נשים

קשה לחדש בנושא. הרשת, הספרות, האקדמיה מלאים הגדרות של אהבה.

למשל, האתר https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=36 , מבית מדרשו של פרופ' יורם יובל, מגדיר אהבה כ:

"תמהיל של תשוקה מינית, התאהבות רומנטית, ורעות או חברות שאם יש לנו מזל יחזיק לאורך זמן".

ובכל זאת, הנה ההגדרה שלי לאהבה...

בעיני, לב ליבה של האהבה הוא בשמירה ההדדית אחד על השני, הדאגה לאושרו של הנאהב,  ל - well-being שלו, הבאת אושרו של הנאהב בחשבון, כמו את אושרנו אנו (ועל תבקשו ממני להגדיר אושר).

להיות נאהב זה לדעת שיש מישהו שאכפת לו ממך, שחשוב לו שיהיה לך טוב, ששומר עליך ועומד לצדך במלחמת הקיום.

 - הזיה, אשליה, דבר שהוא כל כולו פרי הדמיון; שאיפה למשהו בלתי ניתן להשגה (רב מילים)

על תכנית חישובית שכתבה עבור אחד המחשבים הראשונים אמרה הופר:

Computed, designed, coded, babied, nursed, pleaded with and mothered by Grace Murray Hopper (1944)

המחנך הגרמני יוהאן זיגנביין כתב ש- "צרפתים, נשים וילדים מפגינים רגישות לירית, אוהבים שמחניפים להם, מוסתים בקלות ואוהבים צבעים בהירים" (1808).

כאשר הסופרת הצרפתייה בת המאה ה-16 נשאלה האם נשים נבראו בצלם האלוהים, תשובתה הייתה: תלוי כמה ערך מייחסים לזקן.

מאז הזמן העתיק ועד לתוככי המאה ה-18 ניכרה תרומתן של נשים לרוקחות.

מריה מורדק פרסמה ב- 1666 ספר בנושא. הספר כולל הסברים על ציוד כימי, תכונות חומרים, שימוש כימי במתכות ומינרלים, תרופות ומרשמים קוסמטיים.

מורדק הצדיקה את כתיבת הספר על ידי אישה באמרה ש-"The mind has no sex".

אשת אצולה אנגליה מהמאה ה-17. השכילה למצוא את הדרך הטובה ביותר לאישה לרכוש ידע ולהשכיל -  באמצעות גברים משכילים. ניצלה לשם כך את מעמדה החברתי שעזר אך לא פיצה על היותה בת למין הלא נכון. פיתחה ופרסמה פילוסופיה של הטבע משל עצמה ואף העזה לקרוא תיגר על דקארט הדגול בכך שלא ראתה באדם ייצור נעלה.

מטרתה המוצהרת הייתה לרכוש תהילה!

טענה כי "אי אלו  נשים הן יותר חכמות מאי אלו גברים".

מריה וינקלמן, האסטרונומית הגרמנייה, גילתה ב-1702 כוכב שביט חדש. המאמר הראשון שפרסם תגלית זו פורסם תחת שמו של בעלה "שהתבייש להכיר בתרומתה לתגלית". גרסה שניה של המאמר כללה את שמה, לאחר שנאמר לבעלה כי הוא יכול "להרגיש חופשי" בעניין. מריה, כמובן, לא למדה באוניברסיטה, עקב הדרת הנשים מהשכלה גבוהה שהייתה נהוגה אז בגרמניה.

הישגיה זכו להערכתו של המתמטיקאי ליבניץ, שהכיר אותה וטען שאין לה מתחרה בתחומה.