקבל הפריים הבא: מאסטר ישוב על ספה, למרגלותיו שפחתו מוצצת לו, ומשני צדדיו שתי שפחות מיוחמות, מעונגות מידיו, שתפסו להן חזקה במעמקי הכוס של כל אחת מהן. לו היינו מנציחים תמונה נוספת בהמשך, היתה מתקבל תמונה בהשראה קולנית יותר, בה נראות שפחות מתפוצצות-מגמרות, ולו היינו ממשיכים לצלם, היתה מתקבלת תמונה של שתי שפחות שהחליפו תפקידים ואדון אחד שהגיע לסיפוקו.
לאחר הסצנה האחרונה, עת התלבשתי כבר ליציאה הביתה, נשמעו קולות ממעל. הסתבר כי בעל הבית שפיספס את החגיגה וניעור משנתו רענן ומלא כוחות מחודשים, חיפש את שיפחתו ולאחר שזו עלתה אליו, עלינו גם אנו כדי להפרד. חיוך פגש חיוך, עיניים פגשו עיניים והמון אהבה היתה שם באוויר.
נכנסנו למכונית ושמנו פעמנו הביתה. השחר כמעט והפציע והיה לי קשה. היה לי קשה גם בארועים שהתרחשו בסלון מעט לפני שעזבנו, למרות שהחזקתי את עצמי בהחלט יפה.
קנאית אנוכי משכבר הימים, כך נולדתי וכך כנראה גם אמות, ולגבי אדוני שלי אהובי - קנאית אפילו שבעתיים. הייתי שם עבורו, שמחתי בשבילו, פרגנתי לו, התרגשתי איתו, אבל היה לי קשה.
בדרך ביקש ממני אדוני לספר תחושותי. המילים מאנו לצאת, הסתופפו בקרבת הגרון, אך התקשו להחליק לכיוון הפה החוצה ולבסוף שכשיצאו היו מועטות, פורמאליות מה, והביעו במשפטים פשוטים את התחושות. משפטים שאמרו בתמצות את שהרגשתי, ודיווחו על שימחה מעצם החוויה שעבר אדוני ותחושה חזקה של כאב למרות זאת.
כשהגענו חשתי לגמרי מרוסקת והתכוונתי ללכת לישון, אך אדוני שלי החליט אחרת, פקד עלי לצאת מיד מן המיטה ולהגיע למטבח. מסתבר שלאחר הלילה הגדוש נעשה רעב, ואני צוותי לחמם, להגיש, לעמוד לידו, וכמובן לא לשבת מבלי לבקש רשות. בהמשך צוותי להגיע לחדר השינה ולחכות לו על ארבע במיטה, וכשהגיע והחל מסשן אותי חשתי בחמת כעס יוקדת בקרבי. לא הייתי שם, לא רציני להיות כלבה, לא שפחה, לא רכוש ולא משרתת. רציתי פשוט לישון ולהעלם, אך הוא בחר אחרת, והמשיך בשלו, תקיף וחזק מתמיד, דורש שאענג אותו ובהמשך החל לסשן אותי. יללתי שלא רוצה את הפלאג בישבני, אך הוא הוחדר, הכוס שהיה רגיש וכואב נחדר אף הוא וספגתי לא מעט ספנקים חזקים במיוחד. ההמשך היה בלתי צפוי לחלוטין, אני שבערתי מכעס ועלבון, ודאגתי ששיתוף הפעולה מצידי, יובן על ידי אדוני, כשיתוף פעולה מכורח הנסיבות, התחלתי להפיק קולות הנאה בלתי רצוניים, שהלכו וגברו, והגמירה לא אחרה לבוא והיתה כמפץ הגדול. דקות ספורות לאחר מכן חשתי את ידו מזיינת אותי והוא החל לעשות לי פיסטינג מוטרף. גלי התשוקה טיפסו לעוצמות מוטרפות, הכאב היה עצום, אך הכוס ינק את האצבעות פנימה, וגופי שלי ביקש עוד ועוד ועוד, עד ההתפוצצות שהגיעה והיתה באמת מטורפת. הזעקות דומה שאיימו לשבר את זגוגיות החלון, בדיוק כמו בסרט מצוייר, בו רואים כי צלילי גרונה של זמרת האופרה סודקים את הזגוגיות, ואני נותרתי שוכבת, ממלמלת הברות וצלילים, מפרכסת ורגליי ממאנות להרגע.
