אושה לנד

בניגוד לחתונה מס' אחת של העדה עם האוכל הכי טעים, חתונה מס' 2 היתה שוק תרבותי.
כבר נכחתי בעבר בחתונות של יוצאי רוסיה אבל בחתונה כזו טרם היה לי הכבוד לקחת חלק.
אני חושבת שכולנו פה בעבודה היום קצת בהלם.

את האולם המדובר זכרתי לרע לאחר חתונה משפחתית בקיץ האחרון (מה עשית בקיץ האחרון? אכלתי אוכל מזעזע ובכיתי על צו 8 של אוש). קבלת הפנים אוששה את הנחתי כי מדובר באולם ממוצע מינוס אבל האוכל שבפנים הפריך אותה. אבל נתחיל מהחופה :
זיקוקים, פיטפוט עם חברה דתיה לעבודה שזו לה חתונה החילונית הראשונה- היא היתה קצת (הרבה) בשוק, ושיר לא מתאים בעליל לשבירת הכוס. מי משמיע שיר שמדבר מערכת יחסים פגומה, חונקת ומערערת ביטחון ברגע שכזה? פאקינג ווירד.

ניכנסנו לאולם ועל כל שולחן בקבוק וודקה לתפארת מדינתו של לנין. כוסות שוטים מונחות ליד גביעי היין ופאקינג קויאר הוגש! (לא ראיתי קויאר מאז החתונה שלי וגם אז לא ככה על השולחן! - כן כן אני צפונבונית סנובית אליטיסטית משוויצנית) זללתי את הכל בעוד החבר'ה מהעבודה זוללים את החומוס שקיבלו לאחר שקיטרו על חסרונו. כמה פרובינציאלי...

הקיצר - מה שהיה מוזר זו ההתנהלות המוסיקלית. להקת כנרים על הבמה מנגנת נעימות במשך שתי מנות ראשונות והריקודים הנורמלים לא נראים באופק. פתאם הפסקה ועל המסך הגדול מוקרן סרטון בהשתתפות הזוג הטרי. הם חמודים ומצחיקים אבל הכל ברוסית! העלילה מסתבכת ולפתע מפציע קליפ הישר מבוליווד. שני רוסים בשדות, מריחים פרחים, אפקטים של לבבות ועננים עוטפים אותם ואני קיבלתי סכרת.

האח הידד! התחילה המוסיקה! עד שהזזתי את עצמי לרחבה התחלפה המנגינה למה שנשמע כפופ רוסי מהזן הנחות ביותר והאורחים באקסטזה! חיש קל שמתי פעמי לשולחן, התבצרתי שם עד שהגיעה המנה העיקרית, אותה שמענו לצלילי היידיש שמאמה - אללא איסתור!
מי שם שירי דכאון ביידיש בחתונה? (כלומר חוץ מזוג החברים החנונים שלנו).

הקיצקץ מדובר היה בחתונה הזויה בה התחיל הבאלגן רק כמה דקות לפני שהלכנו. מהחניה שמענו טראקים טובים אבל כבר היינו עייפים מאד. לא מתאים לנו כינורות באמצע האוכל. לא מתאים להתחיל עם הריקודים בשעה כל כך מאוחרת אבל כן מתאים לשטוף את העיניים במבחר הכוסיות שהיו שם.
היתה אחת בשולחן מולי, ג'ינג'ית מדהימה שלא יכולתי להסיר ממנה את העיניים. והבגדים? יכולנו לקיים מסיבה של הפאמיליה בו במקום.

אני חושבת שמה שהכי יזכר מהערב הזה חוץ מהכינורות, הכוסיות, הזיקוקים לרוב, האלכוהול המשובח, ההרגשה שאתה במדינה זרה והקוויאר - זה אותו בחור עם מכנס ספורט-אלגנט לבן וחולצה מכופתרת שקופה בצבע ירוק זוהר. הבדיחה היתה שחייבים ללבוד כזאת חולצה כדי להשיג את הפצצה שאיתו (רגללים עד בלי סוף ותחת שמתחשק לנגוס בו).

הגעתי אחרי 12 הביתה ואוש היה עדין ער. ער וחרמן. כמה חבל שגמרתי כמה פעמים והוא בכלל לא.
חייבים לעבוד על זה בסופ"ש הקרוב.



ואה כן - מפנה אתכם לבלוג שלי וויפ:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=92311&blog_id=9131

אוש החליט שהוא רוצה אחד כזה להדביק לי לעטינים וכל פעם שאהיה פרה בכיינית יתן לי איזה שוק חשמלי קטן.