לפני 7 שנים. 28 באפריל 2017 בשעה 8:48
הדקות האלה
אחרי שאת כבר ערומה ומכוסת עיניים
ניצבת על ארבע באמצע החדר
אחרי ששאבתי ממך את האוויר בנשיקה ארוכה
כשאני הולך להתכונן
להכין את הכפות המזלגות השוטים הנרות האטבים החבלים המקלות והנוצות
אני לוקח את הזמן.
הכל כבר מוכן ומסודר
מתבונן בך, בגופך החלק, שנראה שברירי, בהשתקפות הציפייה והפחד בפנייך.
לוקח את הזמן. עוד מעט נתחיל.