לפני 13 שנים. 2 בנובמבר 2010 בשעה 13:35
אז מה עכשיו?
מתנערים וממשיכים הלאה?
הרי בכל תנועה אני מרגיש שאני משאיר אחרי שובל פירורי חלודה.
אז מה?
אולי זה נעים בכל זאת. לחלודה יש טעם של מתכתי של דם. זה הברזל, אתם יודעים. ואם יש חלודה אז אולי יש עוד קצת ברזל. עוד מנה אחת של מסמרים. עוד מנה אחת של חבלים. עוד מנה אחת של שכר ועוד מנה אחת או שתיים של עונש.
אולי.
בינתיים יש חלודה ועשן.
ממשיכים הלאה.
הטמפרטורות יורדות. חלודה מרשרשת על הרצפה מתחת לסוליות העור שלי. ראיונות עבודה יחלו בקרוב.
