הבלוג של השולט אור

יותר מדי אוכל.
יותר מדי אנשים.
יותר מדי פרצופים לא מוכרים מסביב לשולחן, שמסתכלים במבט נוזף כשאני לא מזהה את זו שנשואה לבן הדוד כבר עשור וכשאני לא מבדילה מי מהילדים שלהם ומי של האח של בן הדוד.
יותר מדי ריחות של דג מלוח.
יותר מדי קרחצים פולניים.
הכול יותר מדי.
ובין לבין, מי שהכי קרובים לי, שקיבלו נשיקה כשנכנסתי ונשיקת פרידה.
ודי.
מספיק לי ממשפחה עד לשבוע הבא.
אוהבת את המשפחה הקרובה, קשורה אליהם ואעשה הכול בשבילם.
אבל די. מעכשיו אני ספונה לי בביתי, בשקט שלי.
די.