לפני 9 שנים. 22 במאי 2015 בשעה 15:33
מסתובב במוסד ממשלתי. בודק תפעול מערכות.
הייתי שם כבר לפני כמה שנים. המנהלת האדמיניסטרטיבית הזמינה את המתחרים שלנו ליישם את ההמלצות.
עכשיו העסק התחרבש וקראו לי שוב.
בודק ותוך 20 דקות מוסר בע"פ ובאופן בלתי רשמי תוצאות הבדיקה והמלצות. מה שהמתחרים עשו לא פועל.
התכוונתי להציע שוב, בתשלום נאה, את מה שאני ממליץ עליו.
האחראי מצלצל למנהלת האדמיניסטרטיבית ומעביר לה בע"פ את מסקנות הביניים שלי.
אני מסתובב עדיין עם האחראי וסוגר פרטים שרציתי לברר.
עומדים במסדרון, אני מוסיף עוד כמה משפטים לדו"ח ופתאום היא עוברת בדרך למזנון לארוחת הצהריים.
"תשאיר לי העתק מהדו"ח" היא אומרת בטון ענייני ועומדת לחלוף על פני.
לא יודע למה התגובה המיידית שלי היתה:
"לא משאיר לך שום דו"ח. אולי, אם תתחנני ותבקשי יפה" (אפילו לא מחייך. לא חושש שהתשובה שלי תחסל לי את העסקים איתה. גרמה לי לאבד את הזהירות ...או את המעצורים...)
היא (נעצרת, שום תגובה על הפנים שלה): אתה זוכר אותי?" (מדובר בכל זאת על 5 שנים לפחות שבהן לא ראיתי אותה)
אני: "בטח שאני זוכר אותך!"
היא: "מה אתה אומר?" (מתכוונת לבדיקה שלי)
אני: מדווח לה בקיצור ובע"פ.
היא (בדרכה לאוכל): "תרצה להגיע למשרד שלי ולשים לי העתק של הדו"ח?"
אני: (קולט משהו) "אין בעיה, עוד 40 דקות" (היא מסתכלת בשעון)
היא: "או-קיי"
עושה כל מיני דברים סתם, מצלם בינתיים העתקים לדו"ח, חוזר לרכב, מסדר דברים ברכב ומעביר את הזמן. עולה אחרי 44 דקות למשרד.
דופק בדלת ונכנס בפנים רציניות, סוגר את הדלת אחרי. העתק הדו"ח בידי.
היא: אז מה אתה אומר?
אני לא יודע מאיפה גייסתי את החוצפה או את התעוזה): "מה אז מה אני אומר?!" מתקרב אליה מהצד של השולחן.
אני אומר בשקט "כמה שאת נאה" (היא באמצע שנות ה-40 שלה, נשואה, גיזרה דקה, שיער עד לכתף, לבושה בשמלה שחורה דקה, כפולת שכבות, עם סיומת של תחרה - מה שמשגע לי את השכל.)
היא לא מגיבה. מעיפה בי מבט חטוף, מעיפה מבט לא רצוני לכיוון הבליטה במכנסיים ומביטה בי שוב כלפי מעלה.
אני אומר בשקט: "תרדי על הברכיים"
היא לא מגיבה. מסתכלת הצידה. מסתכלת עלי. מהססת. עדיין יושבת. פניה רציניות מאוד.
אני: אומר "הרי תמיד רצית שזה יקרה לך, שמישהו פשוט יכבוש אותך ויעשה בך כרצונו ואת תעזבי את המושכות" ואוחז בצוואר שלה ומוריד אותו לאט-לאט למטה. היא דוחפת את הכסא אחורה עם הרגליים ויורדת על הברכיים.
"תפתחי את הרוכסן" אני אומר לה ושותק.
היא פותחת את הרוכסן. מתחת לתחתונים עומד לי כמו יציקת בטון. אני פותח את הכפתור העליון. היא שולפת את הזין ומביטה אלי למעלה.
אני מרגיש שאני עוד מעט מתפוצץ ודוחף לה את הזין לפה הסגור בכל הכוח. היא פותחת את הפה והזין חונק אותה. היא נרתעת. אני לא מוסיף מילה והיא חוזרת אליו שחבל על הזמן...
----------------------
יופי של עבודה יש לי, נכון?
:-)
