אני יודע עליך,על חלקת עורך ופיטמות שדייך,על לובן ישבנך שצריך להישאר לבן וחלק,מכיר את טעם ערוותך,את ניחוח תשוקתך,חש עדיין ליטוף שפתיך על גופי.יודע את תחושותיי, ואת תחושת אברי בתוכך, בכל חור אפשרי.
יודע שכל נגיעה בך, חייבת להיות זהירה,כי מחר יש לך יום צילומים.
תמיד צריך לפתח רעיונות חדשים, לכאב ללא סימן,להמציא כלי כאב שאינם מותירים חותם.מכיר כל נקודה בגופך.כל מפסק ומתג.יודע איך את פועלת לרצוני , בכל רגע וזמן , לפי שיגיון לבי.
אני מנגן על גופך את המוסיקה שאני אוהב,פורט על קלידי תשוקתך,ואת נעה בקצב ,ובריקוד בו בחרתי עבורך.
יודע היכן המיתר שירעיד את גופך ,יגרום לו לפעום ברטט.יודע איך השרביט החולף על גופך גורם לך ליבב בקצב הנכון, ויודע איך הלמות התיפוף על עור גופך המתוח,מוציא את הטונים הגבוהים שבך.ואת היא התזמורת עליה אני מנצח .ואת היא הרקדנית שעל במת הריקודים שבחרתי לך.
את נעה בתיאום,מכניסה כולך והכל בתנועתך,כמו בובה על חוט,כמו בובת כפפה, שידי בתוכה, והיא פועלת כרצוני על כף יד אחת ..
אבל..פרט לכך..מי את באמת???
