לפעמים הכי קשה זה לשבת בצד.
רק להביט ולשמור על ארשת פנים רצינית, כשכל מה שאני רוצה לעשות זה לקום ולתת את שלי. אבל אני מתאפק. אני יושב על הכורסה ומביט איך אחת הכלבות שלי, סוויצ'ית, קושרת את הכלבה שלה לשולחן ומתחילה להצליף בה עם שוט רכיבה. תמיד מהצד זה נראה קשה יותר. כואב יותר. תמיד גם נדמה לי שנשים, כמלכות, קשות יותר מגברים. מתעסקות בגרימת כאב חד יותר. מובהק יותר. ובכל זאת, הכלבה הקשורה סופרת בהכנעה את המכות, ואני יושב שם על הכורסה, מנסה למצוא תנוחה נוחה עם זיקפת האימים שמשתוללת לי במכנסיים, מנסה להשאר אדיש ומביט בעניין על המתרחש.
המלכה, הסוויצ'ית, חוגרת סטראפ-און שיגרום לכל גבר להתכווץ. גדול ושחור ומבריק. היא מהדקת את הרצועות ומתיישבת על השולחן בפיסוק רגליים, נותנת לכלבה הקשורה ללקק, ואז למצוץ, ואז לבלוע. מדי פעם היא מושכת לה בשיער, ויורקת לה על הפנים. מדי פעם היא צובטת לה את הפטמות. החדר קצת חשוך והמוזיקה קצת רועשת, אז קשה לי לשמוע כל מילה, אבל זה לא באמת חשוב. היא עושה לה דבר אחד, ואז עושה לה דבר אחר, והיא מתירה את הקשירה ומורידה אותה על ארבע, נותנת לכלבה ללקק לה את המגפיים שלה, מהעקב את הקרסול. אח"כ היא שוב מזיינת לכלבה את הפה, ואח"כ היא שוב מצליפה לה בתחת, ואח"כ היא מזיינת לה קצת את הכוס, ומזיינת לה קצת את התחת, אבל לא יותר מדי.
ואז היא מסירה את הסטראפ און, ומתיישבת על הכורסה מולי, מניחה רגליים מפושקות על השולחן והכלבה זוחלת לה אל בין הרגליים ומתחילה לאכול לה את הכוס, בכזו עוצמה ומהירות שהכורסה נדחפת קצת אחורה. ואני יושב שם ומביט. המלכה/כלבה שלי, יושבת שם, עם רגליים למעלה, ועיניים חצי פתוחות, והכלבה שלה, עירומה, עם קולר ורצועה, מניפה את התחת שלה מולי, ואוכלת למלכה שלה את הכוס. והמלכה שלה תופסת לה בשיער ודוחפת את עצמה חזק קדימה לפנים שלה, ואני מזהה את ההתנשפות וההתכווצויות שמתקרבות, ואני רואה איך המלכה שלה גומרת. ואני רוצה להגיד לה שהייתי מת לראות אותה עכשיו משתינה על הכלבה שלה, ממש ככה, כאן בתנוחה הזו. אבל הבטחתי לא לומר כלום, ואני יודע שכאן, ככה, על הספה בסלון שלה, זה בטח לא יקרה. ואני מחזיק את עצמי חזק, למרות שאני מת לקום ולהכניס את הזין שלי בין שני הישבנים האלו. אני מרגיש את הזיקפה שלי בכל הגוף ואני מהדק שרירים ומאפק. נועץ ציפורניים בספה בשקט ולא אומר דבר.
הכלבה שלה עדיין על ארבע, עדיין עם התחת מולי, והיא, המלכה, מתחילה להתאושש מהאורגזמה שנראה כאילו חבטה לה בפנים. והיא תופסת לכלבה שלה בראש, ומסובבת את הפנים שלה אלי. הכלבה מזיעה, וקצת דומעת. הפנים שלה רטובות ושיער נדבק לה למצח, וברגע הזה היא נראית לי כמו הדבר הכי יפה בעולם, ואני מת לזיין אותה אבל היא לא בשבילי. לא היום. אולי לא בכלל.
ואני מביט לה בעיניים ושומר במוח את התמונה הזו, ולוקח לגימה קטנה מכוס המים שלי, ומדליק עוד סיגריה.
מחייך.
אח"כ אנחנו עוד מדברים קצת ואני הולך.
וכשאני מגיע הביתה, אני עוצם לרגע עיניים, ומעלה מהר בזיכרון את תמונת הפנים האלו, של הכלבה ההיא. ועם כמה נגיעות זריזות ומדוייקות, אני גומר, לתוך נייר טואלט, ומרגיש כאילו זיינתי עכשיו עשרים דוגמניות צמרת, אחת אחרי השניה.
סחוט לגמרי, רגוע לגמרי.
אני נרדם.
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 10:15