לפני 8 שנים. 9 בדצמבר 2015 בשעה 6:30
איך אנחנו יכולים לגרום לך להבין
שכל מה שאתה צריך נתון בכף יָדְךָ ?
אתה לא צריך כסף
תאמין בי, קח אותי ביָדְךָ .
זו צרה, צרה צרורה,
נאטורל-פורמולה העניין הזה, האתר הזה,
נהיה לנו שיעמום נורא.
אתה רודף אחרי מכוניות במוחך הסואן,
פלסטיק, פלסטיק מאן.
אתה לא צריך כסף
חלומות פזורים פה על החול
והאור בקצה המנהרה תמיד כחול.
וכל הסרסורים, הפרחחים, הנכים חסרי-הבית, הלהטוטנים והטיפשים
הם משגעים אותי, הם מטפסים על הקירות,
וכול המלצריות בפאב הזה כבר שיכורות,
נו תראו לי את הדרך, את הדרך לאבדון,
אבל כאשר נופל לך האסימון...
והם אף פעם לא יתפסו אותי,
אף פעם לא יתפסו אותי.
אז תביא עוד פלסטיק, א'
המוח האנושי הוא היקום כולו במשקל שלוש פאונד
ושים לנו מוזיקה במערכת-ההיקפית של הסאונד
כי הנה היא כבר באה לי, הגברת דאון.
היא ניקתה את המדרגות בכניסה לדירה
ברחוב שבו אפילו השוטרים נרדמים בשמירה
וסבא שלה ישן למעלה בדירה
הוא לא אוהב תימנים והוא לא אוהב הומואים
אבל הוא גאה לומר: "ניצחנו את הנאצים!"
כמה זה ישראלי, כמה זה קוויר,
אנחנו בדרך לאבדון על הכביש המהיר.
והיום הזה כל כך אפרורי, והרחוב הזה כל כך ציורי,
ועל השער בכניסה לאלנבי-בן יהודה אני קורא:
"Arbeit macht frei"
מוקדש לנערה היפה והאדמונית ולאיש עם הכספית. שרק אלוהים יודע האם הם ישנו אתמול בלילה אפילו רבע דקה. ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש (:
