סרטן הגדי

""אבושששש"

אני שומע בקול חתולי וקטן. בקושי נשמע. כמו לחישה. אממ שמעתי או לא שמעתי. גם בשבתות אני מתעורר בחמש ותמיד מוצא לעצמי מה לעשות. בעיקר כתיבה. לכו תבינו. הקטנה ישנה בחדר השני. עם הכלב הקטן והנאמן שלה. לפעמים אני לא סובל את הנודניק הקטן.

"אבוששששש"

כן ללא ספק היא התעוררה. תכף נכין פנקייק ונעשה עוד סיטואציה ואז זה כבר יגלוש לצהריים וזה. אני נכנס חרישית לחדר. כשרק הבוקסר עלי. אבל לא סתם. כאלה של צ'יבורצ'קה.  אל תשאלו. 

"בוקר טוב קטנה" ונכנס אליה למיטה. 

היא מכורבלת קטנטונת מתחת לשמיכת הפוך והמזגן שעדיין על 19 או 20. מקופלת מצונפת מתחת לשמיכה. מלטף אותה על הגב דרך השמיכה. ומכניס את היד פנימה.

"אוחחח קטנה..כמה את חמה..איך ישנת קטנה?"

"בסדר אבוש. גם נאפי ישן איתי"

נאפי זו בובת עצלן שהיא קנתה לי באחת היציאות שלנו. קנתה לעצמה יותר נכון.  בובת עצלן עגולה וחמודה עם כיסים להכניס ידיים. אני בחרתי את השם. מחבקת אותה מתחת לשמיכה ואני שוב מחייך לגלות שהקטנה ישנה עירומה. היא תמיד ישנה עירומה. תמיד. קיץ או חורף. היא ישנה על הצד ואני כבר לוקח את החומר סיכה הקבוע שלנו ומורח על הזין שלי שגם הוא נזכר לאהוב לגלות את קטנה עירומה מתחת לשמיכה. 

מקפל מעט את הרגליים שלה כדי ליצור פישוק קטן ונכנס בדיוק בין רגליה. כמו סוג של צלב. מכניס לאט לאט את הזין שלי פנימה לפות הזה שלה. היא מחבקת חזק את נאפי. 

"אבאאאאא מה אתה עושה"

"שששש קטנה". ומהדק את הזין פנימה לפות. זה יצא שדווקא הזיוני בוקר שלנו. דווקא אלה שלא מתוכננים כמו פגישה ימים קדימה הם הכי טובים. הכי טריים. עוד לפני הצחצוח שיניים והסידור שיער. ולוקח זמן לקטנה שלי להתעורר. אני מתחיל לזיין אותה לאט לאט ובקצב מונוטוני .היא נאנקת כמו ילדה קטנה וקוברת את האנקות שלה בכרית. לאט לאט. אני עוד לא שם. לתת לה לעכל מעט את מה שקורה. סיטואציה או לא סיטואציה. אבא מזיין את קטנה בבוקר. ככה פשוט. לא צריך כותרת שנונה ודו משמעית. אבא מזיין את קטנה בבוקר. ואני מגביר את הקצב.

והקטנה גונחת. גניחות מתוקות כאלה. אם רק הייתם שומעים. בקושי נשמעות. אתם זוכרים את משפט הפתיחה של הדרדסים? ואם תהיו טובים אולי גם אתם תצליחו לשמוע גניחותיה של קטנה. 

"רק ככה קטנה. זונה קטנה של אבא. רק ככה את צריכה להתעורר. עם בולבול עמוק בפות שלך. אני מחזיק יד איתנה בגב שלה. מהדק אותה במקום והיד השניה מצמיתה על הראש שלה לכרית. שלא תזוז. 

"עוד מעט אבא יכין פנקייקס כמו שקטנה אוהבת. עם דבש , מייפל ונוטלה ואחרי זה תשתי צ'ייניק. אבל עד אז אבא צריך לזיין אותך קטנה. רק ככה צריך להתעורר". ואני בהדרגה הופך לאלים יותר. לבוטה יותר. למרושע יותר ומתחיל להלום בה חזק. נאפי כמעט נשמט מהידיים שלה והקטנה מתחילה לקבל מכות בראש מהקיר. אני תופס את נאפי שיעשה את עבודתו ולפחות יספוג את המכות וקובר אותו בין לבין. ממשיך לזיין את קטנה. 

אני הופך אותה על הגב ומקפל את הרגליים שלה ממש מאחורי הראש. כמה שאני מת על התנוחה הזו. אני מעליה ויורק לה בפנים. ממשיך להלום בה חזק בפות שלה. נוחת עם כל מסת הגוף שלי עליה. מלמעלה. הגניחות הקטנות שלה הופכות לנהמות. סטירה עזה לפנים הקטנות מתחתיי וחיוך מרושע. 

"התעוררת עכשיו מה קטנה שלי"?

"אוחחחחח אבוש....."

"תגידי תודה קטנה שלי. אבא מתאפק מחמש בבוקר לזיין אותך. " והנודניק מקשקש בזנבו, מסתכל מלמטה כאומר 'באמאשלכם אני רוצה להצטרף'.

שוב הופך אותה על ארבע. נעמד למרגלות המיטה ומזיין אותה בדוגי. מרים לה את הטוסיק באגרסיביות למיקום שלי. מלביש לה ספאנק אחד טרי על הטוסיק ועוד אחת תואמת על העכוז השני. 

"רק ככה קטנה צריכה להתעורר. רק ככה".

"כן אבא". ונוהמת. ומריירת. ומתנשפת. מסתכלת עלי מלמטה בשתי עיניים חתוליות מתחננות. זוכרים את המבט ההוא של החתול של שרק? אז המבט הזה. 

"חלבבבב אבא. חלבבבב."

"תסתמי קטנה. אבא עוד לא סיים". 

רגע. אני צריך איכשהוא לעשות קלוז'ר לפוסט הזה. אמממ ואם תהיו טובים אולי גם אתם תצליחו... אההה fuck it.