https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=454380&blog_id=56785
כשהמלצר חוזר לחדר על מנת לערוך את השולחן למנה העיקרית אתה נעמד, בתשובה לשאלתי לאן אתה הולך את אומר: "לשירותים". המבט שלי גורם לך להבין שאין סיכוי ואתה חוזר לשבת.
המבט המבולבל של המלצר מביך אותך ומחייך אותי.
השולחן נערך, בקבוק מים חדש מוזמן ואני מזמינה גם שתי כוסות וויסקי.
כשהמלצר יוצא אני מסתכלת עליך ומצביעה על הצלחת המיותרת שיש על השולחן. "לא נעים לי לבקש ממנו להוריד אותה" אתה אומר "לדעתי זה ישים אותו במצב לא נעים". אני מתלבטת מעט וחושבת לעצמי שגם אם ניסית מעט להתחמק יש צדק בדבריך ואני מניחה לזה.
המלצר חוזר עם בקבוק המים והוויסקי ומיידע אותנו שהמנות העיקריות יתעכבו מעט. כשהוא יוצא אני מגישה לך את בקבוק המים ולוקחת כוס וויסקי אחת בידי, אני יורקת לתוכה ומניחה אותה לפניך. "אתה יכול לשתות, אחרי שתסיים עם המים" אני אומרת ואתה מהנהן לאישור.
כשאתה מניח את הבקבוק הריק אני מרימה את הכוס שלי לעברך ואתה מרים את שלך "תודה" אתה אומר ולוגם. אני לוגמת משלי ואתה אומר שנראה לך ששלך טעים יותר משלי. אנחנו משוחחים שיחה שגרתית, מידי פעם אני שולחת יד למצבטים ומפיקה ממך גניחות מעוררות. אתה נע באי נוחות על הכסא ואני שואלת אותך אם הפלאג מציק לך. אתה עונה שלא, שאתה פשוט חייב לשירותים ואני אומרת לך שיש לך שתי דרכים להתרוקן: הראשונה היא לבקש יפה, כשהמלצר יגיע והשנייה היא לתוך הבקבוק הריק שיש על השולחן. אתה מפסיק "לרקוד" על הכסא ומבקש יפה ללכת כבר עכשיו, אני מגישה לך את הבקבוק ואתה מניח אותו על השולחן בחזרה. "אני אתאפק" אתה אומר ואני מגישה לך את כוס הוויסקי שלך ללגימה נוספת.
אני שולחת יד למכנסיים שלך ופותחת את הכפתור והרוכסן, אני מוציאה מספריים מהתיק, גוזרת את שני הצדדים של התחתונים ושולפת אותם החוצה, מעניין מי מביט עלי בתשוקה גדולה יותר, אתה או הזין שלך.
תוך כדי שאני מספרת לך משהו בנאלי לחלוטין אני מתחילה לאונן לך בעדינות, העיניים שלך מפוקסות בשלי ואני די בטוחה שאתה לא שומע מה אני אומרת, אתה גם לא שומע שהמלצר נכנס.
מזל שיש מפה ארוכה שמסתירה את מה שקורה מתחת לשולחן.
קצת קצר, אני יודעת. הפנטזיה הזאת נבנית בחלקים (: