המסע שלי

שלי ותומר.

היא נשענה על החזה החשוף שלו והתמכרה לאצבעות שלו משחקות בשערה, היא חייכה לעצמה חיוך והתמסרה לתחושה, אושר, ואושר נקי כזה מסוג הרגעים שעוד לא חושבים על התוצאות וההשלכות של מעשה מסוים, מסוג התחושות שמגיעות בעיקר אחרי סקס.

*

היא נזרקה אחורה ונזכרה בפעם הראשונה שהבינה שאיתו יש משהו אחר, היא קמה מהעמדה שלה והלכה לשירותים, בדרך היא עברה ליד המשרד שלו וראתה אותו בחטף, היא חשבה שהרגישה את הלב שלה מזנק במקצת אבל התעלמה מהתחושה.

כמה דקות לאחר מכן היא מצאה את עצמה חושבת עליו כשהיא שוטפת ידיים ומסתכלת בעצמה במראה, גם את מוזרות הדבר הזה היא הדחיקה.

הפעם הבאה שחשבה עליו מבלי שהוא יהיה לידה היה במוצאי שבת, היא ישבה בספסל האחורי ברכב אחרי מסיבה כשחברה שלה נוהגת, היא התפרסה על כל המושבים והניחה למחשבותיה לנדוד, הייתה מסיבה כיפית, היא הצליחה להשתחרר ולהתמכר לריקוד, לא מעט בזכות האלכוהול ששאריות ממנו עוד זרמו בדמה, היו 2 בנים חתיכים שהתחילו איתה אבל היא נפנפה אותם אחרי שנתנה להם קצת לגרום לה להרגיש נחשקת, היא לא רצתה עכשיו להיכנס לעוד דרמות, ואז הוא קפץ לה למחשבות, במקום שתהיה לה שביזות לקראת החזרה לעבודה ביום למחרת היה בה אושר שהיא תראה אותו שוב.

*

הוא הכניס יד מתחת לכתף שלה וסובב אותה כך שהיא מפנה אליו גב, היא התכרבלה בתנוחה עוברית והוא מיד חיבק אותה מאחורה, מתאים את גופו לגופה, הידיים שלו נכרכו סביבה, נוגעות כאילו בטעות בחזה החשוף שלה, דבר שהעביר רטט לאורך גופה, הוא נשק לה בעורף והיא התמלאה תחושת חמימות מוכרת, כאילו אין דבר טבעי מזה, הכל בסיטואציה הזאת היה לה נח ונעים.

*

היא נזכרה גם בפעם הראשונה שדיברה עליו עם חברה, הם עברו על המנהלים בחברה והביאו ביקורת על אחדים מהם, כשהגיעו לתומר עלה לה חיוך לא רצוני על הפנים בזמן שחברה שלה מנתה את החסרונות והיתרונות של להיות בצוות שלו.

החברה שלה עצרה לרגע כשראתה את החיוך ושאלה מבולבלת "מה?"

פתאום זה גאה בתוכה כמו אש והיא לא רצתה ולא יכלה להסתיר יותר, היא אמרה בחיוך מבויש "אני חושבת שאני קצת דלוקה על תומר.."

"תומר? באמת???" החברה ענתה בפליאה "את כזאת חמודה!"

מאותה שיחה הרגש לא כבה, להפך הוא הפך נוכח יותר ויותר, ואם היא לא טעתה גם ביחס של תומר אליה השתנה, השיחות היו ארוכות יותר ותכופות יותר, החיוך שלו היה שונה כשהיא הייתה נכנסת אליו למשרד לקבל חתימה על איזה טופס.

היא לא החשיבה עצמה כחולמת באותם ימים אבל הראש שלה לא הפסיק לדהור במחשבות עליו, לעיתים הייתה חושבת על הרגע שבו תוריד לו את החולצה ותלטף את החזה שלו, לרגע חשבה על איך השפתיים האלה ירגישו על השפתיים שלה.

*

כשנזכרה בשפתיים שלו היא סבבה את ראשה כמה שיכלה ושירבבה שפתיים, לא עברה שנייה והיא הרגישה את השפתיים שלו נענות לאתגר, הם התנשקו קצרות והיא חזרה לתנוחה העוברית והחלה מלטפת לו את הירך שקרובה לירך שלה.

*

יום אחד הגיע חבר ותיק לאכול איתה צהריים מחוץ למשרד, מסוג החברים שגם שנים בנפרד לא יחלישו את הקשר, וכשהוא שאל "מה חדש?" היא לא יכלה להחזיק יותר.

היא התוודתה בפעם הראשונה בפני מישהו על כל הרגשות, כל הפנטזיות, כל התשוקות שהיא מרגישה לתומר, החבר חייך חיוך מבין ונעץ בה מבט עמוק בעיניים, הוא נשם עמוק, מכניס אויר לאט ומוציא אויר לאט, מה שגרם גם לה לעשות כמותו.