בהמשך צוויתי לשכב בין רגליו ולחבוק אחת מהן כשגופי מהודק אליה. בתנוחה זו ישנו את השעות הספורות שנותרו לנו, על מנת לקום טרם הצהרים ולהספיק דבר או שניים.
כשהתעוררנו היינו זקוקים באופן טבעי לעוד ולאחר שאדוני זיין אותי, קיבלתי את הרוקט לידי, התחלתי לעבוד על הדגדגן כשאדוני מחדיר אצבעותיו לישבני. קיבלתי זיון תחת בעוצמות שלא ידעתי, ושוב גמרתי בעוצמות שאף מילה לא תיטיב להביע. לאחר שנרגעתי הרגשתי את האהבה בקרבי גואה ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, אוהבת כל כך... בהמשך לא חדל פי מלומר את אותו משפט אהבה, שחזר על עצמו כתקליט שבור, וחושבת שעד הערב נאמר יותר מעשרות פעמים, וכך באמת יצאתי לרחובות העיר הגדולה, חבוקה בזרועותיו, ספק מהלכת ספק מרחפת, והרגשתי שאני כל כך גדושה באהבתי אליו, כל כך בטוחה, ואמרתי לו שאני שמחה על כך שחווה מה שחווה עם שפחות אחרות, ואמרתי לו שאני לא מצטערת ואמרתי לו שאני הולכת להתקשר ל Vestri ולומר לה תודה ענקית.
והתקשרתי ודיברנו וצחקנו, והמשכנו את היום חבוקים, מאוהבים ואוהבים.
היתה לנו שלשום חוויה מדהימה ומרגשת, מכאיבה במקומות הנכונים, לא רק בגוף, אך כל כך תורמת ומחזקת. השעות של הביחד בביתו המכושף של צ'יטה, היו רבות משמעות עבורי. בחלק מהזמן התענגתי מעצם היותי כלבה ומהריגוש המיני שחוויתי, ובחלק מן הזמן מצאתי את עצמי קצת מתוסכלת: נו טוב, שתי הכלבות איתן הייתי היו מהזן שמסוגל להגיע לאורגזמה כל מספר דקות, ואני הבנוייה כנראה אחרת חשתי לא נוח, אך משחזרנו ואדוני שלי הגמיר אותי פעמיים ברצף ובעוצמות שקשה לתארן נרגעתי. כן, הבנתי שאני כלבה שונה, שצריכים לעבוד עליה קשה, אך כשהיא גומרת איך אומרים? היא אשכרה מגיעה לשמיים ולוחצת את ידו של אלוהים. למדתי גם שאני רוצה להמשיך לחוות חוויות מהסוג הזה במינונים המתאימים לי. תמיד הייתי בטוחה בקשר שלי עם אדוני, אך עכשיו שלמה ובטוחה אפילו עוד יותר.
אחרי שהחלפנו עוד ועוד מילות אהבה, אמרתי לאדוני שלי שעכשיו רוצה לחוות היותי כלבה לערב שלם, מעורטלת וצמודה לרגלו. באחת המסיבות נתקלתי בשתי כלבות קשורות לבעליהן ברצועה כל הערב, דבר שנראה לי פתטי באותו ערב וממש לא גרם לי לתחושה טובה, אך נכון לעכשיו חשה שרוצה לחוות גם את זה ולהיות ערב שלם כלבה אמיתית, צמודה לרגל אדונה.
הגעתי למסקנה כי אני כלבה שרוטה, מאוהבת, שלמה ומאושרת כל כך.
רוצה להגיד תודה ענקית לצ'יטה ו- Vestri ולזוג הכל כך מופלא הנוסף שהיה עמנו, ובנוסף והכי חשוב, לומר לאדוני שלי אהבת חיי, תודה ענקית על האושר שהכניס לחיי
לפני 15 שנים. 18 באפריל 2009 בשעה 17:25