לפני 17 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 9:17
שסיפרת על הכאב..על הצורך. למדת הרבה על עצמך. המילים שאמרת לי אמרת לך. לפתע הקשבת לעצמך. הבנת דברים..נפתחת לאמת הכואבת לדעת את הצרכים שלך, את הפחד ממה שיהיה,המחשבה על הבלתי נודע, החשש מכאב, מתלות, הצורך להרגיש בטוחה.
העולם שנפתח לפניך נראה לך מושך מפחיד.
כמו פרפר לאש.את נמשכת וחוששת להישרף להיפגע.. מושיטה יד זהירה.. ונסוגה לאחור.. כמעט מוותרת. אבל הרי לא יכולה ממש לוותר, אז ריקוד האש נמשך,את נעה סביב, סביב במעגל, נוגעת ונסוגה..חם וקשה, אבל את לא מוותרת לעצמך. כבר החלטת שרוצה. חייבת זאת לעצמך..
וכאן ישנו ערך מסוים בקשר שנקבע בתחילת הדרך..עם המילים הראשונות הצפיות החשש וההרגעה..
ואת לומדת..
ואת מקשיבה..
והכי חשוב שמרגישה נכון ובטוח..
