לפני 8 שנים. 9 בפברואר 2016 בשעה 20:21
אני יודעת עכשיו שלא יכול היה להיות אחרת. זה מקל במקצת.
אז, כשחלית, ולא ידעתי אם תצא מזה, בין יתר התחושות שהתערבלו בי הסתתרה גם תחושת החמצה. חשבתי ביני לביני (כי הרי את הפנטזיה הזו לא חלקתי עם אף אדם, או כמו שאתה מתלוצץ "לא סיפרתי גם לעצמי") מה יכול היה לקרות בינינו וכמה רחוק היינו מעזים.
היום אני יודעת.
תג המחיר על הידיעה הזו היה יקר, יקר להחריד, אבל שנינו שילמנו בלי למצמץ, ובלי לעצור לרגע ולשקול אם היה שווה.
אז מה, היה שווה?
עוד לא החלטתי....