"שלי" הוא פתח "את חייבת להיזהר... אני יודע איך זה נראה עכשיו אבל את חייבת לשמור על עצמך, יש הרבה השלכות לניהול מערכת יחסים במסגרת העבודה, וזה סתם בין אנשים שעובדים באותו משרד, הוא המנהל הישיר שלך!"

"אווווף"  היא רטנה "ומה עם זה בהסכמה?" היא שאלה בתקווה.

"הכל יכול להיות טוב ויפה אם זה בהסכמה, אבל תתארי לעצמך מה יקרה אם אחד המנהלים האחרים או אחד המנהלים הגבוהים יותר יסתכל על זה בעין רעה" הוא אמר "מספיק סילוף קטן של האמת והוא חשוד בהטרדה מינית, ניצול יחסי מרות ועוד כמה בולשיט!"

"אני ואת אולי נדע שזה בהסכמה, וכנראה שלא יגישו נגדו שום תלונה כי את תעידי לטובתו, אבל מספיק שהוא נחקר וזומן לבירורים על הדבר הזה והשם שלו הוכתם, את חייבת להיזהר, הראשון שיספוג עם משהו כזה יקרה זה הוא, ואת יודעת את זה."

"אבל..." היא התחילה לומר ונעצרה.

"את יודעת שזה בעייתי, במיוחד במסגרת שאתם נמצאים בה, אולי בזמן אחר."
"אני לא רוצה לחכות לזמן אחר, אני רוצה לאנוס אותו עכשיו..."

"אז תעברי צוות, תבקשי העברה, תחכי חודשיים שהעניינים יירגעו ותגיעי אליו הביתה לבושה מינימאלי" הוא צחק.

"אני לא רוצה לעבור צוות, עד שהגעתי לאן שהגעתי, אין מצב שזה יקרה."

"רגע" הוא עצר אותה "דיברת איתו על זה? הוא מרגיש כמוך?"

היא הרכינה ראשה ובהתה בכוס הקפה "עוד לא.. אבל אני יודעת, אני פשוט יודעת"

לאחר השיחה הזאת היא התחילה בניסיון לקרר את הרגשות האלה, היא התחמקה משיחות ארוכות איתו, אבל אז העבודה דרשה מהם לדבר גם ב2 בלילה, ולצערה שיחות ב2 בלילה לשמוע את קולו עשו לה יותר מדי טוב, היא ניסתה להתרחק ממנו אבל פתאום הם התחילו לעבוד על חיבור מסמך ביחד, והיא מצאה עצמה במשרד שלו הרבה, היא כותבת על המחשב והוא לפעמים מתקרב יותר מדי כשהוא רוכן להצביע על המסך, ונותן לה הזדמנות ליהנות מהריח המשכר שלו.

ככה שהיא ניסתה להתרחק, הרגש והצורך התחזקו.

*

היא הסתובבה אליו, ידיו עדיין מחבקות אותה, היא הסתובבה בתוך החיבוק שלו, הפנים שלהם קרובות אחד לשני, היא תפסה את פניו בשתי ידיה מועכת את לחיו, וחייכה.

*

זה התפוצץ בדרך לחדר אוכל, הם הלכו ביחד, דבר שלא קורה הרבה מאז החליטה להרחיק עצמה ממנו, אבל הנסיבות הביאו אותם למהר לחדר אוכל למשוך איזה סלט לאכול במשרד תוך כדי עבודה, הם הלכו בצעדים מהירים, שניהם מניעים את הידיים תוך כדי הליכה, ואז בטעות הידיים שלהם התנגשו, כמעט כמו מחזיקים ידיים.

לא היה ניצוץ ולא היה חשמל כמו בסרטים, שניהם הרגישו שזה היה נכון פתאום, שנייה לאחר מכן הם החזיקו ידיים בדרך לחדר אוכל, קצת פחות מיהרו, משהו ביד שלה היה כל-כך נכון ביד שלו, משהו ביד שלו תפס את היד שלה בצורה כל-כך מנחמת וחמה.

הם לא דיברו באותו יום, כשחזרו למשרד החליפו מבט מלא משמעות וניתקו ידיים.

כל אותו יום הם לא דיברו.

היא סיימה לעבוד אבל נשארה במשרד, הוא סיים לעבוד ולאחר שאמר שלום לכל הצוות שלו עלה למכונית שלו, היא עלתה אחריו.

הם נכנסו לאותה מכונית בשתיקה.

הם נסעו לאותה דירה בשתיקה.

הם החזיקו ידיים בשתיקה.

כשנכנסנו לחדר שינה, הם עלו לאותה מיטה בשתיקה.

הדבר היחיד שהוא אמר היה "סוף סוף".