סרטן הגדי

מהטיילת הקטנה של המלון אנחנו מצליחים לראות אפילו את לוויתן. 8 ק"מ מהחוף. כשלושים אנשים מבוגרים. איש איש והסלפי שלו.

לילה באיזור השרון כחלק מגיבוש ופיתוח מנהלים. משקיעים. 

נכנסים לקחת את המפתחות לחדר ורק אז אני מגלה שהשותף שלי לחדר, מנהל אחר מאתר אחר ביטל את השתתפותו. החדר כולו שלי. נייס.

נכנס לסוויטה המפוארת ומתפעל מכל הגאד'טים החדשים. ואיזה כיף שאני לא צריך להתחלק בכל הקפסולות קפה שיש פה.. לפעמים זה כל מה שצריך.

אני נכנס לישון שעתיים לפני הופעה קטנה שאירגנו לנו בערב. ישנתי רק שעתיים בלילה הקודם. סיפור לפוסט אחר. אולי.

אני מסתמס כדרך קבע עם ידידה שיצא לי להכיר מחוץ לאתר לפני מספר שנים אבל כזו שיודעת . נפגשים רק באירועים חברתיים. מפה לשם. 

נכנסים להופעה של חבר'ה צעירים שעושים הומאז' עם עיבודים אחרים לשירים של השילוש הקדוש. איינשטיין חנוך ואריאל. מאיר. לא זילבר

ממשיך להסתמס איתה תוך כדי ההופעה והיא מחליטה לבוא אלי לחדר אחרי שהיא מגלה שאני לבד. 

אני מזדרז לצאת אחרי ההופעה והמנהלים האחרים משתוממים למה דווקא אני מוותר על שבירת דיסטנט עם המנכ"ל הגדול והבעלים על 2-3 בקבוקי וויסקי. 

פעם אחרת. יש לי פערים אחרים לסגור.

אני אוסף אותה מהשער ונכנסים לחדר. בשקט בשקט. 

מדברים המון ואני רק מצטער שאין לי על מה לארח אותה פה. המיניבר ריק ורק בקבוק מים ועוד שתי קפסולות לעזרתי. 

נכנסים למיטה הגדולה ולמזרן הרחב ומתכרבלים. מתגפפים. אני נשאר על המכנס עלי ועל הזקפה מתחתיה בידיעה שלמה ובשליטה גמורה. 

הערב לא לשם אני רוצה להגיע. 

ואני נחשף וחושף כמו שלא חשפתי מעודי. פעור ופצוע. על דברים שהיו ואולי דברים שיהיו. 

אני שולח יד ופורם באצבעות את החזיה , לש בכפיות את החזה הענק שלה. שולח יד ואצבעות גם לאיברים אחרים. 

מזיין אותה עם האצבעות ועם אצבע אחת גם על הדגדגן. מערסל ומזיז עם הגב של האצבע שלי. ללא הפסקה. 

והאנקות השקטות שלה עוד מאפילות אפילו על ההופעה עצמה. לפעמים זה כל מה שצריך.

מנשק את עורפה ואת תנוך האוזן שלה. היד השניה מאיימת ללפות את גרונה אבל אני יודע שהיא לא מפה והיא לא בקטע. 

ומדגדג לי ממש לחנוק אותה טיפה ולהצמית אותה לכרית אבל שוב אני יודע שזה לא הזמן. זה לא המקום. 

עוד יהיה זמן לדברים אחרים. 

בסביבות שתיים בלילה אני מלווה אותה לרכב עדיין עם הזקפה במכנס. היא מתנצלת על כאבי הביצים ומבטיחה לפצות. 

אני חוזר להסתכל על הים ורואה את האורות הבוהקים מהלוויתן שנמצא אי שם. 

מחייך כשאני חושב שהחברים המנהלים שאיתי עוד חושבים שהיה פה סקס סוער. אבל זר לא יבין. לא בטוח שפה יבינו. בכוך הזה. 

שלפעמים... זה כל מה שצריך.