האם אני היחידה שמתעצבנת אחרי שאני קוראת:
i enjoy the finer things in life, pretty dresses, fine lingerie, good alcohol and i expect to be pampered.
אני מחפשת גבר שיפנק אותי, שיעזור לי כלכלית, יקח אותי לקניות, sugar daddy , אבל ממושמע.
אם היית שולטת, היית כותבת I באות גדולה, כי שולטת אף פעם לא תוריד מעצמה את גדולתה, גם בדברים הקטנים.
אם היית שולטת, לא היית מחפשת גבר שייקח אותך לקניות, כי שולטת איננה ילדה, אלא אשה שיודעת מה היא רוצה ויודעת איך להגיע לשם ולקחת את זה. כי הנשלט הוא האביזר, לא המבוגר האחראי.
אם היית שולטת, היית מתביישת להכניס את כפות הרגליים הללו שלך לפריים והולכת דחוף לעשות פדיקור כי פוט פטיש זאת אמנות, ואת, מותק, לא עומדת בסטנדרטים, לא מבחינת צורת כף הרגל שלך ולא מבחינת הלק המתקלף.
ברגע שאת מציבה את עצמך בעמדה של עזרה כלכלית בתוך מערכת יחסים "מתובלת" שבה את מכריזה על עליונות והרצון שיגרדו לך את הבטן, את מעבירה את השליטה אליו, אל השוגר דדי המיוחל שלך, כי השולט בברז, שולט בזרם.
איכס.
איך אוכל להגדיר את עצמי כ(שולטת) אחרי שדבר כזה קורא לעצמו ליידי. אמיתית.
???
