סופרפוזיציה

כל מה שאנחנו נעשים זה שיכורים איטלגנטים.

אי אפשר ללמוד הכל על אלכוהוליזם ודרך כך להפסיק להיות אלכוהוליסטים.

באותה מידה, אי אפשר ללמוד הכל על המניעים האמיתיים לרגשותיך, ואז פשוט להתגבר על הרגשות המטרידים.

אי אפשר לסלק במחי יד ערפל כבד, שלא מאפשר לך לחשוב בצורה בהירה. ובהירות היא שם המשחק. בהירות ויכולת ראיה נכוחה, לא משקפיים ורודות ולא שחורות. ללא מסיכות.

אבל איך אפשר לחשוב כשכולך מערבולת רגשית?

ומי מאיתנו נהנה לחוש שאינו בשליטה על רגשותיו ומניעיו? שאינו מבין את עצמו ואת מעשיו?


הצעד הראשון של NA:

1.We admitted that we were powerless over our addiction, that our lives had become unmanageable.



פשוט להודות בחוסר האונים ובבלבול הרגשי שלנו.


הצעד השני:

2.We came to believe that a Power greater than ourselves could restore us to sanity.



אני מאמינה בזה. לגמרי. ואני מאמינה שמבט נוכח ואמיץ יסייע לאלוהים לסייע לי.


3.We made a decision to turn our will and our lives over to the care of God as we understood Him.


זה נקרא להרפות משליטה. לזרום עם היקום. זה, לטעמי, הצעד הכי קשה.


צעד 4:

4.We made a searching and fearless moral inventory of ourselves


צעד 5:

5.We admitted to God, to ourselves, and to another human being the exact nature of our wrongs


צעד 6:

6.We were entirely ready to have God remove all these defects of character.




וזה אומר להיות מוכנה להפרד מהפחדים ומהנסיונות לשלוט. מפחיד עד מוות!


צעד 7:

7.We humbly asked Him to remove our shortcomings.



צעד 11 נשמע דתי משהו, אבל לדעתי הוא נהדר:

11.We sought through prayer and meditation to improve our conscious contact with God as we understood Him, praying only for knowledge of His will for us and the power to carry that out.



היה לי פעם ספר של NA, עם מחשבות ועצות לכל יום. הוא נעלם, לצערי, אני אמצא אותו מתישהו.


ולא, אני לא מכורה לסמים, ברוך השם. גם לא לאכוהול.

אבל אני מכורה לפחדים שלי ולנסיונות לשלוט. אני מכורה לחולשה שלי.


ואני לא רוצה יותר. אני רוצה להיות מסוגלת לראות את המציאות נכוחה ולבחור, מתוך כוח, ידיעה ושליטה עצמית.


ככה
אני
רוצה