סרטן הגדי

וכשאוסיף להתפלל לאלוהי החלד

לרוכב הכרובים,

לבעל הזבוב,

בירכיי אולי ידרימו,

אך זגוגית נשמתי תצפין.

וכששפתיי ירקו את אפר גחלייך,

אלחש שאיני מכיר עוד דרך אחרת.

אם טיילתי בעבר בין התכול והכחול,

היום אני מעדיף למעוד על דש הבזלת.

כתלוי על צלב כהונתי אוסיף וארעיד,

איני מכיר לעצמי אף דרך אחרת.

דרכי עובר נתיב ארורי הכלא

קרא דנטה עוד רב עידנים לפניי

אך אם בשמאל נראה שהצפנתי

בדרום כבר הסרתי את מבושיי.

בחרדת קדושה,

בבהירות נדירה,

עוד אלחש

שאיני מכיר דרך אחרת.